אנחנו נמצאים בדד-לוק, בדרך ללא מוצא. תוצאות הבחירות יצרו מצב שבו אין אף צד מנצח ואף צד מפסיד. במשחק השח הזה, התוצאה היא "פט" (מהלך שבו השחקן אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך אינו נמצא תחת איום, ובמקרה כזה נקבע תיקו). אם לא תתגלה תעוזה בלתי צפויה, אנו עשויים למצוא עצמנו במסלול המהיר לבחירות נוספות.
החוק בישראל קובע שתקופת הבחירות לא תפחת מ-90 ימים. במקרה של בחירות בשל אי הרכבת ממשלה ולא בשל קבלת חוק פיזור הכנסת – על הבחירות להיעשות בתוך 90 ימים. חוקים אלה אמנם צפו מצב שבו לא תתאפשר הרכבת ממשלה, אולם לא צפו שהדבר יקרה פעם אחר פעם, כפי שקורה ברגעים אלה.
רבים אוהבים לדבר על העלות של בחירות נוספות. מספרים שונים נזרקים לאוויר, בדרך כלל בטווח שבין 2 ל-3 מיליארד שקל. כולם מדברים גם על הקיפאון העמוק שהמשק נמצא בו, על חוסר היכולת לקבל החלטות ועל המשילות הלוקה בחסר- אך אף אחד לא מערער על נקודת המוצא, שדרושים 90 ימים לקיום בחירות.
לפני כשבועיים פיזר עצמו הפרלמנט הבריטי על רקע הברקזיט, והוחלט על הליכה לבחירות מהירות. אלה יתקיימו בתוך חודש וחצי. מדינה של כ-50 מיליון תושבים תלך לבחירות מהירות, שברקע הצורך לייצב את המערכת ולהצעיד את אנגליה לדרך בטוחה. כמו באנגליה, גם אנחנו נמצאים בפלונטר פוליטי שהוא תוצר גם של הצבעת הציבור, וגם הוא עשוי להיפתר (או כך לפחות חלק מהשחקנים מניחים) באמצעות בחירות נוספות. גם אצלנו אין סיבה שהתהליך ייארך 90 ימים.
נטל על הציבור
2019 זימנה לציבור הישראלי שתי מערכות בחירות אשר התנהלו לפי לוחות הזמנים המקובלים וארכו יותר מ-90 יום, כל אחת. במהלך הימים הללו חווינו אינסוף ספינים ומריחת זמן, עד מועד הגשת הרשימות ותחילת הקמפיין. הדברים הללו הם נטל על הציבור ועל המערכות השונות – כשבפעם השלישית השרים המכהנים יעשו תעמולה במשך 90 יום ממקום מושבם.
המועדים הקבועים בחוק נועדו לאפשר לכלל הציבור הזדמנות שווה להשתתף במשחק הדמוקרטי ולאפשר לקבוצות שאינן מיוצגות כיום בכנסת, להיערך לבחירות באופן ראוי, אולם תרחיש של בחירות שלישיות בתוך שנה אינו תרחיש רגיל וכך גם צריך להתייחס אליו. מבחינת המשחק הדמוקרטי, לשחקנים שרצו להתארגן היו כבר שתי אפשרויות השנה, וודאי שיש להם כזו בימים אלה כשברור לאן הרוח נושבת.
קביעת תקופת בחירות קצרה יותר תאפשר גם לחסוך בהוצאות על קמפייני הבחירות הממומנים מכיס הציבור וניתן יהיה לקבוע כי מימון הבחירות יקוצץ באופן יחסי לקיצור משך הבחירות. רבים מהשחקנים הקיימים יעידו כי המועדים שנקבעו עוד טרום עידן הפקסים אינם רלוונטים למציאות הנוכחית וכי ניתן היה לקיים את ביעילות רבה יותר ובאופן מרוכז יותר.
קביעת תקופת בחירות קצרה יותר תאפשר לחסוך בהוצאות על קמפייני הבחירות הממומנים מכיס הציבור
הציבור הישראלי שבע מקמפיינים המתנהלים על גבו וחווה אותם כבר במשך חצי שנה נטו במהלך 2019. אנו עשויים לשלם מחיר חברתי קשה של אדישות ו"עייפות החומר” ועל הפוליטיקאים לסכם כי תקופת הבחירות הקרובה, באם תהיה בשל אי הרכבת ממשלה, תיארך 45 יום והמועדים בחוקים השונים יותאמו בהתאם.
הימים אינם ימים רגילים והפתרונות צריכים להיות כאלה שמאפשרים מחד השתתפות במשחק הדמוקרטי לכלל האוכלוסייה, לדוגמה באמצעות השארת יום השבתון ומאידך מצמצמים את השפעת הבחירות הנוספות על המשק על ידי קיצור תקופת הבחירות. כולנו נרוויח ממערכת בחירות קצרה ותכליתית שאולי תאפשר למשחק השח הארוך הזה, להסתיים.
*הכותב הינו יועץ לקידום מדיניות ציבורית ומנחה באוניברסיטת תל אביב.