בשבוע שעבר חשפנו איך שילוב כוחות בין השרה תמר זנדברג לבין אנשי אמונה במרצ ובהסתדרות הציונית, הצליח להביא למינוי בן זוגה, אורי זכי, לתפקיד יו"ר מרכז הרצל בשכר של 25 אלף שקל, ל-60 אחוז משרה. מאז זנדברג הספיקה להתבלבל וסירבה להשיב, בתוכניות הרדיו השונות שבהן התראיינה, על השאלה אם דיברה עם שר החוץ יאיר לפיד בעניין זכי, כפי שנטען בתחקיר. "אנחנו משוחחים על הרבה נושאים, אבל לא השפעתי על המינוי הזה", אמרה אחרי כמה וכמה התחמקויות.
המאמצים שהביאו למינוי ראויים בעיניי לבדיקה של מבקר המדינה או היועמ"ש, אך נניח אותם בצד לרגע. נניח בצד גם את העובדה שאם הדבר היה קורה מימין, על ידי השרה מירי רגב למשל, הוא כנראה היה גורר רעש ציבורי גדול יותר, שכן התקשורת הישראלית מאתרגת את מקורביה ומטיביה. נניח בצד גם את העובדה שלפיד, שותפה של זנדברג למינוי, ניסה בעצמו לאחרונה להביא למינויה של גיסתו לדירקטורית בקק"ל ואחר כך נסוג ממנו בעקבות הביקורת הציבורית.
נניח את כל אלו בצד ונסתכל במבט מאקרו על העובדה שחצי שנה לאחר הקמת "ממשלת השינוי", לא הרבה השתנה בכל הקשור למינויי מקורבים. רק השבוע נאבקו בממשלה על מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, למרות אי התאמתו לפי ועדת האיתור. הקריאות שהשמיע שר האוצר אביגדור ליברמן נגד הוועדה, היו יכולים להשתלב היטב בממשלות נתניהו.
מליברמן אולי לא היו ציפיות. עד היום לא יודעים איך בתו הפכה למיליונרית בגיל 21. אבל ממרצ ויש עתיד? הרי אלו מפלגות שחרטו על דגלן את המאבק בשחיתות, שהדהדו בקולן כל קמפיין של התנועה לאיכות השלטון. לפיד עצמו קרא לסגור את קק"ל בבחירות של 2015, ואף הגדיל והצהיר: "אף מפלגה אחרת לא העזה להתעמת עם קק"ל, כי כולן נהנו מהמנגנון המושחת של קק"ל". אבל מאז חלפו הרבה מים בנהר ההסכמים הקואליציוניים, ויש עתיד הפכה לאחת מאותן מפלגות.
חצי שנה לאחר הקמת ממשלת השינוי, ומתברר שכמו באופרה הידועה של מוצרט – "כך עושות כולן". ברגע שהמפלגות מתקרבות לסיר הבשר, קשה מאוד לעמוד בפיתוי. את אותם פוליטיקאים שפיהם וליבם לא שווים ישפוט הציבור בבחירות הבאות, ואנחנו נמשיך לבקר, לתחקר, ולהזכיר. אבל במקביל, רצוי וכדאי גם לטפל בתשתית המאפשרת חלק גדול מאותם מינויים.
כי מהו יו"ר מרכז הרצל או ראש מחלקה בהסתדרות הציונית אליו מונה באחרונה בנו של אריה דרעי – אם לא אחד מעשרות תפקידים, המחולקים מדי ארבע שנים בין כל המפלגות, במסגרת ההסכמים של המוסדות הלאומיים. כלומר במקביל לעולם הפוליטי המוכר לנו, מתקיים עולם פוליטי נוסף, שבו כל המפלגות שכלפי חוץ מעמידות פני יריבות או בעלות גישה שונה כלפי שחיתות או ג'ובים למקורבים – מתיישבות יחד ומחלקות את השלל לפי כוחן הפוליטי, בקק"ל, בהסתדרות הציונית, בסוכנות היהודית ובקרן היסוד.
ומה מקבלים? תקציבים של מאות מיליוני שקלים (שרובם מגיעים מנכסי קק"ל, תרומות וקרן היסוד; ת"מ), משכורות שמנות ברמה של ראש ממשלה ושרים, טיסות לחו"ל ועוד ועוד. בהסתדרות הציונית העולמית למשל, ראשי המחלקות, שנושאים תפקידים מופרכים כמו מחלקה ל"תיקון עולם" (והעו"ש), מפעלים ציוניים ושירותים רוחניים; משתכרים כ-42 אלף שקל בחודש. מנהלי המחלקות הכפופים להם מרוויחים כ-26 אלף שקל לחודש, והשכר הממוצע הוא 14 אלף שקל. והכל ללא מיונים מיוחדים או מכרזים שנדרשים משאר הציבור, אתם יודעים, במקומות עבודה אמיתיים.
גם השחיתות שם ידועה לשמצה, ומה הפלא כשאין שקיפות או כל זכר למינהל תקין. בקרן היסוד, למשל, עד 2018 עמד בראש מודי זנדברג, שדאג להזרים כספים מהקרן לעמותות ששרה נתניהו חפצה ביקרן, והציגה אותם לאחר מכן כתרומות שלה. על מינויי המקורבים, התפקידים הכפולים, המשלחות המנופחות בקק"ל כבר נעשו עשרות תחקירים. ועדיין לאף אחד אין אינטרס לסגור את אותם מנגוני ענק של ג'ובים, צ'ופרים ואבטלה סמויה.
ומה הם אמורים לעשות בכל אותם מוסדות לאומיים? את כל מה שמשרדי הממשלה, כמו החוץ, העלייה, התפוצות והחינוך, עושים בעצמם – דואגים לעלייה, נאבקים באנטישמיות ועוד. כלומר, עשייה לא רלוונטית, חסרת סיבת קיום אמיתי – שהיתה מועילה אולי בעת הקמת המוסדות לפני קום המדינה, וכיום יכולה להצטמצם למינימום, אם לא להתבטל לחלוטין.
מה אמורים אותם מוסדות לאומיים לעשות? את כל מה שמשרדי הממשלה, כמו החוץ, העלייה, התפוצות והחינוך, עושים בעצמם
אבל נראה לכם שמישהו יוותר על מאגר אדיר של ג'ובים חסרי תועלת בתקציבים של מאות מיליוני שקלים? מפלגות כמו מרצ ויש עתיד ימשיכו לדבר גבוהה גבוהה נגד השחיתות והג'ובים כשזה קורה בליכוד, וימשיכו לעשות אותו דבר בדיוק לטובת מקורביהן ובני משפחותיהם ברגע שיוכלו. הצביעות הזאת נחשפה באחרונה. הציפיות מהם להתנהלות אחרת נגוזו.
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקוב חגואל, קרא לגוף שהוא עומד בראשו "ממשלת העולם היהודי". אני לא זוכר שהעולם היהודי ביקש לעצמו ממשלה כזו, אני לא זוכר שמישהו מינה אותו או את ההסתדרות לעמוד בראשה ב-2021. לעם היהודי היושב בציון יש ממשלה אחת, וגם זה די והותר. במוסדות הלאומיים יגידו לכם שבתקציבי העתק שלהם, במנגנונים המנופחים ובסידורי העבודה לפעילים הנבחרים ומקורביהם של הפוליטיקאים – הם עוזרים לקדם את הציונות. אבל אתם יודעים מה ממש יקדם את הציונות? לסגור את המוסדות הללו ולעצור את השחיתות.