שנה קשה עברה על ח', צעירה בשנות ה-20 לחייה מהמרכז, כסוכנת של חברת בי היפ, שמשווקת תוספי מזון ומשקאות אנרגיה ופועלת בשיטת השיווק הרשתי. בתחילה הבחינו הוריה שהיא מתרחקת מהם אט אט, לא משתפת בנעשה איתה ובמקום העבודה שלה.
"ההורים שלי שאלו אותי שאלות שלא תמיד ידעתי לענות עליהן (לגבי מקום העבודה, ס"א), אז העדפתי לצמצם את המפגשים איתם", מספרת ח'. "גם עם בן זוג שלי היו סיטואציות שבהן שיקרתי – אמרתי לו שאני הולכת לישון אצל חברה ובעצם הייתי הולכת למשרדים (של החברה) עד חמש בבוקר. בסוף גם נפרדנו.
"הם אומרים לך 'אתה צריך להקיף את עצמך עכשיו באנשים שהם כן מצליחנים, שכן יכולים ללמד אותך. ההורים שלך עשו עבודה נפלאה עד כה – אבל מעכשיו אתה צריך להקיף את עצמך באנשים שאתה יכול להיות כמוהם'".
ההורים של ח' ידעו היכן היא עובדת, אבל ככל שהתרחקה, ביקרה פחות וניתקה מגע, הם הבינו שמשהו אינו כשורה. זה הגיע לכדי כך שהם הביאו להתערבות של המרכז לנפגעי כתות ולהקמת חמ"ל של הורים שנועד ללוות את אלו שאינם מצליחים לתקשר עם ילדיהם או להוציא אותם מבי היפ.
רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, מאשרת שנעשו למרכז עשרות פניות בעניין בי היפ. מאז 2015 הגיעו למרכז מעל 96 פניות כאלה. מאז שנת 2018 חל זינוק של עשרות אחוזים בפניות, כשב-2020 לבדה הוגשו למרכז כ-25 פניות לגבי החברה. מאז 2019, מזהים במרכז לנפגעי כתות גם עלייה בפניות של חרדים. אין ספק גם שהמצוקות הכלכליות שהביאה עימה הקורונה תרמו לעלייה הזו.
מי זאת קייסי לי?
אז מה היא בעצם חברת בי היפ? מדובר בחברה שהוקמה בארצות הברית ב-2007 ופועלת ב-22 מדינות בעולם. לישראל היא הגיעה ב-2012. אף שמי שרשומה בישראל כבעלת מניות בחברה וכמנהלת היא אשה בשם קייסי לי אדוארדס, ככל הנראה אזרחית אוסטרלית, שמוגדרת בלינקדאין כסגנית נשיא גלובלית בבי היפ, הרי שהרוח החיה והמנהיג של החברה בישראל הוא אשל עזר, צלם אופנה בעבר, "מנטור" בהווה, ש"מראה לאנשים שאיבדו את הכיוון ומחפשים דרך חדשה את הדרך להצלחה", כפי שנטען באתר הישראלי של החברה.
אשל, שמרצה לעתים במפגשים שבי היפ עורכים, תואר בשיחות שקוימו עם סוכנים לשעבר וכן בידי כאלה שדיברו עם המרכז הישראלי לכתות כמי שהמצטרפים לבי היפ נמצאים במעין מצב של שעבוד אליו, מעין "גורו" שאיש אינו ממרה את פיו.
שרי, חרדית מבני ברק, שמרגישה שנפלה קורבן לבי היפ, סיפרה ל"המקום" על מעמדו של אשל בחברה. "אם מישהו מנסה לשאול או לערער על מה שנאמר בהרצאה – כולם תוקפים אותו: 'מה פתאום? למה אתה אומר דברים כאלה?' משתיקים אותו. מישהי ששאלה שאלות – כל פעם אשל השתיק אותה".
אבל מעבר לסיפור של אשל, הסיפור של בי היפ, כמו רוב החברות המתארות את עצמן כחברות שיווק רשתי, הוא בסיכומו של עניין של כסף, ליתר דיוק חלומות על כסף. המנגנון הכספי של חברת "בי היפ" עובד כך: הכסף הגדול, לכאורה, נכנס לחברה אמנם ממכירת המוצר העיקרי שלה – אבקה להכנת אינדיגו, משקה אנרגיה בריא וטבעי – על פי החברה – העשוי מיצוי צמחים ל"עירנות ארוכת טווח, ריכוז והרגשה כללית מעולה".
פנינו למשרד הבריאות בעקבות אותו תיאור מבטיח-פלאים, והם מסרו כי "חל איסור על פי החקיקה בישראל לייחס סגולות חיזוק או ריפוי בדרך כלשהי למצרך מזון לרבות תוספי תזונה. לאור הפרסומים שהתגלו באתר זה, המרמזים על סגולה של חיזוק הגוף, הנושא הועבר ללשכה שבתחומה נמצא היצרן ויטופל ישירות מול היצרן. בנוסף הועבר הנושא גם לוועדה למניעת הטעיית הציבור ויטופל להורדת הפרסומים מול המשווק".
אבל גם אם נניח לרגע בצד את הסגולות הלא מוכחות של המוצר, הרי שהלקוחות העיקריים של בי היפ הם במידה רבה הסוכנים עצמם, שמתקשרים עם החברה בכך שהם עצמם קונים ארגז של ערכות מלאות בשקיות אבקה של אינדיגו, בכ-5,000 שקל.
מרגע זה הסוכנים יכולים לנסות להחזיר לעצמם את כספם, או אפילו להרוויח בשתי דרכים: מצד אחד הם אמורים למכור את המוצר הלאה, ומצד שני הם משקיעים מאמצים גדולים בצירוף סוכנים חדשים לחברה – משם מגיע הכסף האמיתי. כאשר המצטרפים החדשים שהגיעו דרכך לחברה רוכשים גם הם ארגז מוצרים, כעשירית מהסכום עוברת אליך כמגייס שלהם, והשאר מתפזר במעלה הדרגות בחברה.
תמריץ נוסף לצרף אנשים מגיע בצורת דרגות: הכנסת שני אנשים לחברה – תקבל דרגה של סוכן ברונזה, חנכת ארבעה אנשים – תקבל דרגת זהב, הבאת שישה אנשים – תקבל דרגת יהלום, וכן הלאה. כל דרגה באה עם תגמול כספי גדל. עם זאת, לפי תקנון החברה העולמית, היא רשאית "לתקן מעת לעת את ההגדרות, מבלי לתת הודעה מוקדמת לחברים, לתקן או להגדיל את התנאים וההגבלות האמורים כאן או לשנות את תוכנית השיווק שלה".
המערכת השיווקית של החברה, כך נראה, פעילה מאוד ברשתות החברתיות ואף תפסה תאוצה משמעותית בזמן הקורונה – אז חיפשו רבים עבודה חדשה ונוחה מהבית. סוכני החברה סורקים את האינסטגרם והפייסבוק, מאתרים אנשים חדשים שעשויים להצטרף לחברה, שולחים הודעות ומנסים לסקרן בפרויקט חדש שיניב הכנסה נוספת. "קיבלתי את הפנייה באינסטגרם, ממש הגיבו לי על סטורי רנדומלי; פנו אליי בתקופה המושלמת – שיא הקורונה, חוסר ודאות אחרי המון זמן שחיפשתי משרה, אז נראה לי שעניתי על כל הפרמטרים שלהם", מספר עומר, חייל משוחרר ממודיעין. "רואים אותם בצילומים (בפרופיל ובסטורי, ס"א) בהמון יעדים שונים בחו"ל, הרבה יוקרה …זה מה שהפרופיל שלהם משדר".
.
לאחר המגע הראשוני עם המועמד, לאחר שהביע עניין, מזמינים אותו לשלושה מפגשים בזום. במפגש הראשון כלל לא מדברים על המוצר או על העסק, אלא יותר על עצמאות כלכלית ו"מירוץ העכברים של החיים". בין השאר עוסקים בו באנשי עסקים מצליחים שכל אחד מכיר, כמו דונלד טראמפ, וורן באפט ועוד. כיום לפחות, אין אפשרות לשאול שאלות – ומדובר למעשה בהרצאה חד-צדדית בזום.
עבור המפגש השני והשלישי נדרשים המשתתפים כבר לשלם 80 שקלים לכל מפגש. סוכנת בחברה הסבירה שהתשלום נועד "כדי לראות שאנשים רציניים איתנו בתהליך… זה משהו שחשוב לנו לדעת, שאנחנו לא מבזבזים את הזמן שלנו על אנשים לא רלוונטיים".
במפגש השני, ובעיקר השלישי, משווקים לסוכנים הפוטנציאליים כבר את המתווה שלפיו הסוכנים החדשים שהם יגייסו ירכשו מהם את המשקה באלפי שקלים, ויתחילו לצרף בעצמם חברים חדשים. כלומר אם הם רוצים להתקדם ולהרוויח כסף, עליהם לצרף כמה שיותר אנשים. "אין חוזה, זו אחת השאלות שהיו לי כלפיהם, אמרתי להם אני עצמאי, צריך לשלם מיסים, אמרו לי 'לא-לא, אנחנו משלמים, הכל בסדר, אל תדאג, אתה תמכור ונסתדר'", מספר סרגיי, לשעבר סוכן בבי היפ.
בי היפ אף מציידת את הסוכנים ב"תוכנית עבודה מובנית ליצירת לידים", ולפיה הסוכן צריך לבנות את הכלים בעזרתם יפנה לתפוצה נרחבת של אנשים, בעזרת שלושה פרופילים בפייסבוק ודף עסקי. על פי התוכנית, הסוכן ישלח מכל פרופיל 40 הודעות בבוקר ויפרסם פוסט מעניין שימשוך אנשים. כך גם בצהריים, בערב ובלילה. המטרה: להוסיף חברים. למי אפשר לפנות? לחברים ברשתות החברתיות, לחברים של חברים, אנשים מעבודות קודמות, מסגרות שהיינו בהן כמו צבא, שכנים ואנשים מספרי המחזור, כך על פי המלצת בי היפ.
"על פי התוכנית, הסוכן ישלח מכל פרופיל 40 הודעות בבוקר ויפרסם פוסט מעניין שימשוך אנשים. כך גם בצהריים, בערב ובלילה"
מצג שווא של עושר
אז האם כל זה אכן עובד? קשה לקבוע חד משמעית, ולטענת בי היפ, רבים הצליחו והרוויחו. אבל לפי עדויות רבות שהגיעו ל"המקום", לא מעטים נותרים עם חלומות על עושר, השקעה מאומצת וגדולה – ומעט מאוד כסף בכיס.
"כולם ניסו להיראות כאילו הם מכניסים כסף, אבל בפועל הם לא", מאשר יקיר, סוכן לשעבר בחברה. "התחילו לדבר איתנו במפגש על מירוץ העכברים, על זה שאנחנו עושים את מה שההורים שלנו אומרים, נגעו לנו בכאבים, מה שנקרא. הם מתארים שמרוויחים מזה, אבל בפועל מי שמרוויח זה הראשונים שהתחילו את השיווק הרשתי, מי שנמצא בטופ. האנשים שאחריהם לרוב מממנים אותם. הם פונים לשכבות הכי חלשות – חיילים בודדים, אנשים שאין להם כסף. הם אומרים אנחנו האבא והאמא שלכם, דרכנו תרוויחו כסף".
"התחילו לדבר איתנו במפגש על מירוץ העכברים, על זה שאנחנו עושים את מה שההורים שלנו אומרים, נגעו לנו בכאבים, מה שנקרא"
מה הדליק לך נורת אזהרה?
"כשבאתי ושאלתי אם יש למוצרים אישור של משרד הבריאות וכשהתחלתי לשאול עוד שאלות – אז התחילו לנפנף אותי, להתעלם מהשאלות ולהגיד לי להתמקד בעבודה. אחרי שלא קיבלתי תשובה, שאלתי את האנשים שנמצאים מעליי – תגידו אתם עושים הרבה כסף? אמרו לי 'האמת אני לא עושה כסף, אבל מתישהו אני אעשה'. הכסף בסוף ממשיך לזרום לאנשים שבראש החברה. אנשים אחרים לא עושים שם כסף. שכנעתי הרבה אנשים לעזוב".
ליכטנשטיין מצטטת תלונה שהגיע אליה: "'הגעתי למצב שלא היה לי לשלם כסף לאוטובוס וכבר לא היה לי נעים לבקש שישה שקלים מחבר שלי, אבל כולם נדרשים לרכוש וללבוש חליפות מנהלים כדי להציג מצג של אנשים עשירים כלפי חוץ", וסיפרה גם שלמדה מהתלונות כי "מדי זמן מה יש נסיעות מוטיבציה לכנסים בחו"ל. כשהסוכנים מתלוננים על על כך שאין להם מאיפה לממן את הנסיעה לחו"ל, מיד אומרים להם שזה לא פקטור, ותמיד אפשר לוותר על פעילויות בזבזניות אחרות, רכישת השכלה למשל".
המשפחה כאתר מכירה
ענבר, סטודנטית לפסיכולוגיה שהשתתפה בשלושת המפגשים של בי היפ, ולאחריהם פרשה, סיפרה כי באחד מהם נאמר לה לעשות רשימה של כל בנאדם פוטנציאלי "שמתאים שאמכור לו את המוצרים". אחר כך, "במפגש השלישי ", היא מספרת , "נותנים לך תסריט מוכן, 'תסריט הדודה', שלפיו אני אמורה לבוא ולשכנע את המשפחה שלי לקנות".
מנגד, עדויות שהגיעו ל"המקום" מלמדות על הלחץ לניתוק מהסביבה הקרובה. שרי מספרת: "הדוברים בהרצאות אומרים כל הזמן, 'אל תשתפו את הקרובים, בטח לא את ההורים, תסמכו על עצמכם', הם רוצים לשמור אותך איתם לבד, הם יודעים שברגע שזה ייצא להורים והם ישמעו על ההתנהלות שם – הבנאדם יתפוס את עצמו וייצא. ברגע שזה רק אתה מולם זה הכי קל לשטוף את המוח".
צעירים והוריהם שפנו למרכז מציירים תמונה של התנהלות המובילה להרחקת המגויסים החדשים של החברה מהמשפחה וממעגלי החברים הוותיקים תוך שהם מתבקשים להסתיר מידע על החברה מאנשים חיצוניים. "מדובר בעשרות ישראלים שפנו אלינו במהלך השנים לאחר שלטענתם נפגעו מהפעילות בבי היפ", אומרת ליכטנשטיין מהמרכז לנפגעי כתות. "עצם העובדה שפנו אלינו אנשים דווקא בנוגע לבי היפ ולא לגבי חברות שיווק רשתי או חברות פירמידה אחרות, מעוררת חשש שקורה שם משהו אחר".
כלומר, המשפחה, מבחינת בי היפ, נעה לכאורה על הציר שבין איום חיצוני לבין פוטנציאל מכירתי. ליכטנשטיין מספרת כי מעדויות של בני משפחה שהגיעו למרכז למדו שם כי היו גם מי שגנבו כסף מהוריהם בזמן שעבדו בבי היפ כדי להמשיך לממן את עצמם, בשל העוני המחפיר אליו הגיעו.
"נפגעים שהגיעו אלינו תוך כדי העסקתם בחברה עברו תהליכים פסיכולוגיים המוכרים לנו מקבוצות כיתתיות אחרות, לאחריהם הם השתכנעו להתנתק מכל מה שלא קשור לעיסוק בבי-היפ. אמירות נגד ההורים נשמעת אפילו בהרצאות לקהל הרחב. פונים ציטטו לנו את אשל עזר אומר: 'אבא ואמא שלכם לא מחויבים להצלחה שלכם..מישהו יכול לקחת אותנו להצלחה כמו מייקל? יאן? אני?.. (מייקל ויאן אלו מקימי החברה בחו"ל, ס"א)'".
אין אינסטנט כסף
ומה בדבר ההבטחה למצטרפים כי יוכלו בשעות ספורות של עבודה מהבית להגיע לתוצאות כספיות מדהימות? גם במקרה זה נראה כי המציאות שונה: "הם אומרים לך שאתה עובד 3-4 שעות ביום ומכניס 2,000-4,000 שקל נוספים בחודש", מספרת ענבר, סטודנטית לפסיכולוגיה שהתפתתה להצעות של בי היפ. "אבל זה לא נכון, יש אנשים שעובדים הרבה יותר ולא מרוויחים. בסופו של דבר, הם עסוקים בלהביא אנשים לחברה, לא במכירות".
א., תושבת הדרום, היא עוד דוגמה למי שניסתה למצוא הכנסה נוספת דרך בי היפ ונכוותה: "בעלי חולה במחלה קשה, וכדי לממן את הטיפולים חיפשתי עוד הכנסה, מהבית, בנוסף לעבודה הנוכחית שלי", היא מספרת. "השתתפתי בכל המפגשים, ליווה אותי צמוד בחור שעובד שם, וקניתי את המוצרים שצריך למכור… אחרי כמה ימים בדקתי קצת על החברה והבנתי שכנראה נפלתי פה… אני רודפת אחריהם מאז אוגוסט האחרון שייקחו את הארגז עם המוצרים, רק רוצה את הכסף שלי בחזרה, אומרים שיחזרו אליי, ואין עם מי לדבר".
מעדויות שהגיעו אל המקום ואל המרכז הישראלי לנפגעי כתות עולה כי בפועל הסוכנים צריכים להגיע למשרדי החברה (פעילות שהופסקה בזמן הקורונה, והוחזרה באחרונה; ס"א) כבר בשעות הבוקר המוקדמות ולעיתים עד שעות הלילה המאוחרות. "'אם את מתרחקת מהמדורה, את לא תתחממי ממנה'", מצטטת ליכטנשטיין את אחת המתלוננות, "ולכן היא הגיעה כמה שיותר. כל זאת כשאלו שהגיעו אלינו לא הרוויחו אפילו שכר מינימום בסוף החודש".
מדי יום נערכים גם מפגשי Working Group לחברי הצוות, מפגשים שעזר מייחס להם חשיבות עליונה. ניתן לסלוח לסוכן שלא הגיע לעבודה במשך היום, אבל חובה להגיע למפגשי הערב. במפגשים אלו כל אחד מספר על ההצלחה שלו ומופעל לחץ על החברים שעדיין לא הצליחו לגייס מספיק סוכנים. במפגשים אלו מחלקים מחמאות מפליגות ולחילופין לא נמנעים גם מביקורת: שם גם מזהים נקודת חולשה אצל חבר צוות שעדיין לא הצליח לגייס מספיק סוכנים ומפעילים עליו לחצים בהתאם.
תחקירים קודמים
כשמחפשים מידע על חברת בי היפ ברשת, מגיעים לתחקירים שכבר פורסמו עליה בערוץ 1 תחת הכותרת "פירמידה של עבדות". מראים שם כיצד החברה מפתה צעירים למכור מוצר מסוים, בעבודה של שעות ארוכות במשך כל השבוע. החברה מבטיחה לצעירים רווח כספי גבוה, ושוב, כמו במקרה של ח' ואחרים, הם מתנתקים ממשפחתם ומחבריהם. מאז השיטות של בי היפ רק השתכללו ואין שום פתרון באופק. אנשים ממשיכים להצטרף לחברה ואף אחד לא מצליח לעצור אותה.
בידיעות אחרונות העלו ספקות לגבי "החברה שמציעה עבודה מהבית שתגשים לכם את חלום ההתעשרות הגדול". בתוכנית "הכל כלול" של סיון כהן, נחשפו שיטות הגיוס וההבטחות הכוזבות של בי היפ. בנוסף, בפייסבוק ניתן למצוא עשרות פוסטים שמזהירים מפני החברה וכן קיימת קבוצה של "נפגעי בי היפ לשעבר עוצרים את אשל עזר". כאמור, על אף הכתבות, החברה ממשיכה להתנהל באין מפריע.
מנגד, ניתן למצוא כתבה ממומנת שפורסמה ב"מעריב" (1/2020), שבה בי היפ מנסה לנפץ את המוניטין שדבק בה מאותם תחקירים, תחת הכותרת: "מה זה באמת שיווק רשתי? ניפוץ מיתוסים". בין היתר נכתב שם, כי "חברות חוקיות העוסקות בשיווק רשתי, מציעות לצרכן מוצרים ושירות איכותי ובנוסף לכך, מתאפשרת ההזדמנות להגדלת המשכורת על בסיס היקף המכירות כאשר מגייסים אנשים נוספים לעסק, כאשר חשוב להדגיש שהיקף מכירות הצוות, ולא מספר המפיצים המגויסים, הוא הגורם המרכזי בחישוב ההכנסה הסופית. בחברת בי היפ Bhip אגב, לא מיושמת שיטת הפירמידה, וקל מאוד להתבלבל".
חברות המשתמשות במודלי שיווק רשתי חוקיות בישראל. עם זאת, בשנים האחרונות הן הפכו למושא לביקורת ותביעות משפטיות (נגד אמוזה ונגד טודובום, למשל). "שיווק רשתי הוא חוקי. פירמידה היא לא חוקית אבל יש קו דק בין שני הדברים האלה, לכן הרבה פעמים חברות פירמידה מסוות את עצמן כחברות שיווק רשתי", אומר ד"ר יניב ריינגוורץ, ד"ר לכלכלה מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה.
"בגדול פירמידה קלאסית זו חברה שאין לה מוצר, קצת כמו מיידוף (ברנרד, האיש מאחורי הונאת ההשקעות הגדולה בתולדות ארה"ב). מה שקרה בשנים האחרונות הוא שיש מוצר כלשהו: קרם, למשל, ואז ניתן להגיד שזה לא פירמידה, כי יש מוצר, זה חוקי למכור מוצרים. העניין הוא שלפי החוק בארה"ב אם החברה מתבססת בעיקר על עמלות למפיצים, כלומר אם רוב הרווח לא נובע ממכירה של מוצרים אלא מגיוס של מפיצים נוספים – זה מוגדר כפירמידה ואז זה לא חוקי.
"בישראל התחום הזה יותר פרוץ. אני טוען שגם חברות שיווק רב שכבתי, גם הן בעייתיות אפילו שהן לא פירמידה. חברת הרבלייף היא לא פירמידה – אנשים מוכרים את המוצרים הכל לכאורה בסדר. המבנה של השיווק הרב שכבתי הוא מבנה מאוד לא כדאי לרוב האנשים שנכנסים אליו.
"יש פה מודל שגם אם הוא לא פירמידיאלי במלוא מובן המילה, האדם שנמצא בתחתית השיווק הרשתי – הסיכוי שלו לגייס אנשים נוספים ולמכור את המוצרים הללו – קשה יותר. יש פה הבטחה עסקית לבוננזה כשבסוף אתה מגלה שאתה לא מצליח למכור ולא מצליח לגייס".
בי היפ בחרו שלא למסור תגובה, לאחר התייעצות עם בי היפ העולמית.