עוד כישלון של הפרטה? טענות לליקויים קשים והעלמת מע"מ בחברות המפעילות את המעונות הנעולים

את הסיפור הבא חשוב להתחיל דווקא מהסוף. בשבועות והימים האחרונים פנינו לקבלת תגובה ממספר גופים ציבוריים ופרטיים. משרד המשפטים, משרד הרווחה, והחברות הפרטיות שזכו במכרזי ההפעלה של המעונות הנעולים בהם מוחזקים ילדות וילדים שהועברו לשם בצו בית משפט.

התקשרנו, ביקשנו שיחות רקע, הסברנו, שלחנו שאלות מפורטות, ועוד שאלות. אבל נציגי המשרדים בחרו שלא להגיב או להתחמק מתשובות ישירות. אם את חוסר הנכונות של החברות הפרטיות להגיב אפשר עוד לפטור בטענה כי הן, כביכול, לא חייבות לנו הציבור דבר, שתיקתם של מי שהיו אמורים בעולם מתוקן להגן על החוסים במעונות ולפעול במקצועיות ובשקיפות במסגרת תפקידם, היא בלתי נתפסת.

מנכ"ל המשרד, אביגדור קפלן, התבטא יותר מפעם אחת בראיונות כי "חסות הנוער זאת הפרטה שלא היתה במקומה. אתה לא יכול לתת לגורם חיצוני לטפל בילדים ששללת את חרותם". אבל בתקופתו ותחת אחריותו וועדת המכרזים של המשרד בחרה להעביר בפעם הראשונה את ההפעלה של המעונות הללו לחברות פרטיות הפועלות למטרות רווח, על פני העמותות שניגשו למכרזים, כמה מהן עם נסיון מקצועי וטיפולי של עשרות שנים.

אופן הבחירה התמוה של ועדת המכרזים הוסיף לתרכובת הנפיצה הזו התכתשויות משפטיות הנמתחות על פני כמעט שנתיים, מאז הכריז משרד הרווחה על הזוכים. עוד ועוד עתירות של עמותות שהפסידו או של החברות שזכו במכרז. בתי המשפט זהירים לרוב, ולא ממהרים להתערב בשיקול הדעת של ועדות מכרזים. העדות לכשל החמור מגולמת בעובדה שבמקרים הנדונים בתי המשפט לא דחו את העתירות על הסף (ואף פסקו בזכותן).

---

"מכרז של דיני נפשות"

כפי שהזכרנו בתחקיר הקודם בנושא חסות הנוער, הפרטה של מרחב לקטינים המקביל לבתי סוהר, הנוטל את חירותם, הובילה את משרד הרווחה ליצור לפני יותר מעשרים שנה ייצור כלאיים מוזר. תחת ההגדרה "פנימיות עבור נערים או נערות במצבי מצוקה קשים" מסתתר מערך בעייתי של מסגרות הנקראות על ידי אנשי משרד הרווחה "מעונות ממשלתיים". אלו מעונות בהם מרחבים "נעולים" או "סגורים" שהנער או הנערה מופנים אליהם תחת צו שיפוטי מיוחד המצווה על החזקתם במסגרת הזו.

הצורך בצו ברור, מאחר שהחופש של המוחזקים במעונות הללו מוגבל ביותר והם מהווים חלופה למאסר, או מסגרת הגנה עבור נערים ונערות שנמצאים בסכנה מיידית. המנהלים של המעונות הללו מועסקים כעובדי מדינה, עובדי משרד הרווחה, לצד אנשי צוות נוספים, כגון אמרכלים, רכזי חינוך וטיפול, ועובדים שונים שנותרו מהימים שלפני ההפרטה, אבל ה"מפעילים" של הצוות והמעון הן העמותות או החברות הפרטיות הזוכות במכרזים כל זאת בכדי למנוע יצירת זיקה תעסוקתית.

באוקטובר 2017 פרסמו במשרד הרווחה מכרז חדש להפעלת תשעת המעונות הנעולים הקיימים. פרקליטות המדינה, המייצגת את משרד הרווחה בעתירות השונות כנגד החלטות וועדת המכרזים מציינת גם היא באחת מתשובותיה לבית המשפט כי זהו "מכרז שמהותו דיני נפשות במובן העמוק ביותר…השירות שניתן מכוחו הוא שירות ייחודי, והוא נוגע באוכלוסייה פגיעה וחלשה טיפול חוץ ביתי סמכותי כופה…על מנת להפעיל מעון של חסות הנוער, המשרד מחויב לבחור את המפעיל הטוב והאיכותי ביותר, שניסיון העבר מולו מוכיח כי יספק לנערים ולנערות את מיטב השירות והטיפול הנדרש".

"ועדת המכרזים הפיקה לקחים רבים"

בדצמבר באותה השנה, לאחר שנסגר המכרז, דנה וועדת משנה של וועדת המכרזים במשרד הרווחה, על פני שלוש פגישות, בהצעות שהוגשו, ניקדה אותן בציונים והעבירה אותן להמלצת וועדת המכרזים שבחרה בזוכים. חברת "דנאל (אדיר יהושע) בע"מ", (קבוצת דנאל), זכתה בהפעלה של לא פחות משבעה מעונות, וחברת "תפארת בית חם" בשני המעונות הנוספים. לא רק שההחלטה הזו לא ענתה בקנה אחד עם טענות של ראש אגף תקון, אלין אלול, שטענה כי המכרז החדש ביקש לתקן "ליקוי" לשיטתה שהיה קשור לכך ש"יש עמותה אחת שמפעילה במשך 20 שנה ברצף שמונה מתוך תשעה מעונות ממשלתיים".

אלא שבעקבות העתירה של אותה עמותה, עמותת עינב, החליט בית המשפט המנהלי ביוני 2018 לבטל את החלטת וועדת המכרזים שלא להתקשר עם העמותה. "ראיתי מקום להתערב בהחלטה של ועדת המכרזים….הואיל ובהחלטה…נפלו פגמים של מסד עובדתי, וחוסר סבירות בקבלת ההחלטות על בסיס המסד הראייתי הפגם", כתב השופט בפסק הדין. נכון להיום, עמותת עינב חזרה להפעיל מעון ממשלתי אחד, קבוצת דנאל מפעילה שישה מעונות, וחברת "תפארת בית חם", מפעילה שני מעונות.

בעקבות פסק הדין בעתירת עינב טענה הפרקליטות כי "ועדת המכרזים הפיקה לקחים רבים". אלא שבמשרד הרווחה מסרבים לפרט איזה לקחים הוסקו, כשבמקביל מספר עתירות נגד הליכי ותוצאות המכרז, המתפרשות על פני אלפי עמודים, ממשיכות להצטבר, ואיתן הכפשות וטענות שמשליכות החברות והעמותות אלה באלה. בחלק מהעתירות כבר התקבלו פסיקות לטובת העמותות המערערות, כשבאחת מהן, בלטה תגובת הפרקליטות יוצאת הדופן.

בתשובתה לעתירה של עמותת "תקווה", שהפסידה במכרז להפעלה של אחד המעונות הנעולים במגזר הערבי, לאחר שהורדו לה ציונים במדד "שביעות רצון", הודתה הפרקליטות כי היה מדובר בהחלטה פסולה והיא נעשתה לאחר ש"המכתבים עליהם התבססה ועדת המכרזים בהחלטה על הפחתת הציון…נכתבו לבקשת המשרד". הפרקליטות הבהירה לבית המשפט כי היא מסכימה ש"במקרה זה, נפל פגם בהליך המכרזי מיסודו, באופן אשר הוליד החלטה פסולה. משכך אין, ולא יכולה להיות, תקומה להחלטה על הפחתת הציון".

בתשובתה לעתירה של עמותת "תקווה", שהפסידה במכרז, הודתה הפרקליטות כי היה מדובר בהחלטה פסולה שנעשתה לאחר ש"המכתבים עליהם התבססה הוועדה נכתבו לבקשת המשרד"

בסופה של התשובה הודתה הפרקליטות "כי מלכתחילה לא היה כל מקום לקבל החלטה על הפחתת הניקוד לעמותת התקווה. על רקע זה, בעתירתה של עמותת התקווה, נמסר בהודעה המשותפת שהוגשה על ידי העמותה והמדינה, כי יושב על כנו המצב הקודם, בו עמותת התקווה היא הזוכה במכרז". אלא שבעקבות התכנסות מחודשת של וועדת המכרזים, שבחנה בשנית את ההצעות, שוב נפסלה הצעת עמותת תקווה.

בשבועות הקרובים נבחן לעומק בתחקיר מקיף את הרקע להחלטות וועדת המכרזים בנוגע לשתי החברות הפרטיות שזכו במכרזים, וכיצד הם בחנו את הצעותיהם בהשוואה להצעות של עמותות אחרות שהתחרו על הפעלת צוותי המעונות, אבל כבר כעת עולות שאלות קשות בנוגע לחברות הפרטיות המפעילות שמונה מתוך תשעת המעונות.

אי הבנה בשדה הטיפולי המאתגר

כדי להצדיק את המהלכים הלא מנומקים לסגירת מסגרות של חסות הנוער ולפרסום מכרזי הפעלה חדשים, נוהגת אלין אלול, ראש אגף תקון, לתקוף באופן קבוע את המפעילים השונים בטענות על "תת תפוסה", "ליקויים" ו"כשלים". כך טענה בדיון מול חברי הכנסת, בהודעות לעיתונות שהמשרד הוציא בחודשים האחרונים וגם בשני ראיונות שהעניקה בתכנית של קרן נויבך[3]. היוצאים מהכלל הם, כמובן, העובדים והמנהלים במשרד הרווחה, שלהם כנראה אין אחריות לליקויים, והמפעילים החדשים שנבחרו בזמן שהיא מכהנת כראש האגף. אז מה באמת מתרחש בימים אלה, מאז זכיית דנאל במכרז בתחילת 2018?

ממידע שהגיע לידי "המקום הכי חם", עולה כי ישנן בעיות הפעלה וליקויים לכאורה לפחות בשניים מהמעונות הממשלתיים ש"דנאל" מפעילה. על פי עדויות, במעון 'צופיה' ביבנה נרשמו לא מעט בריחות של בנות, והמעון לא נמצא בתפוסה מלאה. כמו כן, הטיפולים הפרטניים שניתנו לחוסות, הופסקו וניתנים רק טיפולים קבוצתיים.

ממידע שהגיע לידי "המקום הכי חם", עולה כי ישנן בעיות הפעלה וליקויים לכאורה לפחות בשניים מהמעונות הממשלתיים ש"דנאל" מפעילה

במעון 'מסילה', העניינים קצת יותר מורכבים. במכתב פנימי ששלח לפני מספר שבועות רכז המעון הוא כתב כי "מזה תקופה ארוכה שקיימת מחלוקת מקצועית עם החברה המפעילה הנובעת מאי ההבנה בצרכי השטח והשדה הטיפולי המאתגר במסילה. לאור הגשת מועמדותי לניהול המעון בשנית, היה בי רצון להבהיר באופן ברור טרם אסיים את תפקידי כרכז המעון, את אי קבלתי את התפעול הלקוי, חוסרי כוח האדם ולהדגיש, שרכזי הקבוצות והעו"סיות הינם עמודי התווך בתפעול המעון….אין בי רצון להוביל חלילה מהלך מפרק, אלא להבהיר לכל העוסקים במלאכה את זעקת הנערות והצרכים המקצועיים".

במקרה הזה, מסתבר שאלול לא ממהרת לצאת לתקשורת ולהכריז על כשלים. "המקום הכי חם" הפנה שורת שאלות מפורטות בנושא למשרד. בין היתר, מאחר והטענה היא כי הליקויים קיימים מאז תחילת הפעלת המעון על ידי חברת דנאל, ביקשנו לברר איזה צעדים ננקטו על ידי משרד הרווחה כדי לטפל בליקויים, אם בכלל, אבל אלול עד כדי כך לא ממהרת, שמשרד הרווחה עדיין לא טרח להעביר תשובה.

"זה תקופה ארוכה שקיימת מחלוקת עם החברה המפעילה הנובעת מאי ההבנה בצרכי השטח והשדה הטיפולי המאתגר במעון"

נדמה שכרגע, למרות המתיחות בין העובדים לחברות המפעילות, כל הצדדים שומרים על זהירות ולא מפרטים מהן אותן "מחלוקות מקצועיות", אבל אחד מה"ליקויים" שכנראה תרמו לחילוקי הדעות, הוא סיפור חמור, בעל השלכות פליליות, של מערכת יחסים שאחת המדריכות במעון ניהלה לכאורה עם חוסה.

על פי עדויות שהגיעו "למקום הכי חם", למרות שמדריכים אחרים חשפו זאת בפני האחראים, המדריכה המשיכה להיות מועסקת במעון. גם בנושא זה, נשלחו שאלות מפורטות ל"קבוצת דנאל" ולמשרד הרווחה. בין היתר שאלנו את "דנאל" מדוע לא ננקטו צעדים מיידים ברגע שהתגלתה מערכת היחסים.

יועץ התקשורת של החברה בחר למסור כי "מקבוצת דנאל לא נמסרה תגובה". את משרד הרווחה שאלנו בין היתר, האם אכן נקט בצעדים כלשהם לאחר שהסיפור התגלה ומה הצעדים בהם נקט. גם במשרד הרווחה בחרו שלא לענות לשאלות. כך, מסתבר, על פי אלול, מתנהלת רפורמה מוצלחת "של כל הגורמים המקצועים הרלוונטיים במשרד". 

תפארת העלמת רווחים?

חברת "תפארת בית חם" הוקמה על ידי רמזי מטר, שמכהן כמנכ"ל ובעלי החברה והיא מפעילה שירותים שונים בתחום הבריאות, הדיור והתעסוקה במגזר הערבי. בעקבות העתירה הראשונה של עמותת עינב, בתחילת 2018, כנגד תוצאות המכרז, התברר ש"תפארת בית חם", מציגה את עצמה כמלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח) מול רשויות המס, ולכן זוכה לפטור ממע"מ, בזמן שהיא מתנהלת כחברה פרטית וגובה מע"מ ממשרד הרווחה.

בעקבות הגילוי, במשרד הרווחה מיהרו לזמן את החברה לשימוע ב-30 לינואר 2018, בו נכח גם מנכ"ל המשרד, אביגדור קפלן. אנשי המשרד, כך נדמה, לא הוטרדו מהעובדה שמטר, שהעיד מולם, הציג את החברה שלו במשך שנים ככזו שפועלת ללא מטרות רווח, בזמן שלא רשם אותה כנדרש, ברשות התאגידים כחל"צ (חברה לתועלת הציבור שאסור לחלק בה את רווחיה לבעלי המניות).

מנושא גביית המע"מ, אנשי המשרד כבר לא יכלו להתעלם ולכן הם התמקדו בו. קפלן ניסה לחשב באיזה סכום מדובר, "זה יכול להגיע למצב של חצי מיליון, יותר אפילו", הוא אמר, "….תשלומים ביתר אולי אפילו אפילו יותר. תשלומים ביתר ששילמנו לפי עם מע"מ מלא, ועדיין לא שילמתם את המע"מ".

מטר ביקש להסביר את הטעות בגבייה ואמר ש"לא שום דבר חס וחלילה היה בזדון או בתכנון מקודם על מנת לרמות חס וחלילה את המשרד בכלל. ותכף אני וגם עורך הדין נתייחס לדברים שלא היה שום התייחסות לעניין בתפיסה שלנו שאנחנו כגוף פרטי ואז שילמו לנו כגוף פרטי".

מגביית המע"מ ממשרד הרווחה שלא לצורך, לא יכלו להתעלם. קפלן ניסה לחשב: "זה יכול להגיע למצב של חצי מיליון, יותר אפילו…תשלומים ביתר. אולי אפילו אפילו יותר"

כשנשאל כיצד הפכו מחל"צ לחברה פרטית, טען מטר כי בזמן הקמה החברה בשנת 2003 "באתי מתחום הפיגור השכלי…וניהלתי כמה מסגרות…פנו אליי כמה חברים שהם היו גם כן במצוקה עם בני משפחתם…ועלה הרעיון להקים את החברה או הגוף של תפארת כגוף מלכ"ר כי רשמנו בתקנון שלנו שזה גוף מלכ"ר, נחלק את הרווחים למלכ"ר הזה. עם השנים…התפורר המלכ"ר בכלל. עכשיו על מנת לשמור על המלכ"ר צריך שבעה דירקטוריונים. ואז אני נשארתי לבד עם חברה כל כך קטנה יחסית…ולא ידעתי איך אני צריך להמשיך את דרכי. פניתי לרואה חשבון שלי, התייעצנו עם אחד היועצים הבכירים במדינה ג'ק בלנגה, הוא סגן נשיא לשכת רואי חשבון, ופשוט מאוד נתן לנו את ההנחיות ואת התכנון שהפך את חברת תפארת בית חם מגוף מלכ"ר לגוף חברה פרטית בע"מ. שאנחנו כן משלמים מיסים וגם כן מחלקים רווחים בעניין הזה".

ואכן, ב-2015 שינה מטר את תקנון החברה, לחברה פרטית שרשאית לחלק רווחים (ומאז חילק לעצמו דיבידנדים). הבעיה היא שעל פי החוק, לחל"צ אסור להפוך לחברה פרטית. במכתב של רשות התאגידים מינואר 2018, שמתפקידה לבחון ולאשר את הגדרת החברה, נקבע כי "לפי מידע שבידינו אין תוקף לשינוי התקנון בשנת 2015 כי אינו עומד בהוראת סעיפים לחוק החברות (החברה שינתה את המטרות ממטרות ציבוריות לעסקיות, לא כללה סעיף בעניין איסור חלוקת רווחים)", כמו כן נקבע כי "לפיכך נראה כי החברה עונה להגדרת חברה לתועלת הציבור….ובכוונת רשם ההקדשות לרשום את החברה כחברה לתועלת הציבור". לתפארת בית חם ניתנה האפשרות להגיב להחלטה תוך 45 יום. למרות זאת, במשרד הרווחה לא פעלו לסיום ההתקשרות עם החברה והם ממשיכים לאפשר לה להפעיל מסגרות שונות תחת הסכמים עם המשרד.

שנה מאוחר יותר, בינואר 2019, יצא מכתב חדש ממנהל מחלקת עמותות ברשות התאגידים, שלפתע מכשיר את שינוי החברה. "הוסכם שהחברה תפוצל לשני גופים במסגרת ההתחייבות לתיקון ליקויים שהחברה ובעלי המניות חתמו עליה ביום 26.12.18", כתב המנהל, "כלל הפעילויות המלכ"ריות…יועברו לחל"צ חדשה…שאר הפעילות תמשיך להתקיים במסגרת החברה הקיימת שתפעל כחברה פרטית רגילה". במהלך השנה הזו, שילם גם מטר סכום לא ידוע לרשויות המס כדי להסדיר את ענייניו. 

פנינו גם למשרד הרווחה, גם לרשות התאגידים וגם לרמזי מטר בבקשה שיענו לשאלותינו בנושא. בין היתר ציינו כי בשימוע הודה מר מטר כי הוא גבה מע"מ בשווי של מאות אלפי שקלים בשנה ממשרד הרווחה, למרות שהמשיך להחזיק בפטור ממע"מ, וזאת בניגוד לכללי מנהל תקין ושאלנו האם משרד הרווחה לא ראה בהתנהלות זו פגם חמור שיש להסיק ממנו על כנות ושקיפות הפעילות של החברה. משרד הרווחה בחרו שלא לענות לדברים. גם חברת תפארת בית חם בחרה שלא לענות לשאלות שהפנינו אליה.

בשימוע הודה מר מטר כי הוא גבה מע"מ בשווי של מאות אלפי שקלים בשנה ממשרד הרווחה, למרות שהמשיך להחזיק בפטור ממע"מ, וזאת בניגוד לכללי מנהל תקין

את רשות התאגידים שאלנו בין היתר מה היא עושה כשמתגלה שחברה מציגה את עצמה כחל"צ, למרות שלא נרשמה ברשם ההקדשות (ולכן כמובן, אין לה אישור ניהול תקין). האם מותר, חוקית, לחברה שבתקנון שלה ישנו סעיף על איסור חלוקת רווחים, להחליט בשלב מסוים להפוך לחברה פרטית ולחלק דיבידנדים, והאם מותר לה לבצע זאת מבלי ליידע את הגופים עבורם היא מספקת שירותים (כשבזמן מועד החתימה על הסכמי אספקת השירותים הציגה את עצמה כחל"צ). גם רשות התאגידים בחרה שלא לענות, ובקשתנו לקיים שיחת רקע בנושא לא נענתה.

ההתנהלות השערורייתית של משרד הרווחה בנושא המכרזים והחברות המנהלות שהצגנו כאן, אינה נעוצה דווקא בחוסר ההיענות שלהם לשאלות של עיתונאים כאלה ואחרים, אלא מהפער בין קמפיין ההצהרות החוזרות ונשנות של בכירי המשרד בנוגע ל"רפורמות מרחיקות לכת הכוללות בין היתר שינויים ארגוניים שהמשרד לא ידע כמותם במשך שנים שנועדו להדק את הפיקוח על ניצול משאבי המשרד ולטפל בכשלים ובליקויים החמורים שהתגלו", לבין העובדה שהולכת ומתבהרת שלא ברור איזה סוג של פיקוח מתנהל על "ניצול משאבי המשרד", וכשלים וליקויים חדשים הולכים ומצטברים.

בשם תפארת בית חם בע"מ על ידי עו"ד ליאורה ביין אלון ועו"ד שירה בס רוזן ממשרד עורכי הדין של פרופ" דן ביין עורכי דין כי "הכתבה מלאת אי דיוקים חוטאת לאמת זו בלשון המעטה ומסתמכת על פסקי דין שניתנו בקשר לעתירות שהוגשו בינואר 2018. בעוד שבחודשים פברואר מרץ 2019 הוגשו עתירות נוספות אחת מהן נמחקה בהסכמת העותר. מאחר ונמצא שאין בה ממש. ואילו העתירה ממתינה לפסק דין. בנוסף כל הטענות שהועלו כלפי חברת תפארת כאילו העלימה מיסים מהוות עבירת לשון הרע, וזאת מן הטעם שבמהלך ההליכים המשפטיים שהתקיימו בעתירות משנת 2019 החברה הציגה ראיות שגובו ע"י רשות המיסים ורשות התאגידים. ולפיהם הסירה מחדלי עבר כלפי רשות המיסים בשומה אזרחית בלבד ומבלי שננקטו כלפיה אי אלו צעדים במישור הפלילי. תפארת בית חם פנתה ביוזמתה אל רשות המס לתיקון מחדלי העבר שנשענו על חוות דעת משפטית קלוקלת של יועץ מס בכיר.

את התשלום על הכשלונות משלם הציבור, לא מדובר בהצהרה עקרונית, אלא בפועל, בכספי המיסים שלו. כל החברות, העמותות וכמובן משרד הרווחה, ניזונים מכספים ציבוריים שמועברים להם עבור שירותים שהם אמורים לספק. אבל אם היה מדובר רק בבזבוז משווע של כספי ציבור, היה עוד במה להתנחם. העובדה שמאות נערים ונערות שבאחריות המדינה להגן עליהם ולספק להם טיפול ותחושת יציבות מופקרים לגורל לא ידוע, היא המדאיגה במיוחד.

בתאריך 11.7.19 נשלחה התגובה הבאה מטעם חברת תפארת: בשם תפארת בית חם בע"מ על ידי עו"ד ליאורה ביין אלון ועו"ד שירה בס רוזן ממשרד עורכי הדין של פרופ" דן ביין עורכי דין כי "הכתבה מלאת אי דיוקים חוטאת לאמת זו בלשון המעטה ומסתמכת על פסקי דין שניתנו בקשר לעתירות שהוגשו בינואר 2018. בעוד שבחודשים פברואר מרץ 2019 הוגשו עתירות נוספות אחת מהן נמחקה בהסכמת העותר. מאחר ונמצא שאין בה ממש. ואילו העתירה ממתינה לפסק דין. בנוסף כל הטענות שהועלו כלפי חברת תפארת כאילו העלימה מיסים מהוות עבירת לשון הרע, וזאת מן הטעם שבמהלך ההליכים המשפטיים שהתקיימו בעתירות משנת 2019 החברה הציגה ראיות שגובו ע"י רשות המיסים ורשות התאגידים. ולפיהם הסירה מחדלי עבר כלפי רשות המיסים בשומה אזרחית בלבד ומבלי שננקטו כלפיה אי אלו צעדים במישור הפלילי. תפארת בית חם פנתה ביוזמתה אל רשות המס לתיקון מחדלי העבר שנשענו על חוות דעת משפטית קלוקלת של יועץ מס בכיר.