פגשתי לא מזמן עורכת דין נחמדה, עם מודעות חברתית, אפילו פוליטית יחסית. שאלתי אותה למי היא מצביעה בבחירות ללשכת עורכי הדין. היא אמרה שהיא כנראה לא תלך. אני מודה שהזדעזעתי. חשבתי שאחרי כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות, כל הגילויים על המתרחש בלשכת עורכי הדין ועל הדרך שבה פעלה, לפחות עורכי הדין החברים בה – יבינו שהם לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהלשכה.
אם לא מספיק שמדובר בחברה עם תקציב עתק וחוסר שקיפות, עם תרבות בלתי נתפשת של מקורביזם ומינויים פוליטיים – באמת לא אכפת לכם שאתם מממנים את כל זה? אתם משלמות ומשלמים ללשכה שדואגת בעיקר למקורבים לה ולבכיריה, מעמידה פנים כאילו הצפת המקצוע זה מה שבו היא עוסקת, בעודה מחלקת בסתר בוררויות למקורבים ומתקשרת עם ספקים בלי מכרזים. לשכה כוחנית, שרודפת את כל מי שמעז לבקר אותה, והיו"ר שלה (לשעבר, לשעבר) מרשה לעצמו להתערב בענייני אתיקה לפי סטנדרטים שכוללים את האינטרסים שלו, ומתעלמים מהעובדה שמדובר בחיים של אנשים ובמקצוע שרכשו בעבודה והשקעה קשה.
לא אכפת לכם מכל זה? בסדר. כולנו רגילים להיות מיוצגים על ידי אנשים לא לטעמנו. אבל אתם, אתם שמופיעים בפני שופטים, שזו מהות המקצוע שלכם – לא אכפת לכם שעסקני לשכת עורכי הדין, שהתרגלו במשך שנים (גם לפני אפי נוה, וביתר שאת מאז כניסתו לתפקיד) לעשות תן וקח על כל דבר בחיים כאילו הכל ניתן למסחור, הם אלו שמחליטים אלו שופטים ימונו, מבתי המשפט השלום ועד העליון, כולל בתי הדין הרבניים ובתי הדין לענייני משפחה ובתי הדין הצבאיים?
לא הייתם רוצים שישבו שם אנשים נקיים מאינטרסים פגומים, שימנו שופטים משיקולים מקצועיים בלבד?
לא הייתם רוצים להגיע לבית המשפט ולדעת שהלקוחות שלכם זוכים למשפט צדק?
עדיין לא הבנתם שכאשר הכח הזה נופל לידיים הלא נכונות – כמו שקרה עם אפי נוה – זה הרה אסון?
אם התחלתם להבין את כל זה, אתם חייבים לקחת את עצמכם לאן שזה לא יהיה מבין 153 הקלפיות שיפוזרו מחר ולהצביע. לא משנה למי. קומו ותצביעו.
ציון אמיר צריך להיבחר מסיבה אחת
טוב, זה לא נכון. זה כן משנה למי. כמי שמסקרת מאז ינואר 2017 את לשכת עורכי הדין, אני מרשה לעצמי היום לחרוג ממנהגי ולהגיד למי להצביע ולמי לא. תצביעו לציון אמיר. אין בכלל אופציה אחרת. גם אם אתן פמיניסטיות שמתעבות אותו מאז הגן על הנשיא האנס משה קצב, וגם למרות שבמשך שנים הוא היה עסקן בלשכה, עמד בראש בית הדין המשמעתי שלה, שתק ולא דיבר ולא יצא נגד דבר מהנעשה בגוף הרקוב הזה.
אבי חימי הוא איש מאוד נחמד. אני מכירה אותו, בשנה האחרונה נפגשנו לא פעם מול בית המשפט, כשהייתי חוזרת מדיונים בתביעות ההשתקה נגדי – של סוחר נשים דודו דגמי וחברת הנדל"ן שלו אורבן, או של אפי נוה ולשכת עורכי הדין. חימי היה אומר לי בקולו הנחמד, מעורר החיבה: 'שרון. את יודעת כמה אני מעריך אותך, כמה אני אוהב את העבודה שלך. אני לא הייתי תובע אותך'. פעם אפילו סיפר לי שהוא חולם לפעמים להיות עיתונאי בעצמו.
זה אירוני, כי כשנוה נאלץ לפרוש הוא נכנס בנעליו כיו"ר הלשכה, שממשיכה לנהל את התביעה נגדי, אליה גרר אותי נוה.
חשוב לי להגיד: הרבה אנשים חושבים שאני רוצה לגרום לאנשים להצביע לאמיר כדי שינצח, רק בגלל שהבטיח הבטחת בחירות שימשוך את התביעה נגדי. ובכן, אני אדישה לחלוטין להבדלים בין חימי לאמיר מבחינת התביעה נגדי. מהבחינה הזו, נוה יכול להיות מצדי מלך הלשכה וגם לשבת בכל הכסאות בה. אני לא חושבת שלתביעה הזו יש סיכוי, אני מאמינה שיחד עם עו"ד יהונתן קלינגר שמייצג אותי מטעם "המקום הכי חם" – חברי הוועד של הלשכה שאישרו לנוה לתבוע אותי הולכים להפוך לקרקס. אני מאמינה אגב שרוב הסיכויים שגם חימי ימשוך אותה, כמו אמיר, כך שזה לא השיקול שלי.
איני נמנית על חסידות ציון אמיר. רחוק מאד מכך. הוא ייצג פעם את שוטה חובל כשכתבתי עליו כתבות בעיתון "הארץ", השיחה האחרונה שלנו הסתיימה בצעקות ומאז לא דיברנו. מאד לא אהבתי את הדיל שלו עם עו"ד אילן בומבך. לא התרשמתי מפועלו של בומבך בלשכה בעבר ולא מעבודתו בייצוג המתמחים. הוא עצמו אגב קיבל בוררות שמנה מנוה, בהיקף כספי של 4.5 מיליון שקל (הסכום מתייחס להיקף הסכסוך הכספי ולא לשכר הטרחה, שתלוי במורכבות ובמשך הבוררות. בומבך מסר שקיבל על כך שכר טרחה של 30 אלף שקל). אני לא מבינה למה היה צריך לתפור לו תפקיד של "נשיא הלשכה", ולא מוסיפה לו נקודות בעיני העובדה שהוא רודף את הקולגות שלי, אתר "העין השביעית", בתביעות השתקה ואיומים על כתבות שפרסמו עליו ועל לקוח שלו שמקורב לבנימין נתניהו.
אין לי מילה טובה להגיד על הצמד אמיר ובומבך. כל כך רציתי דם חדש שיביס את שלושת אלה, חלמתי על עורכת דין לוחמת שתכבוש את התפקיד, לרגע אפילו היה נדמה שיש מועמדת כזו וזה עומד לקרות. אבל עדיין לא הגענו לשם. נשים שדיברתי איתן, עורכות דין מהשורה הראשונה, מנהיגות, ערכיות וחברתיות, אמרו שהן עדיין לא בשלות לתפקיד. אני לא מבינה למה. בחיי שאם הייתי יכולה הייתי רצה בעצמי, אבל לדאבוני גם שעות רבות בבתי משפט ומומחיות שנאלצתי לפתח בתחומי לשון הרע – לא הקנו לי לא תואר במשפטים ולא רשיון עריכת דין.
אז למה אני קוראת להצביע לאדם שלא הייתי רוצה להצביע לו בעצמי?
ציון אמיר צריך להיבחר מסיבה אחת ויחידה: אלו לא בחירות של ציון אמיר מול אבי חימי, אלא של ציון אמיר מול אפי נוה. חימי, נחמד ככל שהוא, גם אם זה רק כלפי חוץ וגם אם נובע באמת מתוכו, הקיף את עצמו במנגנון של אפי נוה. יש להם אותו מנהל מטה בכיר בוועד ובמועצה, רועי אברמוביץ, אותו מנהל יום בחירות, עו"ד חובב דמרי (בעלה של השרה גילה גמליאל), אותם תומכים כמו עוה"ד ששי גז ואייל בסרגליק, חבריו הטובים של נוה שנזעקו להגן עליו בתקשורת בכל פעם שנחשפה עוד פרשה שהוא מעורב בה. יש לחימי ונוה עבר חברי, קרוב ומשותף, אחד משיאיו בכך שחימי – כפי שחשפנו בעבר במקום הכי חם בגיהנום – תרם לנוה 50 אלף שקל בבחירות 2015 וקיבל בתמורה לעמוד בראש מחוז מרכז, בלי בחירות.
ציון אמיר צריך להיבחר מסיבה אחת ויחידה: אלו לא בחירות של ציון אמיר מול אבי חימי, אלא של ציון אמיר מול אפי נוה
תשאלו, ומה אם ציון אמיר ינצח? אין סביבו עסקנים, מנגנון ומעאכרים? הוא לא יפעל בשיטת התן וקח? האמת היא שאיני יודעת. סביר שהוא יפעל כך במידה מסוימת, אבל להערכתי הוא ידע שהוא פועל תחת עין ציבורית פקוחה, ויזהר מניגודי עניינים וחוסר שקיפות. אולי אמיר יוביל להגברת השקיפות בלשכה, המהלך החשוב ביותר שצריך להוביל בה, כדי לנקות אותה. אולי אני טועה.
אבי חימי, נחמד ככל שהוא, גם אם זה רק כלפי חוץ וגם אם נובע באמת מתוכו, הקיף את עצמו במנגנון של נוה
מצד שני, אני די משוכנעת שאין סיכוי שאבי חימי יעשה משהו מזה. שקיפות רטרואקטיבית תוביל לעניות דעתי לחשיפת דברים שלא אפי נוה ולא איש מהבכירים שהקיפו אותו ואת חימי רוצה שיחשפו.
נגיד שלא חימי ולא אמיר
אם לא שכנעתי אתכם שעדיף לבחור בציון אמיר על פני אבי חימי – עדיין חשוב שתצאו מחר מהבית, ובמקרה הגרוע תשימו פתק לבן לתפקיד היו"ר. אחריו, נשארו עוד שלושה פתקים לשלשל: אחד לרשימה במועצה הארצית (יש 28 מקומות ו-21 רשימות), השני אישית ליו"ר ועד המחוז אליו אתם שייכים, והשלישי לרשימה לוועד המחוז (יש בין 10 ל-20 חברים בועד המחוז, לפי הגודל).
כאן אני לא ממליצה על הרשימה של אבי חימי עם השם האירוני וההולם כל כך, "שומרים על הבית לשכה חזקה", וגם לא על הרשימה של ציון אמיר עם השם הגנרי "דרך חדשה".
אם לומר את האמת אני לא יכולה לנתח כמו שצריך את כל הרשימות, כי את רובן אני לא מכירה. גם באלו שאמליץ עליהן כאן אני לא מכירה את כל המתמודדים, ולא בצעתי לגביהן בדיקת נאותות רצינית. בראש הרשימות שאת הפתק שלהן אני ממליצה לשים נמצאים כמה עורכות ועורכי דין שאני מאוד מאמינה בהם, בניקיון הכפיים שלהם, ואני יודעת שאם הם ישבו במועצה הארצית של הלשכה או בוועדי המחוזות – לשכת עורכי הדין תהיה נקיה והוגנת יותר, בלי משחקים וטריקים, בלי התערבויות לא ראויות בוועדות האתיקה שחורצות גורלות, בלי הטבות למקורבים.
והחשוב מכל: נוכל לבטוח יותר במערכת המשפט, ובשופטים שאנו הציבור, אתם עורכי הדין והלקוחות שלכם ניצבים בפניהם. הייתי מעדיפה לשכה וולנטרית, שאינה שולחת נציגים לוועדה לבחירת שופטים – אבל כל עוד זה המצב, חובתכם להצביע.
ועכשיו לרשימות
"תכלית ראויה", שמובילים במקום הראשון עוה"ד גליה שמילוביץ' וערן גולן. גולן פעיל מאוד בלשכה בשנים האחרונות, הוא אחד האנשים הישרים ביותר שנתקלתי בהם בגוף הזה, והמוטיבציה שלו להילחם בעוולות נובעת משנים שבהן ראה את הנעשה בלשכה מבפנים. נמאס לו לשתוק ונמאס מתרבות ההסתרה אין לי ספק שהוא ילחם שהלשכה תהיה נקיה ושקופה. יש בתכלית ראויה עוד הרבה אנשים טובים וראויים.
אני ממליצה כמובן על רשימת החזית, שבראשה עומדת רחלי אדרי מהתנועה לחופש מידע, תנועה הנלחמת עבור ערכי שקיפות. טובת הציבור ניצבת מול עיניה של אדרי ואני בטוחה שהיא תדאג לאינטרסים של הציבור ושל עורכי הדין, ולא לעסקנים של הלשכה. ברשימה הזו, אני חייבת לתת גילוי נאות, חבר גם יהונתן קלינגר, עורך הדין שמייצג אותי מטעם המקום מול לשכת עורכי הדין, מייעץ לי משפטית ותומך בי במאבקי כבר יותר מדי זמן. הוא לא תומך רק בי: קלינגר הוא אביר חופש ביטוי והאיש ממנו למדתי שעדיף לספוג פגיעה במוניטין, מלהגיש תביעה שעלולה לסכן את חופש הביטוי.
אני ממליצה כמובן על רשימת החזית, שבראשה עומדת רחלי אדרי מהתנועה לחופש מידע, תנועה הנלחמת עבור ערכי שקיפות
את הרשימה הזו קידם וגיבש גם עו"ד ברק כהן, פעיל המחאה השנוי במחלוקת, שרודף את בעלי ההון והשלטון ונלחם בעוולות שהציבור סובל מהן. כהן הוביל את המחאה נגד הבנקאים, נגד שלטון נוה בלשכה, הוא מבקר את המשטרה ואת השלטון. הוא גם זה שמקלל את מירי רגב ואת שלדון אדלסון, הפגין מול בית הספר של ביתה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח – דברים שרחוקים מרחק שמים וארץ מהסגנון שלי ומרתיעים אותי מאוד. ועדיין, אני סומכת על יושרו וניקיון כפיו ואי כניעתו ללחצים עשרות מונים מעל מרביתם המוחלטת של חברי הועד המרכזי שפעלו בקדנציה האחרונה תחת אפי נוה.
ההבדל המשמעותי בין שתי אלה היא שהחזית רשימה מאוד בועטת שמורדת בשיטה, בעוד תכלית יותר מיינסטרימית, רגועה וקלה לעיכול. למזלכן, תוכלו להצביע גם וגם, כי החזית אינה מתמודדת על חברות בוועדים המחוזיים וכבר הודיעה שהיא תומכת בבחירות למחוז בתכלית ראויה. התחרות היחידה ביניהן היא למעשה על הפתק של המועצה הארצית.
רשימה שנוטה יותר ימינה היא זו של יוזמה ללשכה וולונטרית. איני מכירה את העומד בראשה אבל אני מכירה עו"ד את מיכאל דבורין, אחד מעורכי הדין שיצאו נגד המנגון הרקוב של הלשכה באופן פומבי בזמן שכל השאר חששו לעשות זאת – דבר מדהים וראוי להערכה. אני גם אוהבת את הרעיון של לשכה וולנטרית, בניגוד למצב היום בו כדי לעסוק במקצוע עורכי הדין מחויבים לשלם דמי חבר ללשכה – דבר חריג ביחס לכל גילדה אחרת, שנותן לה כוח מופרז. אני לא הייתי בוחרת בדבורין באופן אישי כי הוא ימני מדי לטעמי, ניהל את קמפיין הבחירות של נתניהו ולקח חלק ברדיפת הליכודניקים החדשים.
רשימה שלא הייתי מצביעה לה בעד שום הון שבעולם היא "אמונה במשפט" של עוה"ד יוסי ויצמן ויצחק נטוביץ', הנחשבת רשימה דתית, וראשיה שיתפו פעולה עם נוה במשך קדנציה שלמה בכל אשר עשה. נטוביץ', שמאוד מקורב לבית היהודי, אף הצליח לקדם בלשכה את ענייני המשפט העברי. לפי מקור ראשון חימי הבטיח לשניים, בתמורה לתמיכתם בו לראשות הלשכה, לשקול מחדש את בחירתו של שופט העליון לשעבר יורם דנציגר לוועדה לבחירת שופטים, ואף הבטיח את המינוי לנטוביץ', בשיטות המוכרות לנו היטב מימי נוה.
גם לא הייתי מתקרבת לסיעה שבה ממוקם נידאל עואודה – איכות המקצוע וזכויות אדם, ולא לסיעת קול הלשכה שבה מעורב פרי כהן. אולי יש ברשימות האלו גם אנשים טובים – אבל ממה שלמדתי וכתבתי על ענייני החברה הכלכלית של הלשכה באחרונה, שבה מעורבים חזק פרי ונידאל – לא הייתי סומכת שהם חפים מאינטרסים.
תתייחסו להמלצות שלי או לא, זה לא משנה, פשוט קומו ולכו להצביע, ואם אתם לא עורכי דין – תדאגו שכל עו”ד ועו”דית שאתם מכירים ימלאו מחר את החובה הזאת, בשבילכם.