השימוע בתיקי בנימין נתניהו החל ועימו החלה מערכה נוספת במחזה התעתועים שבו רב הנסתר על הגלוי. עיני הציבור נשואות אל דמות המפתח שתכריע את גורל תיקיו של נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ואולם המבט אינו אחיד. ניתן לחלק זאת לשלושה סוגי מבטים:
ישנו הציבור אשר מאמין לטענותיו (מופרכות ככל שיהיו) של נתניהו לרדיפה, וכך הוא בוחן את הליך השימוע; ישנו הציבור (ועימו רוב התקשורת) שמאמין שמנדלבליט פועל במקצועיות נטולת פניות; וישנו הציבור שבחן את צעדיו של מנדלבליט לאורך תקופה ארוכה, והגיע למסקנה המדאיגה שהיועמ"ש משרת באופן עקבי ושוטף את נתניהו.
אומר כבר עכשיו שאני נמנית על הקבוצה האחרונה, ובשורות הבאות אשרטט בפניכם את העובדות של התנהלות מנדלבליט בתיקי נתניהו, מהן עולה בעיני תמונה מעוררת דאגה עמוקה שהיועץ המשפטי לממשלה נשבה בידי חשוד/נאשם בפלילים. כדי להבין, צריך להתחיל בהתחלה:
הליך מינוי מוזר
מנדלבליט – המועמד המועדף על ידי נתניהו – היה מועמד יחיד שהומלץ על ידי ועדת האיתור בסוף 2015. השורה הזו לבדה אמורה לעורר תמיהות. הייתכן שבכל מדינת ישראל ישנו מועמד אחד בלבד המתאים למשרת היועץ המשפטי לממשלה?
בוודאי שלא, וזה הרגע להציץ אל מבנה אותה ועדת איתור: שניים מתוך חמשת חבריה היו נציגי הממשלה והכנסת – בהן שולט נתניהו. חבר נוסף היה נציג לשכת עוה"ד שבראשה עמד אז אפי נוה – חבר ומקורב למנדלבליט (שבהמשך פסל את עצמו מלדון בפרשת הברחת המאהבת בנתב"ג של נוה, בשל אותה ידידות). כלומר למועמד המועדף ע"י נתניהו היה בלוק חוסם בוועדה, וכך נפלו כל שמונת המועמדים האחרים שהיו.
אבל אישור מועמדותו של מנדלבליט בוועדת האיתור לא עבר לגמרי חלק. ברקע עמדה חוות דעת היועמ"ש הקודם יהודה ויינשטיין לגבי התנהלות מנדלבליט בפרשת הרפז. ויינשטיין דרש מנתניהו לשקול את המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה וזאת בשל "כתם נורמטיבי ערכי" וסתירות רבות בגרסאותיו בחקירות במשטרה. השופט בדימוס אשר גרוניס היה בדעת מיעוט כנגד מינוי של מנדלבליט, בעיקר בשל המעבר המיידי ללא תקופת צינון מתפקיד מזכיר הממשלה (משרת אמון) לתפקיד התובע הכללי והיועץ המשפטי לממשלה.
בעת מינויו של מנדלבליט למשרה, כבר נולדה ובאה אל אוויר העולם פרשת המעונות שבמרכזה שורה ארוכה של חשדות נגד שרה נתניהו. כשמנדלבליט מונה, שרה נתניהו כבר הייתה חשודה. יתרה מזאת, בשלב שבו מונה מנדלבליט, בנימין נתניהו כבר היה מודע למעשיו במגוון הפרשות, שבהמשך יהפכו בחלקן לתיקים פליליים.
לזה תוסיפו את העניין הבא: ניר חפץ, שליחו של נתניהו באותה עת, היה מעורב בקידום מועמדותו של מנדלבליט, ופורסם למשל כי הביא אותו לפגישה עם העיתונאי דן מרגלית. ברקע חפץ היה מעורב גם בסיפור מועמדותה של השופטת בדימוס הילה גרסטל. בפרשה שזכתה לכינוי "מינוי תמורה זיכוי", סיפרה גרסטל לחברתה, שופטת העליון דאז אסתר חיות, שקיבלה ממקורבי נתניהו הצעה להתמנות למשרת היועץ המשפטי לממשלה בתמורה לסגירת תיקי המעונות. לדבריה היתה מזועזעת. בהמשך שינתה את גרסתה לגבי מובהקות ההצעה, ומנדלבליט סגר את התיק. האם הצעה דומה קיבל גם מנדלבליט?
כשאנו באים לנתח את התנהלותו של מנדלבליט, חובה עלינו לזכור את החטא הקדמון: הליך מינויו מעורר התמיהות, תוך הכשרת ניגוד עניינים מובנה שנובע מהקרבה לנתניהו. כך מתחיל סיפור תיקי נתניהו.
מריחת זמן ושנמוך תיקים
מנדלבליט יודע לנאום יפה. יעידו כל שומעיו, הוא יודע לומר את המילים הנכונות ולרומם את שלטון החוק. אבל אדם נמדד במעשיו. ואת המהלכים של מנדלבליט בתיקי נתניהו השונים צריך לבחון ראשית במבט-על במבחן התוצאה.
לוחות זמנים: למרות שהפרשיות פרצו לאוויר העולם ב- 2105 ו-2016 והיו למן הרגע הראשון תחת טיפולו של מנדלבליט, ההחלטה על כתב אישום צפויה רק בסוף 2019. מריחה של שנים.
החלטות: בתיקים 1,000, 2,000 ו- 4,000 המשטרה סברה שמדובר בתיקי שוחד. גם פרקליטות מיסוי וכלכלה ורוב מוחץ בפרקליטות ופרקליט המדינה סברו שאלה תיקי שוחד. מנדלבליט החליט לשנמך את תיקי 1,000 ו-2,000 לעבירה פחותה של מרמה והפרת אמונים.
במבחן התוצאה והמספרים רואים מריחת זמן ושנמוך תיקים, שהוא למעשה טיוח. שיטת הצמצום והטיוח הזו ניכרת גם בפרטים הקטנים בתיקים השונים. שווה להתעכב על כל אחד מהם ואז על המכלול, כדי לראות בבהירות את התמונה המלאה:
פרשת הצוללות וכלי השייט – תיק 3,000: פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה. לתיק הזה המשטרה העניקה את המספר 3,000, כלומר המשטרה חשבה שזה חלק מסדרת תיקי נתניהו וקשור אליו אישית. אלא שמנדלבליט הרחיק את הפרשה מנתניהו עוד בטרם חקירה, בהכריזו עליו כ"לא חשוד", הכרזה שבהמשך הגדיר אותה פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, "עלולה להביא לשיבוש חקירה", וטען שעל מנדלבליט לזרז את החקירה.
למרות שהפרשיות פרצו לאוויר העולם ב- 2105 ו-2016 והיו למן הרגע הראשון תחת טיפולו של מנדלבליט, ההחלטה על כתב אישום צפויה רק בסוף 2019. מריחה של שנים
אבל רשימת טיוחי מנדלבליט בתיק 3,000 הולכת ומסתעפת אף יותר: בתחילה מיד לאחר החשיפה של רביב דרוקר הכריז מנדלבליט שאין בפרשה "פן פלילי"; ואז השתהה בפתיחת בדיקה ואחר כך בפתיחת חקירה; מעולם לא חקר את נתניהו למרות שכל הכוורת האישית שלו מעורבת; חסם את צה"ל, משרד הביטחון, מבקר המדינה ומשטרת גרמניה מלבדוק או לחקור; לא השיב עד היום על שאלות שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון בנושא; המידע על קשריו העסקיים של נתניהו עם בן דודו וספק טיסנקרופ נתן מיליקובסקי היה מצוי בידי הפרקליטות זמן רב ולא נחקר;
הוא משהה כבר למעלה מחצי שנה פתיחה בחקירת קשרים אלה והמניות שמכר נתניהו; משהה כבר למעלה מחצי שנה את חקירת שקרי נתניהו למבקר המדינה והצהרות ההון הכוזבות שהעביר; חוקרים אומרים שמנדלבליט לא נותן להם לחקור כל מה שרוצים לחקור; נושא הצוללות המתקדמות למצרים לא נחקר ולא הופיע כלל בסיכומי המשטרה וגם לא נחקר מאז – למרות שבינתיים נתניהו הודה במו פיו שאישר את המכירה בסתר מאחורי גבה של צמרת מערכת הביטחון (זאת אחרי ששיקר לגבי זה כשנשאל).
קיבלתם סחרחורת? ראו מה קרה בתיקים האחרים:
מאשר לרוה"מ כל מימון ודחייה
תיק 1,000 – המתנות: מנדלבליט לא מאשר את בקשת המשטרה לחקור את בני הזוג נתניהו במקביל; מנדלבליט כן מאשר לנתניהו לקבל "מימון משפטי" מבעלי הון המעורבים בתיק – הכשר בפועל לטענת נתניהו ש"מותר לקבל מתנות מחברים" והחלשת הטיעון המרכזי בתיק.
תיק 2,000 – נתניהו-מוזס: מנדלבליט החזיק ברשותו כשמונה חודשים את קלטות נתניהו-מוזס שהוקלטו ע"י ארי הרו מבלי לעשות דבר; כשזה נחשף בתקשורת טען בתחילה שאין בהן חשד סביר כנגד נתניהו; רק כעבור זמן רב נוסף הורה על פתיחת חקירה; מנדלבליט עד היום לא אישר לפרסם את הקלטות הציבור, למרות שזה אינטרס ציבורי ברור.
תיק 4,000 – בזק-וואלה: למרות שהפרשה מתפוצצת עם חשיפה עיתונאית של גידי וייץ עוד באוקטובר 2015, מנדלבליט לא עושה דבר; רק חקירת רשות ניירות ערך מובילה לחקירה משטרתית שנפתחת רק ביוני 2017; עד היום לא פרסם מנדלבליט את עדויות עדי המדינה, למרות שזה אינטרס ציבורי ברור; תיק 4,000 שנולד מאוחר, שימש אמתלה לאיחוד תיקים ולדחיית ההכרעה בכולם.
עד היום לא פרסם מנדלבליט את עדויות עדי המדינה, למרות שזה אינטרס ציבורי ברור; תיק 4,000 שנולד מאוחר, שימש אמתלה לאיחוד תיקים ולדחיית ההכרעה בכולם
אבל העניין המתמיה מכל הוא החלטת מנדלבליט להוציא את שרה ויאיר נתניהו מהתיק כחשודים, בניגוד לדעת הפרקליטים האחרים ולמרות מעורבות ברורה של השניים. החלק המדהים הוא שמנדלבליט תירץ את הוצאתם בכך שלא נמצאה ראייה מסייעת לעדותו המהימנה של עד המדינה ניר חפץ. ואולם בהמשך התברר כי המשטרה כלל לא ביקשה לבדוק את הטלפון של שרה נתניהו, שבו ניתן היה למצוא את אותה ראיה מסייעת, קרי המסרונים לזוג אלוביץ'. מי שהגביל את המשטרה בחקירותיה בכל צעד זהו מנדלבליט.
פרשת המעונות: טיפול בפרשה פשוטה נמרח על פני שלוש שנים; משבעה תיקים נותר אחד מצומק; מנדלבליט לא נתן לציבור עד היום כל הסבר מדוע נסגרו ששת התיקים האחרים; מנדלבליט ניהל מו"מ על "כופר" ובהמשך לחץ על הפרקליטים לסיים את הפרשה בגישור ללא הרשעה פלילית; רק בזכות הפרקליטים בתיק נותרה לבסוף הרשעה פלילית – אם כי בסעיף הקל והזניח ביותר שקיים כנראה בחוק הישראלי.
המימון המשפטי וועדת ההיתרים: מנדלבליט מאשר לנתניהו לקבל כספים מבעלי הון, המהלך נבלם בוועדת ההיתרים, אז מנדלבליט מאפשר למבקר המדינה החדש (מינוי נוסף של נתניהו) להחליף את חברי ועדת ההיתרים הסרבנים באנשים מקורבים לליכוד, ולאשר את מתן הכספים לנתניהו במהלך מכובס שכונה "הלוואה".
שימוע: מנדלבליט מאפשר לנתניהו החשוד בחשדות חמורים להקדים בחירות של מדינה שלמה (בחירות 2019 מועד א) כדי לדחות את השימוע; ואז, למרות שנתניהו לא אסף את חומרי החקירה ונקט תרגילי שיהוי מול הפרקליטות, ולמרות שנתניהו שלח דף טיעונים ריק תוך צפצוף בוטה על הנחיות פרקליט המדינה – מהלך שלבדו אמור היה לאיין את קיומו של השימוע – למרות כל זאת אישר מנדלבליט לנתניהו ארבעה ימי שימוע; שלשום, לאחר שהחל השימוע, נודע שאושר יום נוסף לבקשת פרקליטי נתניהו.
כל יום של דחייה ומריחת זמן משרת את נתניהו פוליטית ומשפטית, ומנדלבליט מאשר כל בקשה.
יותר ממאה פגישות ביחידות
לכל הרשימה הארוכה הזו, צריך להוסיף את פריט המידע המדהים הבא: נתניהו נועד ביחידות עם מנדלבליט למעלה מ- 100 פעמים. זה מספר הפעמים שיודעים עליהן. בארבע עיניים. באופן חסר תקדים. ללא פרוטוקול או תיעוד כלשהו. לאחר חשיפת העיתונאי אורי משגב בנושא, הפסיק משרד המשפטים לתת מידע נוסף לגבי המשך קיום הפגישות – זאת למרות שמדובר במידע השייך לציבור.
התברר כי המשטרה כלל לא ביקשה לבדוק את הטלפון של שרה נתניהו, שבו ניתן היה למצוא את אותה ראיה מסייעת, קרי המסרונים לזוג אלוביץ'. מי שהגביל את המשטרה בחקירותיה בכל צעד זהו מנדלבליט
התמונה המלאה אינה נותנת מנוח. לא מדובר במהלך אחד או שניים שבהם הלך היועץ המשפטי לקראת חשוד בפלילים. מדובר בעשרות רבות של מהלכים (שאנחנו יודעים עליהם), שנפרשים על פני כל התיקים. בכל מקום שבו היה אפשר לסייע, מנדלבליט נותן עבודה. לא מדאיג? לא מעורר מחשבה שמא משרת היועץ המשפטי נשבתה בידי חשוד בפלילים?
יש שיגידו "אבל מנדלבליט עדיין הכריז על כתב אישום בכפוף לשימוע בשלושה תיקים", כאילו יש בכך אליבי למקצועיותו של מנדלבליט. אבל האמת היא שכל מה שנראה סביר ותקין, קרה למרות מנדלבליט ולא בזכותו. למעשה, זה קרה בזכותם של שדרה רחבה של פרקליטים אמיצים בפרקליטות שנאמנים לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי.
הנה דוגמא שאנחנו יודעים עליה: כששקל מנדלבליט את החלטתו בתיקי האלפים השונים, הוא תכנן לסגור את תיק 2,000. הוא היה כפסע משם. רק בזכות עמידה נחושה ואיתנה של בכירי הפרקליטות מולו, התיק לא נסגר ו"רק" שונמך.
בכל מקום שבו היה אפשר לסייע, מנדלבליט נותן עבודה. לא מדאיג? לא מעורר מחשבה שמא משרת היועץ המשפטי נשבתה בידי חשוד בפלילים?
מנדלבליט לא המציא את שיטת הצמצום והטיוח. אמנם ניכר שהוא מתעלה על מורהו מתיקי ליברמן, יהודה ויינשטיין, אבל השיטה אותה שיטה: לא עושים פעולות גדולות, אלא נוקטים ב"שיטת הסלמי". פיסה פיסה מקלפים מהתיק, שנייה אחר שנייה מעכבים את התיק, לאט לאט מרגילים את כולם לעוד קצת טיוח, עוד מסמוס, עד שבוקר אחד קם עם ישראל לא מבין איך קרה שפרשיות התאדו ושחיתויות נקברו.
האם מנדלבליט נסחט?
אם הצלחתי לשכנע אתכם שמשהו לא בסדר בתמונה הגדולה, הישארו עימי לשאלה שמנקרת ודאי בראשכם: למה. למה זה קורה? מה מניע את מנדלבליט? האם מדובר ביועץ משפטי חלש ונרפה מול מי שמינה אותו? או שמא מדובר ביועץ משפטי שמעורב בצורה זו אחרת בעצמו במי מהפרשות ומנסה להגן גם על עצמו? (כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת פרשת הצוללות, נתניהו עצמו טען לגביו שהוא "שותף סוד").
ואולי יש אפשרות נוספת, שמעטים מעזים להגות אותה בקול: האם מנדלבליט נסחט? השאלה הזו אינה מופרכת כשרואים את המהלכים שננקטים כאן, לעיתים מהמקפצה (ראו את ניסיון החיסול הכפול מהחודשים ומהשבועות האחרונים לתובעת הראשית בתיקי נתניהו ליאת בן-ארי).
וכשאתם שואלים את עצמכם את השאלות האלה, חזרו לתחילת הדברים, וזכרו כיצד מנדלבליט מונה: מועמד יחיד בניגוד עניינים מובנה. החטא הקדמון.
מה מניע את מנדלבליט? האם מדובר ביועץ משפטי חלש ונרפה מול מי שמינה אותו? או שמא מדובר ביועץ משפטי שמעורב בצורה זו אחרת בעצמו במי מהפרשות ומנסה להגן גם על עצמו?
העין הפקוחה על מנדלבליט צריכה להיות פקוחה כעת שבעתיים. אם מנדלבליט רוצה להוכיח עמוד שדרה מקצועי ולהחזיר לעצמו את אמון הציבור כולו, הוא צריך לקבל בתום השימוע החלטות מקצועיות ומהירות. ואם נראה שוב סיטואציה שבה רוב מוחץ של הפרקליטים חושבים דבר אחד ומנדלבליט מחליט בשיטת הסלמי דבר אחר – יהיה זה סימן מובהק שאנו עדים לעוד טיוח. בסופו של דבר, תפקידו של מנדלבליט אינו להחליט אם נתניהו אשם או לא. בשביל זה יש בתי משפט. תפקידו בסה"כ לקבוע אם יש סיכוי סביר – בדגש על סביר – להרשעה. זהו.
ואם מנדלבליט רוצה להוכיח שלמרות כל פעולותיו עד כה הוא בוחר כעת בנאמנות לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי, הוא חייב לפתוח מיידית בחקירה מחודשת של פרשת הצוללות והמניות. כל יום שעובר הוא שיבוש חקירה בחתימת היועץ המשפטי לממשלה. וזו אולי העדות הברורה ביותר לטיוח של פרשת השחיתות הביטחונית הכי החמורה שידענו, שמתרחש אל מול פני מדינה שלמה.