עורכי הדין במשרדו של סנדה, אחד הגדולים בתחום החייבים וההוצאה לפועל, חווים בשנה האחרונה עומס רב יותר. הסיבה לכך נובעת בין היתר מכך שנושא הגבייה עבר מעובדי הגבייה – לטיפולם הישיר של עורכי הדין. דרישה זו עוררה התקוממות רבה בקרב עורכי הדין, שזה לא תפקידם. במסגרת הטיפול בגבייה, במקרים שבהם הלקוח סיים לשלם את שכר הטרחה, והמשרד סבר, שלשיטתו, הימשכות הדיונים נוגעת להתנהלות הלקוח, התבקש הלקוח לשלם שכר טרחה נוסף. מאחר ובמקרים רבים, מצב התיק היה מתקדם מאוד, ולעתים אף לקראת סופו – הדרישה הזאת הפכה את הלקוח לקהל שבוי. האלטרנטיבה היחידה שעמדה בפני החייב היתה לגשת למשרד אחר. זה, כשלעצמו, היה פחות משתלם מהתוספת שמשרד סנדה ביקש. היה גם מי שהגדיר את זה כהתעמרות בלקוחות.

סיגלית (שם בדוי), למשל, פנתה אל המשרד לפני כמה שנים עקב חוב גדול שנבע מנסיבות אישיות, כדי לפתוח בהליך של פשיטת רגל. היא חתמה על חוזה שקבע את סכום שכר הטרחה על כל ההליך עד לקבל ההפטר, אותו סיימה לשלם עוד לפני סיום ההליך. בזמן שחלף בין הדיונים של הליך פשיטת הרגל בבית המשפט, התבשרה סיגלית על ידי עורכת דינה כי התיק שלה אכן צפוי להסתיים בקרוב – אך לבקשתו של לירום, היא מתבקשת לשלם שכר טרחה נוסף. זאת, אף שסיגלית סיימה לשלם את שכר הטרחה שנקבע מראש.

העניין של שכר טרחה נוסף מתחיל להישמע כמו דפוס חוזר כששומעים את סיפורו של חייב נוסף, שהגיש השבוע עו"ד דן סלע, תביעה נגד המשרד בשם מיוצגו. המיוצג, שחתום על חוזה זהה לזה עליו חתומה סיגלית – שגילם בתוכו את כל שלבי הטיפול בפשיטת הרגל עד לקבלת ההפטר – התבקש, לאחר הדיון בחובו בבית המשפט, לשלם שכר טרחה נוסף. לפי כתב התביעה, לאחר הדיון הראשון שהתקיים בתיק בנובמבר האחרון, קיבל הלקוח טלפון מעורך דין סנדה שאמר לו שמשרדו לא ימשיך לייצגו אלא אם יוסיף לשכר הטרחה שסיים כבר לשלם, שכר טרחה נוסף. כשנה לפני הדיון סיים החייב לשלם את שכר הטרחה שעמד על כ -65 אלף שקל כעת, התבקש לשלם עוד 1,200 שקל לחודש.

הלקוח נדהם מהדרישה הנוספת והודיע לעו"ד סנדה שאין הוא מוכן להוסיף ולו שקל אחד נוסף, שהרי נחתם ביניהם הסכם שכר טרחה מחייב וכי המשרד התחייב לטפל בו עד לקבלת ההפטר. עו"ד סנדה לא היה מוכן לשמוע את התובע והשיחה ביניהם הסתיימה בטריקת טלפון מצדו של סנדה. בתכתובת בין משרד סנדה לבין עו"ד סלע, הבהיר המשרד כי הוא מוכן להמשיך לייצגו במידה וישלם שכר טרחה של 6,000 שקל נוספים. בעקבות סירובו של הלקוח לתשלום הנוסף, הגיש המשרד לבית המשפט בקשה לשחרור מייצוג. בבקשה ציין המשרד כי "בהגיעו של התיק לדיון שנקבע בצו הכינוס, סיים המשרד את תפקידו". סלע הבהיר בתביעה כי בכך הטעה המשרד את בית המשפט והציג בפניו מצג שווא. "מדובר בניסיון סחיטה פשוטו כמשמעו שלא יעלה על הדעת בכלל, ובפרט לא מצדו של עורך דין", כתב סלע.

---

בנוסף לעדויות הלקוחות, בשנה האחרונה החלו עובדי המשרד להתלונן על הלנת שכר ואי הפרשת הביטוח הפנסיוני אל קרנות הפנסיה. במסגרת תביעה של מאי אנג'ל, עובדת גבייה לשעבר סיימה את עבודתה במשרד, הגישו היא ועורך דינה, אסף מסדה, לבית המשפט תמליל שיחה לפיו הביטוח הפנסיוני לא הופרש לקרנות עקב בעיות תזרים במשרד. בכתב ההגנה, הכחיש המשרד את בעיות התזרים.

 "המסמכים הלכו לאיבוד"

בעקבות הפרסום בשבוע שעבר על התנהלות משרדו של לירום סנדה הגיעו למערכת הכי חם מספר רב של עדויות על חייבים שנקלעו לעימותים וקשיים מול המשרד. משרדו של סנדה המייחצן את עצמו ברשתות החברתיות כמשרד נלחם עבור החלשים מול הוצאה לפועל ומחלץ מחובות, זוכה לעשרות ביקורות על בלגן, שכר טרחה מנופח ויחס מזלזל. משרדו של סנדה, כך, נראה, משקיע מאמצים כדי להסתיר את אותם סיפורים ולהסירם מהרשת. אלו רק חלק מהעדויות שהגיעו אלינו.

נועם (שם בדוי) נקלע לחובות של מאות אלפי שקלים להוצאה לפועל עקב נסיבות אישיות ומשפחתיות. תחילה, הוא פנה להליך של פשיטת רגל באמצעות עו"ד מהסיוע המשפטי. לאחר כמה שנים שבמהלכן לא חלה התקדמות, הוא החליט לנסות את מזלו עם עורך דין פרטי, ופנה ללירום סנדה. "לירום אמר לי שמכיוון שאני כבר בתוך ההליך, תוך שבעה-שמונה חודשים יכריזו עליי כפושט רגל", נזכר נועם. הוא שילם מקדמה במזומן, ואת שאר שכר הטרחה שילם בפריסה חודשית של אלף שקל לחודש.

עורכת הדין מטעם המשרד הסבירה לנועם שצריך לסכם את מצב התיק עד כה, לשלם פיגורים, להגיש דוחות, ולהגיע לדיון בבית המשפט. "כל פעם שהגעתי להגיש דוחות, יצאתי בהרגשה שהטיפול בתיק תכף מסתיים", אומר נועם. "לקח לי זמן לאסוף מסמכים, אך לבסוף הבאתי לה אותם ביד – 40 עמודים של מסמכים מקוריים". לאחר מכן התברר כי חלקם הגדול פשוט אבד או נעלם. "התבקשתי להמציא אותם שוב, אך לא היה בכך שום היגיון", אומר נועם. "ראיתי שהמסמכים, שהתאמצתי מאוד לרכזם, לא קיבלו את הטיפול הראוי, והייתי מאוד מתוסכל". עניין זה הביא אותו לפרסם בעמוד הפייסבוק של המשרד פוסט על כך שפרסומי היח"צ המחמיאים שהם מעלים תכופות – הם לא יותר ממצג שווא ורוד ושקרי. 

הפוסט נמחק בן רגע מדף הבית של המשרד, ותוך חצי שעה נועם קיבל עשרות פניות מעובדות המשרד, ולאחר מכן גם טלפון מלירום סנדה בכבודו ובעצמו. כשנועם הסביר שיש לו תיעוד לכך שעורכת דינו איבדה את המסמכים, לירום כעס וניתק את השיחה. נועם העלה לפייסבוק פוסט נוסף על חוויותיו במשרד. הפעם, נשלחה אליו עובדת המשרד לנסות להרגיעו בטלפון, ולאחר מכן קיבל, לטענתו, גם התנצלות מלירום. "הוא כתב שייקח את העניין לתשומת ליבו, ושהטיפול בתיק יעבור לידיו", אומר נועם. "אבל שום דבר בטיפול בתיק לא השתנה בפועל". לאחר ששילם כ-9,000 שקל מתוך שכר הטרחה שנקבע, התייאש נועם משירותי המשרד והחליט לבדוק חלופות אחרות. "בכל התקופה הארוכה שבה הייתי מיוצג במשרד, מסמכים נעלמו, עורכות דין התחלפו, הכסף שלי זרם אליהם, אך לא חלה שום התקדמות בתיק", מתאר נועם. "הרגשתי ששילמתי לחינם".       

"מה שעשיתם זאת גזלנות"

בטי וגבי פנו אל המשרד של סנדה סנדה בסוף 2017 עם חוב של יותר ממיליון שקל, שתפח גלל ריביות של ההוצאה לפועל בשל חוב ארנונה ישן. הם קיוו לסיים את המועקה באמצעות הליך מקדמי במסגרתו החייב מגיע להסדר עם נושיו ונמנע מהכרזה על פשיטת רגל. הפגישה שלהם עם להב וסנדה היתה שופעת הבטחות ואופטימיות. הם התבקשו לשלם שכר טרחה גבוה יחסית, של 50 אלף שקל. בטי וגבי חתמו על חוזה במסגרתו שילמו מקדמה של 5,000 שקל והבטיחו שאת יתר הסכום ישלמו בפריסה מצומצמת לאחר שיראו תוצאות. הטיפול בהליך ובהסרת מגבלה מיוחדת שהוטלה עליהם, היו דחופים עבורם, והם הדגישו זאת בפגישה.

לאחר כחודש במהלכו ניסו לקבל הבהרות לגבי מצב התיק התברר להם שלא נעשה בו דבר. השניים החליטו להפסיק את הייצוג ובקשו את המקדמה בחזרה. המשרד של סנדה סירב. נאמר להם שקיבלו שירות מהמשרד ושהמשרד לא מחזיר שכר טרחה. השניים הביעו מחאה ברשתות החברתיות המפרסמות את המשרד, עד שהמשרד חסם אותם ובתכתובת פרטית בין בני הזוג לנציגי המשרד נכתב: "מה שאתם עשיתם זאת גזלנות – לתת למשרד שלם לעבוד סתם". ואף הבהירו: "הגיע הזמן שאני אתבע אתכם על לשון הרע ופגיעה בשם הטוב". בני הזוג הגישו ללשכת עורכי הדין תלונה על התנהלות המשרד, אך לא זכו לשום תגובה.

גם ליליה מדניק חוותה בלגן שלם בטיפול בתיק שלה. היא פנתה אל המשרד שטיפל גם בחוב של בן זוגה, אלי מדניק, לאחר שנצברו לה חובות לספקים במסגרת עסק שניהלה. "ישבתי עם צעירה שהסבירה לי מה הם מתכננים לעשות בכדי שאגיע להסדר", נזכרת ליליה. "היא נתנה לי ייעוץ משפטי, והחתימה אותי על חוזה התקשרות ושכר טרחה של 20 אלף שקל. החוב כולו היה 100 אלף שקל. חשבתי שאם הם גובים כל כך הרבה כסף, לפחות יודעים מה הם עושים. כשהתקשרתי לאחר מכן כדי לדבר עם עורכת הדין שישבה אתי, פקידת הקבלה התפלאה וצחקה "היא ממש לא עורכת דין – היא פקידה". הייתי בהלם. מסתבר שישבתי לשיחת ייעוץ עם עובדת המשרד שלא ברור על סמך מה היא העניקה לי ייעוץ".   

"היה שם ברדק טוטלי", מספרת ליליה. "הם החליפו לי לפחות ארבעה עורכי דין ומעולם לא התריעו מראש. מצאתי את עצמי שולחת שוב ושוב את אותם טפסים כי האדם ששלחתי לו אותם קודם לכן, לא עובד יותר במשרד. התחושה שלי היתה שאף פעם אין מישהו אחד קבוע שמטפל בך. הם לא עדכנו אותי מיוזמתם לפני דיונים משפטיים שהייתי אמורה להשתתף בהם, והייתי צריכה לדאוג לעקוב אחר התיק בעצמי כדיי לא לפספס דיון. מיותר לציין שגם לא תדרכו אותי לפני דיונים. כשעברו משרד, הם אפילו לא טרחו לעדכן. ולא פעם קרה שלא מצאו את התיק שלי. הרגשתי שאין לי עם מי לדבר שם. פעם, אחרי דיון, אחד מעורכי הדין נתן לי פרוטוקול של חייב אחר – אדם שאני אפילו לא מכירה". 

"תצטלם ותן לי עוד 5,000 שקל מתנה"

גם ארז (שם בדוי), חווה בלבול מסוים בכל הנוגע למי מטפל, בתיק שלו, ואם הוא בכלל עורך דין. ארז הגיע בשנה האחרונה אל משרדו של סנדה לאחר שנצברו לו חובות של כחצי מיליון שקל מהלוואות שלקח מהבנק. כשהגיע למשרד הוא ישב עם שני מנהלי המשרד כדי לתאר בפניהם את המקרה. הוא לא ידע מי מהשניים היה עורך הדין. "לאחר שהצגתי בפניהם את המקרה, אחד מהם ישב בשקט מול מחשב, והשני היה זה שדיבר אתי. הוא שאל, כמה אתה רוצה לשלם? עם כמה אתה רוצה לצאת מהחוב?" נתן לי להרגיש כאילו הוא בעל הבית של בית המשפט. ביקשתי שרק יוציא אותי מהחובות. הוא אפילו לא הסתכל על הניירת שהבאתי לו. על שכר הטרחה הוא ביקש 25 אלף שקל והוסיף – "וכשאוציא אותך מהתיק, אתה תצטלם ותיתן לי עוד 5000 שקל מתנה". הסכמתי להכל כי רק רציתי שיוציא אותי מזה. אח"כ הוא הכתיב לבחור השני מה להקליד במחשב וביקש שיפתחו לי תיק. מי ששוחח עם ארז היה זיו להב, מנכ"ל פירמת LS, שלעתים מוצג כיועץ ולעתים כמנכ"ל. עורך דין, הוא לא.

לאחר הפגישה הזאת, שילם ארז מקדמה של 5,000 שקל והופנה אל אחת מעורכות הדין במשרד שבקשה ממנו שלל מסמכים. בהמשך, ארז ניסה ליצור קשר עם עורכת הדין על מנת להבין מה קורה בתיק. לאחר ניסיונות מרובים, הצליח ארז לתפוס אותה בשעות הערב בטלפון: "היא דיברה אליי בזלזול ואמרה 'יש לי 60 לקוחות לטפל בהם. תגיד תודה שאני עונה לך בשעות הפנאי, וניתקה לי בפרצוף'. לאחר מכן ארז התכתב עם להב, שביקש ממנו לקצר בתכתובות, ולא לשלוח לו "מגילות". להב הבטיח לטפל בנושא אך הדבר לא נעשה, וארז עבר לעו"ד אחר. את כספו, הוא לא קיבל חזרה, ואפילו התבקש לפצות את המשרד על הפסקת הייצוג. אך לכך כבר לא היה מוכן.

בא כוחם של פירמת LS ושל עו"ד לירום סנדה, עו"ד אלעד חן, מסר בתגובה:"מרשי, עו״ד לירום סנדה, הקים את אחת הפירמות הגדולות בישראל, המעסיקה למעלה מ-135 עובדים בארץ ובחו״ל, מתוך תשוקה עזה להגן בחירוף נפש על זכויותיהם של חייבים במדינת ישראל ולתת להם את ההזדמנות שאביו ז״ל לא זכה לה: להתחיל חיים חדשים ללא חובות. כל לקוח בפירמה הוא עולם ומלואו ולכל לקוח יש את הצרכים הייחודיים והדרך הייחודית המתאימה לו לפתרון בעיותיו המשפטיות. עו״ד סנדה מקפיד לשמר את אופיו המיוחד של המשרד, כזה המעניק ללקוחותיו שירות אישי, מסור ואמין תוך כדי שמירה על אנושיות, חברות וצדק. 

נראה כי אתרכם נמצא בשיאו של מסע ציד מוכה שיגעון וטירוף, לאחר שעו״ד סנדה סירב לשתף פעולה עם העיתונאית שרון שפורר, שפנתה לעו״ד סנדה באמצעות עורך דינה בהצעה להעיד במשפט הדיבה המתנהל בעניינה. סמיכות הזמנים בין פרסום הכתבות באתרכם לפנייתה של הגב׳ שפורר (באמצעות בא כוחה) וסירובו של מרשי לשתף איתה פעולה, מעלה תהיה שמא אתם מפעילים לחץ פסול על מרשי לשתף פעולה עם הגנתה של הכתבת שפורר אחרת תמשיכו לתקוף אותו באמצעות כתבות צהובות, חלולות שלא נשענות על עובדות אלא על רכילות זולה. לא נותר לי אלא לרחם על קוראי האתר שלכם.

אני מבקש להבהיר ולהדגיש, מר מר זיו להב, הינו איש עסקים והבעלים של חברת שיווק, פרסום ומיתוג, שבין היתר, מעניקה את שירותיה גם לפירמה. למר זיו להב ניסיון רב בניהול חברות גדולות ועסקים והוא קיבל על עצמו מלאכת החניכה של עו״ד סנדה איך לחשוב ולנהל כמו מנכ״ל בחברה גדולה. לימים, נראה כי הכלים שהעניק מר להב לעו״ד סנדה הובילו אותו להצלחה חריגה ויוצאת דופן. מר זיו להב מעולם לא הועסק בפירמה ולא כיהן בשום תפקיד ניהולי".

גילוי נאות: בימים אלה מתנהלת תביעה של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, והלשכה נגד שרון שפורר על כתבות שפרסמה במקום הכי חם בגיהנום. במסגרת זו פנתה שפורר לאחרונה, בעצמה או באמצעות עורך הדין יהונתן קלינגר, לשורה של גורמים בלשכה או המקורבים או קשורים ללשכה, כדי לתת תצהירים ו/או להעיד בהליך המשפטי, ביניהם עו"ד סנדה. הזמנתו לעדות איננה קשורה בשום דרך לכתבה הנוכחית, או לתחקיר בעניין שהחל זמן רב טרם הזימון.