בנובמבר 2016, רגע אחרי שנחשפה פרשת אלון קסטיאל במקום הכי חם, כתבה אחת מראשונות המתלוננות במשטרה בעניינו הודעה לרועי (צ'יקי) ארד: "אתה יודע, זה לא רק שמועות, גם אני נפגעתי ממנו". ארד לא ענה. כעבור זמן קצר היא כתבה לו שוב: "אני רוצה שתדע שהוא פגע בי". הפעם הוא שלח לה בתגובה סמיילי עצוב.
לא סתם בחרה אותה מתלוננת לכתוב את ההודעה לצ'יקי ארד, איש התרבות, שבין היתר מוציא לאור ועורך את כתבי העת לשירה ולתרבות "מעיין" ו"מערבון", עיתונאי מוערך ב"הארץ", משורר, וזמר שבעבר אף ייצג את ישראל באירוויזיון עם להקת פינג פונג. ארד היה היה מי שהכיר בינה לבין קסטיאל, שערך מסיבות של "מעיין" בחללים שהיו שייכים לקסטיאל והכיר אותו היטב מבילויים ליליים תכופים בתל אביב.
המתלוננת מתחה אז ביקורת על עולם האמנות והתרבות ששתק לנוכח העדויות הרבות והקשות על קסטיאל, חובב אמנות גדול שהירבה לתרום ולתמוך באמנים. היא ציפתה מאמנים לתמוך בנפגעות ולגנות את מעשי קסטיאל, האמינה שיש להם מחויבות ואחריות שלא לשתוק, וכך ציפתה גם מארד. היא אף כתבה זאת בעמוד הפייסבוק שלה. כעבור כמה ימים פרסם ארד את הפוסט הבא בפייסבוק: "אני המום ומזועזע. קצת קשה להתבטא, בכל מקרה שמח שהמשטרה נכנסה לעניין. בעיקר רוצה למסור חיבוק וההערכה לבחורות שהתלוננו שאני מכיר אחת מהן". היא סיפרה אז כי צ'יקי ארד התנצל בפניה והביע תמיכה.
כמעט ארבע שנים חלפו מאז והיום אנו חושפים שורה של נשים, שמעידות על כך שצ'יקי ארד תקף אותן מינית. בין הנשים אפשר למצוא גם שלוש שהיו במועד הרלוונטי קטינות, תלמידות בית ספר תיכון. סיפוריהן אירעו בשנות ה-2000 המוקדמות. ארד, היום בן 43, היה אז בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, אחרי שייצג את ישראל באירוויזיון עם להקת פינג פונג.
כמו במקרים אחרים של פגיעות מיניות סדרתיות, גם במקרה של ארד הסתובבו שמועות על התנהלותו הבעייתית עם נשים צעירות בכלל וקטינות בפרט, אלא שהיה קושי לאתר נשים שיסכימו לדבר. החשיפה מתאפשרת כעת בעקבות פוסט שפורסם בשבוע שעבר בקבוצת פייסבוק בשם 'סודות בין חברים לפני שמתים" ועסק בתקיפה מינית מצד מי שהגדירה הכותבת "משורר מפורסם" ו"עיתונאי". שתי כותבות שונות זיהו שהן מתייחסות לאותו אדם, מבלי לנקוב בשמו. אחת מהן כתבה: "אני מדברת על זה שנים כבר אבל אף אחד לא מקשיב ואנשים שסיפרתי להם לא זוכרים את זה".
החלטנו להקשיב. אנחנו חושפים כאן שש נשים שמספרות כי הותקפו על ידי ארד. הפרטים המלאים של כל הנשים שמורים במערכת. עדות נוספת, שביעית, של מי שהיתה קטינה עת היתה עם ארד, שמורה במערכת וללא תתפרסם בשלב זה. לאחר שיחה ארוכה עמה, היא החליטה שאין לה כרגע יכולת להתמודד עם הדברים, גם לא תחת אנונימיות וטשטוש פרטים. מהדברים שסיפרה אותה אישה עולה כי סבלה מאנורקסיה באותה תקופה והסיפור שלה נוגע גם לקטינה נוספת.
לאחר שפנינו אליו, הודיע ארד שהוא לוקח אחריות ומשעה את עצמו מיידית מתפקידיו בעיתון "הארץ" ובכתב העת מעין שהקים. "מלא צער, אני מבקש סליחה מכל אישה שהרגישה אי פעם שפגעתי בה", כתב, "כל מאבקיי הרושפים וכתבותיי החברתיות נראים לי כרגע כמו בדיחה גרועה. גם אם אני היום אדם אחר, לא המוזיקאי בראשית שנות ה-20 שלו, מחצית מחיי כיום, האחריות המוסרית נותרה עלי עכשיו ולכל ימיי".
תגובתו המלאה, שהקדים לפרסם טרם עליית התחקיר, מובאת בסוף הכתבה. אלו סיפוריהן של הנשים שהסכימו להיחשף בפנינו.
"אמרתי שבטח נראה שקיעה"
א': "אני בת 35 היום. זה קרה כשהייתי בת 14, קצת לפני 15. הוא היה אז בפינגפונג נדמה לי עם שמייח. (הערה: בעקבות פנייה של ארד לפיה לא הגיוני שא' היתה בת 14 כי שמייח שוחרר ב-2000, בדקנו שוב את הנושא. לפי עדות חברתה, א' היתה בת 15. א' אומרת שהיא זוכרת שהאירוע קרה בעודה בת 14; ש"ש). אני תל אביבית וזו עיר קטנה. הייתי רואה אותו סביב הדיזנגוף סנטר לא פעם. פעם אחת אמרנו שלום ליד הבורגראנץ'. הרגשתי כנראה בוגרת לגילי. אני משערת שהייתי בטח בתחושה של וואו, איש מפורסם אומר לי שלום. התחלנו להיות חברים באייסיקיו. הוא היה מסתובב עם חבורה כזו. היתה פעם שהוא הזמין אותי לבוא לגג אליו לראות שקיעה וממש התרגשתי. אמרתי לחברות שלי בטח נראה שקיעה נשמע לאונרד כהן ונתנשק.
"התלהבתי והגעתי. חשבתי שאני יודעת מה אני עושה וזה סופר קול. הוא גר אז בשדרות בן ציון והיה גרם מדרגות גבוה כזה. עליתי ודפקתי בדלת. הדלת היתה פתוחה והוא שכב עם חלוק והחזיק את איבר המין שלו ביד. בלי להגיד כלום. הוא לקח לי את הראש וזה כאילו היה ברור מה הוא מצפה שאני אעשה בסיטואציה הזו. זו היתה פעם ראשונה שראיתי איבר מין של גבר ושמצצתי למישהו. הייתי מאוד קטנה. והוא ידע את זה. זה לא כמו בפרשת איל גולן שטען כי לא ידע.
"הייתי מאוד קטנה. והוא ידע את זה. זה לא כמו בפרשת איל גולן שטען כי לא ידע".
"בכל מקרה אני כבר לא זוכרת הרבה ממה שהיה. אולי הרגשתי שאני בעניינים. שמצצתי לגבר גדול. הייתי אפילו גאה. סיפרתי לחברות איזה מדהים זה על מה שהיה בדיוק, ומה עושים ואיזו חוויה. הייתי בטוחה שאנחנו בדרך להתאהב. זה קרה ככה כמה פעמים.
"הייתי הולכת אז עם חברות שלי למקום שקראו לו הקומה. אני זוכרת שצ'יקי וחברים שלו היו באים לשם ונמרחים על כולנו. האווירה אז היתה שאנחנו כאילו מותרות מבחינתם. בגיל 16 סיפרתי את זה לחבר שלי ואני זוכרת שאמרתי לו שזה כבר לא נראה לי מגניב בכלל מה שקרה שם, ומה שהיה לי עם צ'יקי.
"ראיתי אותו מאז לא מעט פעמים במקומות בילוי בתל אביב. הוא היה מוקף בחבורה שלו כל השנים. הם התנהגו כאילו הם חבורת לול וצ'יקי הוא אורי זוהר. הם היו מעבירים בחורות מאחד לשני. היו כמה פעמים שהוא אפילו התחיל איתי. ואף פעם לא הבנתי אם הוא זוכר אותי או שהוא פשוט מתחיל איתי "מחדש".
"הם התנהגו כאילו הם חבורת לול וצ'יקי הוא אורי זוהר. הם היו מעבירים בחורות מאחד לשני"
"לפני שבוע בערך ראיתי אותו באלנבי כשקניתי בגדים. נגעלתי ממנו. כל השנים חשבתי שאני זו שרציתי ואני זו שבאתי ואולי אני ביקשתי. חוץ מזה חשבתי שאולי אני לא צריכה לדבר על זה כי אני לא רוצה להרוס לבן אדם את החיים.
דיברנו עם חברתה של א' מבית הספר התיכון והיא סיפרה כך:
"אנחנו מכירות מבית הספר. אנחנו חברות עד היום, אבל אז היינו בקשר מאוד טוב. אני חושבת שזה היה בקיץ של 2000. חזרתי מאיזה חופשה של החופש הגדול אולי של החגים. זה היה כל כך מזמן אבל נדמה לי שזה היה ממש אחרי האירוויזיון כי דיברנו על איזה מגניב וחמוד הוא. זוכרת שחזרתי מחופשה ונפגשנו לדבר והיא סגרה את הדלת וסיפרה לי איך הם נפגשו. זה היה נשמע לי אז מגניב והכל, אבל היום אני חושבת שזה נורא.
"חשבתי שאולי אני לא צריכה לדבר על זה כי אני לא רוצה להרוס לבן אדם את החיים"
"היא סיפרה לי למיטב זכרוני שהם היו באיזה קשר דרך האייסיקיו ואז זה התגלגל לכך שבאה אליו לדירה. דירת גג באזור שדרות בן ציון. היא הראתה לי אותה איזה יום. וסיפרה לי כשהיא היתה אצלו, באיזשהו שלב, באופן בוטה, הוא פתאום פשוט הוריד את המכנסיים ואמר לה תרדי לי או משהו כזה שמאוד הוביל לסיטואציה הזו.
לאורך השנים מאז דיברתן על זה?
"אנחנו מאזור י"ב לא כל כך בקשר, אבל כן מתכתבות לפעמים. כשהפרשה של איל גולן התפוצצה התכתבנו על זה. (ב-2013 כתבה החברה בהודעה בפייסבוק לב': "כל האיל גולן שיט הזה לא עושה לך חשק לכתוב פוסט מפליל על צ'יקי?"; ב' ענתה לה: מדהים שאת כותבת את זה. אני חושבת על זה כל הזמן..").
"כן חשוב לי לומר שגם לי היה איזה סיפור קטן עם צ'יקי. ראיתי אותו איזה בוקר, היינו על ספסל מתחת לבית שלו זה היה בסוף השירות הצבאי שלי ב-2005. והתנשקנו. אחרי זה הוא עוד כתב לי כל מיני הודעות אבל זה נגמר".
ט' היה חבר של א' בגיל 16. היא סיפרה לו אז מה שקרה לה עם צ'יקי ארד והשבוע בשיחה איתנו סיפר: "היינו חברים בכיתה י'. הקשר התחיל באזור פסח. סיפרנו אחד לשניה כל מיני דברים על חברים וחברות שהיו לנו. כל מיני קשרים. היחיד שהיא לא אמרה לי מה שמו היה צ'יקי ארד. היא היתה קוראת לו זעם הרשע. היא סיפרה שהיה לה אירוע מגעיל עם מישהו מבוגר בשם זעם הרשע. שהזמין אותה אליו הביתה. היא היתה אצלו. אולי פעמיים או פעם אחת ופעם אחרת זה היה במקום אחר. אני כבר לא זוכר בדיוק. ושהיה שם מין אוראלי. ההתרשמות שלי היה שקרה לה משהו מאוד שלילי. אחר כך בהמשך היא סיפרה לי שזה היה צ'יקי".
"נצמד אלי מאחורה והתחיל למשש"
ב': "הייתי בת 16 כשזה קרה, ב-2003. למדתי אז בתלמה ילין והיחס אלינו היה כאל אנשים בוגרים וזו התחושה שהיתה לי אז. שאני אדם בוגר ויש לי שיקול דעת וכוח ויכולת להחליט על הגוף שלי. באותה תקופה התחלתי לצאת עם חברה לבר באלנבי שקראו לו הפרילנד. התלהבנו מזה שמכניסים אותנו לשם. אף פעם לא בדקו לנו תעודות זהות. ערב אחד עמדנו שם, אני והחברה וצ'יקי וחבר שלו שעסק אז בקולנוע. החבר היה מעוניין בחברה שלי והיא לשמחתי הרבה לא נתנה לו בסוף את הטלפון שלה.
"צ'יקי התעניין בי. מגעיל אותי לקרוא לו צ'יקי, אקרא לו רועי. צ'יקי זה מרגיש כמו לקרוא לו בשם חיבה. הוא ידע מיד בת כמה אני. חשוב לי להבהיר את זה. לא רק שאמרנו בנות כמה אנחנו, אלא שאני גם זוכרת שהוא התייחס לגומיה שהיתה לי על פרק כף היד ואמר שזה מסגיר את זה שאני ילדה כי רק ילדות שמות גומיה ככה. בעקבות הערב נוצר איזה מין קשר של התכתבות בינינו וקבענו להיפגש.
"מגעיל אותי לקרוא לו צ'יקי, אקרא לו רועי. צ'יקי זה מרגיש כמו לקרוא לו בשם חיבה. הוא ידע מיד בת כמה אני. חשוב לי להבהיר את זה"
"עסקתי אז כבר במוזיקה וכתבתי טקסטים. אולי שלחתי לו כמה דברים אני לא זוכרת. קבענו להיפגש בבית קפה ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב, לא רחוק מהאזור שבו הוא גר. הוא אמר לי שהוא לא רוצה שיראו אותנו ביחד כי אני קטינה וביקש שנעלה אליו הביתה. כילדה בת 16 לא חשבתי שיש כאן באמת סכנה. חשבתי לעצמי שזה יהיה מצחיק ויהיה לי סיפור לחברות ולא חשבתי שיש לי מה לחשוש ממנו ולא התכוונתי לעשות איתו שום דבר.
"אני זוכרת שחצינו את דיזנגוף והלכנו עד שדרות בן ציון ופנינו שמאלה ועלינו לדירה שהיתה בקומת הגג. היה אז חורף ולבשתי מעיל והחזקתי מטריה. כשהגענו לדירה שלו עוד לפני שהספקתי בכלל להוריד את המעיל ולהניח את המטריה, הוא שם מוזיקה שנשמעה כמו מוזיקת פורנו עם כל מיני גניחות.
"אני זוכרת שזה נראה לי מגוחך והביך אותי. אפילו הביך אותי בשבילו. הוא נשכב על המיטה והסתכל עליי והתחיל לנסות לשכנע אותי להצטרף אליו למיטה. זה היה לי לא נעים והמשכתי לעמוד ליד הדלת. באיזה שלב הוא ניגש אליי וסובב אותי עם הפנים לקיר ונצמד אלי מאחורה והתחיל למשש אותי. לא זוכרת כמה זמן זה ארך. אולי דקה או שתיים. קפאתי. לא ידעתי כל כך מה לעשות. אני אפילו חושבת שעדיין אולי הייתי עם המטריה והמעיל.
"זוכרת שזה הרגיש לי מביך ומאיים. כי אני חושבת שחלק מהעניין איתו זה שהוא נראה כזה נבעך לא מאיים ולא מזיק, וגם מבחינה פיזית נראה קטן וחלשלוש, שזה הופך אותו במובן מסוים ליותר מסוכן, כי את לא רואה את זה בא. בדיוק הפוך מהבריון בסמטה שאת מדמיינת. ואז בשלב הזה שבו הוא הצמיד לקיר הצלחתי איכשהו להשתחרר ממנו. סוג של דחפתי אותו. אני כבר לא כך כך זוכרת כי אני לא בטוחה שהוא תפס אותי עד כדי כך חזק או הפעיל כח. אבל השתחררתי ופתחתי את הדלת וחושבת שמילמלתי משהו על זה שאני צריכה ללכת. רצתי למטה והוא צעק לי תוך כדי כך. מה את בתולה. בטון מאוד מזלזל. בטון של מה הבעיה שלך.
"אני חושבת שחלק מהעניין איתו זה שהוא נראה כזה נבעך לא מאיים ולא מזיק, וגם מבחינה פיזית נראה קטן וחלשלוש, שזה הופך אותו במובן מסוים ליותר מסוכן, כי את לא רואה את זה בא"
"אחר כך חשבתי שזה היה סיפור מצחיק. חשבתי ככה הרבה שנים. ורק לפני שנה דווקא בשיחה עם גבר טוב ואהוב, פתאום עלה הסיפור והוא עזר לי להבין שהיתה פה תקיפה. הבנתי גם שבגיל 16 רציתי להיות בוגרת ומוערכת, אבל לא הייתי באמת בוגרת בגיל הזה. וזה התחיל להציף בי הכל ודיברתי עם חברות. וכאילו כל הזמן היתה לי אשליה שזה בסדר או שזה לא היה מסוכן או מזעזע ורק עכשיו אני מבינה את זה. וזה מעורר תחושות מאוד קשות. נתקלתי בו אחרי זה פעם ברחוב. הוא ישב עם איזו סיכה של ילדות בשיער והיה נראה כזה זקן וחלש ומביך. באיזה מקום קפאתי, למרות שזה כבר היה הרבה שנים אחרי והייתי עם תינוקת ואני בסיטואציה אחרת לגמרי. אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לזה וגם לא ידעתי כל כך מה להגיד. קשה לי קצת עם עימותים.
"אחרי שהיתה לי את השיחה עם החבר וסוף סוף זה עלה, אז לשמחתי לא היו לי הרבה טריגרים. כי במובן מסוים הוא לא מאוד הצליח ולא רלוונטי כמו בעבר. ועדיין מידי פעם נתקלתי בכתבה שלו ב'הארץ' וראיתי את השם שלו וראיתי שהוא עוד זוכה לאיזה מעמד וכבוד, הרגשתי שיבוא היום והוא יצטרך להתמודד עם ההתנהגות הזו. ושאני לא רוצה לראות את השם שלו יותר בשום מקום.
"אני גרה בחו"ל היום. חברה שלי שלחה לי צילום מסך של הפוסט שפרסמת על איש התקשורת. היא חברת ילדות שלי עוד מבית הספר התיכון והיא ידעה כבר אז מה קרה לי עם צ'יקי. כשהיינו בתיכון צחקנו על זה, אבל לפני שנה דיברנו על זה שזה בכלל לא היה מצחיק, אלא תקיפה לכל דבר. אמנם במקרה שלי לא היה שום חלוק, אבל מידת הסליז כנראה התאימה לה ונשמעה הגיונית. היא אמרה שמדברים שזה צ'יקי. מפחיד אותי לחשוב שאני כנראה לא היחידה וזו היתה שיטה והיו שם עוד ילדות באזור הגיל שבו הייתי".
ב' הציגה לנו את ההתכתבות עם החבר ממארס 2019, אז סיפרה לו על מה שקרה עם ארד. היא תיארה לו את המקרה בקצרה וכתבה בין היתר: "ברחתי משם לפני שהוא הצליח ממש להוריד לי את הבגדים. חשבתי אז שזה סיפור מצחיק. שהייתי בשליטה כל הזמן". החבר השיב לה: "זה נשמע כמו פסע מאונס", והוסיף: "זה לא הסיפור הראשון שאני שומע עליו".
דיברנו עם החברה של ב' שהיתה איתה בבר בערב שבו פגשה את צ'יקי. היא סיפרה: "אני זוכרת את הכל מאוד טוב. למרות שהרבה שנים הדחקתי את זה. זה היה חורף. אני וב' למדנו בתלמה ילין, ורצינו נורא להיות אז כמו הרבה ילדים בבית הספר להיות בסצנה של המשוררים ואנשי הרוח.
"ב' ואני היינו חברות מאוד טובות. יצאנו לכל מיני ברים בתל אביב ובאחד מהם פגשנו את צ'יקי ארד ואת חבר שלו, עיתונאי. הם נראו לנו קול כזה. שניהם היו אינטלקטואלים מגניבים וכל מה שרצינו להיות בגיל 16. התחלנו לדבר איתם והם היו בעניין. ואיכשהו זה התגלגל לתלמה ילין. כלומר הם ידעו שאנחנו בתיכון. אני זוכרת שהם היו די דוחים בעיניי. עוררו בי קצת רתיעה. מצד אחד הם היו מגניבים ומצד שני מגעילים. סליזים כאלו. ב' ממש דיברה עם רועי, וחבר שלו התחיל לדבר איתי. זוכרת שלבשתי מעיל ארוך וחצאית מיני. ישבנו על כסאות גבוהים והוא נגע לי ברגל והיתה לו הערה דוחה על זה שאני צריכה לגלח את הרגליים או משהו כזה. זה עירער אותי.
"מפחיד אותי לחשוב שאני כנראה לא היחידה וזו היתה שיטה והיו שם עוד ילדות באזור הגיל שבו הייתי"
"ב' נתנה את הטלפון שלה לרועי ואני לא רציתי לתת לחבר שלו את הטלפון שלי. זוכרת שהוא העיר משהו על זה שאני ילדה. לא זוכרת בדיוק מה, אבל זה היה מקטין וגרם לי לאי נוחות. לא יודעת אם זה היה יום אחרי זה או כמה ימים אבל ב' הלכה לפגוש אותו. ידעתי את זה. אני זוכרת שבלילה היא שלחה לי הודעה על מה שקרה. היא כתבה משהו כמו את לא מאמינה איזה קטעים הוא כזה סליזי ומגעיל. צחקנו על זה. אני חושבת שזו היתה דרך ההתמודדות שלנו אז.
"היא סיפרה לי שהיא הלכה לדירה שלו והוא שם מוזיקת פורנו כזו משהו מגעיל מאוד. ואז התחיל לגעת בה והיא ברחה משם. היא סיפרה שהוא אמר לה כשהלכה משהו מגעיל כזה. אולי את בתולה או משהו דומה. צחקנו על זה, אבל כנראה זה לא היה כזה מצחיק בעינינו, כי השבוע נזכרתי בעוד משהו. שאלתי את אמא שלי לפני כמה ימים את יודעת מי זה רועי צ'יקי ארד. היא אמרה לי כן. הדוחה הזה. שאלתי אותה, את זוכרת שב' הכירה אותו? והיא אמרה לי ברור, את לא זוכרת מה היתה התגובה שלי. ואז נזכרתי שסיפרתי לאמא שלי מה שקרה לב' איתו והיא התחרפנה מזה".
"היא סיפרה לי שהיא הלכה לדירה שלו והוא שם מוזיקת פורנו כזו משהו מגעיל מאוד. ואז התחיל לגעת בה והיא ברחה משם"
פנינו גם לר', החבר שלו סיפרה ב' על המקרה שלה. הוא מספר: "הכרנו בערב תרבות כלשהו והתיידדנו. היא אמרה לי יש לי ניסיון רע עם משוררים. אמרתי לה וואלה, למה, ספרי. היא סיפרה שהיה לה פעם משהו עם צ'יקי ארד. היא ישבה באיזה בר והוא התחיל איתה ואחר כך שכנע אותה להגיע אליו הביתה ואז שם לה מן מוזיקת פורנו גרמנית והתחיל לנשק אותה ולהצמיד אותה לקיר. אמרתי לה את קולטת מה את מספרת פה. הוא תיכנן לתקוף אותך את מבינה את זה. היא אמרה לי כן עכשיו כשאני מספרת את זה נופל לי האסימון".
"הרגשתי כמו כלי"
ג': "זה קרה לפני הרבה שנים. יותר מעשור. רציתי לבקר את חברה שלי בתל אביב, אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותה אולי חצי שנה. היא היתה חברה של חבר של צ'יקי, אחד מהחבורה שלו. אני הייתי בת 20 אולי 21 או 22. לא זוכרת את הגיל במדויק. לעומת זאת, אני כן זוכרת מה לבשתי.
"החברה שלי בדיוק עברה לגור עם החבר שלה במרכז תל אביב. הגעתי עם חברה אחרת ודפקנו לה על הדלת בלי התראה. ישבנו שם ורציתי לדבר איתה כי ממש התגעגעתי אליה. חבר שלה לא היה. היינו שם אני וחברה שהגיעה איתי. ואז הגיעו לשם גם צ'יקי וחבר שלו. ידעתי מי זה צ'יקי כי הוא הסתובב בכל תל אביב היה במתחם שינקין כל הזמן. לא הכרתי את החבר השני לא היה לי מושג מיהו. הם התחילו לעקוץ את חברה שלי שהגיעה איתי לשם.
"היא אמרה שעברה דברים קשים. והם אמרו לה מה זה דברים קשים תספרי הכל במין ציניות כזו. היא הרגישה לא נעים והלכה הביתה. אני נשארתי כי רציתי לדבר עם חברה שלי. ואז באיזה שלב הם אמרו בואו נעבור לגג אצל צ'יקי. זה היה ביום שישי בצהריים. לא רציתי ללכת, אבל חברה שלי רצתה אז הלכתי איתם. זו היתה הליכה ממש קצרה הוא גר קרוב. ובקושי דיברנו בדרך. לא היה בינינו שום חיבור. בטח שלא היה שם משהו פלירטוטי. עלינו לגג. היתה שם כורסה. צ'יקי ישב עליה.
"חברה שלי וחבר של צ'יקי ישבו על כסא נדנדה ואני ישבתי בצד השני. צ'יקי התחיל להקריא כל מיני שירי הייקו שכתב. ואז הם התחילו עם כל מיני שאלות מה את עושה איפה למדת. אה את תל אביבית. את יוצרת. בואי תצטרפי אלינו. ואז הם התחילו לדבר על הסדינים של צ'יקי בחדר. שיחה כזו של שמת את הסדינים הסגולים. למה שמת אותם. זה היה נשמע לי תמוה.
"בכל מקרה קמתי לראות מהגג את השמש ואז צ'יקי פתאום הגיע לחבק אותי מאחור. ואני שוב אומרת שלא היה שום פלירטוט. אני הייתי שקועה בשלי והוא בשלו. הוא אמר לי תראי איזו יפה השמש, בואי שבי איתנו למה את בצד. ישבתי איתם. צ'יקי חזר לכורסה שלו. ישבתי על כסא הנדנדה. לבשתי גופיה ואז. משום מקום. חבר של צ'יקי הכניס לי את היד בחוזקה לתוך הגופיה לחזיה ותפס לי את החזה. הדפתי אותו בכוח.
ואז שוב הוא ניסה ושוב הדפתי אותו. ואז ראיתי מזווית העין שצ'יקי יושב עם המכנסיים פתוחים על הכורסה וחברה שלי כורעת. קמתי וצעקתי. אני לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה. ואז הם הפסיקו. צ'יקי קם ואמר לנו 'לא, אנחנו נלך'. והוא נעלם עם חבר שלו. אני התחלתי לבכות. זו היתה סיטואציה שהרגשתי בה כמו כלי. לא הייתי שיכורה ולא שום דבר. לא עניינתי אותם והם לא אותי.
"ישבתי על כסא הנדנדה. לבשתי גופיה ואז. משום מקום. חבר של צ'יקי הכניס לי את היד בחוזקה לתוך הגופיה לחזיה ותפס לי את החזה. הדפתי אותו בכוח"
"את אותו חבר של צ'יקי שהיה איתו ושהוא בעצם זה שממש תקף אותי לא ראיתי מאז. אבל מצי'קי אי אפשר לחמוק ברחובות תל אביב, אלא אם את יושבת בבית. הם היו עומדים בחבורה הוא ועוד חברים אחרים. יושבים או עומדים בפיצוצייה באזור שינקין.. עברתי שם לא מעט פעמים. וכל פעם הם היו פונים אליי. שואלים מה שלומך. אפשר לצאת איתך. הייתי עונה שיש לי חבר והם היו עונים באיזה מן צחוק אה נכון יש לך חבר.. צ'יקי היה אומר לי לפעמים 'אני מכיר אותך'. הייתי עונה שאין לי מושג והוא היה עונה כן אני מכיר אותך את היית אצלי בגג. זה הרגיש כאילו הוא מסמן לחברים שלו שהייתי איתו או משהו כזה. הכל היה ציני ומגעיל ומעליב. כל אינטראקציה איתם במרחב הציבורי היתה בעקיצות ובהחפצה.
"ההרגשה שלי היתה כל השנים שהם מסתובבים כמו חבורת לול. הוא יושב לו ואחרים פועלים. הם היו שולטים במרחב. וזה גרם לי להימנע מדברים. כמו לעבוד בעיתון 'הארץ' שם הוא עבד. הם עשו דברים נוראיים ומזל שאני יצאתי בזול. אבל אני זוכרת את זה וזוכרת כמה משפיל זה היה.
"פעם אגב כתבתי בקבוצה סגורה על צ'יקי ועל חבר שלו ועל מה שהיה שם. ניסינו בקבוצה לאסוף סיפורים עליהם. אבל זה לא צלח. אחד מאלו שניסה לאסוף סיפורים לאורך השנים היה קורא לאותה חבורה, חבורת מעיין שצ'יקי עמד בראשה, בשם 'חבורת דן בן אמוץ המודרנית'. פניתי גם פעם למישהי שמזוהה עם המאבק הפמיניסטי שהיתה קרובה אליהם. היא אמרה לי שהיא סולחת להם כי הם היו צעירים. כעסתי עליה אז. אבל מי טו כנראה עובד לאט".
"ההרגשה שלי היתה כל השנים שהם מסתובבים כמו חבורת לול. הוא יושב לו ואחרים פועלים. הם היו שולטים במרחב"
פנינו לחברה שאותה ג' הגיעה לבקר כשפגשה לראשונה את ארד וחברו. היא מספרת: "הכרתי את צ'יקי ואת החבורה שלו בתקופה מטורפת בחיים שלי. הגבולות שלי היו דבר מאוד פרוץ. אני עצמי לא ראיתי אף פעם משהו שהיה נראה לי מאוד מובהק, או שנראה לי באותו רגע כמו תקיפה או הטרדה. אבל זה תמיד היה נראה על הקווים האפורים. ותמיד היה נראה כאילו הוא יודע לשחק עם כוח. וחלק מזה היה להשפיל נשים. רוב החבורה שהסתובבה איתו התנהלה ככה, אבל הוא היה זה שמוביל אותם. ועשה הכי הרבה דברים. הוא שכב עם המון נשים. זה היה מגניב אצלם לעשות את זה כמה שיותר.
"ג' שאלה אותי בהודעה אם אסכים לדבר איתך והסכמתי, אבל חשוב לציין שזה היה מזמן ואני כבר לא זוכרת הכל. היינו אצלי בדירה. אני כבר לא זוכרת אם היא הגיעה עם עוד חברה. מהדירה שלי ושל חבר של צ'יקי הלכנו לגג של צ'יקי. הוא היה שם וחבר שלו (שמוזכר בעדויות נוספות; ש"ש) היה שם גם כן. אני זוכרת איזו סצנה שאני מוצצת לצ'יקי והיא בצד עם החבר, והוא פותח חולצה ומכניס לה ידיים.
"אני זוכרת שהיה ברור משפת הגוף שלה שהיא לא בעניין. היא פונה הצידה והוא מתעסק לה בחולצה. באיזה שלב היא אמרה שהיא רוצה ללכת".
היא מספרת שצעקה כמה פעמים לא. את זוכרת את זה?
"אני לא זוכרת את זה. הם היו בצד השני של הגג. עבורי האירוע הזה היה עוד חלק מרצף של אינטראקציות מיניות, שרציתי או לא רציתי. אבל בשבילה זה היה אירוע מאוד טראומתי. אחרי זה דיברנו על מה קרה שם קצת יותר לעומק".
באותו זמן גרת עם חבר של צ'יקי שהיה בן זוג שלך, אבל במקרה הזה היית עם צ'יקי?
"הייתי בת זוג של חבר שלו וגרנו שם בבית. והם היו באים כל הזמן וכל הזמן הייתי עוברת שם הטרדות ודברים קטנים כמה פעמים. עם כל החבורה".
איזה הטרדות את זוכרת?
"משום מה הדבר שהכי השפיל שם מכל הדברים זה מישהו שתפסתי ממנו ידיד טוב שלי והייתי חברה שלו. שיום אחד היה אצלנו עם כל החבורה. אני הכנתי דברים. וכולם ישבו וראו טלוויזיה. והוא פשוט בא והעביר לי את היד על הטוסיק. זה היה באגביות כזו. אבל זה היה ברור שהוא מעביר לי יד על הטוסיק. זה מה שאתה עושה בבית שלי? כשאני מכינה לך אוכל? מה אין לך בושה?"
חבר שלך ידע על המקרה עם צ'יקי שקרה כשהיית בת זוג שלו?
"הוא לא ידע בזמן אמת. אבל גם כשהוא ידע אחרי כמה זמן, הוא לא אמר כלום. אני מניחה שזה בגלל שיש לצ'יקי כזה כוח על אנשים".
איזה כוח יש לו?
"זה נשמע מוזר. קשה לי להסביר. היה אז את המגזין שלו מעיין ואת כל החבורה שלו. והם היו עושים כל מיני דברים אמנותיים. ואם רצית באיזו צורה לקחת חלק בזה, היית צריכה לעבור דרך צ'יקי. להיות חברה של חבר שלו לא היה מספיק. זה לא היה לתת את המחיר שהייתי צריכה לשלם בשביל להיות חלק מהם. בשביל להיות חלק מהם הייתי צריכה למצוץ לצ'יקי. הבנתי את זה. עשיתי את זה כדי שיקבלו אותי לחבורה. כל מי שאני מכירה מאותה תקופה ספג את זה. את כל ההתנהגות שלהם ולא אמר כלום. ג' היתה שונה. היא לא ספגה את זה. היא הציפה את זה ואמרה זה לא בסדר.
"כל מי שאני מכירה מאותה תקופה ספג את זה. את כל ההתנהגות שלהם ולא אמר כלום"
"אני לא יודעת איך מתנהגות היום ילדות או בחורות צעירות. אבל כשהייתי בת 16 עד 25 בערך הייתי הולכת אחרי בנים ועושה כל מיני דברים שהם רצו. קובעת את העולם שלי לפי מה שהם מחליטים. צ'יק הבין את זה. הוא ידע שיש לו את הכוח הזה ביחס לאנשים שהיו סביבו".
ובשנים שחלפו מאז שמעת עוד סיפורים עליו או נזכרת בכאלו?
"אני לא זוכרת סיפורים של הטרדות. ולא שמעתי שום דבר ספציפי, אבל אחרי כמה שנים כשהתחלתי ללמוד ופגשתי הרבה אנשים, אני זוכרת שהיו כאלו שדיברו על מה שעושה החבורה הזו ובעיקר צ'יקי והאופן שבו הם מנצלים נשים. למען האמת די הגנתי עליו ועל החברים שלו. היה שלב שבו אחד מהחבורה השתמש במשהו שיצרתי בלי רשות. גנב ממש. ואז נוכחתי לדעת שוב עד כמה אין להם גבולות".
"פתח לי את הדלת עם חלוק"
ד': "פגשתי אותו לפני 15-14 שנים בערך. מאז כל פעם שהשם שלו עולה, אני מספרת על מה שקרה איתו לאנשים שרוצים לשמוע ולאנשים שלא רוצים לשמוע, וכל פעם אני נדהמת מרמת ההכחשה של אנשים. גם אנשים טובים ומדהימים. סוג של שכחה סלקטיבית, אולי משהו שהמוח לא רוצה להאמין לו. לא יודעת.
"הייתי בת 21-22 והכרתי אותו מהעיר. התיידדנו באחת הרשתות החברתיות שהיתה אז, נדמה לי שוקס. הייתי כותבת דברים שנונים והתחלנו להתכתב. כתבתי לו פעם אחת שאני באזור שלו ושאני יכולה לקפוץ. זה היה באמצע שבוע אחרי הצהרים. בארבע או חמש. זה לא היה בקטע של דייט אלא על הדרך. הוא פתח לי את הדלת עם חלוק והתחיל לנסות לשכנע אותי להיכנס לבריכה.
"אמרתי לא שאני לא בענין והוא המשיך לנסות אבל לא רציתי. ואז הוא התחיל להניח עלי ידיים. הורדתי לו אותן. והוא שוב הניח אותן עלי. ושוב הורדתי וככה כמה פעמים עד שקמתי והלכתי. ולכן למזלי לא נפגעתי ממנו מאוד. אבל אחרי זה שמעתי על עוד סיפורים עליו כולל על שתי קטינות.
"אחר כך כתבתי עליו פוסט ברשת הזו שוקס שכבר לא קיימת. כתבתי שם שהוא רוצה כנראה להיות פוליטיקאי כי הוא עכשיו עובר התמחות בהטרדות מיניות, והעברתי לו שיעור בנושא אז הדרך שלו סלולה. בערך אחרי שנה כתבתי לו בצ'אט באותה רשת 'אתה תקפת אותי'. הוא ענה לי 'שנינו הסכמנו שזה לא מה שהיה שם'. זה הדהים אותי.
"ואז הוא התחיל להניח עלי ידיים. הורדתי לו אותן. והוא שוב הניח אותן עלי. ושוב הורדתי"
"אם היה אומר לי בתגובה 'לא התכוונתי. חשבתי שאת באה אליי הביתה ואת בעניין שלי אני מצטער שגרמתי לך להרגיש ככה', הייתי עוזבת את זה. אבל 'שנינו הסכמנו שזה לא מה שהיה שם' זה גזלייטינג (מניפולציה במטרה לעוות את המציאות; ש"ש). לא הסכמנו מעולם. זה האדם היחיד שחסמתי בפייסבוק אי פעם. אני רואה אותו עד היום ברחוב ומסתכלת דרכו כמו אוויר. ב-2013 ראיתי אותו ברחוב והעליתי פוסט בפייסבוק שבו כתבתי ש'אני במרחק התנקשות מצ'יקי'".
במארס 2014 התכתבה ד' עם אדם בפייסבוק שפרטיו שמורים במערכת. זה קרה בעקבות דיונים שנגעו למשורר יצחק לאור, שנשים טענו כי אנס אותן. היא שלחה לנו את ההתכתבות. וכך היא כתבה שם: "צ'יקי ניסה לאנוס אותי פעם. לפני איזה עשר שנים. טוב ניסה לאנוס זה קצת מוגזם, אבל דחף ידיים ודחף ודחף ונשך קלות למרות התנגדותי הנחרצת בעל פה ובאופן פיזי.
"ואחרי איזה רבע שעה קמתי והלכתי. אבל זה מה שהבנאדם עשה. ועוד אמר לי אחרי זה 'הסכמנו שזה לא מה שהיה שם'. ג'יזס. ואני ממש אבל ממש לא היחידה".
"לא רציתי להתמודד עם זה"
ה': "זה היה לפני חמש שנים. באוגוסט 2015 הייתי בת 21, הוא היה בן 38. התכתבנו בטוויטר. הייתי בבר עם חברה והייתי מאוד שיכורה. הוא הגיע. הוא שתה צ'ייסר אחד של עארק, אני שתיתי עוד מלא. הוא התחיל ישר למזמז אותי. לא התנגדתי, אבל הייתי שיכורה ברמות קשות. החברה שלי הלכה כבר. היא ראתה שהגיע ושאנחנו מתמזמזים והיא גם היתה שיכורה אז הלכה. אני הייתי כל כך שיכורה שאני זוכרת שבקושי הצלחתי ללכת למונית. הוא היה צריך לגרור אותי.
"אני זוכרת שדיברתי על דברים קשים. למשל על כך שאבא שלי נטש אותי. הגענו אליי, שכבנו והתעלפתי תוך כדי. הייתי במצב של חוסר יכולת להסכים או לסרב. והוא היה במצב טוב יותר. הוא היה פיכח. בבוקר התעוררתי עם כאב ראש מאוד גדול. לא זכרתי מה קרה. הסתכלתי על המיטה שלי וראיתי שהוא שם. ירדתי למטה לעשן סיגריה כי כל מה שרציתי היה שהוא ילך. לא רציתי להתמודד עם זה. הוא נשאר שם עוד חמש או שש שעות. בסוף שכבנו בזמן הזה. חשבתי שהוא פשוט יגמור וילך אבל הוא עדיין נשאר.
"אחרי זה הוא ניסה להיפגש איתי שוב. לא הסכמתי. ואז מתישהו כתבתי בטוויטר הערה על זה שמגזין מעיין זו דרך להזרים קטינות עם ביטחון עצמי נמוך, וגם משהו על זה שהוא פדופיל ומטרידן. הוא כתב לי בוואטסאפ: 'כאב לי לראות מה שכתבת. אני זוכר אותך באופן חיובי'. לא עניתי לו. אני רואה אותו הרבה בתל אביב. או שאני מתעלמת או שאני עוקצת אותו שהוא predator (מאנגלית: ביטוי לטורף; ש.ש). הוא לא מגיב בדרך כלל.
"דיברתי עליו עם הרבה אנשים לאורך השנים. בהתחלה לא הבנתי כל כך מה קרה. הייתי במצב שנגעלתי מזה מאוד. לקחתי את הכל על עצמי. ואני עדיין לוקחת את זה על עצמי. אבל כן היה שם ניצול מובהק. אני לא מספרת על זה מתוך נקמנות או קורבנות. אני פשוט חושבת שהוא אדם מאוד מסוכן. שיש לו את המגזין שבאמצעותו הוא מגיע לכל מיני ילדות. הוא מגיע להרבה נשים באצטלה שהוא פמיניסט ורגיש".
שוחחנו עם חברה של ה' ששמעה ממנה את הסיפור לפני כמה שנים, והיא אמרה לנו כך: "הכרתי את ה' בערך לפני שלוש שנים, משהו כזה. אנחנו מאוד קרובות ויצא לנו לדבר הרבה על כל הנושא של פגיעות מיניות הטרדות ואונס. דיברנו על אנשים שפגעו ופוגעים בנשים, ויש להם פלטפורמות להגיע לכל מיני נשים צעירות וגם לקטינות דרך תחום היצירה. לצי'קי יש את מגזין מעיין שמושך הרבה צעירות שמתעניינות, ויש לו אג'נדה שמאלנית ברורה שמושכת הרבה אנשים גם היא. אנשים עם לב רחב שפתוחים ואמפתים לסביבה.
"אני פשוט חושבת שהוא אדם מאוד מסוכן. שיש לו את המגזין שבאמצעותו הוא מגיע לכל מיני ילדות. הוא מגיע להרבה נשים באצטלה שהוא פמיניסט ורגיש"
"ה' סיפרה לי שהיא היתה מאוד שתויה כשהם הכירו. עד כדי כך שלא יכלה להגיע לבד הביתה והיתה צריכה לנסוע במונית. לא יודעת אם היא התעלפה, אבל זוכרת מהסיפור שהיא היתה במצב קרוב מאוד לעילפון ושל איבוד שליטה. כשהיא סיפרה לי בהתחלה היא תיארה את זה כקיום יחסי מין, אבל מהר מאוד נפל לה האסימון שמה שקרה שם לא היה בהסכמה והיא לא בחרה להיות בסיטואציה הזו מולו ובטח שלא יכלה לבחור בחוסר הכרה. והוא פשוט ניצל את זה. צריך להבין לגביו זה שהרושם שמתקבל כשפוגשים אותו הוא שמדובר באדם מאוד לא כוחני. אלא עדין וחמוד עם קול חמוד כזה. וזה אחד הדברים הכי מתעתעים שיש".
"ניצול מאוד ברור של הסיטואציה"
ו': "זה היה ב-2012. הכרתי אותו הרבה שנים מכל מיני מקומות בעיר וגם מתחום התקשורת. מעולם לא היה עולה על דעתי לשכב איתו. באותו יום הייתי אחרי פרידה ומאוד שיכורה. הסתובבתי בהרבה מקומות ובאיזה שלב פגשתי אותו מחוץ לאחד הברים והוא אמר שילווה אותי הביתה. הוא היה סוג של קולגה כזה אז חשבתי שזה דבר חברי לעשות. הוא ליווה אותי. הגענו לכניסה ורציתי להגיד לו ביי והוא שאל אם אני יכולה להכין לו תה.
"אמרתי לו כן כנראה והוא עלה אלי. הייתי ממש גמורה אז אני לא זוכרת כל דבר אבל אני זוכרת שבשלב מסוים התקשרתי לחבר טוב, אבל הוא לא ענה לי. אני יודעת ששכבתי עם צ'יקי באותו לילה אבל אני לא זוכרת את האקט עצמו. קמתי בבוקר והייתי בשוק. עד כמה שאני זוכרת, אמרתי לו משהו על זה עוד באותו שבוע, ידעתי שאני צריכה עוד לראות אותו בכל מיני מקומות, אז חשבתי לפחות להגיד לו שזה לא היה בסדר מבחינתי. אמרתי לו שמה שקרה איתו גרם לי להרגיש מאוד לא נעים או שזה לא היה מגניב משהו כזה. היה נראה לי שהוא נבהל. כשסיפרתי את זה אז לחבר קרוב אני זוכרת שהוא אמר לי 'מה את משוגעת? בטח שהוא נורא נבהל שאת אומרת לו שהוא אנס'.
"צריך להבין לגביו זה שהרושם שמתקבל כשפוגשים אותו הוא שמדובר באדם מאוד לא כוחני. אלא עדין וחמוד עם קול חמוד כזה. וזה אחד הדברים הכי מתעתעים שיש"
"לא עשיתי עם זה כלום. זה היה ב-2012 והשיח סביב הדברים האלה היה שונה. אבל אני לא רואה בזה היום סקס בהסכמה וברור לי שהיה פה ניצול מאוד ברור של הסיטואציה שבה הוא פגש מישהי שיכורה והציע ללוות אותה הביתה".
בלילה שלאחר המקרה ב-2012, התכתבה ו' עם ידיד שלה על המקרה. היא העבירה לנו את צילום המסך של ההתכתבות. "שכבתי עם צ'יקי אתמול….. הייתי כל כך שיכורה שאם מישהו היה מציע לי הרואין הייתי לוקחת…". היא הוסיפה גם: "אם היית עונה לי זה לא היה קורה". הידיד שאל אותה איפה פגשה אותו והיא השיבה: "הייתי ביומולדת של חברה ואז בצפון אברקסס ואז בלוציפר אני אפילו לא זוכרת איפה פגשתי אותו. מתישהו בדרך הביתה נראה לי. או בלוציפר. לא יודעת. קמתי בבוקר והייתי בהלם".
התכתבות נוספת שהעבירה לנו ו' היא שלה עם אותו החבר, מהשבוע האחרון, ובו היא שואלת אותו: "זוכר שסיפרתי לך שאמרתי לו (לצ'יקי; ש.ש) שהוא היה לא בסדר ואמרת לי משהו כמו 'מה את משוגעת הוא ירגיש כמו אנס'?"
החבר השיב לה: "כן אני זוכר את השיחה, אבל את שואלת איפה אמרת את זה?". "(אני שואלת) מתי או משהו, מרגיש לי שזה היה באותו שבוע. לדעתי אחרי שבוע בערך כבר הדחקתי את כל האירוע" והחבר עונה לה: "זה היה באותו שבוע. באופן די מיידי".
ו' חזרה אליי כעבור יום מרגע ששוחחנו לראשונה וביקשה לשלוח התכתבות נוספת. היא כתבה לי כך: "אני שולחת לך צילום מסך של השיחה שלי ושל צ'יקי בפייסבוק כמה ימים אחרי. זה יהיה לא הוגן לא להראות לך גם את זה. נראה שהתנצל ואני מנסה להבהיר לו שהכל בסדר". בשיחה צ'יקי כתב לה שניסה ליצור קשר כמה פעמים ושהתרשם שהיא עצובה.
ו' כתבה לו במהלך השיחה הזאת שהכל בסדר ביניהם וגם שהיה לה כיף (ההתכתבות המלאה בידינו). נוכח ההתכתבות, שאלנו את ו' אם היא בטוחה שהעירה לצ'יקי על ההתנהגות שלו כפי שסיפרה: היא השיבה שכן. שאלנו איך היא יכולה להסביר אם כך את ההתכתבות שבה היא משיבה לו שהיה לה כיף והוא היה חמוד. היא השיבה: "אני כבר לא זוכרת את הדברים במדויק. אבל אני מניחה שהגבתי ככה כי ידעתי שעוד נתקל אחד בשני בכל מיני מסגרות ואירועים ופשוט לא רציתי שזה יהפוך לעניין".
ארד: "אני מת מהלך"
להלן תגובתו המלאה של רועי (צ'יקי) ארד לתחקיר: "מאז שנחשפתי לטענות כלפי, אני מת מהלך. שכּן, גם אם אני לא זוכר את הדברים המתוארים, לבי נשבר ויוצא אל הנשים שנשאו לפעמים שני עשורים שלמים תחושות עכורות כל כך בנוגע אלי.
"ואולי טוב שהמוגלה פרצה החוצה. גם אם לא היה בי זדון, עיוורון לפעמים לא פחות נורא. אני היום מלא בושה בבחור שהייתי בתקופה המתוארת. העובדה שבתחילת האלפיים, כשהייתי צעיר בתחילת ה20, רבים מדי בסצנות הרוק וחיי הלילה היו מה שמכנים היום דושים, לא מעניקה לי זרזיף הצדקה, כדוש חסר-רגישות בעצמי. להפך – היא רק מראה כמה עלינו וכמה עלי עוד ללמוד ולהתקדם. וגם אם הודות למאבק נחוש, היחס הדוחה לנשים נוסח הניינטיז השתנה, תודה לאל, למין הגברי כולו ולי בתוכו, נותרה עבודה רבה על עצמנו עד שנשים יוכלו לחיות בביטחון, בכבוד ובשוויון, וכדאי לציין יוזמות חיוניות לשמירה על מרחב בטוח לנשים בחיי הלילה כמו עמותת "לילה טוב", שהלוואי והיו פועלים אז.
"מלא צער, אני מבקש סליחה מכל אישה שהרגישה אי פעם שפגעתי בה. כמי שפעילותו ביקשה להפוך את העולם לרע פחות ואף לטוב יותר, שחשב את עצמו כמקדם נשים ואפילו עומד בצד הנשים – אני חש ככישלון. כל מאבקיי הרושפים וכתבותיי החברתיות נראים לי כרגע כמו בדיחה גרועה. גם אם אני היום אדם אחר, לא המוזיקאי בראשית שנות ה20 שלו, מחצית מחיי כיום, האחריות המוסרית נותרה עלי עכשיו ולכל ימיי.
"ציבורית, אבל גם אישית, לא אוכל להמשיך בעסקיי כרגיל כשעננה כהה כזו מרחפת על ראשי, נוגסת בנשמתי. איך אוכל עכשיו לפרסם שירים, להופיע בבגדים מצחיקים או לכתוב כתבות? למרבה הצער, אי אפשר לצעוד בזמן לאחור. הרגע השחור הזה, בעומק הבור, הוא הזדמנות לנסות להשתפר לעתיד, לקבל ולהעביר שיעור לבחורים מבולבלים בני כ20 היום.
"כדי לא להישאר רק במלים יפות, אני מתכנן לנקוט מספר צעדים ציבוריים ואישיים. באופן מידי, הודעתי למעסיקיי ב"הארץ" על הפסקה מיידית בעבודתי ומצאתי מחליפה בניהול עמותת מעין. אני לוקח עצירה מוחלטת לזמן בלתי מוגבל כל פעילות, ויוצא לנידוי-עצמי וחשבון-נפש".