עורכת הדין אילנה סקר, המקורבת ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ויושבת מאז 2015 בוועדה למינוי שופטים, קיבלה ממנו מאז כניסתו לתפקיד יו"ר הלשכה ועד שנאלץ לעזוב למעלה מ-13 בוררויות. מדובר בבוררויות שהעביר לה הן באופן ישיר, ביושבו כיו"ר הלשכה, והן דרך הוועד המרכזי של הלשכה שבראשו עמד. המספר החריג הזה נחשף כעת לראשונה במקום הכי חם, בשיתוף פעולה עם תכנית "הצינור" בערוץ 13.
במספר כתבות שהתפרסמו במקום עסקנו בקשרים הסבוכים של נוה וסקר, ואף נחשפו שתי בוררויות שקיבלה ממנו. נוה עצמו הודה, בתצהיר שהגיש לבית המשפט במסגרת תביעה שהגיש נגד כותבת כתבה זו, כי העביר בוררויות לסקר, אולם סרב לחשוף את המספר. בתצהיר החתום שהגיש לבית המשפט טען נוה כי הלשכה אינה מתעדת את מינוי הבוררים, ואין בידה רשימה של הבוררים שמונו. נוה שיקר. הרשימה הועברה היום לידי חבר מועצת לשכה עוה"ד ערן גולן.
רשימת הבוררים:
מהרשימה עולה כי מספר הבוררויות שהעביר לעו"ד סקר הוא חסר תקדים אפילו ביחס לשאר מקורבי נוה, להם חילק את התיקים לאורך השנים. היקפן המדויק אינו ידוע, מאחר שגם סקר מסרבת לומר כמה תיקי בוררות בדיוק קיבלה ומה היקפם הכספי. היא מסרבת לענות לשאלה האם תרמה אי פעם לקמפיין הבחירות של אפי נוה. מכיסה או ממשרד עורכי הדין שלה.
היקף בוררות אחת עשוי לנוע בין מאות אלפי שקלים לעשרות רבות של מיליוני שקלים ולמעלה מכך, ושכר הטרחה בגינה עשוי לנוע בין אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים ויותר – תלוי במורכבות הבוררות, בזמן שהיא נמשכת ובסכום שבמוקד הסכסוך הכספי.
נוה מבטל את מוסד הבוררות
חוזים רבים במשק, למשל בין חברות עסקיות או בין עורכי דין לבין לקוחותיהם, כוללים סעיפים לפיהם במקרה של סכסוך בין הצדדים, עוד בטרם יפנו לבית המשפט, יפנו להליך של בוררות. כדי שלא יהיה סכסוך גם על זהות הבורר, כוללים החוזים לעיתים סעיף לפיו זהות הבורר תקבע על ידי לשכת עורכי הדין, או על ידי ראש הלשכה.
בשנת 2009 הוקם בלשכה מוסד לבוררות, וחבריה התבקשו להודיע אם ברצונם להירשם במאגר הבוררים. 1300 עורכי דין נרשמו. בתקופה ההיא התקיים מעקב ורישום מסודר של כל בוררות שמועברת על ידי הלשכה. אחד המהלכים הראשונים של אפי נוה כאשר נכנס לתפקיד יו"ר הלשכה, היה לבטל את מוסד הבוררות.
על פי פרסומי עבר, עוברות דרך הלשכה מדי שנה כמאה בוררויות. הוועד המרכזי, בראשו עמד נוה, החליט על זהות הבורר בכ-30 מהן, וראש הלשכה בעצמו החליט על מינוי היתר. מדובר בכוח כלכלי אדיר. כאמור, היקפי בוררויות עסקיות מגיעים למאות מיליוני שקלים. ושכר הטרחה הנגזר מהן באחוזים יכול לנוע בין עשרות אלפי שקלים לבוררות ועד למאות אלפי ואף מיליוני שקלים.
בשל חשיבות הנושא, חשפנו בעבר במקום הכי חם רשימה של בוררים שהוצאנו מישיבות הוועד המרכזי, וכן מקרים נוספים של מינוי בוררים על ידי נוה. באותה תקופה הוגשו לעמית פרלמן, הממונה על חופש המידע בלשכת עוה"ד, בקשות לחשוף את שמות הבוררים שמונו על ידי הלשכה והעומד בראשה, הוועד המרכזי, וראשי הוועדות השונים.
פרלמן השיב בתגובות רשמיות כי הלשכה אינה מנהלת תיעוד כזה. גם נוה, במסגרת התביעה שלו (נוה ולשכת עוה"ד נגד שרון שפורר – ש"ש), הגיש תצהיר חתום לפיו הלשכה אינה מתעדת את מינויי הבוררים, ואין בידה רשימה על הבוררים שמונו.
ההתעקשות על קבלת הרשימה נמשכה, ובמסגרת בירור תביעת הלשכה (שנדחתה סופית בספטמבר 2019 על ידי השופט גלעד הס), הוגשה תמונה שהעלתה עובדת בלשכה לדף הפייסבוק שלה, כשמאחורי הכסא שלה מופיעים קלסרים מסודרים על מדף ועליהם הכיתוב "בוררויות לשנים 2015", ל-2016 ועוד, כהוכחה לקיומו של תיעוד. הלשכה טענה בתגובה כי מדובר ב"קלסרים שאינם מכילים רשימות", ואף צירפה תצהיר ברוח זו מטעם אותה עובדת.
היום, כאמור, חשף עו"ד ערן גולן, חבר המועצה בלשכת עוה"ד, רשימה שהועברה לו לבקשתו מידי יו"ר הלשכה הנוכחי, עו"ד אבי חימי. גולן חשף את ההוכחה שהתיעוד קיים, וכי מדובר היה בשקר מתמשך.
סקר ונוה ממנים שופטים
בשנת 2015, עוד בטרם היותו ראש הלשכה אך בזמן שכבר שלט בלשכה בפועל, דחף אפי נוה למנות את אילנה סקר לוועדה למינוי שופטים. מדובר היה במינוי מפתיע, נוכח העובדה ששמה של סקר לא היה מוכר לרבים בלשכה. בקדנציה הראשונה בוועדה, עד 2018, היא כיהנה בתפקיד לצד נציג הלשכה עו"ד חאלד חוסני זועבי.
באותה תקופה, כפי שנחשף בתחקיר 'עובדה', היה לנוה דיל פוליטי עם שרת המשפטים אילת שקד, והוא פעל כחבר לכל דבר בוועדה למינוי שופטים, כולל נוכחות בישיבות, וזאת למרות שלא היה חבר פורמלי. מתחקיר 'עובדה' עלה כי נוה קיים דילים עם שרת המשפטים למנות שופטים מסוימים, וזאת מעל לראשם של שני נציגי הלשכה בוועדה, הגם שהם אלו שהצביעו באופן רשמי.
ב-2018 נכנס נוה עצמו נכנס לתפקיד חבר בוועדה למינוי שופטים, לצד סקר שנשארה לקדנציה נוספת. קודם לכן הבטיח נוה את התפקיד לעו"ד יחיאל כץ, אלא שאז התברר לכץ שנוה מעוניין בתפקיד לעצמו, והוא זז הצידה. זמן קצר לאחר מכן קיבלו כץ ושותפו למשרד עו"ד שמעון כץ בוררות בהיקף של מיליוני שקלים מאפי נוה. השותף שמעון כץ גם מונה לתפקיד יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב על ידי נוה.
ביולי 2019 פרסמו תומר גנון וענת רואה בכלכליסט כי במסגרת החקירה בפרשת "מין תמורת מינויים", בה חשוד נוה, נתפס הטלפון של עו"ד סקר, שאף זומנה לתת עדות במשטרה. סקר לא הגיבה אז לדברים.
אילנה סקר סירבה להגיב לשאלות המקום הכי חם לגבי היקף הבוררויות שקיבלה, גובה שכר הטרחה והאם תרמה לנוה במהלך קמפיין הבחירות שלו.
למערכת הצינור השיבה: "אני עורכת דין 33 שנים, מאוד מוערכת, למה שלא אקבל בוררויות? אני עורכת דין בתחום הנזיקין ואתה אומר יש פה העדפה. עשיתי בוררויות לפני אפי נוה. בוררויות, גישורים, מה יש לי להגיד. צריך לראות את היקף הבוררויות, כי בוררות של 100 אלף שקל זה לא בוררות של מיליון שקל. צריך לבדוק דברים יותר לעומק. מי שרוצה לבדוק את הדברים שיבדוק.
"אני בעד שקיפות מלאה של הלשכה. ברור לי שאתם פונים אלי בגלל שאני חברה בוועדה למינוי שופטים, ואני שוות נפש – ממילא תעשו מה שאתם רוצים. אין קשר בין ישיבתי כחברה בוועדה למינוי שופטים לקבלת הבוררויות. שיקול הדעת שלי בוועדה הוא עצמאי. אני יכולה להגיד לך שבמהלך שש שנים הסכום המצטבר של שכר טרחה זה עשרות אלפי שקלים בודדים לפני מע"מ".
סקר נשאלה על ידי אמיר שואן, מעורכי "הצינור", האם היא חוששת מחקירת משטרה בעניין זה והשיבה שלא.
בוררויות לחברי ועדת האתיקה
לצד אילנה סקר, מככבים ברשימה עוד עו"דים שקיבלו מספר חריג של בוררויות. עו"ד שושנה גלס – שהיתה חברה בוועדת האתיקה של מחוז תל אביב, חברת הוועדה המייעצת לבחירת שופטים (שעובדת בצמוד לחברי הוועדה למינוי שופטים של הלשכה), חברת הוועד המרכזי בלשכה לצד נוה, שקיבלה לא פעם החלטות הקשורות בענייניו או בעניינים שהיה לו אינטרס לקדם כיו"ר – קיבלה מנוה לפי הרשימה שבע בוררויות במהלך השנים.
גלס מסרה בתגובה: "לא קיבלתי שבע בוררויות. חלקן התבטלו, למיטב זכרוני מדובר בארבע בוררויות בלבד. לפני שקיבלתי את הבוררויות הנ"ל נשאלתי ע"י לשכת עוה"ד אם יש ניגוד עניינים בטיפול באותן בוררויות והאם יש לי הכרויות כלשהן עם הצדדים, ועל כך השבתי בשלילה. אשר על כן, לא התקיים שום ניגוד עניינים בקבלת מספר זעום של בוררויות אלה". גלס סירבה לומר מהו היקף הבוררויות שקיבלה, ומה גובה שכר הטרחה שהניבו. היא גם סירבה להגיב לשאלה האם תרמה לאפי נוה במהלך קמפיין הבחירות שלו לראשות הלשכה.
עורך הדין ברוך (בוקי) כצמן, שישב במועצה הארצית של הלשכה, קיבל מנוה על פי הרשימה גם הוא שלוש בוררויות. כצמן מסר בתגובה: ״כליטיגטור בכיר וכמי שהיה מעורב בסכסוכי בוררות מהגדולים והמורכבים שהיו בישראל אני גם משמש כיום כבורר וכמגשר. כל הבוררויות שמגיעות אלי לא מופנות אלי בגלל עיניי היפות אלא מסיבות אחרות בלבד – כישוריי המקצועיים וההכרה המקצועית אליה הגעתי לאחר שנים רבות של עבודה מאומצת. אך ורק מסיבה זו אני נחשב כיום לבורר ומגשר מבוקש. אציין עוד כי הייתי יריב פוליטי של עו״ד אפי נווה והתמודדתי מולו בבחירות – מועמד לתפקיד יו״ר וועד מחוז תל אביב. מעולם לא תרמתי ולו אגורה שחוקה לקמפיין בחירות של אפי נווה. אינני נוהג לתרום לגופים פוליטיים ולבטח לא ליריב פוליטי בלשכה״.
מהרשימה עולה כי בהעדר כל פיקוח על מינוי הבוררים, מינה נוה לא פעם עורכי דין קרובים אליו או כאלה שתרמו לקמפיין הבחירות שלו, וחילק בוררויות למקורבים ופעילים בלשכה. מרבית חברי רשימת 1300 המועמדים לא קיבלו מעולם ולו בוררות אחת, בעוד מעטים קיבלו כמה בוררויות.
נוה מינה למשל את עוה"ד רם ז'אן ואמיר עמר, שתרמו לקמפיין הבחירות שלו, לבוררים בכמה בוררויות. הוא העביר ליו"ר ועדת האתיקה של הלשכה דאז, עו"ד גבי מויאל, בוררות של מיליון שקל. מויאל וסקר ישבו בוועדה שפעלה להשעות את רישיונו המקצועי של עו"ד ברק כהן, שיצא בין היתר בחריפות נגד התנהלותו של נוה.
נוה מינה את עו"ד דרור זמיר בשתי בוררויות לפחות, וזאת כאשר המשרד בו שותף זמיר תרם לו עשרות אלפי שקלים בכל קמפיין. בעבר חשפנו במקום כי זמיר, חבר ילדות של נוה, נשוי לשופטת שרית זמיר המקורבת אף היא לנוה. השופטת זמיר דנה בתיק שקשור לנוה ולא פרסמה גילוי נאות בעניין ולא פסלה את עצמה. רק אחרי פניית המקום להנהלת בתי המשפט – פסלה עצמה זמיר מלדון בתיק.
במקביל, מינה נוה גורמים במשרדים האלו לתפקידים שונים בלשכה. את אילנה סקר שיאנית הבוררויות מינה נוה בנוסף לכל תפקידיה, גם לחברה בוועדת האתיקה של מחוז תל אביב. נוה חילק בוררויות לעוד כחמישה חברים בוועדת האתיקה לאורך השנים.
בוררות גם לעו"ד של נוה
לאחרונה פרסמנו כאן כי נוה העביר בתוך כמה חודשים שתי בוררויות למשרדו של עו"ד וליד כבוב, בנו של שופט בית המשפט המחוזי חאלד כבוב. כבוב מסר פרטים אודות בוררות אחת בלבד ששכר הטרחה בגינה היה נמוך יחסית, כ-8000 שקלים, אך לא מסר מה היה היקף הבוררות הנוספת שניתנה לו וטען כי זו הוחזרה לבסוף ללשכת עורכי הדין.
נוה העביר בוררות גם לעו"ד חובב דמרי, בעלה של השרה גילה גמליאל. דמרי היה מנהל המטה של נוה בבחירות ב-2015 לראשות הלשכה, ובהמשך שימש מנהל המטה של אבי חימי בבחירות.
חברים נוספים ומקורבים של נוה שקיבלו ממנו בוררויות לפי הרשימה שנחשפה היום: עו"ד גיא נוף, שהיה שותף של עו"ד שמואל קסוטו במשרד קסוטו – נוף. נוה מקורב לשניהם, הוא שכר את שירותיהם כיועצים המשפטיים של הלשכה בלי מכרז, תוך שהוא מכפיל את שכר הטרחה שקיבל קודמם בתפקיד לריטיינר של כ-50 אלף שקל בחודש. הריטיינר אינו כולל שכר טרחה נוסף בגין ייצוג בכל הנוגע למועדון הצרכנות של הלשכה, ולא כולל שכר נוסף שישולם להם במקרה שיעלו על מספר השעות אליו התחייבו בריטיינר. משרד קסוטו נוף קיבל, בנוסף לתשלום החודשי הקבוע, כמיליון שקל בשכר טרחה מדי שנה. קסוטו ונוף התפצלו בסופו של דבר לשני משרדים שונים, ואז החל גיא נוף לקבל מנוה גם בוררויות, ברשימה מתועדות לפחות שתיים כאלה.
עו"ד עמוס ון אמדן (שמייצג את סוחר הנשים דודו דגמי וחברת אורבן נדל"ן בתביעה שהוגשה נגד כותבת כתבה זו), הוא חבר טוב של נוה עד היום ואף איים בעבר בשמו בתביעות לשון הרע על עורכי דין שיצאו נגד נוה והתנהלותו. ברשימה מופיעות שלוש בוררויות שון אמדן קיבל.
נוה העביר בוררות לעו"ד בעז בן צור, שהיום מייצג אותו בפרשת "מין תמורת מינויים" בה נחשד נוה כי קידם את השופטת אתי כרייף שקיים עמה מערכת יחסים אינטימית; שקידם שופט הנשוי לעורכת דין המקורבת אליו ששמם נאסר בפרסום; וכן בפרשה של מתמחה שקיים עמה יחסי מין וארגן לה הקלות במבחן לשכת עוה"ד. נזכיר כי בנוסף הוגש נגד נוה כתב אישום בפרשת נתב"ג, על כך שסייע למאהבת שלו לחצות את גבולות ישראל פעמיים ללא החתמת דרכון, וזאת כדי להשיג יתרון בסכסוך הגרושים מול אשתו דאז. בן צור גם תרם בעבר לקמפיין הבחירות של נוה, ושמו הוזכר כאחד המועמדים למינוי לשופט בתמיכת הלשכה, אך הדבר לא יצא לפועל.
אילת שקד: הכתבת מוזמנת להעביר תלונות
במהלך 2018 פנינו לשרת המשפטים לשעבר אילת שקד וביקשנו לדעת האם תקין בעיניה שיו"ר לשכת עוה"ד העביר לפחות שתי בוררויות שבצידן שכר טרחה פוטנציאלי גבוה לחברה בוועדה למינוי שופטים, אילנה סקר. שאלנו את השרה האם הדבר אינו מנוגד לקוד האתי של חברי הוועדה למינוי שופטים, והאם הוא תקין בעיניה כיו"ר הוועדה, וכן אם הדבר אינו עלול ליצור יחסי תלות או זיקה פסולה בין חברי הועדה, מה עוד שלא ניתן כל גילוי נאות לגבי הדברים.
שרת המשפטים מסרה אז בתגובה, באמצעות עוזרה פנחס וולף: "ככלל, חובתו החוקית של כל חבר ועדה לפעול לפי שיקול דעתו העצמאי והוא אינו מחוייב לגוף מטעמו הוא חבר בוועדה. כמו כן הסדרי ניגוד העניינים של חברי לשכת עורכי הדין החברים בוועדה קבועים בחוק לשכת עורכי הדין ולפיהם נאסר על חבר ועדה לייצג בבית משפט. ודוק: האיסור הוא על ייצוג בבית משפט ולא על שימוש כבורר. מכל מקום, ככול שיש טענות קונקרטיות הן ייבחנו לאחר קבלת תגובה מחברי הוועדה הרלוונטיים".
כמה חודשים מאוחר יותר פנינו לשרת המשפטים שוב לשאול האם נעשתה בדיקה כלשהי וקיבלנו את התגובה הבאה: "לא בודקים נושאים כאלה מכתבה בכלי תקשורת. הכתבת מוזמנת להעביר תלונות קונקרטיות לבדיקה".
אפי נוה ועורך דינו בעז בן צור בחרו שלא להגיב לכתבה זו.