בעוד קבוצת המאבק "משפחות רוצות להתאחד" מנהלת קמפיין ציבורי לאפשר את כניסתם לישראל של בני זוגם, אזרחי מדינה זרה; אישר אתמול פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו את כניסתם לארץ של כ-12 אלף תלמידי ישיבות, 2,000 סטודנטים וכ-7,000 משתתפים בפרויקט מסע, נעלה וסטודנטים ממוסדות פרטיים.
"בתקופה מורכבת זו יש לאזן בין שמירה על בריאות הציבור לבין שמירה על הערכים של המדינה והקשר עם יהדות העולם", נימק גמזו את החלטתו. מייסדת קבוצת "משפחות רוצות להתאחד", פליאה קאנטר, טוענת שההחלטה הינה גזענית.
"האפלייה מאוד ברורה", היא אומרת. "ברור לנו שמי שאישור לו להגיע הוא דתי או בעל שורשים יהודיים. יש כאן אפלייה של זוגות מעורבים, זכות אזרחית שנדרסת. למה לימודים כן ומשפחה לא? משפחתיות היא ערך חשוב מאוד בחברה הישראלית, אבל המדינה רומסת את הבחירה שלנו, שלא עולה בקנה אחד עם מה שהיא רואה כזוגיות נכונה".
השבועה גייסה הקבוצה את הסכום הנדרש להגשת עתירה לבית המשפט העליון, והיא מתכוונת לעתור בקרוב. היום, ערב ט"ו באב, יערכו חברי הקבוצה מיצג "פיקניק בודדים" מול ביתו של שר החוץ גבי אשכנזי. "אנחנו זקוקים לבני הזוג שלנו לצידנו", מוסיפה קאנטר. "הזכות שלנו היא לא פחות חשובה משל התלמידים".
"המדינה משפילה אותנו"
כחמישה חודשים לאחר סגירת השמיים בעקבות מגיפת הקורונה, אלפי ישראלים עדיין מופרדים מבני זוגם וילדיהם שאינם אזרחי המדינה. ב-19 במרץ קיבלה המדינה החלטה על סגירת הגבולות לזרים שאינם אזרחי ישראל או תושביה, למעט אלו שמרכז החיים שלהם בישראל.
בחודש שעבר יזמה קבוצת המאבק "משפחות רוצות להתאחד" דיון בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון. בתום הדיון דרשה שאשא-ביטון מרשות האוכלוסין לגבש בתוך שבוע נהלים חדשים שיאפשרו לזוגות ולהורים להתאחד בישראל.
בעקבות הלחץ שהופעל ופניית "המקום הכי חם" והאגודה לזכויות האזרח, הנהלים החדשים פורסמו – אבל מדיניות הכניסה לישראל עדיין מותירה מקום רחב לפרשנות. מרבית בני הזוג הזרים הנשואים לישראלים עדיין לא מורשים להיכנס לארץ, הורים לא פוגשים את ילדיהם וועדת החריגים שעליה החליטה הוועדה טרם הוקמה.
"אנחנו עוברים השפלה על ידי המדינה", אומר אולג, שהופרד מאשתו זלטה שנשארה בסלובקיה וילדה שם בן שאותו הוא לא פגש. "כשהמדינה רוצה היא מאפשרת לקבוצות מסוימות להגיע לארץ. מה זה אומר? שהם לא רוצים אותנו פה".
אולג מתאר מסכת של בירוקרטיה שמערימה עליו ועל אשתו עוד ועוד קשיים. "אני צריך לתרגם מסמכים, להגיש לקופת חולים, לחכות לאישור, לקנות ביטוח מיוחד, לגשת לרשות האוכלוסין ולקוות שהם יאשרו. מאז מרץ אישתי מסורבת כניסה ובכל פעם אנחנו נתקלים בעוד מחסום ועוד מחסום", הוא מסביר. "עכשיו היא אמרה שאם לא יאשרו לנו עד ספטמבר את הכניסה שלה לארץ, שאעזוב הכל ואגיע אליה. זה אומר שאני אצטרך לעזוב מקום עבודה מצוין באלביט. עבדתי קשה כדי להגיע למקום שבו אני נמצא עכשיו. לאירופה אוכל להיכנס בקלות כי אני רשום כאב של הילד, אבל פה אני צריך עוד ועוד מסמכים ובסוף אומרים לי שאני לא האבא. אני לא מבין למה החרדים והסטודנטים מקבלים הכל בקלות, בלי להוכיח שום דבר, בלי פרוצדורה. אני מאוכזב ומיואש. זה כאילו המדינה מנסה בכוח להוריד אותי מהרצון להתאחד עם אישתי ובני".
הכיפה הנכונה
"לא ייתכן שזכויות בסיסיות כמו קבלת טיפול רפואי בארץ או איחוד עם בנות ובני משפחה תשללנה ממאות רבות של פונות ופונים, רק כי הם אינם מצביעים לאריה דרעי", אומרת חברת הכנסת מרב מיכאלי, ששלחה בחודש שעבר מכתב לשר הפנים בנושא.
"האפליה זועקת לשמיים", היא מוסיפה. "משרד הפנים מונע כניסת בנות ובני משפחה לא ישראלים של אזרחים ישראלים, ובמקביל מאשר כניסה של כ-17 אלף לא ישראלים, שרובם המכריע תלמידי ישיבות. אני מזכירה למשרד הפנים שחובתו לשרת את כל אזרחיות ואזרחי ישראל, לא רק את מי שחובשים את הכיפה הנכונה".
פנינו לשר הפנים הרב אריה דרעי לקבלת התייחסות, אך דוברו הפנה אותנו לרשות האוכלוסין. לאחר שהתעקשנו, נמסר לנו בתגובה: "מדובר בהחלטה של משרד הבריאות, באישור פרופסור גמזו, יחד עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ".
תגובת רשות האוכלוסין: "מאז פרוץ הקורונה בעולם מרבית המדינות, אם לא כולן, סגרו את שעריהן לכניסת זרים וכך גם עשתה מדינת ישראל כשהודיעה ביום ה-19.3 כי לא תותר עוד כניסת זרים בשערי המדינה. על אף האמור, מאז תחילת חודש יוני נקבעו בהדרגה הקלות לקבוצות אוכלוסייה נרחבות, במסגרתן הוחלט לאשר בתנאים מוגדרים כניסת בני זוג זרים, מומחים, אמנים וספורטאים, סטודנטים, בני ישיבות, תלמידי תיכון ועוד. לאור האמור, צר לנו על הבחירה להתמקד מתוך כלל האוכלוסיות בבני הישיבות בלבד, דבר המעוות את העובדות ומציג תמונה מוטעית לחלוטין".