'עוצרים את אש ההסתה': זו היתה הכותרת של עצרת המחאה שערכה חסידות גור אתמול בערד, אליה הגיעו אלפי חסידים. העצרת התכנסה לאחר שבערב חג שני של סוכות הוצתה מכולת בבעלות חרדית במרכז מסחרי חלמיש. האש התפשטה לעסקים הסמוכים ובצאת החג נעצר בן 17, תושב העיר, בחשד למעשה. ההצתה מגיעה לאחר שלוש שנים שקטות בין התושבים החרדים לחילונים בעיר, אך לא נדרש דלק רב כדי להדליק מחדש את האש.
ארבעה ימים לאחר השריפה, כשחסידים באו לעזור בפינוי וחילוץ סחורה, שלושה נערים התנכלו להם והשליכו בקבוקי זכוכית לעברם. כוח משטרה סמוי שהיה במקום עיכב אותם. לטענת החסידות, מעשים אלה הם תוצאה של הסתה של ראש העיר ניסן בן חמו, והאווירה העוינת בישראל כיום כלפי הציבור החרדי. "השנאה שראשי העיר מפיצים מחלחלת בקרב תושבים. לא כולם, אבל חלק מהם, רוכשים את השנאה הזאת", אמר הרב אברמוביץ, משגיח ישיבת לב שמחה, בנאומו בעצרת. "אין פה שום ויכוח בין התושבים, יש ויכוח רק עם ההנהגה של העיר ששונאת את הציבור החרדי. זו גם השנאה שיש לצערנו ברחבי המדינה בקורונה".
על אף שאנשי גור טוענים שאין כל יריבות עם תושבי העיר החילונים, ניתן לשמוע בדבריהם שהמקרים עוררו מחדש את המתח שידעה העיר בין האוכלוסיות. "אנחנו לא מחזירים שנאה בשנאה – בדיוק להפך. השנאה שלנו תביא אהבת ישראל. אם אלף משפחות לא מספיקות, נביא לפה עוד אלפיים משפחות. יגורו פה אלפי משפחות חרדים, עד שיכבדו פה אחד את השני".
מלחמת שלטים
חסידות גור יושבת בערד מזה ארבעים שנה, אך המתחים החלו לצוף רק בעשור האחרון. ב-2010 התפטרו נציגי מועצה חילונים במחאה על יד נדיבה של ראשת העיר דאז, טלי פלוסקוב, כלפי החסידות. עליית המדרגה אירעה ב-2015, כשפלוסקוב נבחרה לכנסת מטעם הליכוד, וכמחליפה נבחר לראשות העיר ניסן בן חמו מטעם יש עתיד. אחרי קמפיין אנטי-חרדי, קיים בן חמו הבטחת בחירות והוציא את אנשי גור מהקואליציה.
זו היתה יריית הפתיחה לשנתיים של חיכוכים עזים, כשאמצעי הלחימה הרווח הוא פלקט. ב-2016 ניסתה החסידות למחות על מחירי הדיור, ונתלו עוד ועוד שלטי 'למכירה' על חלונות הבתים. מספרי הטלפון כלל לא היו מחוברים, אבל מי שהיה מגיע לעיר היה רואה היצע אינסופי של נדל"ן. פקחים נשלחו להוריד את שלטי המכירה הפיקטיביים, נמסרו התראות ללמעלה מ-400 בתי אב, ובתגובה איימו בחסידות כי יפעלו להבאת אלף תושבים חרדים חדשים לעיר.
בהמשך הופיעו שלטים שקראו לתושבים ללכת בדרך תורה: "ילדי ערד חובשים כיפה", "תושב ערד, הנחת תפילין היום?" ו-"בערד אוכלים כשר". אז הגיבו התושבים החילונים, וכתגובת נגד תלו שלטים כגון "תושבי ערד מתגייסים לצבא", ו-"תושבי ערד תורמים למדינה". בצו בית משפט הוסרו מרבית השלטים, לאחר שהשופטת קיבלה את עמדת העירייה שלא מדובר בשלטים פוליטיים ועל כן דרוש רישיון לתלייתם.
לצד השלטים התרחשה גם מלחמת טריטוריה של ממש, כשבחורף 2016, באחד מערבי שישי, נכנסו לבית הכנסת האשכנזי 60 מתושבי ערד החילוניים. הפעילים לשמירת צביון העיר התקוממו על פלישת החסידות לבית הכנסת שבו עלו לתורה כמה עשורים קודם לכן. האירוע נגמר בהגשת תלונה נגד חמישה פעילים בגין הפרעה לסדר הציבורי. החמישה נחקרו באזהרה, ובעקבות המקרה הפגינו הפעילים מול תחנת המשטרה בטענה לאכיפה בררנית.
מלחמת השלטים הסלימה עד לשיא ב-2017, בעקבות שלט שהתנועה החילונית תלתה על אחד הבתים, בו דמות האדמור אלתר מגור, והכיתוב "אלתר וליצמן לכלכתם! ערד לא למכירה". החסידים, שרואים באדמור יישות רוחנית, הגיבו בחריפות. שלושה מהם הציתו צמיגים בפתחו של הבית ואף זרקו את אחד הצמיגים הבוערים לעבר בעלת הבית.
חסידים הבעירו צמיגים בפתח הבית שבו תלו שלט, וזרקו צמיג בוער לעבר בעלת הבית
האירוע גרר התקהלות המונית – אלף חסידים הגיעו למקום, ומולם התייצבו חמש מאות חילונים. במשך תשע שעות עמדו הצדדים בשני צדי הרחוב וקראו קריאות מחאה, כשמאה שוטרים משגיחים שהאירועים לא ידרדרו לעימותים של ממש.
לאחר המקרה, הסכימו החילונים לבקשת המשטרה להידברות עם החסידות. הצדדים נפגשו לפגישה שארכה חמש וחצי שעות בתחנת המשטרה בבאר שבע. הצדדים לא חשפו את ההסכמות שהגיעו אליהן, אבל באותו שבוע נפגשו מי שהיה אז שר הבריאות, יעקב ליצמן, וחברי הנהלת החסידות, יחד עם בן חמו וסגניו, שם הוסכם שהעירייה תקדם בניית מעון לילדים והקמת בית כנסת. שני הצדדים הסירו את השלטים. פוליטיקאים כמו יאיר לפיד, שבאו להצטלם עם הפעילים החילונים, נדחו על ידם.
"הקורונה חיזקה את הקשרים"
מאז אותם שבועות בשלהי 2017 הצדדים התקרבו, ומתארים שכנות טובה בשלוש השנים האחרונות. על כן העצרת הפתיעה את תושבי ערד החילונים. מירב לייבה, ילידת ערד, ובין מובילות התנועה החילונית, טוענת שעל אף מקרה ההצתה, השקט נשמר. "אני לא מרגישה מתח בעיר. באמת שום דבר. אני לא רואה פה משהו סיסטמטי, או פחד של מגזר מסוים. הקורונה דווקא חיזקה את הקשרים ובנתה הערכה", היא אומרת. "אני והרבה אחרים מאוד התרגשנו לראות את התפילות בפארקים. בסגר הראשון התחילו שמועות שחסידים יגיעו מבני ברק, ומי שלחץ לסגור את העיר הייתה קהילת גור. אני מעריכה אותם מאוד".
"לא החלפתי את עורי, אם אצטרך להילחם על העיר, אלחם", מבהירה לייבה, אך לתחושתה לא מדובר בפתיחה מחדש של מלחמת התושבים. "בנקודת הזמן הזו אני רוצה לומר תודה שהם בחרו לחיות איתנו ביחד. אני רוצה שזה יחזור לטוב. יש פיתוח, יש תיירות. אני לא באה לסנגר על ניסן, אם יש להם בעיות שיעלו אליו ללשכה ויטפלו בזה, לא צריך הפגנה. אני הייתי רוצה להמשיך את הלך הרוח שהיה פה בשלוש השנים האחרונות, אבל זה יותר גדול, זה ארצי, החברה שלנו מתפוררת".
פעילה חילונית: "אני לא מרגישה מתח בעיר. זה גדול יותר, זה ארצי, החברה שלנו מתפוררת"
בהתאם לדבריה של לייבה, חלק מהדוברים אמש אמנם דיברו אל הקהל המקומי בערד, אבל כיוונו את דבריהם אל הרמה הארצית. "תסתכלו כמה החרדים שומרי חוק, בניגוד למה שקורה בבלפור", אמר ליצמן על הבמה, בהתייחס לשמירה על המרחק בין המפגינים. "אני בטוח שהם לא יעבירו תמונה לעיתונים – אם היו דחיפות היו מעבירים".
"ראש העיר מתלונן כל הזמן מה החרדים מוסיפים לעיר. מה הוא תרם, חוץ מרדיפת דתיים? שום דבר. רק הגירה שלילית. אף אחד לא רוצה לגור כאן, זו נהייתה הבירה של הסודנים", הוסיף. דבריו של סגן השר מבטאים את אותן טענות כלפי ראש העיר מרגע היבחרו: התנכלות לחסידות, סרבנות למסור מבנים עירוניים, ועיכוב פתיחתם של גנים ומקומות תפילה. בעוד שאין התבטאויות חריגות של ראש העיר לאחרונה כנגד החסידות, או סכסוכים עומדים בין אנשי גור לבין העיריה, נראה שאותן טענות על התנכלות עומדות בעיניהן. העצרת עברה ללא עימותים או חיכוכים עם האוכלוסיה, אך השאלה היא אם אותה יריבות מול ראש העיר, בהתווסף להלך הרוח הכללי בישראל, תעורר גם את מלחמת התושבים הנושנה על צביון העיר.
שמחה בונים נאגל, איש יחסי ציבור בעיר, מסכים שמערכת היחסים השתפרה פלאים, "אבל עדיין יש התנכלויות", הוא אומר. "צועקים שאנחנו מביאים מחלות, שנלך. מזמינים משטרה למקומות תפילה, מפעילים מוזיקה בתפילות. זה לא מצב אופטימלי". לשאלה אם מדובר בבעיה מקומית או במחאה כנגד הלך הרוח הכללי נגד חרדים, הוא אומר "העצרת כן דיברה על האווירה בישראל, אבל אם זה היה כלל ארצי היו גם עצרות בירושלים ובאשדוד. המסר היה לתושבי העיר".
"עדיין יש התנכלויות. צועקים שאנחנו מביאים מחלות, שנלך, מפעילים מוזיקה בזמן תפילה"
ראש העיר ניסן בן חמו מסר בתגובה: "ליצמן מנצל את הבמה בכסות ההפגנה של 'ואהבת לרעך כמוך' כדי להסית ולשסע. זה אותו ליצמן שמנע כספים מעיריית ערד, עד שיקבל יחידות דיור לציבור שלו. זה אותו ליצמן שניסה להלך אימים על היועץ המשפטי לממשלה על מנת שיבטל כתבי אישום כנגד חסידי גור בגין עבירות בנייה. עיריית ערד, ואני בראשה נמשיך לעמוד זקופים אל מול כל נסיונות של ליצמן להתערב בתוך העיר".
תגובת עיריית ערד: "חסידות גור נערכת להפגנת מחאה שהוגדרה על ידה כ'מחאה ארצית על ההתנהלות והפגיעות בציבור החרדי', והזכות להפגין קיימת לכולם. ברמה המקומית, אין העירייה רואה הצדקה להפגנה זו. מזה שלוש שנים שתושבי ערד חיים בשלווה ובכבוד הדדי. לא נראו פרסומים מסיתים ולא נרשמו כל אירועים חריגים בין המגזרים. יתרה מכך, דווקא בתקופה קשה זו של מגיפת הקורונה ניכר שיתוף הפעולה בין עיריית ערד למנהיגות המקומית של חסידות גור, במטרה לצמצם את רמת התחלואה בעיר. לכן לא ברורה החלטת החסידות לבחור דווקא בערד כמקום להפגנה ארצית.
לעניין הצתת מרכזון חנויות: עיריית ערד התגייסה לעזרת בעלי העסקים והפעילה עובדים ורכבים לפינוי נזקי השריפה. ככל שידוע עד כה, מדובר לכאורה בהצתה ע"י החשוד, נער כבן 17, מוכר למשטרה ולגורמי הרווחה. כל אירוע אלימות, מכל סוג שהוא, מהווה זעזוע עבור כל תושבי ערד. אנו מקווים כי התושבים שנפגעו באירוע זה יתאוששו במהרה".