"אני רוצה להגיד מילה, ואני מבקשת קשב לאמירה הזאת, כי קשה לשמוע אותה לפעמים. הנתונים ביחס לשיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה לא דומים לנתונים כלפי שום קבוצה בחברה הישראלית, כולל האזרחים הערבים. חשוב לי להגיד את זה ….ואני רוצה לחזור על הנתונים הכל כך מטלטלים שהדו"ח הזה משקף. הדו"ח הזה שיקף פתיחת תיקים בשיעור של פי 5 מהשיעור של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה".
את הציטוט הבא לא אמרה אחת ממובילות המחאה של יוצאי אתיופיה – אלא מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לפני כחצי שנה, בדיון בוועדת העלייה והקליטה על יישום דו"ח ועדת פלמור בראשותה. ועדת פלמור הוקמה לאחר מחאת יוצאי אתיופיה הגדולה ב-2015, שפרצה בעקבות פרסום סרטון וידאו בו נראים שני שוטרים מכים את החייל דימאס פיקאדה.
הקמת הוועדה, הוצאת הדו"ח ויישומו המהיר יחסית, היו דבר נדיר במחוזות הבירוקרטיה הישראלית. יתרה מכך, זו היתה הפעם הראשונה שהממסד הישראלי הודה והכיר באופן רשמי בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה ושילב נציגים מהקהילה בטיפול בבעיה.
אבל שלוש שנים אחרי יציאתו, כשבתוך חצי שנה יש שני אירועי ירי שמסתיימים במותם של ביהודה ביאדגה וסלומון טקה, נשאלת השאלה האם דו"ח פלמור באמת הצליחה לטפל בנושאי העומק הכואבים – או שכמו ועדת טרכטנברג בזמנו, רק עזר להרגיע את קולות המחאה לזמן מה. עם פרוץ המחאה הנוכחית, באקט פוליטי הרגעתי מהיר, זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד ועדה, הפעם את ועדת השרים לשילוב יוצאי אתיופיה – כדי לדון באירועים ולהוציא הודעה משותפת לתקשורת.
השבוע פרסמה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, שהוקמה בעקבות דוח פלמור, הודעה לעיתונות שמצביעה על כך שרק 30 אחוז מההחלטות שנכללו בדו"ח פלמור טרם בוצעו. בין ההחלטות שלא בוצעו: משרד החינוך לא העניק למורים השתלמויות נגד גזענות, משרד התרבות לא הקים קרן לאמנים ממוצא אתיופי, והמשטרה לא פרסמה דו"ח שנתי על הליכי משמעת נגד שוטרים שנהגו בגזענות. בין ההחלטות שיושמו: קביעת נוהל הזדהות בפני שוטר, שנועד לצמצם אכיפת חוק על בסיס פרופיילינג; מתן ייצוג משפטי חינם; מתווה חנינות; מינוי ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה; הדרכות שוטרים למניעת גזענות; תרגום לאמהרית של מסמכים לחשודים.
למרות הנתונים החיוביים יחסית, שמתבטאים בכותרות השבוע כמו "התכניות יושמו – והתקציבים הועברו" ומחפשים את האחריות למשבר הנוכחי במקום אחר, טוענת היום שולה מולא, היו"ר היוצאת של אגודת יהודי אתיופיה בישראל וחברה במועצת היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים, כי הדו"ח רחוק מלהביא את פריצת הדרך המיוחלת, בעיקר ביחסים הטעונים עם מח"ש ומשטרת ישראל, שלא קיבלה את המלצות הדו"ח.
כבר אחרי ששוטר ירה והרג את יהודה ביאדגה הבינה מולא, לדבריה, שהטיפול של ועדת פלמור באלימות המשטרה כשל. שתי היריות שהרגו את סלומון טקה גרמו לה לדבר על זה בפעם הראשונה.
"תפסיקי רגע להסביר את המערכת!"
בחודשים האחרונים עוברת מולא התפכחות מאוחרת. ממסקנות הוועדה, מהיישום שלהן ואפילו מאמי פלמור עצמה – שנחשבת דמות אהודה בקרב מנהיגי הקהילה והמחאה. "אני לא חושבת שהם התכוונו לעשות משהו – אני חושבת שהם פשוט אינטליגנטים. פלמור בפרט אינטליגנטית אמיתית. הם עשו מהלך הפוך על הפוך. במקום שאנחנו נגיד שהשלטון גזען – היא אמרה את זה בעצמה. זה שיחרר ואיפס אותנו לגמרי. עד לפני חודשיים-שלושה שיבחתי אותה לגמרי. היא מאוד מחוברת לפעילים, ונתתי לה קרדיט, שהיא אמיצה".
מה קרה פתאום?
"היו לי כל הזמן השגות, עוד בשלב כתיבת הדו"ח. להקים ועדה ולטפל בגזענות רק נגד אתיופים זה מצחיק. הגזענות לא קיימת רק נגד אתיופים, היא נגד כל מיני קבוצות בחברה, היא נמצאת בישראל והיתה לפני שבאנו. במקום להגיד 'אנחנו מטפלים במחלה שקוראים לה גזענות שאנחנו חולים בה כחברה ומערכת' – הם אמרו 'אנחנו רוצים לטפל בגזענות נגד יוצאי אתיופיה'. אבל מחלה היא מחלה, והיא פוגעת בכל גוף. אמרתי לעצמי אז שאי אפשר לקבל הכל, ונתחיל עם זה. הרי שנים בכלל לא הסכימו להגיד שיש גזענות.
"אבל היום ברור לי שפלמור פשוט עושה הפרד ומשול. פלמור התחברה לכל הפעילים, הקסימה אותנו, אבל בסוף היא עסוקה בלעשות אווירה של טיפול בגזענות. היא מספרת את חוויות הגזענות שלה כאילו היא עברה אותה בעצמה, ויש לה צ'ארם חבל על הזמן.
"להקים ועדה ולטפל בגזענות רק נגד אתיופים זה מצחיק. הגזענות לא קיימת רק נגד אתיופים, היא נגד כל מיני קבוצות בחברה, היא נמצאת בישראל והיתה לפני שבאנו"
"במציאות יש פה סיפור טראגי. מישהו ירה והרג מישהו, פעם שנייה תוך חצי שנה. למה פלמור הולכת להסביר את זה? שדובר המשטרה יסביר את זה. אני שומעת אותה אומרת שזה לא מדויק, שצריך לחכות שהחקירות יסתיימו, ושהנתונים אחרים ושיש שיפור, ואני לא מבינה את זה. למה היא לא נשארת לרגע בעובדה שקרה משהו נוראי, קיצוני? בתוך חצי שנה היו שתי יריות. תישארי רגע בזה, אם את בעדנו, תישארי איתנו. תפסיקי רגע להסביר את המערכת. אני מרגישה היום שכל הוועדה היתה מהלך מתוחכם מהמעלה הראשונה כדי להשתיק אותנו".
אבל מעבר למילים, איפה היא כשלה? יישום הדוח נראה יחסית מוצלח, לפחות ברמת אחוזי הביצוע.
"שום דבר לא קרה. בוא נדבר על היחידה למאבק בגזענות שהוקמה. אני יושבת במועצה של היחידה, ואין לה סמכות בכלל. אנחנו מתעדכנים, לפעמים יש דיון, יושבים שם המשנה לפרקליט המדינה, הדוברת של המשטרה, בכירה ממשרד החינוך, כשהיא מחליטה לבוא. כולם בכירים מהממסד שתפקידם לשמור על הממסד ועל עצמם, ואי אפשר לקיים דיון אמיתי. הם לא יושבים שם כדי למגר גזענות.
"יש בעיות במערכות של המדינה, פלמור אמרה את זה בעצמה כמה פעמים, אבל בתקופה האחרונה היא הפכה להיות הדוברת של המערכות הגזעניות. למה העובדים של היחידה לא מתראיינים? למה קובי זנה, ראש היחידה, לא מתראיין? אני לא יודעת. פלמור הפכה להיות המסבירנית והמרגיעה של האתיופים".
"פלמור התחברה לכל הפעילים, הקסימה אותנו, אבל בסוף היא עסוקה בלעשות אווירה של טיפול בגזענות"
אווקה קובי זנה, העומד בראש היחידה שאמורה להיות חוד החנית במאבק בגזענות הממסדית, מצא את עצמו לאחרונה חשוף בצריח. לפני כחודשיים פרסמנו במקום הכי חם כי זנה נתבע באופן אישי על ידי הרב של קרית גת, הרב המלין, בעקבות מכתב תלונה שהגיש על אפליה כלפי עובדים יוצאי אתיופיה. השופט בדיון השתומם כיצד ייתכן שעובד בכיר שפעל בסמכות משרד המשפטים, אינו זוכה לחסינות. מולא היתה שם גם והתפלאה גם היא.
"פלמור גם היתה שם", היא מספרת, "היא ראתה אותי ואמרה לי חצי בצחוק, 'זאת לא הפגנה, למה באת?' היא הבינה שאני כועסת, כי איך יכול להיות שמציבים מישהו בתפקיד כזה והוא אינו זוכה לחסינות מפני תביעה, ועוד של רב, עובד מדינה? אפילו השופט אמר לה את זה שלוש פעמים. זה הדהד באולם. השופט לא הבין איך מצד אחד הוא פעל בסמכות מתוך תפקיד, ומצד שני הוא חשוף לתביעות. הוא ביקש שישקלו את זה מחדש".
אם זנה נתבע זה אומר שהיחידה לכל הפחות עובדת.
"זה נכון, בתוך האילוצים שיש – היחידה הזאת כן עובדת. היא מקבלת פניות ומוציאה מכתבים ותלונות לבתי ספר וגופים שנגועים בגזענות. בחלקים הרכים והפשוטים היא כן מצליחה, אבל זה לא עובד בחלקים היותר קשים, כמו למשל מח"ש, שחקרה את הירי ביהודה ביאדגה בינואר השנה. הסיפור שם הוא לא רק הירייה, אלה מה קרה במשך 51 הדקות לאחר שהמשטרה מקבלת דיווח על כך שצעיר ממוצא אתיופי, מעורער בנפשו, מסתובב ברחובות.
"איך זה יכול להיות שלא נערכו לכך במשטרה? איך יכול להיות שהפתרון בסוף היה לירות בו? וגם למה לחכות 51 דקות? מה קורה לכם? אם משהו אחר היה קורה, גם הייתם מחכים? יש כל כך הרבה שאלות שמח"ש היו צריכים לשאול ולא שאלו, ובסוף סגרו את התיק. עם זה – ליחידה אין כוח או יכולת להתמודד. אם החטא הקדמון למשל הוא הרבנות הראשית, כי הרבה מהגזענות נגדנו זה עניין של דת, היא היתה צריכה להיאבק בזה. אבל כשכבר עושים משהו נגד הגזענות שם, ראש היחידה חוטף תביעה, ועומד מולה ללא גיבוי.
"בשורה התחתונה פלמור יודעת ששום דבר אמיתי לא קורה, לא במקומות הקשים. אם הכוונות היו אמיתיות, היא היתה נלחמת ליישם את הדוח במלואו, נלחמת להציב את היחידה במקום שבו היא יכולה באמת לעבוד. אם יש בעיה עם קובי זנה, שבגללה לא נתנה לו גיבוי, היא היתה חונכת וממקצעת אותו.
"איזו סמכות יש ליחידה למאבק בגזענות? המשטרה בקושי נתנה להם את הנתונים על מעצרים ופתיחת תיקים כשהם ביקשו. אם פלמור היתה רצינית, היא לא היתה מספרת שיש שיפור במספר התיקים שנפתחו במשטרה, כי היתה ירידה בכלל הציבור במספר התיקים שנפתחו. היא לא שאלה שאלות רציניות, עשתה מניפולציה בנתוני המשטרה שייראה שיש שיפור".
אבל נעשתה עבודה מול המשטרה, לטענת היחידה. יש גם ירידה בנתונים.
"זו בדיחה, למשל כל העניין הזה שוועדת פלמור הכניסה סדנאות של כשירות תרבותית למשטרה. אני נבוכה מזה. מה אנחנו הולכים למשטרה 'בואו תכירו אותנו. הלכנו ברגל מסודן, בואו תאכלו אינג'רה'. יש לכם בעיה פסיכולוגית, בעיה בראש, הלב שלכם אטום? תטפלו בזה. למה אני צריכה להיות זאת שבאה אליכם, כשלכם יש בעיה? אני ממש מתביישת כי שיתפתי פעולה עם זה. אמרתי נעבוד עם מה שיש. והיום אני רותחת".
"אני נבוכה זה. אנחנו אמורים ללכת למשטרה להגיד להם 'בואו תכירו אותנו. הלכנו ברגל מסודן, בואו תאכלו אינג'רה'. יש לכם בעיה פסיכולוגית, בעיה בראש. תטפלו בזה"
סביב השינוי המסוים שחל במשטרה, מתנהל ויכוח שלם בין משרד המשפטים, היחידה ומנכ"לית המשרד פלמור – לבין הפעילים. לפי הדוח האחרון שהוציאה היחידה, חל שיפור קל בנתונים, כמו ירידה של 22.1% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה ב-2018 לעומת 2015, או ירידה של 35.4% במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מגע – לצד עלייה של 10.3% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה.
באגודת יהודי אתיופיה מראים נתונים אחרים. לפי הדוח שלהם, אין בשורה – ומספר התיקים הנפתחים לישראלים ממוצא אתיופי עדיין גבוה יותר ביחס ליתר האוכלוסייה. לפי הנתונים שקיבלו במשטרה, בין 2014 ל-2017, דווקא חלה עלייה במספר התיקים שנפתחו נגד יוצאי אתיופיה.
לטענתם – גם הדיווחים על הביצוע הגבוה של סעיפי דו"ח פלמור שיצא השבוע לא מרשימם אותם. "זה לא שיש שם אלף המלצות ומתוכם 70 אחוז בוצעו, יש שם 51 המלצות, וגם הביצוע הוא ברמה הטכנית, פורמלי. הוציאו חוזר מנכ"ל לביצוע הכשרות נגד גזענות, מבחינתם זה ביצוע", אומרת אפרת ירדאי, שתיכנס במקום מולא לתפקיד יו"ר האגודה.
"להקים את היחידה היה מהלך פוליטי"
לפי מולא, הדברים העיקריים שחסרים בעבודת היחידה למאבק בגזענות הם טיפול במח"ש, טיפול ברבנות ומתן סמכות אמיתית ליחידה. "היחידה הזאת, אם לא תהיה לה סמכות, תוך כמה זמן היא תתפרק או שאף אחד לא יספור אותה. כרגע היא נהנית מהעובדה שהיא חדשה. ברגע שהציבור והגופים המבוקרים יבינו שהיחידה הזאת מוגבלת ולא עוסקת בסוגיות מהותיות, היא תיעלם".
מנקודת מבטך היום, למה נועד המהלך של הקמת ועדת פלמור?
"אווירה, רוח וצלצולים. פלמור עסוקה במרקטינג של עצמה ושל הדו"ח הזה. אני פספסתי את הקטע".
זה היה מהלך פוליטי?
"כן, מהלך פוליטי של להקים יחידה שאין לה שיניים בכלל. היחידה למאבק בגזענות צריכה להיות נפרדת ממשרד המשפטים. היא צריכה חוק. היום, הגופים המבוקרים ברצונם משתפים איתה פעולה, ברצונם לא משתפים פעולה. הוועדה אמורה לטפל ברשויות המדינה ולצאת נגדן במקרים של גזענות – אבל היא לא פועלת מתוקף חוק ולכן הרשויות האלה לא מחויבות לשתף איתה פעולה. ועד שהם קמים ויוצאים נגד הרבנים, שהם סיפור באמת קשה, הם חוטפים תביעה ונשארים חשופים".
אפרת ירדאי: "בדוח פלמור יש סך הכל 51 המלצות, וגם הביצוע של רובן הוא ברמה הטכנית בלבד. הוציאו חוזר מנכ"ל לביצוע הכשרות נגד גזענות, מבחינתם זה ביצוע"
"תסתכל על הדוח הפנימי של היחידה שפורסם, תסתכל על הפער בין מה שקובי כותב למה שפלמור כותבת. מספיק רק לשקף את ההבדל המטורף בין הקולות שלהם, המנוגדים. רק זה מספר כמה הם עובדים עלינו. הם לא מתכוונים לטפל במערכת בהתנהלות גזענית של המוסדות. הם רוצים רק לסתום לנו את הפה".
את הכישלון והעדר השינוי מאז 2013 מולא מרגישה לא רק מול רשויות המדינה, אלא קודם כל בשטח. היא רותחת על הסיקור התקשורתי והמסגור שמקבלת המחאה בתקשורת המרכזית בשבוע האחרון. "הם רוצים שנצטייר כחיות אדם", היא אומרת, "היום עצרה אותי מישהי ברחוב ואמרה לי בדיוק מה שדיבררו בתקשורת: 'כן, הוא היה חסר מזל הבחור, הוא ירה לרצפה וזה קפץ ופגע בו'. זה מה שהיא מספרת לי. סתם אישה. עכשיו מי דיברר את זה? מי הוציא את זה? למה הם מוציאים את זה?
"כולם אומרים לנו 'תחכו לסיום חקירת מח"ש', כשלנו יש ביקורת. אבל הם עצמם לא מחכים. איך אתם מוציאים דברים כאלה בלי שהחקירה הסתיימה? אנחנו נלחמים פה על הסיפור, על מה יתפוס הציבור. ולצערי הציבור תופס את הסיפור של מי שדומים לו. וכשפלמור מספרת את הסיפור מאמינים לה, זה לא כוחות בכלל היא יודעת איך להעביר את המסר. ואם היא אומרת שיש שיפור במשטרה, אז מאמינים לה. היא לא באמת איתנו".
פלמור: "היחידה אפקטיבית"
בשיחה עימה אתמול, לאחר ראיון קשה מול השר לביטחון פנים גלעד ארדן, פלמור דוחה בתוקף את הטענות נגדה. "מרתיח אותי לשמוע את זה", היא אומרת. היא רואה את עצמה כאחת המנכ"ליות היותר ביצועיסטיות במשרדי הממשלה, ודואגת להזכיר שעצם זה שהדו"ח נכתב תוך חצי שנה והוצא מיד לביצוע – זה הישג. ואכן מדובר במהלך חריג יחסית בסחבת הביורוקרטית הישראלית, שבהן ועדות ודוחות נקברות בזו אחר זו.
"הפעילים שמשמיעים עכשיו ביקורת נגדי או נגד הדו"ח הם גיבורים גדולים", היא אומרת, "אך האם הם אי פעם פרסמו משהו טוב אחד שהיחידה למאבק בגזענות או מנהל היחידה עשו? האם כשיש נתונים או מכתב שלו שהביא תוצאות, הם מפיצים את זה? הם רק תוקפים אותו ומוכנים לגבות אותו, כשיש להם הזדמנות לתקוף אותי. שאלתי פעם, האם תפקידכם הוא רק לזרוע יאוש 365 ימים בשנה, או גם לפרסם דברים טובים שקורים? אחד הפעילים אמר לי 'כן, לזרוע ייאוש זה אקטיביזם. אם אני אראה שיש קרן אור זה כבר לא אקטיביזם'".
פעילים טוענים שהעובדה שהיחידה לא מעוגנת בחוק מסרסת את פעילותה. היא לא יכולה לפעול נגד מוקדי כוח.
פלמור: "אני חיפשתי פתרון ישים, ברמה המיידית. חוק זה דבר שלוקח שנים, הכנסת היתה מתפזרת ולא היה עדיין חוק. העדפתי לצאת לדרך ולהקים גוף עם שיניים. תראה לי עוד יחידה במשרד המשפטים שיש לה גיבוי מלא ממנכ"לית המשרד ודלת פתוחה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטות ולמח"ש. אין דברים כאלה. היחידה אפקטיבית. יש דברים שמעולם לא טופלו, שמעצם הקמתה טופלו".
"חיפשתי פתרון ישים, ברמה המיידית. חוק זה דבר שלוקח שנים, הכנסת היתה מתפזרת ולא היה עדיין חוק. העדפתי לצאת לדרך ולהקים גוף עם שיניים"
למשל?
"החל מסיפורים בצה"ל, דרך הילד שלא שובץ לבית ספר כי הוא אתיופי, גילויי הגזענות בקופ"ח מכבי ועד שפיטרו מאבטח שהואשם בגזענות כלפי לקוחה ממוצא אתיופי בבנק לאומי. איפה היו הדברים האלה פעם? אילצנו את המשטרה לתת את הנתונים לגבי שיטור יתר בקטינים, לאחר שסירבה במשך שנתיים. זה בזכות היחידה ובזכותי".
לפי דוח היחידה האחרון, ב-2018 התקבלו 230 תלונות הנוגעות לגזענות או אפליה (פי שלושה ממספר התלונות שהתקבלו במהלך 2017). כ-40% מהפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מאזרחים ערבים והשאר מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. לגבי 27% צוין כי הטיפול בהן הסתיים. שאר התלונות נמצאות בטיפול (42%) או שבסטטוס לידיעה. לפי הדו"ח כי רוב התלונות מגיעות מהמגזר הממשלתי (60%). לא ברורה מידת הסמכות של היחידה כלפי מוסדות ממשלה, כשהיא אינה גוף עצמאי כאמור הפועל מתוקף חוק.
במאמר מוסגר, יש לציין שלא רק הצורך לצאת לדרך ולהתחיל לפעול עמד לנגד עיניה של פלמור כנראה, אלא גם המציאות הפוליטית. חקיקת חוק לפעילות יחידה ממשלתית נגד גזענות הוא נושא נפיץ. בישראל של חוק הלאום, לחוקק חוק להקמת יחידה שתפעל נגד גזענות באופן נחרץ, כלפי כולם, גם כלפי ערבים – היה גורר אינספור התנגדויות ובעיות. פלמור העדיפה לפעול במסגרת המגבלות, ולקבל יחידה שתתתחיל לפעול נגד כל סוגי הגזענות, גם אם קצת מתחת לרדאר ועם פחות שיניים.
ועדיין, הטענות לחוסר סמכות והגיבוי ליחידה באות לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר לטענת הפעילים, בתביעת ההשתקה שחטף מנהל היחידה אווקה קובי זנה, כשניסה לפעול נגד מקרה של אפליית עובדים יוצאי אתיופיה על ידי הרבנות. בדיון בבית המשפט העיר השופט למשרד המשפטים – מדוע לא ניתנה לעובד שלהם חסינות מפני התביעה, כנהוג בתביעת עובדי ציבור.
"אני רותחת כשאני שומעת את הטענות האלה. מהרגע שהתביעה הגיע אלינו, אני והמשנה לפרקליט המדינה טיפלנו בזה באופן אישי. החלטנו מתוך טקטיקה משפטית שלא לבקש חסינות כי אז זה היה מחייב את העובד שלנו לעלות להיחקר ראשון, וזה היה עשוי להפיל אותו. מהרגע שלא ניתנה חסינות, התובע (הרב של קרית גת, הרב המלין; ת"מ) – נאלץ להיחקר ראשון. היה בזה גם אפקט מרתיע עבור התובע, וגם התביעה נדחתה על הסף".
השר ארדן אמר הבוקר בראיון מולך ש "דרושה בדיקה ממשלתית לגבי יעילות מח"ש והאמון בחקירותיה". אולי את בעצם בניגוד ענייניים כמנכ"לית משרד המשפטים, מצד אחד אחראית על מח"ש ומצד שני על היחידה למאבק בגזענות?
"לא חלקתי עליו. אבל אי אפשר לדלג בשיח על זה שקודם כל יש שוטר שיורה – ורק אחרי זה באה מח"ש. יש עשרות ומאות מקרים שבהם שוטר מתבטא בגזענות, משפילים נחקרים בחקירה למשל, שוטר פונה בצורה מזלזלת ובוטה לנערים אתיופיים – על זה אתה עדיין לא צריך להפעיל את הכלי שנקרא מח"ש.
"צריך להבין שהשגרה של הגזענות היא לא אירוע ירי שקורה פעם או פעמיים בשנה, אלא חיכוך יומיומי של שוטרים עם ילדים שלא נראים כמו הילדים שלי. הילדים שלי מעולם לא פנה אליהם שוטר. הדברים האלה לא מגיעים למח"ש. אחת ההחלטות שלא יושמה ונוגעת למשטרה היא לא רק להחזיר את התיקים האלו ממח"ש למשטרה, לטיפול, אלא גם לפרסם דוח אמון הציבור על המקרים שבהם המשטרה לא טיפלה.
"אי אפשר לדלג בשיח על זה שקודם כל יש שוטר שיורה – ורק אחרי זה באה מח"ש. יש עשרות ומאות מקרים שבהם שוטר מתבטא בגזענות, וזה לא מגיע למח"ש"
"גם את מח"ש יש הרבה שאלות לשאול, אני לא מתכחשת. ביקשתי אתמול, לקראת ישיבת ועדת השרים עם ראש הממשלה, רשימת תיקים שבהם היו תלונות של יוצאי אתיופיה שהגיעו לבית המשפט. חלקן הסתיימו בזיכוי, כי אולי גם בית המשפט היה סלחן כלפי עבירות נגד אתיופים, חלקן בהרשעה. יש לי ביקורת על מח"ש, הרבה שאלות על פרקטיקות של חקירה וגישות. אני לא יודעת על לפרק, זה הכי קל להגיד, אבל כבר ביום ראשון התקשרתי ליועץ המשפטי לממשלה ואמרתי לו שצריך לקיים דיון דחוף ביחס למח"ש, ומיד נקבעה פגישה".
אולי הגיע הזמן להוציא את מח"ש ממשרד המשפטים? יש ביקורת מבנית על המיקום הבעייתי שלו תחת משרד המשפטים.
"יכול להיות. אני לא שוללת את זה. לא שוללת את זה בכלל".
מה עמדתך לגבי הדרישה להקמת ועדת חקירה חיצונית ובלתי תלויה בראשות שופט שתחקור את מקרה סלומון טקה ז"ל ויוצאי אתיופיה אחרים – באופן שקוף לציבור?
"השאלה על ועדת חקירה נמצאת לפתחו של הדרג המדיני".
אולי הגיע הזמן להוציא את מח"ש ממשרד המשפטים? "יכול להיות. אני לא שוללת את זה. לא שוללת את זה בכלל".
הפעילים טוענים שההכשרות לשוטרים נגד גזענות ופרופיילינג לא רציניות ואין עליהן מעקב.
"המשטרה מקיימת הדרכות כשירות תרבותית מול קהילת יוצאי אתיופיה. יש מקום לעבור מהכשרות על "כשירות תרבותית" – להכשרות למניעת פרקטיקות שיטור בעייתיות ומניעת פרופיילינג. היחידה למאבק בגזענות תשמח לסייע בפיתוח ובהדרכת תהליכים אלו עבור המשטרה – כפי שנעשה מזה יותר משנה מול 53 ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך".
בדבר אחד מולא ופלמור מסכימות – הטיפול התקשורתי המיינסטרימי במאבק הוא מוטה, ממוסגר באופן בעייתי וחוטא למצב בשטח. "נורא נחמד שכל התקשורת מחזרת אחרינו היום להתראיין", היא אומרת, "איפה הם נמצאים בשגרה? למה לא מפרסמים בכותרת ראשית שבנק לאומי פיטר מאבטח בזכות פניית היחידה? למה התקשורת לא שם כדי להנכיח את המאבק בגזענות יום יום? התקשורת לא מפרסמת את הדברים כשהם חמורים, וגם לא את הטיפול בהם. ליחידה למאבק בגזענות הזה יש שיניים, אבל אם אין לה הנכחה תקשורתית – לא תהיה לזה אפקטיביות".
שוטרת בגינת ילדים
מולא נהגה להגיע בעבר עם חברותיה בהתנדבות לגינה ציבורית בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, גינה הדומה לזו שבו נורה טקה, כחלק מתהארגנות שנקראת "אמהות על המשמר". הן התייצבו שם מדי שבוע רק כדי לשבת עם הנערים, ולוודא שהם לא סובלים הצקות והטרדות משוטרים – מחזה שכיח שם. "ביקשנו להעביר מסר לאמהות, להורים שיש להם כוח להגן על הילדים שלהם. שלא יפחדו מהמשטרה ולא יפקירו לידיהם את היקרים להם. וגם היו לנו לא מעט שיחות עם שוטרי הסיור ופקחי עירייה שהיו שם בכל ערב".
"פעם אחת הגיעה לשם שוטרת שאני מכירה והיא אומרת לי כזה, עם תנועת יד כזאת, 'יאללה יאללה תקפלי אותם. תתקפלי'. בשנייה קלטתי מה עובר לי בגוף, וידעתי שהם מסתכלים עלי הילדים, מחכים לתגובה שלי. עכשיו אני לא צעירה, לא נערה, לא מתוסכלת. מאוד שקולה ומודעת, אני באה לעזור לילדים שם. אבל הצורה של איך שהיא פנתה אלי, הזלזול – זה גרם לי להרגיש שאני רוצה להרביץ לה באותו רגע".
גם למה היא באה, מה בעצם מפריע לה שאתם יושבים שם?
"הם באים תמיד, כל הזמן. לזה קוראים שיטור יתר. והילדים אומרים לנו, אתם לא יודעים מה קורה פה כשאתם לא באים. יש יותר התנכלויות, יותר הסתובבות. בפעם אחת שוטרת האירה פרוז'קטור לעיניים של ילד ששתה בירה. עכשיו נכון שזה לא בסדר לשתות בחוץ. אבל מה את חושבת שזה יעשה לילד כזה שאת מאירה עליו ככה?".
"פעם אחת הגיעה שוטרת ואומרת לי כזה, עם תנועת יד כזאת, 'יאללה יאללה תקפלי את הילדים. תתקפלי'. הרגשתי שאני רוצה להרביץ לה באותו רגע"
ומה בכל זאת אפשר לעשות. את רואה מצב שהמשטרה משתנה? מחנכת את עצמה?
"היא חייבת. זו צריכה להיות החלטה של ממשלה, של ציבור, של חברה שצריכה להגיד אנחנו רוצים משטרה פחות מושחתת – אנחנו רוצים משטרה שלא עושה פרופיילינג, אנחנו רוצים משטרה חכמה, מפותחת. זה הציבור צריך להגיד, לתבוע. המשטרה גזענית והמשטרה צריכה טיפול, צריכה ניקוי".
זה יעזור למשל אם יהיו יותר שוטרים ממוצא אתיופי?
"מה פתאום. זה גרוע, אתה יודע באיזה מצוקה הם היום, איזה שיימינג. שמים אותם בתפקידים הכי נמוכים, זה יודנראט. שמים אותם לחצוץ בינינו בהפגנות. לבי יוצא אליהם.
"אני לא תמימה, אני יודעת מה מעמד השוטר בישראל ושאלה אנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך יחסית. אנחנו יודעים היטב מהי המוביליות החברתית בישראל. השוטרים הם לא תמיד האנשים הכי משכילים, שמשקיעים בפיתוח המקצועי שלהם. זאת אומרת המדינה לקחה את העניים לשלוט על עניים אחרים. זה הסיפור. היא לקחה מדוכאים של פעם ונתנה להם אפשרות וכוח לדכא אחרים. וההגמוניה מושכת בחוטים. החזקים אשכנזים הלבנים, הדנ"א הוא לבן, הדנ"א הוא מדיר ואשכנזי מאוד. הוא לא השתנה. גם אם חדרו אליו כל מיני אחרים, כמו חברי כנסת מסוימים, הם התאימו את עצמם למנגנון הזה. שהוא מאוד לבן. קשה מאוד לשנות אותו. גם אובמה בארה"ב לא הצליח. זה הסיפור בעצם".