ארבעה חודשים לאחר סגירת השמיים בעקבות מגפת הקורונה, אלפי ישראלים עדיין מופרדים מבני זוגם וילדיהם שאינם אזרחי המדינה. לפני שבועיים יזמה קבוצת המאבק "משפחות רוצות להתאחד" דיון בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש בעזרתה של חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ).
הוועדה בראשות חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון (הליכוד) דרשה מרשות האוכלוסין לגבש בתוך שבוע נהלים חדשים שיאפשרו לזוגות ולהורים להתאחד בישראל למרות מגבלות הקורונה ולהשוות את מעמד הזוגות הידועים בציבור למעמד הזוגות הנשואים במבחני הכניסה ובמתן האשרות. כמו כן, הורתה הוועדה להקים ועדה שתטפל במקרים חריגים.
בעקבות הלחץ שהופעל ופניית "המקום הכי חם" והאגודה לזכויות האזרח, הנהלים החדשים פורסמו – אבל מדיניות הכניסה לישראל עדיין מותירה מקום רחב לפרשנות. מרבית בני הזוג הזרים הנשואים לישראלים עדיין לא מורשים להיכנס לארץ, הורים לא פוגשים את ילדיהם וועדת החריגים טרם הוקמה. בפרק הזמן הזה, לעומת זאת, הוסדרה כניסתם של עובדי מלונאות מירדן והורחבה כניסת עובדים זרים בתחומי הסיעוד והחקלאות לישראל.
עד השבוע שעבר יכלו להכנס לארץ רק מומחי תשתיות, תיירי מרפא, סטודנטים ואברכים ונשותיהם. הנהלים החדשים שפורסמו הרחיבו את מנעד המורשים להיכנס לישראל, כך שעתה הוא כולל גם הורים ובני זוג של חיילים בודדים וכן בני משפחה מדרגה ראשונה שמעוניינים להשתתף בביקור ניחומים או בשמחות כמו לידה ובר מצווה.
התנאים לאישור כניסתם של בני זוג, לעומת זאת, נותרו עמומים. לפי הנהלים, בני זוג שאינם אזרחי ישראל בעצמם אך נשואים לאזרחים יורשו להיכנס, כל עוד נרשמו במרשם האוכלוסין ומרכז החיים שלהם בארץ. אם מרכז החיים של הזוג נמצא בחו"ל, פקידי רשות האוכלוסין וההגירה יבחנו את כנות היחסים שלהם לפני מתן אישור הכניסה. זוגות ידועים בציבור, שמעמדם אינו מוסדר בחקיקה בישראל, יעברו בחינת כנות יחסים לפני קבלת אישורים.
בני זוג הנשואים לישראלים (או ידועיהם בציבור) שהגישו בקשה להליך התאזרחות או קבלת תושבות חייבים, עוד לפני קבלת אישור הכניסה, בויזת תייר – שבמרבית המקרים אינה מוענקת בשל מדיניות השמיים הסגורים.
בן וקרול, יפעת ובארטלוב, ענבל ודייב, רז ודיוד, ליאור וורוניקה – כולם קיבלו הכרה רשמית בזוגיות מטעם רשות האוכלוסין ופתחו בהליך הסדרת חיים משותפים. כולם קיבלו אישורי כניסה ואפילו רכשו כבר כרטיסי טיסה. אבל מאז חודש מרץ, הם מסורבים פעם אחר פעם בטענה שהשמיים סגורים וכניסת אזרחים זרים לישראל אסורה.
אולם לפי פרסומי רשות האוכלוסין, באפריל נכנסו לארץ 1,764 זרים, במאי 3,439 וביוני 8,087. כשביקשנו את פירוט הסיבות לכניסת הזרים, סירבו למסור לנו אותו והפנו אותנו להגיש בקשת חופש מידע.
הבן שלי תייר
אולג וזלטה התחתנו בינואר האחרון בסלובקיה. זלטה הייתה בהריון מתקדם. הם ניהלו חיי זוגיות על ציר ישראל-סלובקיה. לאחר החתונה, אולג, אזרח ישראל, נסע ארצה להתחיל בהליך מדורג ולהסדיר את הטפסים לקראת בואה של אשתו.
לפי פרסומי רשות האוכלוסין באפריל נכנסו לארץ 1,764 זרים, במאי 3,439 וביוני 8,087. כשביקשנו את פירוט הסיבות לכניסת הזרים, סירבו למסור לנו אותו
"לא רצינו להגיע לארץ בלי שיש לה מעמד והחלטנו שהיא תלד שם ותגיע לפה עם הבן", הוא מסביר. "בינתיים הגשתי את הטפסים של הנישואים למרשם האוכלוסין והגשתי בקשה לתחילת הליך מדורג ואז התחילה הקורונה, השמיים נסגרו ולפני חמישה חודשים נולד לי בן שעדיין לא פגשתי".
אולג פנה למשרד הפנים ושאל אם יוכל לצרף את בנו לבקשת הכניסה, אך נענה בשלילה. "עברו חודשיים מאז שהגשתי בקשה עבור אשתי. דברים לא זזים", הוא מספר. "הפקיד ברשות האוכלוסין אמר לי שיש אישור עקרוני לבקשה שלי אבל השמיים סגורים וזהו. הילד נולד פחות מעשרה חודשים מאז הנישואים, אז מסתבר שהם בכלל לא מכירים בו כילד שלי. זה בכלל הילד שלה. הוא לא בא בחשבון. כשהוא יגיע לישראל, אני אצטרך להוכיח שהוא הבן שלי בתביעת אבהות".
בינתיים, השבועות עוברים ללא תשובה. "היא בכלל מבחינתם תיירת, אפילו שבספח תעודת הזהות שלי כתוב שאני נשוי", אולג אומר. "שבוע אחרי שהתקיים הדיון בועדה, התחילו לספר לי שיש עדכונים בקבוצת המאבק. הלכתי למשרד הפנים ושאלתי על הבקשה שלי, כי עברה כמעט חצי שנה. הם אמרו לי שאין אישור. התווכחתי עם הפקידה והפנו אותי למנהלת האשרות".
אולג גולל את סיפורו בפני המנהלת. "למזלי היא הקשיבה לי ואחרי כמה בירורים אמרה לי שהתיק שלי בסדר ואנחנו צריכים לחתום על הצהרת בידוד ולהביא ביטוח קורונה. היא אמרה שיבחנו את הבקשה שלי ורמזה שהתשובה חיובית, אבל סרבה להתחייב".
מעל הכל, אולג מתאר תחושת חוסר אונים. "אני מרגיש שאין עם מי לדבר", הוא אומר. "זו מערכת ענקית ואם אני מנסה לשאול או לקבל הסבר הגיוני, מתנערים ממני ושולחים אותי לחפש באתר האינטרנט. לא ברור לי מה התהליך שבפניו אני עומד. גם באתר, המידע לא נגיש. אתה חייב לקבוע תור באינטרנט ואז חוזרים אליך במייל ושואלים אותך באיזה נושא מדובר. אותי הפנו למלא טופס 6א ושלחו אותי לחפש באתר, אבל היו שם טפסים שונים בהתאם למעמד. בסוף הדפסתי את כל הטפסים, הלכתי ללשכה ואמרתי להם, 'תגידו לי מה למלא'".
זלטה, שנמצאת בסלובקיה, סובלת גם היא מהמצב. "היא עברה להורים לפני הלידה ועכשיו היא גרה איתם. היא מרגישה תלושה, סגורה בבית בהמתנה לא ברורה ובחוסר ודאות מוחלט. אני כל הזמן מנסה לחזק אותה ואני כל הזמן אומר שצריך סבלנות והיא מיואשת. אין יעד או אופק ברור".
"אני מרגיש שאין עם מי לדבר", אולג אומר. "זו מערכת ענקית ואם אני מנסה לשאול או לקבל הסבר הגיוני, מתנערים ממני ושולחים אותי לחפש באתר האינטרנט"
גם העובדה שיאלץ להוכיח את אבהותו בפני הרשויות מטרידה את אולג. "מהבירורים שעשיתי זה אומר ללכת לרשות האוכלוסין, שמעבירה את הבדיקה לפרקליטות – והיא בוחנת אותה ומפנה לבית משפט", הוא מסביר. "זה יכול לקחת שנה ובמשך כל הזמן הזה הבן שלי, תינוק בן ארבעה חודשים, יהיה תייר. מי יודע כמה זמן וכסף זה יקח".
"נשכנו שפתיים מגעגוע"
ביום שלישי האחרון שלחה האגודה לזכויות האזרח מכתב נוסף לרשות האוכלוסין, בו היא ציינה שמאז פרסום ההנחיות החדשות ממשיכות לזרום אליה פניות רבות של בני זוג שבקשות הכניסה שלהם לישראל נדחו על אף שהן עומדות בנהלים.
האגודה ביקשה מרשות האוכלוסין לבחון מעמד זוגות ידועים בציבור לפי מבחן קשר ולא לפי תיעוד רשמי, מאחר שבדומה לישראל, מדינות רבות אינן מחזיקות בתיעוד מסוג זה. כך, למשל, רישום הורה זר לילד בישראל תלוי ברישום הקשר בין ההורים – כלומר, אם ההורים לא נרשמו כנשואים לפחות עשרה חודשים לפני הלידה, המדינה לא תכיר בהורה שאינו אזרח.
כמו כן, האגודה התרעמה במכתבה על כך שבניגוד להחלטת ועדת הקורונה, טרם הוקם מנגנון לבחינת בקשות חריגות לאיחוד בני זוג ומשפחה שאינן עומדות בתנאים שנקבעו. "חרף הערות ועדת הקורונה של הכנסת בעניין זה, התבחינים עדיין אינם כוללים כל אפשרות לבחינה פרטנית של בקשות והפעלת שיקול דעת לגופו של מקרה", נכתב בפנייה, "זאת בניגוד לאישורים פרטניים הניתנים למשל, לאנשי מקצוע, לאברכים ולסטודנטים".
האגודה לזכויות האזרח התרעמה במכתבה על כך שבניגוד להחלטת ועדת הקורונה, טרם הוקם מנגנון לבחינת בקשות חריגות לאיחוד בני זוג ומשפחה שאינן עומדות בתנאים שנקבעו
מי שזקוקה לוועדת החריגים היא אביה אסרף, אמא לשייה בת החודשיים. באפריל 2018, אסרף הכירה את בן זוגה ריצ'רד אינגרם, אזרח אמריקאי המתגורר בלוס אנג'לס, דרך חברות. הם התכתבו במשך כמה חודשים, אינגרם הגיע לבקר בישראל וביוני 2019 השניים עברו לגור יחד בלוס אנג'לס.
לקראת חגי תשרי, אסרף הגיעה לביקור אחרון בישראל לפני תחילתו של תהליך קבלת הגרין קארד – וגילתה שהיא בהריון. מאחר שאין לה ביטוח רפואי בארה"ב ובשל הקרבה למשפחתה, אסרף ובעלה החליטו להעביר את חודשי ההריון והלידה בישראל.
"תכננו את זה ככה שריצ'רד יקח חודשיים חופש ביוני וביולי להיות איתי לפני הלידה ואחריה. עשינו משהו מאוד מחושב", היא מספרת. "דחינו ביקורים שלו כדי לרכז את החופשה, נשכנו שפתיים מגעגוע ואז הקורונה התחילה להתפשט ולהגיע גם לישראל. את כרטיס הטיסה כבר לא מימשנו".
אסרף מנסה להשיג אישור כניסה לארץ עבור בעלה מחודש מרץ. "פניתי למשרד הפנים, למשרד הבריאות, למשרד החוץ לרשות האוכלוסין. בכל פעם דוחים אותי", היא אומרת. "בהתחלה אמרו לי, 'תמתיני שבועיים לפני הטיסה ואז תבואי להוציא אישור'. המתנתי, חיפשתי תשובות ולא קיבלתי שום הדרכה מאף אחד. במאי, חודש לפני הטיסה, כמה חברים עזרו לי להגיע לכתובת מייל במשרד הפנים ולהגיש בקשות, שנדחו כולן. באחת התשובות נאמר לי לפנות חמישה ימים לפני הטיסה. פניתי ולא ענו לי בכלל".
לידה בסקייפ
אסרף ילדה את בתה שייה ב-4 ביוני. אינגרם צפה בלידה בסקייפ. "אני מבינה שהסיפור שלי חריג – אנחנו לא נשואים ולא ידועים בציבור", היא אומרת. "ריצ'רד אוהב את ישראל. הוא ביקר הרבה פעמים עוד לפני שהכרנו, אבל אנחנו חולמים על בית ומשפחה בארה"ב. אני מתכננת בסופו של דבר לנסוע אליו, אבל בינתיים הרשויות בארה"ב לא יכירו בשייה כבת שלו כי הוא לא רשום בתעודת הלידה בארץ. אני חושבת שהרשויות עושות את זה בכוונה, כדי שאנשים לא יעזבו".
עד עכשיו, משרד הפנים מסרב להכיר באינגרם כאביה של התינוקת. "לא ראיתי צורך לרשום את הזוגיות שלי איתו בעבר, כי לא היה לזה שום בסיס", מסבירה אסרף. "עשיתי את זה מתמימות ומחוסר ידע. עכשיו גיליתי שהוא לא היה נרשם גם אם הוא היה איתי בחדר לידה – הם היו משאירים רובריקה ריקה בשם האב כי הוא לא אזרח ישראלי. במשרד הפנים אמרו לי שאין מה לעשות והדרך היחידה היא בדיקת אבהות דרך בית משפט".
אינגרם ואסרף משתדלים לשמור על אופטימיות. "נולדה לנו ילדה וזה משהו שפינטזנו עליו", אומרת אסרף, "אבל אני מרגישה שאני נלחמת באוויר. בשבוע שעבר ריצ'רד התייפח בבכי, גבר בן 42 בכה כאילו מישהו מת. אני בכיתי כל כך הרבה שאני כבר אדישה. אין לנו תיאבון, אנחנו לא ישנים טוב, אנחנו לא מתפקדים כמו שצריך".
"בשבוע שעבר ריצ'רד התייפח בבכי, גבר בן 42 בוכה כאילו מישהו מת. אני בכיתי כל כך הרבה שאני כבר אדישה. אין לנו תיאבון, אנחנו לא ישנים טוב, אנחנו לא מתפקדים כמו שצריך"
אסרף מספרת שכשהתראיינה לגלי צה"ל בנושא לאחרונה, שלמה מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תקף אותה. "הוא היה כל כך תוקפני וקרא לי שקרנית. למה שאני אמציא שזה האבא של הילדה שלי?" היא תוהה. "ביקשתי ביקור, לא הליכי אזרחות. הכל קם ונופל על זה שאין למדינה אינטרס לעזור לנו. אני מבינה שרוצים לשמור על ישראל מפני הדבקות, אבל גם בלי לפתוח את השמיים, יש פה אלפי חולים חדשים בכל יום".
הגעגוע, היא אומרת, כבר הפך לחלק משגרת היום-יום. "זה מכניס אותי לדיכאון, בעיקר כשריצ'רד ואני מדברים בלילה", היא מספרת. "יש פה ילדה שצריכה להרגיש את אבא שלה, להריח אותו, לשמוע את הקול שלו. זה לא שהוא במלחמה – הוא בריא ויכול להגיע. אין בזה שום היגיון".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: כפי שמסרנו, החלטת שר הפנים מיום 18.3.20 היא לסגור את גבולות ישראל לכניסת זרים, במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. עם זאת, מתקיימות הערכות מצב קבועות ובהתאם למצב התחלואה מתקבלות החלטות על הקלות בכניסה. רשימת הקריטריונים להקלות מופיעה באתר לעיון הציבור ומי שאינו עומד בהן אינו מורשה כניסה בעת הזו. נבהיר, כי בניגוד לנטען בפנייתך, וכפי שמפורט באתר, מי שנמצא בתוך הליך מדורג כן עונה על הקריטריונים וככל הנראה אין מדובר בזוגות שהחלו בתהליך