כתבה זו נכתבה בסיוע השומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה
הכעס כלפי התנהלות הממשלה בתקופת הקורונה בא לידי ביטוי גם בנכונות האזרחים לשלם דוחות שניתנו בשל עבירות על הוראות הבידוד, הריחוק החברתי והסגר: מנתונים של רשות האכיפה והגבייה עולה כי כמעט 80% מהאזרחים שקיבלו דוחות, לא שילמו אותם עד כה.
על פי הנתונים, כ-306 אלף דוחות קורונה בסכום מצטבר של כ-170 מיליון שקל נקלטו ברשות האכיפה עד אמצע אוקטובר, אך רק כ-65 אלף מהם, בסכום מצטבר של כ-27 מיליון שקל, שולמו עד כה. למקבל הדוח יש 90 ימים מרגע קבלתו ועד המועד האחרון לתשלום וברשות מעריכים שמספר הדוחות הלא משולמים שמועד התשלום שלהם פג, נע סביב ה-80 אלף.
"אלה נתונים לא פשוטים ומדאיגים", אומר מנהל מרכז הגבייה דורון תשתית, "רבים ממקבלי הדוחות הם אזרחים נורמטיביים שלא נתקלו עד כה בהליכים של המרכז לגביית קנסות". הדוחות שמועד התשלום שלהם חלף החלו לצבור ריבית פיגורים וקנסות, ותשתית אומר כי הליכי הגביה מופעלים במהירות ובחלק מהמקרים כבר נעשתה גבייה.
ברשות מוסיפים כי מאז תחילת הסגר השני התקבלו ברשות האכיפה עוד כ-35 אלף קנסות, עלייה עלייה של 380% לעומת השבועות שקדמו לסגר. ההערכות הן כי היקף האזרחים שישלמו מרצונם ובזמן את הדוחות האלה, לא יהיה שונה ואולי אף יקטן.
רבים מבין האזרחים שהחליטו לא לשלם את הדוח פשוט מתעלמים ממנו והוא ימשיך לצבור ריביות עד שייאכף. אחרים בחרו בדרך אחרת וביקשו להישפט בגין העבירה לכאורה שביצעו. העבירות שבהן מדובר הן בעיקר אי עטיית מסכה, פתיחת עסק, התקהלות אסורה והפרת סגר.
מהרבה בחינות הבקשות להישפט בעיתיות הרבה יותר מבחינת המדינה שכן הן יוצרות עומס כבד בבתי המשפט. עד כה נקבעו לא פחות מ-1,006 דיונים בבתי המשפט ברחבי הארץ והרשימה הולכת ומתארכת מדי יום.
הדיונים יתחילו בסוף אוקטובר ויתקיימו בשיטת הסרט הנע, מרביתם בבית המשפט השלום מרכז (פתח תקווה) ובבית משפט השלום בירושלים .
מחכים לבג"ץ
כל הדוחות שיגיעו לדיון בבתי המשפט בתקופה הקרובה ניתנו בגין עבירות על תקנות הקורונה, שנקבעו בסגר הראשון וזאת בניגוד לדוחות מהחודשיים האחרונים שניתנו מתוקף חקיקה שעבר בכנסת. מאחר שתקפותן של התקנות בסגר הראשון שנויה במחלוקת אמור להתקיים בקרוב דיון בבג"ץ בעתירה שהגיש ארגון עדאלה בדרישה לבטל את כל הקנסות וההליכים הפליליים שננקטו נגד מי שלכאורה הפרו אותן. המדינה טרם הגישה את תשובתה והיא צפויה לעשות זאת בימים הקרובים.
עד כה נקבעו לא פחות מ-1,006 דיונים בבתי המשפט ברחבי הארץ והרשימה הולכת ומתארכת מדי יום
בעתירה נטען כי על הקנסות להתבטל לאלתר משום שאינם חוקיים. "אלה קנסות שניתנו מכוח תקנות שעת חירום ואנחנו טוענים לגביהן שתי טענות", מסבירה סמנכ"לית עדאלה עו"ד סאוסן זהר. "האחת, שלממשלה לא היתה סמכות להתקין אותן מלכתחילה משום שלא היתה הכרזה על מצב חירום. הטענה השנייה והחשובה יותר, היא שהקנסות יצרו פליליות מבלי שהציבור הבין מהי ההתנהגות האסורה. החלטה על פליליות צריכה לעבור דיון בכנסת ושלוש קריאות ולא יכולה להתבסס על החלטה זריזה ביחס למגבלות בסיסיות ומבלבלות בחיי היומיום. ולכן אנחנו טוענים שעל הדוחות להתבטל, ושהמדינה צריכה להחזיר את הכסף למי שכבר שילם".
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה לכתבה כי "למרות שב-50 אלף תיקים המועד לתשלום חלף ואנו לפני נקיטת הליכים נגד החייבים, נשמח לסייע לחייבים שיפנו אלינו בהפחתת חלק מריבית הפיגורים ובפריסת החוב, ובפרט לאלה שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, דוגמת המובטלים והיוצאים לחל"ת".
אדוני השופט, זה סיפורי העגום
ניר גליקמן, בעל קליניקה לרפואה טבעית, מושב כפר חיים, קנס של 500 שקל
"ב-11 באפריל היה יום שבת יפהפה. השמים היו כחולים, השמש זרחה אחרי הגשם והכל היה שקט. יש לי קליניקה לרפואה טבעית, ותקופת האביב היא התקופה שבה נהוג לעשות ניקוי גוף ולאכול מזון ירוק וטרי. כשהסתכלתי החוצה הבנתי שזה יום שבו אוכל לצאת לליקוט חוביזות באזור נחל אלכסנדר שנמצא סמוך לבית שלי.
לא היה כלב בחוץ, הסתובבתי בטבע כדי ללקט, ישבתי קצת בסבבה, וכעבור עשר דקות נכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה. בעודי נוסע על כביש הכורכר מגיעה מולי ניידת משטרה ומורה לי לעצור. השוטר והשוטרת שישבו ברכב אמרו לי שאסור לי להסתובב כאן וביקשו תעודת זהות. שיתפתי פעולה. במשך זמן רב השוטרים לא הצליחו להנפיק דוח בשל בעיות קליטה סלולרית, ולמקום הוזעקה ניידת נוספת. רק כעבור זמן רב שוחררתי לביתי עם דוח של 500 שקל. חזרתי הביתה וחשבתי על האירוע הזה.
"כל הזמן אנחנו מוקפצים בגלל פריצות שיש כאן. המשטרה לא מגיעה ואנחנו מטפלים בזה לבד, אבל לרדוף אחרי מלקט חוביזות יש זמן? אני רוצה לומר את כל זה לשופט בבית המשפט"
בהתחלה חשבתי לשלם את הדוח אבל זה היה אחרי פסח כשכולם ראו את ראש הממשלה הנשיא ופוליטיקאים אחרים מפרים הנחיות. חשבתי על אמא שלי בת ה-70 שישבה לבד בליל הסדר, חשבתי על זה שאני משלם מסים, ועל כל מה שעברתי בלבנון, שרק על זה המדינה צריכה לתת לי ולחברים שלי להסתובב בשבע בבוקר בשקט בטבע. חשבתי על זה שלא השתתפתי באירוע המוני, לא הייתי חלק משרשרת הדבקה ולא עשיתי שום דבר רע לאיש. חשבתי על זה שאני חבר בכיתת הכוננות של המושב וכל הזמן אנחנו מוקפצים בגלל פריצות שיש כאן. המשטרה לא מגיעה ואנחנו מטפלים בזה לבד, אבל לרדוף אחרי מלקט חוביזות יש זמן? חשבתי על כל זה והחלטתי שאני רוצה לומר את כל זה לשופט בבית המשפט".
אבנר אורון, מושב בת חן, קנס של 500 שקל
כשבמושב בת חן התכוננו לערב ליל הסדר, אבנר אורון התכוון לצאת עם נכדו בן השבע לרכיבה על אופניים, לרגל יום הולדתו. הנכד היה מדוכדך מכך שאינו יכול לחגוג כבשגרה והסב הציע סיבוב קצר. "שנינו עטינו מסיכות ויצאנו לסיבוב על אופניים בשכונה. ליד מרכז מסחרי שקרוב למקום המגורים שלנו ראינו שוטר וחיילים. השוטר, שלא עטה מסכה, סימן לנו לעצור. ביקשתי ממנו שיעטה מסכה, אז הוא הלך לרכב כדי להביא אותה. הוא ביקש פרטים ונתן לי דוח על שחרגנו ממגבלת ה-100 מטר.
התלבטתי אם לשלם את הקנס, אבל כשראיתי את ראשי המדינה שבמקום לתת דוגמה אישית לא הקפידו בעצמם על ההנחיות, אמרתי עד כאן, האכיפה הבררנית הזו הרגיזה אותי. רכבתי עם הנכד, היינו עם מסכות ולא התקהלנו. חוסר הפרופורציות באירוע קומם אותי והמחשבה על כך שאני קיבלתי דוח, ואילו לאנשי ציבור שעברו על התקנות לא אירע דבר, הרגיזה גם היא. החלטתי שאומר את הדברים בבית המשפט לפני שאשלם קנס".
י"ש, בעל חנות פרחים מהשרון, קנס של 5,000 שקל
"לקראת פסח הזמנתי הרבה סחורה לחג ואז התקבלה ההחלטה להטיל סגר. החנות שלי התמלאה בפרחים וגם בהזמנות. הצבנו שולחן שחסם את הכניסה לחנות והודענו ללקוחות שנבצע משלוחים ולא מכירה במקום. אנשים התקשרו ואנחנו הוצאנו את הפרחים למכוניות. איך שהתחלנו לעבוד עבר שוטר, צילם אותנו ואמר לי שהוא נותן לי דוח. חשבתי שאני הוזה, אמרתי לו שאני שומר על החוק.
אנשים התקשרו ואנחנו הוצאנו את הפרחים למכוניות. איך שהתחלנו לעבוד עבר שוטר, צילם אותנו ואמר לי שהוא נותן לי דוח. חשבתי שאני הוזה
כולנו עם מסיכה, אין כניסה לחנות, אין קבלת קהל. הוא התעקש שעברתי על החוק. הלכתי לחקירה במשטרת טייבה ואמרתי לשוטרים שאני לא מתכוון לשלם את ה-5,000 שקלים האלה ושאני רוצה להישפט. אני רוצה לספר לשופט שלא קיבלנו קהל ושמרנו על הכללים. עדיין לא קיבלתי הודעה שיש לי דיון בבית המשפט אבל אלך לשם בשמחה". י"ש מספר כי בסגר השני עבד באותה צורה אך הפעם לא קיבל דוחות מהמשטרה.
מרואן חמדוני, בעל חנות בגדים בתחנה המרכזית בלוד, קנס של 5,000 שקל
"בעוד חודש אני כבר אהיה פושט רגל. יש לי חובות של עשרות אלפי שקלים והמענקים של המדינה לא מכסים אותם. בסגר הראשון קיבלתי קנס של 5,000 שקל בגלל פתיחת חנות. באתי לחנות עם האחיין שלי, ילד קטן שרצה חולצה חדשה לחג. בזמן שניתקתי את האזעקה בחנות באו אליי שוטר ופקח עירייה ואמרו לי שאני עובר על החוק. אמרתי להם שהחנות בכלל לא פתוחה, הקופה סגורה, ורק ניתקתי אזעקה ובאתי לקחת חולצה. הילד הקטן היה איתי. אמרתי לשוטר תצלם כדי שתהיה הוכחה שבאמת החנות היתה סגורה. הוא אמר לי אל תגיד לי מה לעשות. כעסתי ואמרתי לו שהוא טועה ושלא מגיע לי הקנס הזה. הבנתי שאני צריך ללכת עם זה לבית המשפט כדי שהשופט יבין שהיתה פה טעות".
כתבה זו נכתבה בסיוע שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה