בשנים האחרונות, עם כל מהמורה נוספת שספגו הדמוקרטיה והחברה האזרחית בישראל, נזעקו רבים מאיתנו להכריז שעוד שנייה נגמרת הדמוקרטיה. כשקראו לעלות על בג"ץ עם D9; כשהעבירו את חוק העמותות ואז את חוק הלאום; כשמינו שומרי סף חלשים וצייתנים כמו היועמ"ש אביחי מנדלבליט ומבקר המדינה מתניהו אנגלמן; כשניסו להעביר את חוק ההמלצות וחוק החסינות הצרפתי; כשמינו שר משפטים זמני שהוא גם משרת אישי.
כל מהלך כזה היה עוד הוצאת אבן בחומה המתפוררת של הדמוקרטיה הישראלית, שאט אט נהיתה מחוררת ושבירה יותר. מה הפלא שהיום, כשאנו מגיעים לישורת האחרונה במרוץ האנטי-דמוקרטי, כבר אין כוח לעומדים מנגד לצעוק, שוב, שזה הזמן לצאת להילחם על הבית?
אבל הפעם זוהי אזעקת אמת. משבר הקורונה הוא אמיתי וגלובלי, והוא זה שמאפשר לממשלת נתניהו להגיע לקצה המסלול. היא מגיעה ראשונה: כמעט באף מדינה בעולם לא נסגרו בתי המשפט והרשות המחוקקת בתוך שבוע, לצד התקנת צווי חירום מחמירים למעקב אחר אזרחים וניטור. אפשר – כמו שעשו לכל אורך הדרך ציניקנים, מיואשים או בעלי אינטרס – להסתכל על כל אחת מהפעולות האלו ולהגיד שהיא מוצדקת בהתחשב בזמנים, נסיבתית ולא כל כך נוראית, אבל התמונה המצטברת מסך כל פעולות ממשלת המעבר השבוע היא מבעיתה.
בראש המהלך המכריע עומד יו"ר הכנסת שאינו נבחר יולי אדלשטיין, שמנסה להפעיל כל תרגיל השהייה אפשרי כדי להתבצר בכיסאו למען נתניהו ומונע את ההצבעה על החלפתו, למרות שיש רוב לכך. אתמול החליט אדלשטיין באופן חסר תקדים לסגור את הכנסת עד יום שני, לאחר שלא הגיעו להסכמות על הקמת ועדות הכנסת שנועדו בין היתר לפקח על פעולות הממשלה. כתב אתמול גור מגידו בדה מרקר, שיש לבייש אותו, ובצדק. אין מי שרמס את הרשות המחוקקת וביצע בה מעשה מגונה כמו אדלשטיין, והכל בשליחות ראש ממשלה נטול מנדט.
בזמנים של משבר כדאי לחזור לעוגני הבסיס, בדיוק כמו שהבידוד כופה עלינו לחזור לצורות חיים הפשוטות יותר של פעם ולהסתפקות במועט. השם וגם המהות של האתר שאתם קוראים כעת הוא "המקום הכי חם בגיהנום שמור למי ששומר על נייטרליות בזמנים של משבר מוסרי", כפי שטענו דנטה, מרתין לוטר קינג וג'. פ. קנדי בזמנים שונים. הזמנים שאנו נמצאים בהם הם זמני משבר. לא רק בריאותי וכלכלי, אלא גם מוסרי, דמוקרטי וחוקתי.
הצוות המסכל האוזר-הנדל
צעקנו 'זאב, זאב' כל כך הרבה פעמים, אבל עכשיו זו אזעקת אמת. זה הזמן להפגין בצורות האפשריות שעוד נותרו, כמו היוזמה החדשה לעלות עם הרכב היום לירושלים ולצפור מול הבתים של מקבלי ההחלטות. זה הזמן להפעיל לחץ בלתי מתפשר על מפלגות הגוש הנגדי, ובראשון כחול לבן. כמפלגת מרכז היא החשודה העיקרית בשמירה על נייטרליות מסוכנת, ואם יוותרו במאבק זה או יתקפלו מול מבקשי החרבת הדמוקרטיה – המקום הכי חם בגיהנום אכן שמור להם.
מספיק לעקוב אחרי הצהרותיו הנרפות של יו"ר כחול לבן בני גנץ, שיתופי הפוסטים ההדדיים בינו לבין נתניהו, או קשקושי האחדות והערבות של הצמד המסכל (צבי) האוזר- (יועז) הנדל – כדי להבין שהם יותר קרובים לנייטרליות מסממת מאשר למאבק אמיתי. הלוואי שנתבדה. היחידים במפלגת המרכז חסרת הדרך הזו שאינם שומרים על נייטרליות בזמן המשבר הם יאיר לפיד ובוגי יעלון, המשמיעים קולות נחרצים יותר. כנראה שכשרים לשעבר בממשלת נתניהו הם היחידים שמבינים את גודל הסכנה בישיבה בממשלה אחת עם מי שרק לפני שבוע הביא לדחיית משפטו בתואנות שווא.
בכחול לבן מפוחדים. צודקים אלו מימין שטוענים שהרוב של 61 שבידם הוא פיקטיבי ואין להם את האומץ הדרוש להקים ממשלה בתמיכת המשותפת. הקמפיין המאסיבי של נתניהו והליכוד, שמתנהל בעוז גם בימי משבר בריאותי שאין לו "שתי דקות לנוח ממנו" כמאמר הפוסט שלו אתמול, הגיע לנקודה המופרכת בה טען כי הכנסת משותקת כי לא רצו לתת לערבים לעמוד בראשי ועדות (שכח כנראה שכבר היתה אחת כזאת, עאידה תומא סלימאן, בכנסת האחרונה).
הוא ממשיך להעלות שלטי חוצות נגד ממשלה עם "תומכי טרור" מהמשותפת, סרטונים ופוסטים של משפחות שכולות המזהירות מממשלה כזו, אנשיו שולחים מפגינים לבתיהם של ראשי כחול לבן שיוציאו התחייבויות מנשותיהם. נתניהו מנהל קמפיין ההפחדה וההסתה חסר תקדים נגד הרשימה המשותפת (כולם שם "תומכי טרור"? מישהו בכלל בדק את עמדותיהם של כל ח"כ וח"כית כלפי "הטרור"?) כמייצגת לא לגיטימית של הציבור הערבי.
מספיק לעקוב אחרי הצהרותיו הנרפות של גנץ, שיתופי הפוסטים ההדדיים בינו לבין נתניהו, או קשקושי הערבות של הצמד האוזר והנדל – כדי להבין שהם יותר קרובים לנייטרליות מסממת מאשר למאבק
כל זה מתנהל, ללא היסוס, דווקא בזמן שרופאים ורופאות ואחים ואחיות ערבים, עומדים בחזית המאבק מול וירוס הקורונה, בימים שבהם ברור לכל כי אין הבדל בין דם לדם. הקמפיין המזוהם הזה מנסה לעשות הפרד ומשול בין האזרחים הערבים לנציגיהם שנבחרו ברוב קולות. ד"ר ג'קיל בתפקיד המסבירן הלאומי, מיסטר הייד מטיל אימה ופחד מממשלה בתמיכת הערבים.
שתי הידיים אפקטיביות, ונראה כי הן מרדימות ומחלישות את ההתנגדות של כחול לבן לממשלה בראשות נתניהו. שם המשחק של נתניהו ועושי דברו הוא להרוויח זמן. אדלשטיין מתבצר בתפקידו ולא היסס הבוקר להודות כי הדבר נועד כדי אולי להגיע לאחדות שבוע הבא, הליכוד הגיש הבוקר בג"ץ נגד ועדת הבחירות שלא התייחסה לטענות הסרק שלהם על זיופים – הכל במטרה לייצר מסך עשן ורעש, למשוך את הזמן כדי לחמוק מהכרה בכך שנתניהו הוא ראש ממשלת מעבר ללא מנדט, וללא רוב בכנסת.
למשוך זמן עבור מה? עבור מו"מ עקר לאחדות, עבור העברת המנדט לנתניהו, עבור הליכה לבחירות רביעיות. כל האופציות על השולחן. כן, גם בימי קורונה. יש רק מהלך אחד שיכול לשים קץ למשיכת הזמן ולמשחק המביש והמתעלל בדמוקרטיה: הודעה קצרה של מחזיק המנדט גנץ לנשיא, כי עלה בידו להקים ממשלה.
המקום הכי חם בגיהנום שמור ל
המקום הכי חם בגיהנום שמור לכחול לבן ולכל ח"כ ברשימתה שידיו נרפות כעת, שבמקום להתבצר היום בכנסת – משמיע קולות של זחילה והתרפסות לממשלת אחדות. אחרי שנים של היעדר אופוזיציה אמיתית בישראל, הציפייה היא לראות אותם נותנים את הכל. לא רק הגשת בג"ץ, אלא עמידה אקטיבית על המשמר וגיוס כל המאמצים להקמת ממשלה.
המקום הכי חם בגיהנום שמור ליועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, שרק לעת ערב אתמול, אחרי היסוס של כמעט יומיים – כנראה בעקבות מסע הרדיפה הקודם שעבר כשניסה להכריח את יו"ר הכנסת לדון בבקשת החסינות של נתניהו – נזכר להוציא חוות דעת ביקורתית על פעולותיו הדורסניות של היו"ר. מעט מדי, מאוחר מדי, ולכל היותר יביא להקמת הוועדה המסדרת בכנסת בשבוע הבא.
ד"ר ג'קיל בתפקיד המסבירן הלאומי, מיסטר הייד מטיל אימה ופחד מממשלה בתמיכת הערבים
המקום הכי חם בגיהנום שמור לאנשים הגונים בליכוד, אם עוד נותרו כאלו, שצופים בתואנות השוא של חבריהם לאי פתיחת המשכן (בעיות מיזוג אוויר? ברצינות?), או התבצרות היו"ר או דחיית המשפט של נתניהו ושומרים על שתיקה.
המקום הכי חם בגיהנום שמור לתקשורת מתקרנפת שהושחתה, שפוחדת עד עמקי מה שנותר מנשמתה, שאינה מתריעה ומסבירה את גודל האבסורד והסכנה, שפותחת מהדורות ואתרים מרכזיים בכל מה שאינו קשור לנושא, מתאבלת על מות האירוויזיון ולא על סופה שלה, שמדבררת את השלטון ללא סייג.
המקום הכי חם בגיהנום שמור למי שאינו מעשה, ולוקח היום את רכבו ועולה לשיירה לירושלים לפני הטלת סגר כללי, תורם להגשת בג"ץ, לוחץ על חברי הכנסת המתנדנדים של כחול לבן, מצטרף להפגנה דיגיטלית או מוצא כל דרך יצירתית אחרת למחות ולפעול אפקטיבית – בזמנים המגבילים שאנו נמצאים בהם. הפעם זו אזעקת אמת.