דנה פולניצר ומארק דה מאן הם בני זוג כבר שלוש וחצי שנים. היא עורכת דין שמתגוררת בארץ, הוא בהולנד. היא יהודייה, הוא לא. הם נפגשו כאן כשעבד עבור חברה ישראלית בתחום המתכת. אחר כך התקדם והפך למנהל ההפצה של החברה בהולנד. הזוגיות הפכה לבין יבשתית, הם נפגשו מדי חודש. עד שבאה הקורונה.
ב-18 במרץ קיבלה המדינה החלטה על סגירת הגבולות לזרים זרים שאינם אזרחי ישראל או תושביה, למעט אלו שמרכז החיים שלהם בישראל. האיסור על כניסת זרים ועצירת הטיסות קרע את דה מאן ופולניצר זה מזו. כמותם יש עוד כאלף זוגות שלא ראו אחד את השנייה במשך חודשים.
ביוני איפשרה המדינה להגיש בקשה לוועדת חריגים לכניסת בן זוגו של האזרח הישראלי, אבל העמידה שורה של תנאים נוקשים בדרישות הסף שלה. הצגת תעודת נישואים למשל, גם ממדינה זרה או רישום במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל כזוג נשוי. המדינה ביקשה מהזוגות להוכיח שבן הזוג שהוא אזרח ישראלי שהה בארץ לפחות 180 יום בשנה החולפת ובן הזוג שאינו אזרח ישראלי שהה בישראל לפחות 90 יום בשנה החולפת.
אלא שדה מאן ופולניצר לא נישאו ולא מתכוונים להתחתן. "אם מבחן הכניסה היה הזוגיות שלנו, אנחנו עומדים בקריטריון", היא אומרת. "אנחנו לא שונים מבני זוג שאחד מהם עובד בחו"ל".
פולניצר, בעלת האזרחות האירופית יצאה לפגוש את בן זוגה בהולנד. היא חזרה לארץ בטיסת חילוץ ונאלצה לשהות שבועיים בבידוד. "זה לא מחיר שאני יכולה לשלם", היא אומרת. "אני מבקשת שיאשרו למארק להיכנס לארץ".
היום תתכנס הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה לבחון את נהלי הכניסה ארצה עבור בני זוג של אזרחי ישראל שאינם יהודים, אינם אזרחי ישראל ומרכז חייהם אינו בישראל. הזוגות מקווים שהוועדה מענה לבקשותיהם, תרחיב את ההחרגות ותקל על כניסתם של בני הזוג לישראל. פולניצר ודה מאן מקווים שסוף סוף הם יוכלו להתאחד.
מבחן של אזרחות
"שלחתי למשרד החוץ תיעוד של הכניסות והיציאות מהארץ שלי ושל מארק וגם תמונות שלנו, כמו שעושים כשמוכיחים זוגיות בפני בית משפט בהליכים אחרים", היא אומרת. "העברנו הצהרה של מארק שהוא לא מגיע לישראל למטרת תיירות, שהוא מתחייב לשהות בבידוד עם בואו ארצה ולעשות ביטוח בריאות מתאים. תוך 24 שעות חזרו אלי עם תשובה שלילית, בטענה שאני לא עומדת בתנאים.
"לצערי מבחן הכניסה לישראל הוא מבחן של אזרחות ולא מבחן של קשר. אף אחד פה לא היה מוכן לבדוק את הזיקה ביננו. במשרד הפנים טענו שאין להם זמן לבדוק את הטענות שלי. זו שטות גמורה. הגבולות סגורים עכשיו ויש להם הרבה זמן וכוח אדם פנוי. "בן הזוג שלי היה בישראל זמן רב יותר מאשר האברכים שקיבלו החרגה להיכנס לארץ ויותר מאשר היורדים שחזרו לישראל. אני מקווה שבוועדת הקורונה יאמרו היום שהם מוכנים להגמיש את הקריטריונים לכניסה ארצה. אם למשרד הבריאות יש התנגדות, שיאמר אותה. אם הקריטריון הוא אזרחות, שלמעשה מתכוונים ליהדות, שיגידו את זה בריש גלי. זה קריטריון גזעני – אבל לפחות גלוי".
"אם הקריטריון הוא אזרחות, ולמעשה מתכוונים ליהדות, שיגידו את זה בריש גלי. זה קריטריון גזעני – אבל לפחות גלוי"
ב-30 ביוני שלחה האגודה לזכויות האזרח מכתב לרשות האוכלוסין וההגירה, ובו ציינה כי מדיניות משרד הפנים היא "מפלה ופסולה". במכתב ציינו כי ישנם מקרים שבהם הורים מופרדים מילדיהם משום שההורים אינם נשואים. "אם יצאו הילדים עם ההורה שאינו ישראלי מחוץ לישראל, ההורה לא יורשה ללוות את הקטינים בטיסה ולהיכנס עימם לארץ, ואם נמצאים הילדים בישראל, הם מופרדים מההורה השוהה בחו"ל, שאינו מורשה לחזור", כתבו.
לדבריהם, הגיעו אל פתח האגודה מקרים שבהם בני זוג נאלצו לצאת מהארץ לתקופה קצרה בענייני עבודה או בעניינים משפחתיים, ונותרו מחוץ לישראל למשך חודשים ארוכים, ללא מקום מגורים ראוי, ללא עבודה וללא מקור הכנסה. "תנאי הסף שנקבעו בהחלטת הרשות משקפים הכרה בזכותם של בני זוג נשואים לאחד את התא המשפחתי בישראל – והתעלמות גורפת ומוחלטת מזכותם המקבילה של מי שמנהלים חיים משותפים ללא נישואין – זכות שהוכרה פעמים רבות בפסיקה", אמרו.
"התייחסות צרת אופקים"
את קבוצת הפייסבוק "משפחות רוצות להתאחד" פתחה פליאה קטנר בזמן הסגר במרץ, כשהבינה שהמדיניות הממשלתית תמנע ממנה ומבן זוגה השוודי אריק להיפגש. "ידעתי שאצא למאבק והכנתי את הרקע", היא אומרת. "אספתי ישראלים שלא יכולים לראות את יקיריהם בגלל מדיניות אי כניסת זרים ובידוד של שבועיים. אספתי חברים במצב דומה לשלי, כאלה שמרכז החיים של בני הזוג שלהם לא פה בישראל".
קטנר מספרת ששלחה בשם כאלף הזוגות מכתבים לשרי הפנים, הבריאות והחוץ, ולא קיבלה מענה. "אנחנו לא מבקשים לשנות את חוקי ההגירה של ישראל", היא אומרת. "אנחנו רוצים להחזיר את המצב לקדמותו, לשגרה הזוגית והמשפחתית. משפחות מגיעות בהמון צורות, לא כולם נשואים ולא כולם רשומים. אבל הקריטריונים של רשות האוכלוסין מאוד יבשים".
בקבוצת הפייסבוק שמנהלת קטנר עלה מקרה של בני זוג שאחד מהם נמצא בתהליך אזרוח בישראל. "הוא יצא למדינת המוצא שלו כדי לשהות עם בני משפחתו, אבל לא נותנים לו לחזור לארץ להמשיך את התהליך", היא מספרת.
"משפחות מגיעות בהמון צורות, לא כולם נשואים ולא כולם רשומים. אבל הקריטריונים של רשות האוכלוסין מאוד יבשים"
לזוג אחר חסרים עשרה ימים כדי לעמוד בקריטריונים של ועדת החריגים לגבי משך השהייה בארץ של בן הזוג שאינו אזרח ישראלי. במקרה נוסף בת הזוג הישראלית הגיעה לארץ ללדת ובן הזוג שלה נאלץ לראות את הלידה בוידיאו, משום שלא קיבל אישור להיכנס לארץ. "זה מחדל", היא אומרת. "ההתייחסות של המדינה צרת אופקים והיא דורסת קבוצות באוכלוסייה".
בראיון בבוקר טוב ישראל ב-22 ביוני התייחס מנהל רשות האוכלוסין וההגירה שלמה מור יוסף למקרה האחרון. לטענתו האישה לא רשמה את בן הזוג שלה במרשם האוכלוסין ולא המציאה תיעוד לזוגיות. עוד הוסיף כי תפקידה של הרשות הוא לשמור על הזהות היהודית דמוקרטית של ישראל, ולשמור שהנגיף לא יכנס ארצה.
"אין אפשרות לרשום אדם כבן הזוג בלשכת האוכלוסין", טוענת פולניצר. "האפשרות הזו קיימת רק במקרה של נישואין. האם מנהל הרשות לא מכיר את נהלי המשרד שלו? אלך עוד היום לרשום את מארק כבן הזוג שלי, רק שיגיד לי איפה".
הזוגות שמנהלים מערכת יחסים בשלט רחוק מבינים שהקורונה פה כדי להישאר ושסגר הטיסות יימשך עוד זמן רב, בעיקר לנוכח הגל השני שעובר על ישראל. "אם לא יהיה שינוי במדיניות, בקצב הזה אולי לא נמות מקורונה – אבל נמות מבדידות", הם אומרים.