נדמה שאין נושא שמטריד את תושבי תל אביב יותר מסוגיית הקורקינטים להשכרה הפזורים ברחבי העיר. אם עבודות הרכבת הקלה נוגעות לכל מי שנכנס לגוש דן עם רכב ומביאות לעומסי תנועה כמעט בכל שעה, הקורקינטים גורמים לרבים מהתושבים לחוש חוסר ביטחון על מדרכות העיר ולהיאבק באופן יומיומי עם הכלים הרבים הנוסעים והמוטלים עליהן.
בנובמבר האחרון התחיל העיתון גלובס לציין בכל יום, בשיתוף פעולה עם בית החולים איכילוב, את מספר הנפגעים היומי שמגיעים לבית החולים. 309 נפגעים בתאונות קורקינטים ואופניים הגיעו לבית החולים בחודש הראשון לבדיקה. באותו חודש נהרג רועי אברהם, בן 25, רוכב קורקינט שנפגע על ידי רכב בצומת הרחובות בן גוריון ובן יהודה ולאחר יומיים מת מפצעיו, כשאמו זועקת להפסיק את יוזמת הכלים להשכרה. איכילוב הפיץ את דבריה ומנהלו פרופסור רוני גמזו יצא נגד "טירוף המערכות" וסיפר על זינוק אדיר בפציעות בגלל "הסוגיה שאינה מוסדרת ומופקרת".
השבוע פרסמה עיריית תל אביב שלל הגבלות חדשות על חברות הקורקינטים, ביניהן הצמדת קסדה לכל כלי להשכרה, כך שתחייב את הרוכב המזדמן לחבוש קסדה בכל מצב (החברות עדיין מנסות למצוא פתרון טכני לעניין ולקוות שהרוכבים יואילו לחבוש קסדה ציבורית); הצמדת מעין מספר רישוי לכל כלי, שיאפשר לתושבים לשלוח תמונות של רוכבים על גבי המדרכות באמצעות האפליקציה העירונית; הגבלת רכיבת הכלים באזורים מוטי רגל כהגדרת העירייה, כמו רציף העץ של נמל תל אביב ועוד. את התושבים זה רחוק מלספק.
פעילים חברתיים טוענים שחברות הקורקינטים הצליחו לקבל מהעירייה בשנתיים האחרונות הטבות רבות במרחב הציבורי, על חשבון התושבים, שלא היו ניתנים לשום בעל עסק אחר. כך הם גם מתייחסים גם לניסיון האחרון של העירייה להגביל את הנזקים שגורמים הכלים. "ההגבלות החדשות הן פלסטר, שנועד להחליש ביקורת ולא לשנות את המציאות", אומר עילם טייכר, אחד הפעילים, "עיריית תל אביב מסרה את ניהול המרחב הציבורי בעיר, בדגש על מרחב הולכי הרגל, לחברות השכרה של קורקינטים. מי קיבל את ההחלטה לוותר על ניהול העיר לטובת תאגידים מסחריים?".
כעת, מעבר לנושא הבטיחות, דורשים תושבים בעיר תשובות מפורטות מהעירייה וגילוי מלא, מבכירים בעירייה ובעיקר מסגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, לגבי טיב ההקלות והבונוסים הכלכליים שקיבלו לטענתם חברות הקורקינטים. יש לציין כי רשויות מקומיות בישראל, אינן מחויבות בגילוי מלא ושקיפות לגבי פעילות הלוביסטים בתחומן, כפי שקיים בכנסת.
להבי נפגשת עם לוביסטים
"אתמול השתתפתי במסיבת עיתונאים של חב׳ בירד לציון שנה לפעילותה ודיברתי על שילובם של הכלים הזעירים במרקם התחבורתי, על האתגרים שהם מציבים ועל התוכניות העתידיות שלנו כרשות להקצאה מחדש של זכויות הדרך". הציטוט הזה, כולל הכלים הזעירים והחמודים ו"זכויות הדרך", לקוח מעמוד הפייסבוק של סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי. הפוסט, שפורסם ביולי האחרון, גרר תגובות זועמות מתושבים שהרגישו כי שיתוף הפעולה ההדוק והרוח הגבית המפרגנת שנותנת להבי לחברות הקורקינטים השיתופיות, הן עזות מצח – בעוד תושבים רבים נפגעים מאותם כלים באופן יומיומי, והחברות זוכות להקלות.
מאז השתתפה להבי בעוד מספר אירועים של חברות הקורקינטים השיתופיות, למשל הדרכת רכיבה נכונה של חברת ליים שנעשתה ליד מתחם הדולפינריום, והיחסים בין העירייה לחברות רק הלכו והתהדקו. למקום הכי חם הגיע מידע לפיו נציגי עירייה בדרגים שונים בלשכת מנכ"ל העירייה, לרבות להבי בעצמה, נפגשו בשנתיים האחרונות עם לוביסטים של חברות הקורקינטים השונות, במטרה לדון בעניינים תפעוליים, הקלות ותנאי השימוש של החברות בשטחי הציבור. את חברת בירד מייצגת גלעד לובינג ואת חברת ליים מייצגת חברת פוליסי של בוריס קרסני. מעיריית תל אביב נמסר: "מנכ"ל העירייה לא נפגש עם החברות".
פנינו ללשכתה של להבי בבקשה לדעת באיזו תדירות נפגשה עם נציגי חברות הקורקינטים בשנתיים האחרונות, ובאילו נושאים (לפי המידע שברשותנו התקיימו לפחות חמש פגישות עם לוביסטים של ליים ובירד, עם להבי ובכירים נוספים בעירייה); מדוע נפגשה עם נציגי החברות גם בזמן שלא היתה מחזיקת תיק התחבורה (בין אוקטובר 2018 להקמת הקואליציה בפברואר 2019); מדוע השתתפה להבי באירועי יחצ של חברת בירד וליים, וכן בכמה מפגשי תושבים לגבי נזקי הקורקינטים השתתפה במקביל?
בלשכה של להבי מגדירים את הפגישות "שיתוף פעולה מקצועי", אולם לא מתייחסים לנושא הלוביסטים ולא מפרטים עם מי וכמה פעמים נפגשה מחזיקת תיק התחבורה, למרות בקשותינו: "כפי שהובהר לכם בכל פניותיכם בנושא, הפגישות עם חברות הכלים השיתופיים מתבצעות לצורך הליכי הסדרה ובשיתוף אנשי המקצוע בעיר, וימשיכו להתקיים כל זמן שהדבר נדרש".
להבי: "הפגישות עם חברות הכלים השיתופיים מתבצעות לצורך הליכי הסדרה ובשיתוף אנשי המקצוע בעיר, וימשיכו להתקיים כל זמן שהדבר נדרש"
בנוסף נמסר: "בין הרשות לחברות המפעילות מתקיים שיתוף פעולה מקצועי, שהמטרה שלו היא אחת ויחידה – הסדרת השימוש בכלים השיתופיים. רק בימים האחרונים השתנו תקנות חדשות על חברות הקורקינטים, הכוללות חובת הצמדת קסדה, חובת האטת תנועה ואיסור כניסה לאזורים מוטי הולכי רגל. אלו מצטרפות לשורה ארוכה של תקנות החלות על חברות הכלים השיתופיים ובראשן חובת הצמדת מספר רישוי לכל כלי, שתכנס לתוקפה בינואר הקרוב.
"כעיר שמקדמת פתרונות תחבורה אלטרנטיביים, ובמציאות של פקקים ועבודות תשתית נרחבות – אנו רואים בכלים הדו גלגליים ברכה ופועלים כדי שזו לא תהפוך לקללה".
טייכר טוען כי למחיר הזול של שכירת הכלים יש סיבה: "ההצלחה הגדולה של הכלים לדעתי, נובעת מכך שהמחיר שלהם עבור הצרכנים מסובסד דה פקטו על ידי תושבי העיר: אין אגרות רישוי, אין תשלומי ארנונה, אין דמי שכירות על השימוש במדרכה, אין חובת ביטוח (החברות פוטרות את הרוכבים מחובת ביטוח נזקי גוף או צד ג', כלומר היכולת לפצות הולך רגל שנפגע; ת"מ). וכך בסופו של דבר, השירות עולה לצרכן הרבה פחות ממה שהוא עולה לתל אביבים.
"אני מאמין שאם העירייה הייתה פועלת כחוק, המחיר הריאלי של השכרת קורקינט היה יקר בהרבה ובהתאם היה יורד משמעותית השימוש בהם. למשל, כלי שחונה לא כחוק מוחרם והקנס המוטל על החברות הוא 65 שקלים, סכום שלא מכסה את עבודת הפקח ואת הרכב שהגיע לפנות את הכלי. אם החברות היו נדרשות לשלם עבור התשתית שהעירייה מספקת להם בחינם, אם הן היו נדרשות להתאים את עצמן לחוקי התכנון והתעבורה, עלות השימוש באפליקציה הייתה קופצת, והמודל העסקי של החברות האלו היה קורס. בפריז למשל החברות כן משלמות ארנונה.
"מכיון שאין מתנות חינם. מישהו בסוף משלם על הסבסוד הזה, וכרגע אלו בעיקר תושבי תל אביב והולכי הרגל. לא מעניין את העירייה אם נפגע קשות תפקוד העיר ואיכות החיים של התושבים, לטובת אינטרסים מסחריים. הגענו למסקנה שצריך לנסות לגרום לתאגידי הקורקינטים לשלם את המחיר האמיתי של פעולתם".
טייכר כולל גם את הפציעות הרבות שגורמים כלי הרכב הזעירים בין המחירים שהציבור בתל אביב מממן: "החברות לא משלמות את העלויות שסופג בית החולים איכילוב (שהוא תאגיד עירוני) בגלל מאות הפצועים שמגיעים אליו מדי חודש".
אבל הרעיון הבסיסי, להחליף את כלי הרכב הרבים שנכנסים לעיר, הוא לטובת התושבים.
טייכר מסרב לקבל את הטענה הזו: "הקורקינטים ברובם המוחלט לא מחליפים שימוש ברכב פרטי. כל המחקרים שבידי העירייה מלמדים שהרוב המוחלט של נסיעות הקורקינטים החליף הליכה ברגל ונסיעה בתחבורה ציבורית".
" כל המחקרים שבידי העירייה מלמדים שהרוב המוחלט של נסיעות הקורקינטים החליף הליכה ברגל ונסיעה בתחבורה ציבורית"
בין השאלות עליהן דורשים טייכר ופעילים נוספים לקבל תשובות: האם וכמה חניות על כחול-לבן מחקה העירייה והפכה לחניות המיועדות לכלים להשכרה? כיצד נקבעה זהות החברות שזכו להיכלל בהסדרה? האם החברות עברו את ועדת המכרזים? לגבי הטענה שהעירייה נתנה לתאגידי ההשכרה היתר זמני עד קבלת רישיון עסקים – האם הליך כזה אפשרי, באילו תנאים, והאם יש תיעוד להליך?
מי הציב עמדות טעינה ברחבי העיר?
בינתיים עושות חברות הקורקינטים השיתופיות שימוש נרחב וחופשי בשטחים ציבוריים, עם ובלי אישור. לפני כחודשיים הופתעו תושבי תל אביב לגלות עמדות הטענה חשמליות של חברת בירד בפינות רחוב בעיר. בעקבות תלונות תושבים שהתפלאו על התוספת החדשה, פנינו לעיריית תל אביב, ומתברר שגם שם לא ידעו על המהלך והופתעו לא פחות. מהעירייה נמסר: "העמדה הוצבה בימים האחרונים ללא אישור העירייה. עם היוודע המקרה לעירייה הורינו לנתק ולהסיר את העמדה מהמרחב הציבורי באופן מיידי. נכון לרגע זה העמדה אינה פעילה ותפונה לאלתר. בשלב זה העירייה אינה מתירה שימוש במרחב הציבורי לטובת עמדות טעינה".
פנינו גם לחברת בירד, שעל העמדה התנוסס שלט שלה עם הכיתוב "עמדת טעינה". מבירד נמסר כי הם לא קשורים לעניין וכי מי שאחראי לכך זו חברה אחרת, חברת Power Mobility, העוסקת בפתרונות הטענה. מחברת Power Mobility נמסר: "פרויקט התחנות הינו מיזם חיצוני של חברת PowerMobility, אשר הוקמה ע״י צוות יזמים ישראלים מתחום התחבורה הזעירה. מטרת החברה הינה לייצר סדר ויעילות בתחום הקורקינטים השיתופיים על ידי הקמת תחנות עגינה וטעינה חכמות ואוניברסליות ראשונות מסוגן.
לפני כחודשיים הופתעו תושבי תל אביב לגלות עמדות הטענה חשמליות של חברת בירד בפינות רחוב בעיר. פנינו לעיריית תל אביב, ומתברר שגם שם לא ידעו על המהלך
"הרעיון הוצג לעיריית תל אביב במסגרת סדרת פגישות וקיבל תגובות חיוביות ותומכות. בשלב הפיילוט התחנות הוצבו בשיתוף פעולה עם בתי עסק פרטיים בתל אביב ומוקמו בשטחים שהוקצו לעסקים אלו מהעירייה. לאחר שבוע של פעילות, קיבלו בתי העסק מהעירייה בקשה להסיר את התחנות והבקשה טופלה מיידית.
"במקביל, הוצבו 2 תחנות בשיתוף פעולה מלא של עיריית רמת גן כאשר באחת מהן כבר נבחנים פתרונות משלימים כמו עמדת חלוקה לקסדות. תחנות אלו עדיין פועלות בהצלחה רבה. החברה ממשיכה לבחון אפשרויות להתרחבות הן בערים נוספות בישראל והן בעולם".
עד כמה באמת קיבלו החברות יד חופשית לשימוש בשטח ציבורי? בראיון ל'דבר ראשון' מספר רובי זלוף, המשנה למנכ"ל העירייה, על הקשחת התנאים והמגבלות שהוטלו על החברות בשבוע האחרון, אבל בדבריו מרמז גם לצ'ק הפתוח שקיבלו מהעירייה בשנתיים האחרונות. "קודם כל צריך להבין שהם לא משלמים והם מקבלים בחינם את השימוש במדרכות", אמר, "וחלק מהסיפור הזה שאתה מכניס לפה אלמנט תחבורתי שצריך לשרת את הציבור, אז הוא צריך לשרת את הציבור בהתאם לחוק ואם הם לא ידעו לעשות את זה, הם לא יוכלו להיות כאן……..יש פגיעות באנשים ופציעות….יש אנשים נכים עם מוגבלויות וזה מייצר להם מפגע במדרכה. אנחנו לא נקבל את זה. הם קיבלו נכס ציבורי – רוצים ליהנות, שיעבדו במסגרת ההנחיות שהכתבנו".
הפעילים המתנגדים להפקעת השטח הציבורי נותרו המומים מול ההצהרות הללו. טייכר: "הדברים האלו של מנוגדים באופן חריף לחוק התכנון, לחובת המכרזים, לפקודת התעבורה. די מדהים שהוא בכלל אומר את זה. או שזה פשוט לא מעניין אותו".
חגית אוריין, מפעילת דף הפייסבוק "מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל", כועסת בעיקר על להבי, זו שאמורה לדאוג לתושבי העיר. "מיטל להבי מביטה על התושבים ובראשם הולכי הרגל מתוך עמדת עליונות", טוענת אוריין, "היא מסבירה לנו על חדשנות ושינויי תפיסה. את זה היא עושה כבר שנים, רק שדבר לא השתפר במרחב הולכי הרגל במשך שש שנות הקדנציה שלה כמחזיקת תיק התחבורה בעירייה ושנות הקדנציה של ראש העיר רון חולדאי".
אוריין טוענת כי העירייה מנותקת מהלך הרוח של התושבים: "איך בדיוק קשורים דבריה לעובדה שאין כמעט אכיפה בעיר נגד הכלים האלו? הכלים טסים בכל מקום ללא הפרעה ופוגעים בהולכי הרגל ולאחר מכן מושלכים על המדרכות. אז שלחו לחברות הנחיות, מי בודק שזה באמת קורה בשטח? אנחנו פונים אליה בתחינה יום יום עם תיעוד מהשטח, על פגיעות, חסימות מדרכות ועוד. האם היא סבורה שתושבי העיר משקרים?".
אבל הוציאו עכשיו לחברות הנחיות בטיחות חדשות ומחמירות.
"לומר שהתפקיד שלנו הוא לצלם ולדווח על רוכב שדוהר על המדרכה זה לעג לרש. עד שתושב יוציא את הסלולרי, יכוון ויצלם, הרוכב כבר ידהר מעבר לאופק. בטח כשמדובר בהורה עם ילדים, או אדם מבוגר שמתקשה בתנועותיו.
"משטרת התנועה כמעט ולא נמצאת במרחב העירוני ולפקחים עצמם יש סמכויות סלקטיביות לגבי מרחב הולכי הרגל בלבד: מדרכות, מרחבים ציבוריים ומעברי חצייה בכיוון החצייה בלבד. הייתי בכנסת וביקשתי מהשר ארדן שיאפשר לפקחים את הסמכות, אך הם סירבו להתייחס לבקשה. שאלת הקורקינטים לא צריכה להטריד רק את תושבי תל אביב-יפו, כי תל אביב משמשת כנראה כפיילוט. חברות הקורקינטים הגיעו כבר לערים נוספות, כמו חולון ופתח תקווה, ומתכננות להגיע לכרכים רחוקים יותר".
העירייה: החרמנו יותר מאלף כלי רכב זעירים
פנינו עם השאלות והטענות לעיריית תל אביב – יפו ולמחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי. מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "הצבת הכלים השיתופיים ע"י החברות במרחב הציבורי, נעשית מכוח היתר שניתן לפי חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"ם-1980, זאת מבלי לגרוע מהוראות צו רישוי עסקים המחייבות רישיון עסק למרכזי טיפול ותיקון של כלים אלה. מנכ"ל העירייה לא נפגש עם החברות. במהלך החודשים שקדמו להסדרה, נערכו כ-10 פגישות במסגרת ועדת היגוי ברשות לתחבורה תנועה וחניה בנוכחות גורמי עירייה הנוגעים לעניין.
"ההשוואה לעולם בוצעה באופן מקיף, וההסדרה של עיריית תל אביב-יפו היא בין המחמירות בעולם וכוללת הגבלת הכלים לחניה בתאי חניה ייעודיים, מהלך שתל אביב יפו הייתה הראשונה לבצע בהיקף שכזה. הקול הקורא פורסם באתר העירייה. ההיתר לחברות ניתן לכל חברה שעמדה בתנאי ההיתר שנקבעו ותוקפו הינו עד 31.12.19. במהלך ההיתר תיבחן יעילות ההסדרה והעמידה ביעדים שנקבעו לה – מתן מענה לביקוש הגבוהה לכלים השיתופיים, שמירה על הסדר הציבורי, הגברת בטיחות כלל משתמשי הדרך ושוויוניות בשירות.
"לאחר תקופת הפיילוט העירייה תבחן את המשך פעילות החברה ואת התנאים שהוגדרו לחברות וכן תפיק לקחים מנתונים שהעירייה אוספת, לרבות מסקרים ונתונים טכניים אודות הנסיעות בכלים זעירים שיתופיים בעיר".
לגבי הפקעת החניות והשטח הציבורי נמסר: "כחלק ממחויבות העיירה לקידום תחבורה זעירה, הוקצו מקומות חניה עבור כלים זעירים, שיתופיים ופרטיים, תאים אלו לא הוקצו עבור אף חברה ספציפית ועומדים לרשות כלל משתמשי הכלים הזעירים, וזאת במטרה לאפשר מרחב ציבורי בטוח ופנוי עבור הולכי הרגל וכלל משתמשי הדרך. נדגיש כי העירייה אינה יוצאת במכרז בנושא, שכן אין העירייה מתפעלת או מפעילה את הכלים השיתופיים ונכון לרגע זה, לא התקיימו פגישות עם לוביסטים".
לשאלות בנושא האכיפה נמסר: "החל מינואר 2019 נרשמו כ-13,000 דוחות לרוכבים במדרכה ברחבי העיר. החל מתאריך ה-19 במאי אוכפת העירייה גם באמצעות תפיסת הכלים השיתופיים שהושארו במרחב הציבורי בניגוד לכללים שנקבעו, ועד כה נתפסו כ- 1,050 כלי רכב זעירים שיתופיים. דמי שחרור הכלי הם 63 שקלים. האכיפה מתבצעת על ידי עשרות פקחים עירוניים שהוכשרו למשימה שמטרתה צמצום מספר הפגיעות בהולכי הרגל והפרדת השימושים בסוגי הדרך השונים".
מיטל להבי מסרה, בנוסף לתגובתה על הפגישות עם החברות: "המדיניות התחבורתית של העיר תל אביב-יפו מעודדת שימוש בכלי רכב זעירים, המספקים מגוון יתרונות ציבוריים לרבות צמצום הגודש, הגברת ההתניידות, צמצום יוקר המחייה ושיפור איכות האוויר. לאור זאת פרסמה העירייה קול קורא למתן היתר זמני להצבת כלים זעירים שיתופיים להשכרה במרחב הציבורי, תוך התחייבות לעמידה בכל תנאי ההיתר.
"תנאי ההיתר קובעים שורה של דרישות מהחברות הזוכות ובהן: הגבלת צי הכלים השיתופיים, הצבת הכלים בחלקיה השונים של העיר, הכנת תוכנית לרכיבה בטוחה ולשמירה על כללי התעבורה בקרב הרוכבים, הצגה ויישום תוכנית למניעת שימוש בקרב קטינים, איסור חניית כלים בסמוך למוסדות חינוך ועוד.
"לקול הקורא ניגשו ארבע חברות, כאשר שלוש מהן פועלות כיום בהיתר – BIRD , LIME ו- WIND. בין הרשות לחברות המפעילות מתקיים שיתוף פעולה מקצועי, שהמטרה שלו היא אחת ויחידה – הסדרת השימוש בכלים השיתופיים, באופן שמצד אחד יספקו את הפתרונות תחבורתיים שלשמם הוכנסו למרחב הציבורי ומצד שני לא יהוו מפגע וסכנה להולכי הרגל ולרוכבים בהם.
"הכלים השיתופים מהווים כיום רבע מכלל הרכיבות בעיר ותואמים את חזון התנועה העירוני, שתומך בתחבורה שיתופית ובמעבר מבעלות להתניידות כשירות. העובדה שהכלים מתופעלים על ידי חברות דווקא מקלה עלינו לבצע פיקוח יעיל יותר ואכיפה גם על חניה וגם במקרה של תאונה. לראייה, מתחילת האכיפה המוגברת נרשמו כ-6,700 דו"חות למשתמשים והוחרמו כ-3,500 כלים בגין השארתם במקומות לא מוסדרים".