אלפי צועדות השתתפו היום ב"צעדת השרמוטות" שהתקיימה בתל אביב זו הפעם השמינית. לדברי עמותת כולן שאירגנו את האירוע, לצעדה שהחלה מכיכר רבין והסתיימה בקצה של שדרות רוטשילד בתל אביב הגיעו יותר מ-5,000 משתתפות ומשתתפים, עלייה ניכרת משנה שעברה. המפגינות נשאו כרזות עליהם נכתב: "אישה – לא רכוש״, ״גם אם לא צעקת אנחנו צועקות״, ״את לא אשמה״, ״דורשות ענישה מחמירה לפוגעים״.
בין הנואמות בבמה המרכזית היתה שרי גולן, אחת מנפגעות עבריין המין אלון קסטיאל. "לא רק שהגשתי תלונה נגד ההמלצות של כל משפחתי וחברי אלא גם נחשפתי בתקשורת נגד כל ההמלצות שלהם. ואתן יודעות מה? הן צדקו חלקית – כל מה שהן איימו עלי שיקרה לי קרה. זה פגע בפרנסה שלי, המשפחה שלי, בבריאות שלי ובבריאות הנפשית שלי. אבל גם אני צדקתי – כי זה שווה את זה, כי אני פה וקסטיאל בכלא".
לאחר הצעדה אמרה גולן: "התמיכה של נשים וגברים בנושא מרגשת אותי באופן שקשה לי לתאר. פנו אלי בנות בתיכון שאמרו לי שהן באו לצעדה רק בגלל המקרה שלי זה דבר מרגש שממלא אותי תקווה".
גם עו"ד ניצן כהנא, מנהלת משותפת במטה למאבק בסחר נשים ובזנות, נאמה בצעדה. "הנפגעות הראשונות מהחיסול המתוכנן של שלטון החוק יהיו אנחנו. השבוע נחלצנו ממה שהיה יכול להיות הסיוט הכי גדול של המאבק הפמיניסטי בישראל, לשלטון החוק, לדמוקרטיה…נחלצנו בעור שינינו מאלו שאומרים שנשים לא יכולות לשרת בצבא. אלו שאומרים שצריך לעשות הפרדה בין נשים וגברים. אלו ששולחים אותנו לירכתי האוטובוס.
"אנחנו צועדות כאן היום, לא רק בשביל מי שנמצאות כאן איתנו אלא בשביל כל הנשים בישראל, מבני ברק ועד קריית שמונה, מטייבה ועד דימונה. אם כבר היום מוחקים אותנו – דמיינו איך ייראו החיים שלנו בלי ההגנה הכי בסיסית נגד הפליה, הדרה או ניצול מיני, בלי בית משפט עליון.
"אנחנו נלחמות כאן על הזכויות הכי בסיסיות שלנו", הוסיפה כהנא. "נמאס לנו שב-2019 עדיין אחת מכל אחת מאיתנו מוטרדת מינית, אחת מכל שלוש נאנסת, וכשזה קורה, אנחנו נאלצות לחשוב פעמיים אם להתלונן במשטרה…הגיע הזמן, שההם שם למעלה ייזכרו שהם השליחים שלנו – לא אנחנו השפחות שלהן. הגיע הזמן, שתקציב המדינה לא יושפע מקבוצות אינטרסים קטנות, אלא מאחת גדולה – הנשים בישראל, שמבקשות לעשות פה מהפכה".
מרווה זוהר, מקימת "אדמת מרפא פמיניסטית" אמרה באירוע כי "אילו זה היה תלוי בשר הבריאות ליצמן, שאמר לי שלא יכול לעסוק בטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מפאת הצניעות, לא הייתי פה… אנחנו צריכות לקחת את הריפוי שלנו בידיים שלנו".
צילום: וננה בוריאן 
מרווה זהר. צילום: מאשה אבירבוך 
שרי גולן נואמת 
ניצן כהנא נואמת
רבע מהצועדים – גברים
ברכה ברד, מנכ"לית עמותת כולן שמפיקה את הצעדה ברחבי הארץ זה ארבע שנים, אמרה כי "השנה הרגשנו את הצמיחה במספר המשתתפים והתומכים, ואנחנו רואות את זה גם ברשתות החברתיות. היו יותר נשים משנה שעברה, זה הרגיש כמו המון אדם והיה גם שיעור גברים מאד יפה. נשים בכו בצעדה, ובכו כשהגיעו לבמה בסיום ושמעו את גולן מדברת על מה שהתמיכה שלנו הייתה עבורה. מבחינתנו זה רגע השיא של השנה".
איילה סלע, ממארגנות הצעדה וחלק מהוועד המנהל של עמותת כולן, אמרה כי "היה מרגש כי זה היה גדול יותר משנה שעברה, מלא צעירות, מלא ילדות, מלא גברים. אנחנו לא מתנצלות יותר, לא נשתוק ולא ישתיקו אותנו יותר".
בין המשתתפים הרבים הפעם היו כאמור גם לא מעט גברים, הרבה יותר מאשר באירועים והפגנות פמיניסטיות קודמות. יותם קונסטנטיני, מארגון אסל"י ["ארגון סרט לבן ישראלי", חלק מתנועה עולמית של גברים שפועלים נגד אלימות מגדרית; מ"פ] אמר אחרי הצעדה: "שמחתי שרבע מהצועדות היו צועדים, זה לא ברור מאליו וזה מרגש וכיף לראות כזה ציבור של גברים שמשמיע את הקול שלו נגד אלימות כלפי נשים, שמבין שיש לנו את האחריות להביא את הבעיה הזאת לפתרון. היו נערים שבאו, בני זוג, זה מרגש שזה שינוי שקורה ואני מקווה שהמשתתפים בצעדה יידעו להשמיע את הקול שלהם גם ביומיום".
היו הרבה מאד גברים שעמדו לאורך הצעדה וצילמו את הצועדות
"יש הרבה גברים שמטרידים גם בצעדה, שלוקח להם זמן לקלוט שזה שעוברת צעדת השרמוטות לא משפר את הסיכוי שלהם למין. אני חושב שבין אלה שצילמו היו גם כאלה שצעדו עם הצעדה וצילמו. הבחירה של הצועדות להצטלם היא בדיוק הרעיון של הצעדה – שאישה יכולה לרצות, ויכולה גם לא".
צעדת השרמוטות היא חלק מתנועת ה-Slutwalk העולמית, שנוסדה בקנדה כאשר שוטר מקומי אמר שנשים צריכות להפסיק להתלבש כמו שרמוטות אם הן לא רוצות להיאנס. יוזמות ה-Slutwalk הראשון מחו נגד התפיסה שקושרת בין התנהגות ולבוש הנפגעות לבין התקיפה שהן עברו ושהן הביאו זאת על עצמן.
גם בישראל, בכל שנה מאז 2011, נערכת צעדת מחאה ציבורית נרחבת כנגד אלימות מינית, האשמת הנפגעות וביוש מיניות נשית. האשמת הקורבן היא שם כולל לתופעה של הפניית האצבע המאשימה בעבירות מין כלפי הנפגעות, ולא כלפי התוקפים. היא קיימת בכל דרגי וחלקי המערכת שאמורה להגן על נשים ולהבטיח את ביטחונן. הצעדה גם יוצאת נגד אוזלת היד של רשויות החוק והאכיפה בטיפול בנושא אלימות מינית.
סייעה בהכנת הכתבה: מאשה אברבוך