יותר משנה אחרי שנפתחה חקירה פלילית נגד המרצה והמומחה לטיפול בטראומה מינית בחשד לאונס בתו ונגד רעייתו, מרצה אף היא לתחום, שנחשדה בשיבוש הליכי משפט – במשרד הרווחה לא נקטו צעד כלשהו בעניין רישיון הטיפול של השניים. בני הזוג עדיין רשומים בפנקס העובדים הסוציאליים ולא נאסר עליהם להמשיך לטפל.
בתגובה לפניית המקום הכי חם נטען כי מכיוון שאיש לא פנה אליהם והגיש תלונה מסודרת, אין ביכולתם לפעול בנושא. "ועדת המשמעת של המשרד הממונה על ידי השר רשאית לדון בשלילת הרישיון של עובדים סוציאליים רק בכפוף לתלונה שהוגשה", נמסר לנו. "במקרה המדובר לא הוגשה כל תלונה למשרד כנגד מי מבני הזוג, לא לוועדה עצמה וגם לא למחלקה לפניות הציבור ועל כן אין ביכולתה של הוועדה לדון במקרה".
עוד נטען כי ממילא אין ביכולתם לפעול בזמן חקירה פלילית. אלא שכפי שפרסמנו לראשונה בשבוע שעבר, הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה. נראה כי המשטרה והפרקליטות לא פעלו לעדכן את משרד הרווחה בהחלטה לסגור את התיק.
החלטת הפרקליטות התקבלה למרות שיחות מפלילות שהקליטה הבת הנפגעת ט' עם אמה, שבהן היא מודה בשם האב בביצוע המעשים ומציינת כי היא מאמינה לה. "אבא מבין שהוא עשה את זה", נשמעת האם אומרת בהקלטה. "אבא אמר לי 'אני מבין שזה קרה. יש לי זיכרון-חלום שאני יושב על המיטה של ש' (אחת האחיות, ר"ח). אני לא זוכר שפגעתי בה. אני לא יודע מה עשיתי לה, אבל אני מבין שזה קרה וזה נורא ואיום'". בהמשך השיחה המוקלטת האם אפילו הודתה: "הנורא מכל קרה לי. את צדקת בכל. אני טעיתי בכל. אני יודעת שנפגעת מאבא. אני רוצה להתנצל בפניך ובפני המטפלת שהשמצתי אותה. היא עשתה איתך עבודה מדהימה".
לאחר מכן נשמעת האם מסבירה את מעשי האב בהפרעת שינה שממנה הוא סובל בשם סקס-סומניה, שגורמת לו לקיים מגע מיני תוך כדי שינה. "מסתבר שלאבא יש מלא סימפטומים של ההפרעה הזאת, שאף פעם לא קישרנו. זה כל הדברים שהיינו צוחקים עליהם בבית. אני מתה שזו תהיה תשובה", אמרה האם והדגישה לכל אורך השיחה ש"הדבר החשוב הוא, שזה נכון, ושאני מאמינה לך. זה קרה לך".
כעבור כמה ימים כתבה לה האם ש"אבא הלך לבדיקת פוליגרף. הוא הלך בגלל שרצה שאת תדעי. שתאמיני לו. אני חושבת שרצה שגם אני אראה את התוצאה". בחקירת המשטרה טענו השניים כי האם שיקרה ודבריה בהקלטה היו הצגה.
עוד נחשף בתחקיר המקום, כי חקירת המשטרה התפתחה רק לאחר שהמטפלת של ט' נחשפה להקלטות ולאחר התייעצות, הובהר לה כי החוק מחייב אותה לדווח לשירותי הרווחה כשיש קטינה בסיכון. החשש היה שאחותה הקטינה של ט', שמתגוררת בבית ההורים, נמצאת בסכנה ועלולה להיפגע גם היא.
בחלוף שנה מאז המעצר הדרמטי של ההורים, ט' מבודדת ממשפחתה ומנסה להשתקם. הוריה אמנם נעלמו מהתודעה, אך הם ממשיכים לגור ביישוב המבוסס ביחד עם בתם הקטנה. הוא הושעה מהוראה במוסד האקדמי שבו לימד והאם עדיין מלמדת. קולגות רבים של השניים עדיין משפשפים את העיניים. הגם שכשאנשי טיפול הם מתעקשים שהם מאמינים לט', מי שמכיר אותו עדיין מקווה שהסיפור כולו יתברר כלא נכון.