צריכת טבק היא ככל הנראה גורם התמותה הישיר והבודד הגדול ביותר שהוא יציר ידי אדם: חברות הטבק אחראיות למותם של 7 מיליון בני אדם בשנה, ובישראל למותם של 8,000 בני אדם בשנה. ארגון הבריאות העולמי של האו"ם ייסד, באופן חריג, את "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק" (Framework Convention on Tobacco Control), שישראל אישררה ב-2005, אחת מ-163 מדינות החתומות עליה. קיום האמנה בפועל הוא וולונטרי, מאחר שלאו"ם אין אמצעים לכפות אותו.
במרץ 2017 היתה חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ), בשבתה כיו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בתופעת הסמים, ליו"ר הוועדה הראשונה בכנסת שהורתה על איסור כניסת נציגי חברות טבק ולוביסטים מטעמה לוועדה.
לפי זנדברג, הדבר מתחייב מסעיף 5.3 באמנה, לפיו "בקביעת ויישום מדיניות בריאות הציבור שלהם ביחס לפיקוח על טבק, הצדדים יפעלו כדי להגן על מדיניות זו מפני אינטרסים מסחריים ואחרים של תעשיית הטבק בהתאם לחוק הלאומי".
אחרי ח"כ זנדברג הוציא הנחייה דומה גם ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), עת כיהן כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בכנסת הקודמת, אימצה מדיניות דומה גם ח"כ עידית סילמן (אז ממפלגת ימינה), בעת שכיהנה כיו"ר ועדת הבריאות של הכנסת.
כעת, מחזיר ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) את הגלגל לאחור. ביסמוט, יו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בסמים, מבטל את הוראת ח"כ לשעבר זנדברג ומכניס מחדש את חברות הטבק ולוביסטים מטעמן לדיוני הועדה. "בוועדה בראשותי אאפשר כניסת נציגי חברת טבק ולוביסטים, אני דוגל בלשמוע את כלל הדעות והעמדות בכדי להעשיר ולהפרות את השיח המקצועי בוועדה", הודיע ביסמוט.
"יו"ר הועדה למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול נופל במלכודת של חברות הטבק", אומר בתגובה פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "הוכח שחברות הטבק משתתפות בדיונים הללו על מנת לטרפד צעדים לצמצום השימוש בסמים ופועלות במופגן נגד בריאות הציבור. לכן האמנה הבינלאומית לפיקוח על הטבק, שישראל אשררה, קובעת שאין להתחשב באינטרסים של חברות הטבק".
"הוכח שחברות הטבק משתתפות בדיונים הללו על מנת לטרפד צעדים לצמצום השימוש בסמים ופועלות במופגן נגד בריאות הציבור"
ביסמוט הוסיף סייגים להחלטתו: "עם זאת, אחייב אותם בשקיפות. באוהלי השם שלהם יהיה מצוין כי הם מייצגים את חברות העישון/היותם לוביסטים. כמו כן, אבקש מהם לציין זאת בעל פה, בכל פעם שהם מדברים בוועדה". אלא שמדובר בסייגים חלולים. על תג הכניסה של כל נציג מצוין ממילא את מי הוא מייצג, ואת רשימת לקוחות הלוביסטים ניתן למצוא באתר הכנסת.
נראה שביסמוט גם אינו מודע לחובה נוספת הקיימת בעת התנהלות מול חברות טבק: מעבר לחובת שקיפות והזדהות של נציגי החברות, חלה חובת דיווח לציבור של עובדי הכנסת על קיום מפגשים עם אותם נציגים. כך לפי הנחייה של מנכ"ל הכנסת הקודם מפברואר אשתקד, הנסמכת גם היא על סעיף 5.3 באמנה. מבירור שערכנו מול הלשכה המשפטית, הנחיית המנכ"ל הקודם תקפה גם בכנסת הזו ובבאות אחריה.
אתמול פרסמה הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים כי ב-30 במאי תקיים ישיבה מיוחדת, בשיתוף הוועדה לשלום הילד, לרגל ציון היום הבינלאומי ללא עישון. בישיבה ידונו בשימוש מסכן חיים בסיגריות אלקטרוניות, ובהתקשרות של משרד הרווחה, בניגוד לחוק, במכרז למכירת סיגריות לקטינים. חברות הטבק יוכלו כעת לשלוח נציגים לדיון, בניסיון להשפיע על תוצאותיו.
"לחברות הטבק כוח עצום להשפיע מאחורי הקלעים על נבחרי הציבור ואין צורך לתת להן במה מכובדת בכנסת", מוסיף פרופ' לוין, "אסור לנבחרי ציבור לפגוע באמון בוחריהם ולשתף פעולה עם חברות טבק, במישרין או בעקיפין".
מח"כ ביסמוט נמסר: "כליברלים אנו מתנגדים לגישה הבולשביקית לסתום פיות לאנשים. הגישה שלנו שונה, אנחנו בעד לתת לכולם לדבר. אנחנו גם בעד שקיפות ולכן יהיה על נציגי חברות הטבק לציין שהם כאלה, כדי שחברי הוועדה יידעו לקחת את טענותיהם בהתאם. אנחנו לא חוששים מטענות מוטעות, אנחנו מחזיקים בגישה שיש לנבחרי הציבור מספיק כלים יחד עם גורמי המקצוע, להתמודד מולן ולא לתת שתהיה להן השפעה".