אביה של נעה (שם בדוי) שנאנסה על ידי שני צעירים ממרכז הארץ שתיעדו את האונס בווידיאו והפיצו אותו, לא יודע על מי הוא כועס יותר – על הנאשמים באונס, או על הפרקליטות שלא ממצה איתם את הדין. לפני שלושה חודשים גילה שבתו נאנסה אונס קבוצתי לפני כשנתיים, ושהוא לא שמע על זה, לא ממנה ולא מהגורמים המטפלים. "קיבלתי טלפון מהפנימיה שהבת שלי נדרשת לבוא לתת עדות על איזשהו אירוע", הוא משחזר בראיון בלעדי ל"מקום הכי חם". "מסתבר שהאירוע הזה הוא אירוע אונס קשה מאוד שהיא עברה, המשטרה לא יידעו אותי בכלל על האירוע הזה, שמעתי את זה רק דרך העו"סית של הבת שלי. למשטרה נודע על כך דרך סרטונים שהופצו באינטרנט".
באותו רגע הוא גילה שהאירוע הטראומטי לא נגמר, אלא ממשיך לצלק את נפשה של בתו: הפוגעים צילמו את האונס והסרטונים הופצו בכל הרשתות החברתיות. גם היום, שנתיים אחרי, הם מסתובבים ברשת. רק לפני שבועיים נחשפה קרובת משפחה שלו לקבוצת נערים שנכנסה לחנות בקניון וצחקקה כשהיא צופה בסרטון ונוקבת בשמה של נעה.
כל הנקודות התחברו לו. הוא הבין שהסרטונים המזעזעים שהופצו היו המקור להצקות והבריונות ברשת שעברה בתו. "היא הסתירה את זה מאיתנו כל השנים ונשארה עם זה לבד", הוא מספר, "היא התביישה במה שקרה לה. שמענו קריאות שקוראים לה. רק כשזה התפוצץ הבנו איזה גיהנום היא עברה בפנים. זה שבר אותנו, התפרקנו לגמרי.
"הבת שלי מסתובבת עם הטראומה שהסרטונים שלה ברשת ואנשים כותבים לה הודעות ומציקים לה ושולחים לה תמונות פורנוגרפיות. היתה תקופה שילדים היו נוסעים פה באופניים החשמליים שלהם וקוראים לה 'זונה'. החרדה החברתית והנידוי שהבת שלי עברה הוא מזעזע פשוט". לדבריו, מאז האירוע בתם השתנתה לגמרי והיא סובלת ממצבי רוח קיצוניים: "רגע אחד היא יכולה להיות רגועה, ואז פתאום להיות קצרת סבלנות ולהתפרץ ולבכות. היא פשוט לא אותה ילדה".
כאילו לא די בכל זה, במשך שלושת החודשים הקשים מנשוא, גזרה עליו הפרקליטות שתיקה. צו איסור פרסום גורף הוטל על הפרשה. אף שהוגש נגד שני הנאשמים כתב אישום חמור, הושתק קולם של נעה ומשפחתה, בזמן שהסרטונים שמבזים אותה עדיין מופצים לכל עבר. "זה מרגיש שהמדינה פשוט בחרה צד, להגן על הפוגעים, מסיבות השמורות איתם", אומר האב בתסכול. "אני עד היום לא מבין למה המדינה כל כך רוצה לשמור את כל הסיפור הזה בפנים".
התסכול רק גבר כשנעה זומנה למשרדי הפרקליטות והתבשרה שהפרקליטות החליטה לסגור את התיק – המגובה כזכור בסרטונים שיש בידיה – בהסדר טיעון מקל עם שני הנאשמים. לפי פרטים שהגיעו לידי "המקום", לפי הסדר הטיעון שגיבשה הפרקליטות עם הסנגורים של שני הנאשמים, הפרקליטות תמחק מכתב האישום את סעיף האונס בנסיבות מחמירות של ילדה פחות מגיל 14 ותמירו בסעיף מקל יותר של בעילת קטינה, כשרכיב אי ההסכמה יימחק. אישומים נוספים כמו סחיטה באיומים יימחקו אף הם.
"נעה נאנסה", אומר האב בתקיפות. "זה תיק אונס פר אקסלנס שצריך להגיע לבית משפט עם כתב אישום חריף. אותם אנשים פיתו אותה לבית בלי שהיא ידעה מה הכוונות האמיתיות שלהם, סגרו אחריה את הדלת, איימו עליה שלא יתנו לה לצאת אם לא תיתן להם את מה שהם מבקשים. במהלך כל האקט היא גם אומרת להם 'לא' במפורש. מה יותר ברור מזה? זה תיק קשה מדי מכדי שייסגר בהסדר טיעון".
לדברי האב, ההחלטה של הפרקליטות ללכת לכיוון של הסדר טיעון תמוהה כשהראיות בתיק כל כך חותכות. "הפרקליט שישב איתנו (מיקי פורן – ר"ח, מ"א) הסביר שמבחינתנו סגירת התיק היא ניצחון. התיק ייסגר, אנחנו נשכח את האירוע שקרה, הבת שלי תשכח את האירוע שהיה, כולם יכולים להמשיך הלאה. אז לא! אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה. קרה פה אירוע. זה לא משהו שאפשר לשכוח אותו. אין פה ניצחון. יש פה צורך בעשיית צדק ויש טיפול ארוך שהבת שלי תצטרך לעבור כדי שהיא תצליח, אם בכלל, להשתקם. זה הרגיש נורא, זה הרגיש כאילו אנחנו חפץ, משימה שרוצים לסיים ולהמשיך הלאה.
"כשיצאנו מהפרקליטות הבת שלי בכתה. ומה שהיא אמרה שם פשוט זיעזע אותי. היא אמרה: 'כואב לי שהם חושבים שאני לא אמרתי 'לא', כואב לי שהם חושבים שאני הסכמתי לכל זה'. כואב לה שמתייחסים אליה כמו איזשהו חפץ ואפילו אולי חצי מאשימים אותה שהיתה בסיטואציה כזאת. כשהפרקליט שאל את נעה האם היא מוכנה להעיד היא אמרה 'כן'. היא אמרה מפורשות כן. היא מבקשת שהם יתנו את הדין על מה שעשו. היא גם ביקשה ממני כל החודש האחרון לעשות הכל כדי שהם ישלמו על מה שעשו לה. היא אמרה 'הם פגעו בי, הם רצחו את הנשמה שלי. אני לא מוכנה לקבל עכשיו כזה דבר שהולכים איתם להסדר מקל, לא יכול להיות דבר כזה'.
"כל מה שהם (הפרקליטות – מ"א, ר"ח) רוצים זה לעשות את העבודה שלהם קלה, לתקתק את התיק ולעבור לתיק הבא. כאילו לציבור לא אמור להיות אכפת ממה שקרה פה. אבל יש פה אנשים במדינה שאונסים ולא משלמים על המעשים שלהם. והפרקליטות דואגת לזה".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק ומפגש עם המתלוננת, הוגש כתב אישום בתיק המאמץ את גרסת המתלוננת במלואה. כיוון שכתב האישום שהוגש מתאר באופן גרפי את העבירות אשר בוצעו במתלוננת הקטינה, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לאשר לפרסם תקציר (ולאסור פרסום של המסמכים המפורטים). מטרת התקציר, מחד לשמור על כבוד המתלוננת ומאידך להגן על זכות הציבור לדעת. בהליך המדובר וטרם הדיון בבקשה לאישור התקציר, עודכנה הפרקליטות כי המתלוננת מיוצגת והעתק מהבקשה הועבר לעיונה ואושר על ידה. בדיון שהתקיים בנושא, קיבלה הפרקליטות את עמדת המתלוננת ולא התנגדה לבקשה להתרת פרסום פרטי התיק פרט לפרטי הקטינים המעורבים בתיק.
"בין הצדדים בתיק התקיים משא ומתן לצורכי הסדר טיעון. לאחר גיבוש ההצעה הראשונית של ההסדר, זומנה המתלוננת לפגישה בפרקליטות על מנת שתוכל לשטוח את עמדתה להצעת ההסדר. במסגרת הפגישה ציינו נציגי הפרקליטות כי השיקול המרכזי שעמד בגיבוש ההסדר זה טובת המתלוננת והצורך לחסוך לה צפייה בראיות שביקשה להימנע מלצפות בהן במהלך חקירת התיק ובפגישה בפרקליטות.
"לאחר הפגישה עם המתלוננת ושמיעת עמדתה בוחנת בימים אלה הפרקליטות את הסדר הטיעון וטרם התקבלה החלטה. לאור האמור לא נוכל להיכנס לפרטים הנוגעים למשא ומתן בעניינו אבל חשוב להדגיש כי השיקול המרכזי שעמד בפני הפרקליטות במהלך המשא ומתן היה טובתה של המתלוננת".