ב-2010, זמן קצר לאחר שמונה לשופט לענייני משפחה בתל אביב קיבל יהורם שקד הצעה נחמדה, להשתתף בכנסים ובימי עיון של לשכת עורכי הדין, ונענה לה. זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה שכן מאז הרבה שקד להופיע בכנסים ובימי עיון של לשכת עורכי הדין, מקום אליו נוהרים השופטים בשנים האחרונות בין היתר בגלל העובדה שלבכירי הלשכה יש השפעה אדירה על הקריירה שלהם.
אבל במקרה של שקד היה משהו מעניין במיוחד בהצעה. או נכון יותר בתזמון שבו ניתנה. הוא קיבל אותה מיד אחרי שהצדדים בתיק שנוהל על ידו סיימו לטעון, כשעורך הדין של אחד הצדדים, בעז קראוס, הוא זה שהציע לו את ההזמנה. קראוס היה אז גם יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין. בתגובה להצעה, הזמין אותו שקד ללשכתו, צעד שבוודאי לא תרם יותר מדי לאמון הצד השני והעורך דין שייצג אותו במשפט.
את הדברים האלו חשפה כתבת כאן 11 יפעת גליק במסגרת סדרת כתבות שהכינה על העסקנים בלשכת עורכי הדין ובעולם המשפט וששודרה בינואר השנה. בעקבות זאת, החל להגיע אליה מידע על שקד וביומיים האחרונים היא הקדישה לו שתי כתבות. הפעם היא חשפה דברים חמורים בהרבה. הפעם, לפי גליק, שקד, מינה לפחות בשני תיקים עורכי דין המקורבים אליו – לתפקידי כונס נכסים ו/או נאמן עזבון.
מדובר על שכר טרחה מובטח שיכול להגיע גם למיליוני שקלים בכל תיק שכזה. בפעם אחרת הוא מינה מקורב לתפקיד אחרי שדרש מהמפרק שמונה על ידו זמן קצר קודם לכן להודיע בכתב על התפטרותו. אותו מפרק אומר בהקלטה שהושמעה בכתבות של גליק שהוא כלל לא התפטר כפי שבישר המכתב ששיגר לבית המשפט – אלא פוטר על ידי השופט שקד.
בשני המקרים הוגשו נגד השופט שקד תלונות. אחת מהן ככל הידוע נמצאה מוצדקת. אבל הנהלת בתי המשפט הסתפקה בהבהרה בלבד. לגליק התברר במהרה שנגד שקד היו תלונות נוספות, והיא רצתה לדעת מה עלה בגורלן ובגורל שקד. היא פנתה להנהלת בתי המשפט ואלו העבירו לה שתי תגובות – כל אחת מהן מדהימה מקודמה. בכתבה הראשונה מסרו לה כי ב-2016 נערכה פגישה בה נדונו תלונות נגד השופט שקד ומאז אף תלונה לא נמצאה מוצדקת – וכי עורכי הדין שמינה שקד מונו משיקולים מקצועיים בלבד. התגובה השנייה היתה אפילו יותר מדהימה: בפברואר 2012 מינה השופט שקד עורך דין לכונס נכסים משיקולים מקצועיים בלבד, לאחר שהשופט למד והפנים את הערות הנציב בדבר מינוי בעלי תפקידים בתיק.
כלומר אליבא דה הנהלת בתי המשפט – שאפשר היה לצפות מהם להיות צדיקים מהאפיפיור ולשמש דוגמא לכולנו – שופט בישראל לא שולט באופן שבו אפשר למנות בעלי תפקידים בתיק וצריך ללמוד את החומר מהערות שמקבל מנציב תלונות הציבור, אחרי תלונות של מי שהופיעו בפניו.
שורת תלונות הוגשו על השופט שקד בתשע השנים מאז שמונה. נכון, מדובר בשופט בבית הדין למשפחה – מקום רווי יצרים וסכסוכים קשים ובמשפטים לא פעם יש צדדים לא מרוצים. ובכל זאת עשרות תלונות זה לא עניין של מה בכך. ביקשנו מנציבות בתי המשפט לדעת אם מדובר בהרבה או במעט תלונות ביחס לשופטי משפחה. ביקשנו לדעת מי השיאנים שקיבלו את מספר התלונות הרב ביותר מקרב – הם טענו שאינם יכולים למסור שמות. ביקשנו לדעת את מספר התלונות שקיבלו השיאנים ואת מספר התלונות הממוצע בכלל לשופט. לא קיבלנו את הנתונים האלו.
מתגובת הנהלת בית המשפט שהגיעה לידי המקום הכי חם בעקבות פנייתנו, מתברר כי נגד השופט שקד הוגשו עשרות תלונות. רק חלק קטן פורסמו. "על רקע תלונות העבר שנמצאו מוצדקות נגד השופט שקד, קיים איתו מנהל בתי המשפט דאז, השופט מיכאל שפיצר, פגישה שבה נדון הנושא בהרחבה. מאז, אף שהוגשו נגד השופט מספר תלונות נוספות, אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת. בעקבות הכתבות שפורסמו בימים האחרונים, יש לבחון אם עולים עתה נושאים הטעונים בדיקה נוספת. ככל שיימצא שכך הדבר אלה יטופלו כנדרש". (התגובה המלאה בסוף הכתבה).
כלומר, מדובר בשופט מועד, שגם לאחר בירור שנעשה בעניינו, הוגשו נגדו עוד תלונות. הגם שנמצאו לא מוצדקות, האם אין זכות הציבור לדעת במה מדובר, מה הליך הבדיקה שנעשה? גם לאחר התגובה והכתבות שפורסמו – שאלות רבות בענייינו של שקד נותרו פתוחות: בכמה תיקים מינה מקורבים לו כמפרקים ו/או מנהלי עזבונות ו/או כונסים וכו? מה היקף הכספים שהועברו אליהם כשכר טרחה בתיקים אלו? כיצד טופלו התלונות בעניינו?
לאף אחת מהשאלות האלו לא ניתן מענה על ידי הנהלת בתי המשפט ונציבות הביקורת על השופטים טענה כי אינה יכולה לחשוף שמות של שופטים עליהם היא כותבת דוחות. "סעיף 13 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מטיל חובת סודיות על הנציב ועובדיו בכל הנוגע לבירורן של תלונות, ולפיכך אין באפשרותנו להתייחס לכל נושא הקשור לתלונות נגד שופטים, לרבות לעצם השאלה אם הוגשה תלונה נגד גורם כלשהו. סעיף 36 לחוק מחריג פרטים אלה גם מחוק חופש המידע. יצוין, כי החוק הסמיך את שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון יחדיו להתיר פרסום פרטי תלונה שבירורה הסתיים", לשון תגובת הנהלת בתי המשפט. כלומר אפשר לפרסם, אבל הן החליטו שלא. והנה לכם צעד שיכול להגביר את האמון במערכת.
מוטי גילת, הפרשן של כאן 11, כתב בפוסט בפייסבוק כי על השופט שקד להיות מודח מתפקידו – אבל זו רק חצי מהדרך. התנהלותו של השופט שקד ראויה לחקירה הרבה יותר יסודית ורחבה מכך. זאת, במיוחד נוכח העובדה ששקד הינו שופט בבית הדין לענייני משפחה. בית דין שכל הדיונים בו מתנהלים בדלתיים סגורות תחת חסיון. כלומר מלכתחילה אור השמש אינו שוזף את הדיונים האלו.
בפני השופט שקד נדונו עשרות תיקים לפחות בשנים האחרונות. האם הציבור לא זכאי לדעת כיצד התנהל בתיקים אלו? האם קיבלו משפט הוגן? גם אם בסופו של דבר יימצא כי מדובר בפגמים אתיים בלבד ללא כל רף פלילי – הגיע הזמן להתייחס להפרות האתיות האלו בבתי המשפט באופן המחמיר ביותר – במיוחד בכל הנוגע לניגודי עניינים של שופטים וריבוי אינטרסים. זו בראש ובראשונה הדרך להגביר את אמון הציבור במערכת.
גם על נוה הגיבה חיות בקול ענות חלושה
בשנתיים האחרונות נחשפו פרשות מביכות מאוד בנוגע לשופטים בישראל. לפני שנתיים הציגה כתבה ב"עובדה" כיצד השופטים הבכירים ביותר בישראל עולים לרגל לכנס שנוה מארגן ללשכת עורכי הדין באילת, שהפך למפגן כוח של הלשכה. בהמשך חשפנו במקום הכי חם כמה מקרים שבהם נוה דחף וסייע למקורבים לו ולבכירים אחרים בלשכה, להתמנות לשופטים, כחבר בוועדה למינוי שופטים ובעזרת הדיל עם שרת המשפטים איילת שקד שבראש הוועדה.
השיא היה כמובן בפרשת מין תמורת מינויים, שנחשפה על ידי הדס שטייף ונחקרת היום במשטרה, שבה נחשדת השופטת אתי כרייף כי קיימה יחסי מין עם נוה תמורת מינויה לשופטת ובה נחשדת עורכת דין נוספת הפעילה בלשכה כי קיימה יחסי מין עם נוה תמורת קידום בעלה לשופט בבית המשפט המחוזי.
לכל המקרים האלו הגיבה הנשיאה אסתר חיות בקול ענות חלושה. בעקבות תחקיר "עובדה" הוציאה הנחיה שאמורה להגביל את השופטים מהשתתפות בכנסים של לשכת עורכי הדין על ידי קבלת אישור השתתפות בכנס. בפועל השופטים ממשיכים לפקוד בהמוניהם את כנסי לשכת עורכי הדין. ולימים, לפחות במקרה אחד היה גם שופט שלקח חלק בכנס באילת לצד החשוד בפלילים אפי נוה.
אף אחד מהנהלת בתי המשפט לא התלונן על נוה, למרות שלטענתם הקליט שופטים בלא ידיעתם – ולמרות שלא פעם יודעים בהנהלת בתי המשפט להתלונן על עורכי דין על התנהלותם. ויש כמובן את ההודעה האנמית לגמרי שהוציאו הנשיאה חיות עם השרה שקד, שבעצמה גם חברה אישית של נוה בנוסח הבא: "אנו סמוכות ובטוחות כי מערכת אכיפת החוק תמצה את חקירת הפרשה ותגיע לחקר האמת. עוד ראינו לציין כי במהלך תקופת כהונתה של שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד, כיושבת ראש הוועדה לבחירת שופטים, מינתה הוועדה 334 שופטים ורשמים בכירים בהליך מיון ובחירה קפדני ומקצועי…..יש לקוות כי החקירה תושלם בהקדם על מנת לשמור על מעמדה של הרשות השופטת ועל אמון הציבור בה".
החלק האחרון בתגובת חיות ושקד הוא אולי האירוני ביותר. בתקופה של השתיים אמון הציבור במערכת המשפט חטף פגיעה אנושה. המקרה של השופט שקד שנחשף בכאן הוא עוד פגיעה כזאת באמון הציבור. וגם הפעם מגיבה לו מערכת המשפט באופן אנמי ביותר. על הנשיאה חיות להורות על השעיה של השופט שקד לאלתר ולהביא לחקירה בעניינו.
מועדון הון שלטון נזכר להגן על המערכת
בימים אלו מתקיימת מערכה קשה בעניינה של מערכת המשפט. כאשר הקואליציה שמגבש ראש הממשלה נתניהו מבקשת להעביר חקיקה דרקונית שתחליש את מערכת המשפט, באמצעות פסקת ההתגברות וחוק החסינות, שנועדו להעביר את הכח לידי הפוליטיקאים.
זו חקיקה מפחידה ואיומה. במיוחד כשהיא מובלת על ידי חשודים בפלילים כמו ראש הממשלה ושרים נוספים, כמו חיים כץ או אריה דרע. ואולם, העובדה המצערת היא כי מערכת המשפט הוכיחה בשנים האחרונות כי קשה לבטוח בה. אם בעבר חוסר האמון במערכת הזו והמתקפות עליה הגיעו מהצד הימני של המפה, הרי שהיום ברור שגם בקרב הצד השמאלי נפגע אנושות אמון הציבור במערכת.
לא רק בשופטים כמובן. גם ביועץ המשפטי לממשלה. במבקר המדינה בלשכת עורכי הדין. בפרקליטות. התחושה היא שחלק מהאנשים הבכירים בגופים האלו כבר מזמן לא משרתים את הציבור הרחב, הם משרתים את חברי מועדון ההון שלטון עיתון בישראל. למעשה הם אלו שאחראים במובן מסוים להחלשת המערכת, באופן שמקל על נתניהו וסמוטריץ' וחבר מרעיהם מנסים להשתלט עליה.
את הזעקה של המקורבים וחברי המועדון לא תשמעו כששופט בבית דין למשפחה – שמכריע בתיקי גרושין וסכסוכי ירושות במקום שהכי כואב לאנשים – מתנהל באופן בעייתי ויש עליו תלונות שלא נחשפות. אבל כשזה מגיע לערכים ליברליים כמו שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה הם נקראים לדגל.
זו אולי גם הסיבה שקשה שלא להיות ציני למראה היוזמה, הגם אם חשובה, של בכירי עורכי הדין היקרים ביותר בישראל לצאת נגד יוזמות החקיקה של נתניהו. עכשיו באים? כשהאש מתקרבת ממש לצלחת? מערכת המשפט בקריסה ומשבר אמון כבר שנים ואתם שותפים לכך בשתיקה או במעש. קשה גם להבין מה חשבו כשייצגו ושימנו את הטייקונים והמונופולים הגדולים במשק שאחראים לתרבות האוליגרכיה שנתניהו כל כך נהנה ממנה. זאת אותה תרבות אוליגרכית ומערכת משפט פגומה שמאפשרת לו עכשיו לחסל אותה בקלות.
תגובת הנהלת בתי המשפט לפניית המקום הכי חם:
"פנייתך לקבלת נתונים שונים בנושא נמצאת בבירור. נציין עם זאת כי מתוך עשרות תלונות שהוגשו לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד השופט יהורם שקד, נמצאו מוצדקות תלונות ספורות בלבד. החלטת הנציב שאליה את מתייחסת, בדבר מינוי בעלי תפקידים בתיקים ניתנה ב-2016 ,כארבע שנים וחצי לאחר שבוצעו המינויים. מאז הוגשו נגד השופט שקד 11 תלונות, אשר אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת על ידי נציבי תלונות הציבור על שופטים )הנציב הקודם א' ריבלין והנציב הנוכחי א' שהם(. התלונה האחרונה שנמצאה מוצדקת היא כאמור מנובמבר 2016 ,על אירועים שהתרחשו בשנת 2013.
"על רקע התלונות בעבר שנמצאו מוצדקות נגד השופט שקד, קיים אתו מנהל בתי המשפט דאז, השופט מיכאל שפיצר, פגישה שבה נדון הנושא בהרחבה. מאז, אף שהוגשו נגד השופט מספר תלונות נוספות, כאמור, אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת. בעקבות הכתבות שפורסמו בימים האחרונים, יש לבחון אם עולים עתה נושאים הטעונים בדיקה נוספת. ככל שיימצא שכך הדבר אלה יטופלו כנדרש.
"נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט מקבלים באופן שוטף כל החלטה של הנציב הניתנת לגבי תלונות על שופטים. הנשיאה והמנהל מתייחסים בכובד ראש לכל החלטה ואף נוקטים בצעדים מתאימים, ככל הנדרש. יש להדגיש כי האופן שבו המערכת מתמודדת עם הנושא הוא תלוי עניין והטיפול נעשה בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. והוא הדין לגבי התרת פרסום תוכן התלונות: לפי סעיף 13( ג( לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002 ,נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים כאחד רשאיות "להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים".