מחר, ה-17 באפריל, אמור היה להסתיים צו הגבלת והשבתת בתי המשפט שניתן באישון לילה ב-15 במרץ על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה, עם פרוץ חרדת הקורונה הציבורית. בין היתר, הביא אותו צו לדחיית הקראת כתב האישום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, באופן שנראה היה כאיום על תפקוד הדמוקרטיה, ואף הביא לפרוץ מחאה בעניין.
ואולם, הצו לא יסתיים מחר שכן כמה שעות לפני ערב חג הפסח השני יצאה הודעה נוספת מטעם השר, ושוב בעיתוי שחומק מהעין הציבורית, הודעה המעדכנת כי אותו צו יוארך עד ה-10 במאי. לכאורה, מדובר בהודעה טכנית, אבל היא תזכורת לתאריך נוסף חשוב במאי, ה-24 בחודש, יום הקראת כתב האישום המיועד של נתניהו, לאחר שנדחה ביותר מחודשיים.
הקראת כתב אישום הינה הליך פורמלי, טכני, ויתכן שנתניהו אף לא יחוייב להיות שם, אם כך יבקשו עורכי דינו. הדיון הראשון במשפט לא צפוי להתחיל לפני ספטמבר. ועדיין, להקראת כתב אישום יש אפקט ציבורי, וסביר מאד להניח שתאריך זה מרחף מעל ראשו וחקוק בזכרונו של הנאשם היושב בבית ראש הממשלה בבלפור, ודן בתרגילים החקיקתיים שיאפשרו לו להמשיך לכהן ויעניקו לו חסינות מעתירות נגדו בבג"ץ.
אבי האומה המציל מקורונה
כפי שכתב גידי וייץ בהארץ לא מזמן: "נתניהו מתנהג כאילו הוא לא יעמוד למשפט". הוא אינו מאמין או מתכונן באמת לאפשרות כזאת, וגם אם כן, המטרה היא לדחות אותו ולעכבו במשך שנים ארוכות, מטרה שהוא מצליח לקדם בינתיים. הרי איו לדעת מה יוליד יום. אולי מגפה, אולי מלחמה. בינתיים מנצל נתניהו את הזמן כדי לבצר את שלטונו ומעמדו כאבי האומה המציל אותה מקורונה, ברמה של מנהיג עולמי הזוכה לשבחים ממכוני מחקר ופרסומים עלומים.
פיצוץ המו"מ המתיש אמש, והגילוי המאוחר והמגוחך של בני גנץ וצוותו כי נקלעו למו"מ על בג"ץ ועל הוועדה למינוי שופטים ולא על ממשלת חירום, מוכיח שוב את מה שצריך היה להיות ברור מלכתחילה: קשה מאוד עד בלתי אפשרי להקים ממשלה עם נאשם בשוחד. בכל רגע התוסף למו"מ תנאי חדש ונולדה דאגה חדשה, כשהאחרונה בהן, על פי הדיווחים, היא מה יקרה לאחר שנה וחצי, אז אמורה להתרחש הרוטציה, ואיך ניתן למנוע מראש הגשת בג"ץ שימנע מנתניהו לכהן כמ"מ ראש הממשלה, במידה ומשפטו עוד יתנהל.
הניסיונות החקיקתיים היצירתיים לאבטח את כהונתו ואף את כהונתו כממלא מקום לאחר הרוטציה, מבלי לבטל את הלכת דרעי פנחסי (כיצד באמת ירגישו השרים אריה דרעי או יעקב ליצמן, בהנחה שיוגשו נגדם כתבי אישום והם יאלצו להתפטר לפי החוק כיום, בעוד ראש הממשלה הנאשם נותר בכסאו?), אמורים להזכיר לכולם, ובעיקר לחברי הכנסת, עד כמה יש פה ניסיון לנרמל את הלא נורמלי.
יש סיבה לכך שבשום מדינה בעולם נאשם בפלילים, בשוחד במרמה והפרת אמונים, אינו מנהיג מדינה. החשש מניגוד עניינים חריף במינוי שופטים, כפי שנחשף במו"מ, משליטה במשרד המשפטים, תהליך שכבר מתבצע בשנה האחרונה באמצעות מינוי אוחנה לתפקיד, ומעוד אמצעי שליטה וכוח (אי מינוי מפכ"ל משטרה קבוע למשל), זועקים לשמיים. המו"מ העקר הבהיר עד כמה מדובר היה בניסיון לרבע מעגל עקום ומקולקל.
זמן עריקים ופתרונות קסם
המנדט חוזר היום לכנסת. לנתניהו ולכל ח"כ אחר יש כעת 21 יום לגייס 61 ח"כים ולמנוע בחירות נוספות, בחירות שהציבור על מיליון מובטליו ונפגעיו לא יהיה מוכן לקבל. המו"מ לממשלת חירום ימשיך להתקיים, ואולי עוד תקום ממשלה כזאת, אם כי לאחר הפיצוץ המי יודע כמה, זה נהיה פחות ופחות סביר. בנוסף, זהו זמן העריקים ופתרונות הקסם היצירתיים. נתניהו ינסה לגייס את שתי האצבעות שחסרות לו אחרי הצטרפות אורלי לוי לגוש ה-59, אבל לא מדובר במשימה קלה, עם כיסי ההתנגדות בליכוד ומורדים פוטנציאליים גם בימינה, לאחר שהבינו במו"מ האחרון שנתניהו ייעד אותם למשרדים זוטרים וסגני שרים.
יש סיבה לכך שבשום מדינה בעולם נאשם בפלילים, בשוחד במרמה והפרת אמונים, אינו מנהיג מדינה. החשש מניגוד עניינים חריף במינוי שופטים, כפי שנחשף במו"מ, זועקים לשמיים
אולי זה הזמן של של גדעון סער, שהזהיר כי נתניהו לא ירכיב ממשלה יותר, או של יולי אדלשטיין הנבגד – לעשות מעשה ולקרוע את חלקם מהמפלגה? אולי זה הזמן של יאיר לפיד לחדש את "ברית האחים" הזנוחה עם נפתלי בנט? ואולי זה הזמן של נתניהו למשוך אליו מכחול לבן המפורקת את יועז הנדל וצביקה האוזר, במחיר שלא יוכלו לסרב לו, או אולי אפילו את אביגדור ליברמן? הרי האחרון כבר הודיע שלא יתנגד להצטרף לממשלה לפני כחודש, וכולנו זוכרים איך ב-2016, תוך 48 שעות, לאחר שנה של השמצות קשות, הוא נכנס לממשלת נתניהו והותיר את בוז'י הרצוג ההמום, אחרי שכבר איבד את כל עולמו במו"מ עקר נוסף על אחדות. זה תרחיש לא סביר, אבל גם הוא קיים.
וכמובן, קיים עדיין התרחיש הנוראי מכל והלא סביר – שעוד 21 יום נלך לבחירות נוספות. הסקרים צופים כרגע במקרה כזה 64 מנדטים לגוש הימין ו-40 לנתניהו, אבל בימי הקורונה, עם מיליון מובטלים, גירעון משתולל וכלכלה קורסת – רצוי לא להסתמך על סקרים. את זה גם נתניהו מבין.