הבחירות הרביעיות שנכפו על ישראל בתוך שנתיים תפסו את מחאת בלפור לא מוכנה. אחרי חצי שנה ברחובות, שבשיאה הפגינו עשרות אלפים בירושלים ובגשרים ברחבי הארץ, נדרשים כעת פעילי מחאה בולטים לקבל החלטה מהירה: האם להמשיך לזעום ולצעוד, או לקפוץ למים הפוליטיים העכורים ולנסות להגדיל את השפעתם.
ב-2013 היו סתיו שפיר ואיציק שמולי, ממנהיגי מחאת קיץ 2011, סחורה לוהטת עבור מפלגת העבודה, שקלטה והכניסה אותם לכנסת. "יש עתיד" הוקמה ב-2012, נישאת על אדי הקיץ ההוא. מחאת האוהלים היתה ממוסדת יחסית, הוציאה מאסה קריטית של אנשים לרחובות (300 אלף ואף חצי מיליון בהפגנה הגדולה האחרונה), מפלגת העבודה עוד היתה מפלגה ויש עתיד הביאה 19 מנדטים. היום, כשהמפה הפוליטית שוקעת תחת אינפלציה של מפלגות, המחאה מנסה להמציא את הפוליטיקה מחדש.
הסנונית הראשונה היתה המפלגה הדמוקרטית, עם הסיסמא "המחאה נכנסת בכנסת". כמו מפלגת פודמוס בספרד, ילידת המחאה ההמונית של מאי 2011, הדמוקרטית צמחה מתוך מחאת בלפור בניסיון לייצר פלטפורמה פוליטית חדשה בקונספט שניתן לכנות 'קוד פתוח'. בניית המפלגה תעשה בשקיפות מלאה ועל בסיס התפקדות המונית ופריימריז פתוחים, שיאפשרו לכל אחד להתמודד ולגבש את חזון המפלגה בהמשך, על ידי מנגנון הצבעה שקוף. מפלגת השמאל הספרדית הפכה תוך 20 יום מהקמתה לשלישית בגודלה מבחינת מספר המתפקדים, ובהמשך לשנייה. בין פעילי המחאה שכבר הכריזו על מועמדותם: ברק כהן, יגאל רמב"ם, סדי בן שטרית, אבי יאלו וחיים שדמי. נסיונות לצרף פוליטיקאים ותיקים דוגמת עפר שלח, לא צלחו עד כה.
"בוקר טוב סוף סוף התעוררנו, ואנחנו לא נעצום עין עד שישראל תשוב להיות בית שכולנו רוצים לחיות בו",נכתב באתר הדמוקרטית, שמפרט את ערכי הבסיס והחוקה של המפלגה. "מתוך משבר האמון הגדול ביותר שידענו, צמחה תנועה שכל כולה עשייה, נחישות, חמלה ותיקון. איך שלא נסתכל על זה, האנשים שבחרנו לא מייצגים אותנו. לכן יצאנו להפגין, לכן אנחנו רוצים ורוצות להיות מעורבים, כי אנחנו מבינות: אם אנחנו לא נקום ונעשה מעשה, אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו".
שלשום הודיע עו"ד גונן בן יצחק, מהדמויות הבולטות בתנועת קריים מיניסטר ופעיל מרכזי במחאת הגז בעבר, על הצטרפותו למפלגתו של משה בוגי יעלון, תל"ם, וסביר להניח שפעילי מחאה נוספים יכריזו על מועמדויות בקרוב. מנגד, עומדת הגישה שהובילה דפני ליף אחרי האוהלים, ועליה הצהירה אור-לי ברלב אמש – של דחיית הצעות להשתלב בגופים פוליטיים (שתיהן קיבלו לא מעט כאלה) ובחירה במאבק האזרחי.
תנועות שותפות למחאה כמו הדגלים השחורים (בהובלת משפחת שוורצמן), לא הביעו עד כה כוונות כאלה, וקולות של פוליטיקה לא נשמעים גם מכיוון ארגוני הצעירים כמו קומי ישראל. הגל הנוכחי כולל בעיקר את ותיקי שתי המחאות, בראשם אנשי קריים מיניסטר, ולא מוחים מהדור החדש. האם בוגרי המחאות של העשור האחרון הם פניה העתידיים של הפוליטיקה הישראלית?
"בוגי מזכיר לי את רבין"
אז למה לך פוליטיקה עכשיו?
"קודם כל זו לא הפעם הראשונה שלי: בסבב ראשון של בחירות 2019 כבר רצתי עם אלדד יניב ב"דרך חדשה" עד שפרשנו, כך שמבחינתי זה לא חדש והיו לי מחשבות על זה בעבר. אני חושב שהמחאה גרמה לי להבין שקשה מאוד לקדם דברים – בלי חיזוק מהצד הפוליטי. אני רוצה לקדם חקיקה נגד שחיתות, למשל חוק שמסייע או שמעודד אנשים לדווח על שחיתות, כמו שיש בארה"ב ברמה פדרלית, שמעניק חיסיון ותמריץ כלכלי למי שמקדם את התהליך. ברור לי שפוליטיקה זה לא המחאה, ואצטרך לעשות פשרות ודילים כדי לקדם את הדברים שאני רוצה. גם עכשיו כשאני חלק ממפלגה אני מבין שיש גבולות וכללים שחלים עלי ואני עושה איזשהי צנזורה פנימית".
אבל איך עוברים מלשכב תחת מכת"זית בבלפור ללהיות מועמד במפלגה של בוגי?
"הכרתי את בוגי במחאה, הוא היה איתנו במקומות שאף פוליטיקאי לא הגיע אליהם, למשל בצעדת הצוללות בכביש 1 שהמשטרה סיכלה. הסתכלתי ועקבתי אחריו, הוא היה חלק מהמחאה. זה הצחיק אותי כשהוא פנה אלי, שאלתי אותו בפגישה שלנו אם הוא לא חושב שלקחת אותי יעשה לו נזק. הוא אמר לי 'מה פתאום', יש בינינו התאמה.
"אם היית אומר לי לפני חודשיים שאני אלך עם בוגי, לא הייתי מאמין בגלל איך שהוא נתפס כקיצוני ימני. אבל למדתי להכיר בוגי אחר. הוא נושא עמדות ביטחוניות הומניות, בעניין הזה אין שום הבדל בינינו. הוא מתנגד באופן מוחלט לסיפוח. שנינו מבינים שבסוף אנחנו נמצאים בתקופה, שבה המלחמה האמיתית היא המלחמה מבית, שאנחנו נמצאים בקרע מאוד גדול בעם. בעייתי בעיני להיצמד לעמדות של שמאל מדיני ולשים רק אותן כדגל ולהתנתק ממה שקורה פה. מבחינתי ללכת ימינה זה חלק מהאג'נדה, כדי להגיע לעוד קהלים בנושאים שחשובים למחאה. אמרנו את זה גם לפני שנה, בתחילת המחאה, שאנחנו לא ימין לא שמאל, רק ישר.
מה הדברים שחשוב לך לקדם?
"קודם כל מלחמה בשחיתות, שהיא דבר קריטי מבחינתי. בסוף שחיתות ויוקר מחיה זה דברים שקשורים אחד לשני. הסיבה שאנחנו חיים במדינה שיש בה יוקר מחיה מטורף, זה שיש פה חלוקה מופקרת של משאבי טבע ושחיתות ציבורית. בגלל זה יש פה מעמד ביניים גדול שחי כדי לשרוד שלא מצליח לחסוך או לקנות דירה, שמרגיש שאין פה עתיד גם מבחינה כלכלית. תראה אפשר לצעוק כל היום כיבוש כיבוש, אני גם נגד כיבוש, אבל בסוף יש בעיה כי בצד שני אין הנהגה כרגע שאפשר לעשות איתה ביזנס. אז אני חושב שכרגע זה לא הדבר הכי חשוב, צריך לראות מה קורה בצד השני".
אתה אומר שאתה נגד הכיבוש, מה בוגי יגיד על זה?
"הוא מבין את הבעייתיות שבכיבוש, הוא לא יזדעזע מזה. אבל שוב זה לא הדבר הכי חשוב כרגע.
"בסוף שחיתות ויוקר מחיה זה דברים שקשורים אחד לשני. הסיבה שאנחנו חיים במדינה שיש בה יוקר מחיה מטורף, זה שיש פה חלוקה מופקרת של משאבי טבע ושחיתות ציבורית"
"דבר שני שחשוב לי זה לטפל בקרע הפנימי שקיים פה. יש קבוצות שלמות שמודרות מהשלטון. זה שהערבים שהם 20 אחוז מהאוכלוסייה והם לא חלק מהשלטון זה דבר לא הגיוני, הם חייבים לקחת חלק ולהיות. או למשל הקהילה האתיופית: הבאנו עולים מאתיופיה ואנחנו רודים באוכלוסייה הזאת. הייתי במחאה שלהם לאורך השנים וראיתי חבר'ה צעירים שפשוט רותחים, בוערים כי לא רואים איתם. בכל עלייה יש בעיות, אבל בישראל לא עושים מספיק כדי לשלב אותם. אגב אחד הדברים שאיילת שקד, שאני מאוד מתנגד לה, עשתה טוב זה שהיא קידמה שופטות אתיופיות לבית משפט".
אנשים שיקראו מבחוץ, יגידו מה ההבדל כבר בין איילת שקד לבוגי? שניהם דמויות ימין בולטות.
"ההתייחסות של שקד למערכת משפט היא התייחסות של הרס, היא באה לרסק את בג"ץ. בוגי רואה במערכת המשפט את מה שמחזיק פה את הדמוקרטיה, ואומר שיש שופטים בירושלים. ההתייחסות לשלטון החוק מצד בוגי היא מאוד ממלכתית ואחראית".
אתה בעצם מתאר פה מפא"יניק. בעד התיישבות, אבל בעד שלטון החוק.
"כן בוגי הוא כמו אחדות העבודה של פעם. בהרבה מובנים בוגי מזכיר לי את רבין. מבחינה ביטחונית הוא נץ, אבל הוא גם מאוד פרגמטי. מבין שאנחנו באזור ובאווירה מאוד בעייתית פה במזרח התיכון, שאי אפשר להקל בה ראש. שצריכים להיות פרגמטיים. אבל הוא גם יודע שאנחנו צריכים לנהוג ברוח מגילת העצמאות, לנהוג בשיוויון כלפי מיעוטים, שזה המסמך המכונן שלנו".
אומרים שהוא בעייתי, שהוא מלא אגו. עזב את הליכוד, עזב את כחול לבן, לפני חודשיים אמר שאייזנקוט יהיה מספר 2 שלו, ועכשיו עזב את לפיד, לא ברור עדיין למה.
"תראה כל פוליטיקאי עושה טעויות ואנחנו עוד נעשה. אבל בוגי לפחות לא מאשים את כל מי שמסביבו בטעויות שלו. אני לא יודע בדיוק מה היה שם עם לפיד, אבל אני חושב שהוא הבין שהם לא ראו עין בעין, גם בשאלה למשל את מי הוא יביא למפלגה".
לפיד לא רצה שתבוא?
"יכול להיות".
כי אתה טראבל מייקר?
"לפיד לא היה רוצה אותי. אני לא כוס התה שלו. זה מעניין, כי בוגי הוא מלב המיינסטרים, הכי מערכת הביטחון, והיו כאלו שאמרו לו שמה אתה לוקח אותו, יש נגדו כתב אישום, הוא נחשב אנרכיסט. אבל בוגי מבין גם את העוצמה של המחאה, את העוצמה של הפעילות שלנו בציבור לאורך זמן, את התמיכה שקיבלנו".
"לפיד לא היה רוצה אותי. אני לא כוס התה שלו"
למה אתה לא מצטרף לדמוקרטית? הם מצהירים שהם המפלגה של המחאה. אתה דמות בולטת במחאה, טבעי שתהיה שם.
"תראה אני מאוד אוהב את היוזמה הזאת. אני חושב שזה נכון בטווח הארוך, לבנות פלפורמה פוליטית חדשה, שתחליף את הקיימות ותעבוד אחרת. אבל הדמוקרטית לא תביא קולות מהמקומות שאנחנו יכולים להביא. מהליכוד ועד יש עתיד יש מרחב של קולות מרכז שלא החליטו מה להצביע. כרגע הם מצביעים סער ובנט מחוסר ברירה. ללפיד הם לא יצביעו, כי לא חושבים שהוא מתאים להיות ראש ממשלה, הם לא יגיעו למרצ. וגם סער ובנט הם קיצונים מדי עבורם בגישה שלהם.
"אני חושב שזה נכון בטווח הארוך, לבנות פלפורמה פוליטית חדשה, שתחליף את הקיימות ותעבוד אחרת. אבל הדמוקרטית לא תביא קולות מהמקומות שאנחנו יכולים להביא"
"המחאה יש לה הרבה מאוד גוונים, אני חושב שמוטלת עלי אחריות ללכת לציבור מאוד גדול שיתקשה להצביע שמאל מובהק, צריך לפנות גם אליהם כי יש ערכים במחאה שהם מתחברים אליהם. אני בעד חיבורים למקומות שהם פחות צפויים. מבחינתי ללכת עם בוגי, זה חיבור שהיה חייב להיעשות גם ברמה סמלית".
סמלית זה אחלה, אבל כרגע בסקרים אתם לא עוברים את אחוז החסימה.
"זו פעם ראשונה בכלל שתל"ם רצה לבד, עוד לא השקנו כלום. צריך לתת לזה זמן. בכל מקרה, אנחנו לא הולכים לבזבז קולות. זה ברור לנו".
איך? שוקלים חיבור חולדאי?
"הכל אפשרי".
"המצב כל כך דפוק שהכל היום אפשרי"
"כשהמחאה התרוממה לגבהים, פרופסור אודי שפירא אמר שנכון יהיה לבחון אפשרות להשתמש באנרגיה שלה לעבודה באפיק הפוליטי המפלגתי", מסביר ישי הדס, פעיל קריים מיניסטר, את החלטתו להתמודד בדמוקרטית. "אני מעביר את הקו מהמקום הישן והקיים בפוליטיקה – בין אם זה בוגי או כל פוליטיקאי מכהן שהיה חלק מהטרגדיה שקורית כאן, שמנסים לנרמל את הטרלול – לבין מי שבא לדבר החדש והמחאה מייצגת אותו, כי היא הקפידה להתנער מכל נופך פוליטי. יש במחאה אנשים מהמרכז, שמאל וגם אנשי ימין כמו זליכה, אבידר ובוגי.
"בתוך קריים מינסטר במערכות בחירות קודמות עודדנו להצביע לגוש ולא התעסקנו במפלגה זו או אחרת. כיום, אולי גם תודות לאנרגיה של המחאה, היא הרימה שלט בחירות והנה זה קרה".
הפיצולים מחלישים את הגוש.
"מסכים. הכל נכון וידוע. התפקדתי לדמוקרטית בין הראשונים. ישבתי בשקט. כשהתחילו לרשום מועמדים חשבתי שהגיוני שאהיה שם. אתמול עשו הכרזה מתוקשרת של המפלגה והקפדתי שיעשו זאת בצנעה, כי גם בתוך המחאה יש אנשים שלא צריך לדרוך להם על הבהונות. ההכרזה לא זכתה לחשיפה מספקת, ונחשבת איזוטרית".
לכמה אנשים תוכלו להגיע?
"אם לוקחים בחשבון אנשים שקמו מהספה והלכו לבלפור או לגשר – חצי מיליון זה מספר ריאלי ויש עוד תומכים מבחוץ. כאלה שכותבים 'קדימה אנחנו אתכם'. עוד מספר גבוה. אודי הציג שאלה בסקר על המפלגה באוכלוסיה היהודית בשיא המחאה וקיבל 14 אחוז תמיכה".
גונן בן יצחק לא אכזב אתכם?
"יש ארומה של אכזבה קלה מצד אחד, ומצד שני צריך להתעלות אם המטרה מושגת. בוגי הוא אופזיציה לנתניהו. גם אבידר. הא'גנדה שלי היא לפרק את משטר נתניהו ולהכחיד אותו מהעולם ובאופן אישי לא אכפת לי איך זה יקרה. במלחמה האויב של האויב שלך הוא ידידך".
המפלגה תרוץ עד הסוף?
"אם המטרה היא גוש 'לא נתניהו' אני מאמין שיהיו עוד חיבורים על הבסיס הזה עד ה-4 בפברואר, תאריך הגשת הרשימות. תהיה לנו רשימה ב-25 לחודש, נראה אותה ונקבל החלטה, נעריך סיכויים ונחשוב אם יש טעם להגיש אותה. המצב כל כך דפוק שהכל היום אפשרי.
"לא משנה מה, האנשים במפלגה הזו מספיק רציניים ואחראים להבטיח שגוש רק לא ביבי לא ינזק ברבע קול. אומרים שיש לנו אגו. אני לא בוגי. הכנסת היא עבורי עוד אפיק לבדיקה לפעילות שאני עושה כבר ארבע שנים. הסיסמה היא נכנסים בכנסת – הצבעת מחאה קלאסית".
קיבלת הצעות?
"לא קיבלתי שום הצעה מאף אחד ולא ציפיתי לקבל. דיברתי עם פוליטיקאי ותיק שאמר לי שלא קיבלתי הצעה בגלל שאני בלתי נשלט. זה אחד הקומפלימנטים הגדולים שקיבלתי אי פעם. גם אם בוגי היה מתחנן ואנחנו מכירים ובקשר, את חושבת שהייתי הולך איתו? זה ישן, ואין טעם ללכת עם הדבר הישן. עם כל המאמצים זה לא צריך להיות שם ובטח לא עם אנשים כמו יזהר שי לדוגמא. אני בטוח שגם בפני גונן הוא מציב קושי גדול".
"דיברתי עם פוליטיקאי ותיק שאמר לי שלא קיבלתי הצעה בגלל שאני בלתי נשלט. זה אחד הקומפלימנטים הגדולים שקיבלתי אי פעם. גם אם בוגי היה מתחנן, את חושבת שהייתי הולך איתו? זה ישן, ואין טעם ללכת עם הדבר הישן
"לא יודע מה יקרה עד שלא תהיה נבחרת", אומר גם סדי בן שטרית, אחד הדוברים הבולטים בחודשים האחרונים, "מה שיותר קשה לי זה עם החוכמולוגים מסביב שנתנו לגנץ את הקולות ועכשיו בוכים על בזבוז קולות. שתבוא נבחרת ואחר כך תחליטו מה אתם רוצים".
דיברת עם גונן?
"לא. רק שלשום נודע לי, בערב. דיברתי איתו לבוא לדמוקרטית. אמר לי 'תשמע יש לי כל מיני'. אמר שיש פניה מבוגי, אמרתי לו בוגי זה דיכוי פלסטינים. אני כבר לא יודע. חבר למחאה אמר 'אני לא יודע מה לעשות', זה בנאדם של ארבע שנים ברחובות – רוצה להרים ידיים בגלל שגונן הלך עם בוגי. גונן זה אח. היה איתנו במעצרים, לילות ביחד, לא יודע מה הוא עשה".
אתה מועמד ברשימה?
"כן, אבל לא בונה על זה ולא הולך לעשות לעצמי קמפיין, זה לא מעניין אותי. אוציא אפס שקלים. אם אנשים רוצים – סבבה. לא? גם סבבה. אנשים ביקשו, ובזה זה יסתיים".
במחשבות, אתה רואה את עצמך יושב בכנסת?
"לפני שנה אמרו לי אתם מטורפים. אני לא אמכור את עצמי לכל דבר. קיבלתי הצעות מפה עד הודעה, אמרו לי 'קח כסף אל תעבוד תהיה במחאה'. אני לא מקבל אגורה מאף אחד. עושה את זה למעני ולמען הבן שלי. נגיש את הרשימה בכל מקרה, לפי התקנון העשרה מקומות הראשונים יעשו הצבעה אם כדאי ללכת או לא. לא ניתן את ההמלצה לריבון, אלא למתפקדים והם יחליטו מה יקרה. ההמלצה האחרונה תהיה שבוע או עשרה ימים לפני הבחירות.
"זה לא חבר'ה שסתם קמו והלכו. לפני חצי שנה אודי (שפירא – ג"ה) אמר לי 'סדי אני מקים לך מפלגה'. צחקתי והמשכתי ולפני שלושה שבועות הוא אמר לי 'צחקת, אבל יש פה חב'רה רציניים, לוחמי צדק אמיתיים, שנתנו את החיים שלהם בשביל המחאה'. תארי לך את ברק כהן בכנסת. זה לא סתם. את אבשלום אליצור. אלו לא אנשים שיזוזו מהעקרונות שלהם, שאפשר לקנות אותם".