אני מקווה שמישהו במערכת אכיפת החוק יקרא את הדברים שאני כותב כאן, כי בלי לשים לב "היום שאחרי הקורונה" יגיע ועלול להביא איתו פגיעה אנוּשָה במערכת המשפט הפלילית.
שימו לב לצוואר הבקבוק שאוטוטו מתרגש עלינו: תובעים (מלשכות התביעה המשטרתיות) ופרקליטים (מפרקליטויות המחוזות בארץ) יושבים כבר כמה שבועות טובים בבית או במשרד ומכינים "תיקי הכנה". אין להם דיונים רגילים בבתי המשפט (מלבד כמה בודדים שהותרו בתקנות לשעת חירום) והתוצרת שתצדיק את השכר שהם מקבלים מגיעה בדמות "הכנת כתבי אישום חדשים". ערימות על גבי ערימות של תיקי הכנה הופכים לכתבי אישום רבים שמונחים במזכירויות התביעה וממתינים ליום בו תשוב הארץ לשגרה, גם אם לשגרה חלקית וחדשה.
עכשיו נפנה מבטנו למה שקורה בימים אלו בבתי המשפט: בתקופת הקורונה מרביתם המכריע של השופטים אינם נוכחים בבתי המשפט, מלבד תורנים בודדים שמקיימים דיונים דחופים. "ההתקדמות השיפוטית" בימים אלו בבתי המשפט המחוזי והשלום – שולית ואינה משמעותית.
והנה אנחנו מגיעים ל"יום שאחרי הקורונה": גורמי התביעה, מחוייכים וטובי לב, מגישים בתוך ימים בודדים מאות או אלפים של כתבי אישום חדשים, שעל הכנתם עמלו בשבועות האחרונים. השופטים מקבלים את כתבי האישום הרבים ומבקשים להתחיל לקדם את שמיעתם. אך אבוי, יומנם של השופטים "תפוס" מכל אותם הדיונים שנדחו בתקופת הקורונה.
קחו לדוגמה את כל אותם נאשמים-עצורים שבתוך תשעה חודשים משפטם אמור להסתיים, אחרת בית המשפט העליון ישקול לשחררם. בימים אלו למשל, אני מייצג עצור שהוגש נגדו כתב אישום בחודש דצמבר 2019. דיון שהיה קבוע לאפריל נדחה למועד לא ידוע, בעקבות הקורונה. הסיכוי שהמשפט יסתיים – כדרישת החוק – עד לספטמבר הוא קלוש.
ערימות על גבי ערימות של תיקי הכנה הופכים לכתבי אישום רבים שמונחים במזכירויות התביעה וממתינים ליום בו תשוב הארץ לשגרה
ועוד דוגמה: נניח שמי מהשופטים שאמורים לשמוע את תיק ראש הממשלה, החל לנהל דיוני הוכחות שאותם אפשר יהיה להמשיך רק לאחר החזרה לשגרה, מתי בדיוק יתפנה יומנו לשם שמיעת ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה? ואם יפנו את יומניהם, אנחנו מבינים כולנו שהעומס האדיר – עִם הגשת כתבי האישום החדשים – יפול על כתפיהם של שאר השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
התוצאה של "היום שאחרי הקורונה" חדה: העומס יגבר ויתנקז כולו לבתי המשפט; המשפטים הפליליים ידחו; ועשיית הצדק תלך ותתרחק.
כל שיעול יוביל לדחיית חקירה
הנה עוד תרחיש עתידי, אך לא דִמיוני: השופט או הנאשם או אחד מעורכי הדין או אולי אפילו מי מהעדים שאמורים להתייצב לישיבת הוכחות – אינו חש בטוב. תסמינים ראשוניים, נקרא לזה. בימים שכאלו, אף אחד לא מתווכח עם אף תסמין.
בעידן החדש יש חשש מהדבקה. השופט ייחד את כל היום לשמיעת דיון ההוכחות, התובע הקדיש את היומיים האחרונים להכנת העדים, הסנגור למד את התיק על בוריו – וישיבת ההוכחות בוטלה. המועד הבא? במקרה הטוב, בעוד כמה חודשים. וחוזר חלילה.
נניח שמי מהשופטים שאמורים לשמוע את תיק ראש הממשלה, החל לנהל דיוני הוכחות שאותם אפשר יהיה להמשיך רק לאחר החזרה לשגרה, מתי בדיוק יתפנה יומנו לשם שמיעת ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה?
ועכשיו תוסיפו לקטסטרופה את הבעיות הכלליות שישפיעו גם הן: צימצום כמות הדיונים לכל שופט, על מנת להפחית את כמות הקהל הנוכח באולם בו-זמנית; הקושי שמתעצם בשינוע עצורים לדיונים; המשך הגבלת פגישות עו"ד – לקוח בבית המעצר, עובדה שמקשה על הערכות מיטבית להגנתו של הנאשם; אי הגעת שוטרים לדיונים בשל "משימות השיטור הקורונאיות" בהן ייאלצו ליטול חלק; הפחתת מצבת פקידי קבלת הקהל במזכירות, עובדה שתעמיס עוד ותקשה על קידום וביצוע בקשות והחלטות שיפוטיות; ועוד כהנה דוגמאות למכביר.
ועוד לא דיברנו על חדרי החקירות של המשטרה: נחקר נקרא לחקירה. כל שיעול או חום – יובילו לדחיית החקירה. ומה על הנאשמים שנתונים במעצר בית? האם שוטרים יגיעו לבדוק אם הם מקיימים את תנאי שִחרוּרם או שיופנו לבדוק אם חולה-קורונה אינו מפר בידוד?!?
הזדמנות לייעול
ההזדמנות לייעול ולקיצור ה"סתימות" גם היא דורשת חשיבה: עכשיו זה הזמן לעריכת סדרי עדיפויות: יש מקרים שאינם מחייבים הגשת כתב אישום וניתן להסתפק בחלופה אחרת להליך פלילי יקר בבית המשפט (למשל, בהגברת הליכי ה'הסדר מותנה'); יש תיקים שכדאי לערוך בהם עסקת טיעון מקלה, ולוּ בכדי להפחית מהעומס הצפוי בבית המשפט; יש מקום להגביר את הייעול וקיצור ההליכים, למשל בהגברת הדיונים מרחוק (וידאו קונפרנס) או בקביעת הליכים נוספים שיתנהלו בכתב וללא קיום דיון.
בקיצור: כדאי מאד שכבר עכשיו יקימו קברניטי מערכת אכיפת החוק צוות משולב – מבתי המשפט ועד למשטרת ישראל: כדי להבין ולהכריע כיצד יראה היום שאחרי הקורנה בעולם המשפט הפלילי, בין אם בפענוח פשעים ובין אם בשפיטתם.
יצירת תכנית פעולה שכזאת לא תפתור את כל הקשיים – אך וודאי שתוכל לספק להם מענה חלקי.
הכותב הוא עורך דין פלילי מזה כשני עשורים. בעברו שימש כתובע וכפרקליט, בשנים האחרונות משמש כסנגור לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים.