ביום רביעי האחרון עלה בפייסבוק פוסט של שמונה נערים ונערות צעירים שהחלו את שנת השירות שלהם רק כמה ימים לפני כן. "שלום, אנחנו קומונה ט' בכפר הנוער לחן זיתן", נכתב בפוסט, "כפר זה משמש כמסגרת טיפולית ושיקומית ל-36 נערים בסיכון בגילאי 15-19, על קצה הרצף הטיפולי, נוער המוגדר כנוער עברייני, כפר זה הוא בעצם "ההזדמנות האחרונה" שלהם לשיקום….תמיד אמרו לנו ששנת שירות עם נוער בסיכון זאת שנה אינטנסיבית ושהכל קורה נורא מהר ולאחר שמונה ימים שאנחנו כאן הבנו כמה זה נכון.. אתמול הודיעו לנו, משום מקום, שבעוד שבועיים ב-25.9 הכפר הולך להיסגר, שהעמותה בקשיים כלכליים מתמשכים הנובעים מהעובדה שמשרד הרווחה לא מספק תקציב ראוי לחסות הנוער ולכפר בפרט…
"לנו זה נראה הזוי שאנחנו מגיעים למצב שהמקום היחידי במדינה שמהווה כפר טיפולי לנוער עבריין, כפר שמאמין בהם, שנותן הזדמנות ולא מתעלם מה"חצר האחורית" של החברה, נסגר בגלל שאין לו מספיק תקצוב מהמדינה בשביל להתקיים כראוי", סיכמו הנערים את הפוסט.
ביום שלישי, כמה שעות לפני שכינסו את הקומונרים לספר להם על המתרחש, הפיץ הממונה החדש על המעונות במשרד הרווחה, שרון קינן, מכתב לכל גורמי המקצוע הרלוונטיים בו נכתב כי "קיבלנו היום בצער את הודעת מנהל העמותה כי הוא מתעתד לסגור את העמותה וכלל פעילותה ביום 25.09.19".
קינן מסביר כי "בשלהי 2018 העמותה נקלעה לקשיים תזרימיים ולקושי תיפעולי שוטף. בהירתמות בכירי המשרד ובראשם מנכ"ל המשרד ובשיתוף עם משרד האוצר, נבחנו אפשרויות לסייע לעמותה וננקטו צעדים אשר אמורים היו לסייע לעמותה לצאת מהמשבר שפקד אותה. על אף כל זאת, ולצערנו, העמותה הודיעה למשרד כי היא נאלצת לסגור את אחת משתי המסגרות ("לחן טל -מנשה") בסוף יולי ואינה יכולה לעמוד בהתחייבותה להפעיל את המסגרת בהתאם להסכם ההתקשרות".
המשבר הנוכחי הוא שיא נוסף בתהליך "אפקט הדומינו" שמוביל לקריסת חסות הנוער בחודשים האחרונים בחסות המולת הבחירות. המשרד מתנהל בימים אלה ללא שר, לאחר ששר הרווחה חיים כץ התפטר לאחר שאושר כי יוגש נגדו כתב אישום, ומנכ"ל המשרד ומנהלת אגף תקון, אלין אלול, מככבים בדוח חריף של מבקר המדינה האחרון. ליקויים תפעוליים קשים, ומצוקת כוח אדם במוסדות השונים הולכים ומצטברים, לצד סגירה של עוד ועוד מוסדות ומעונות טיפוליים.
"שריפה מאוד גדולה"
רק בדצמבר האחרון, בדיון מיוחד בוועדה לזכויות הילד שעסק ב"קריסת חסות הנוער", הבטיחה אלול לנוכחים שהפתרון לחלופות המעצר שסגרה באופן שרירותי – הוא אותה עמותה שמתמוטטת כלכלית כעת. "יושב כאן מנכ"ל עמותת 'לחן', שמקבל והוא בפועל גם עשה את זה. בלי להיות מוגדר כחלופת מעצר", היא הסבירה בועדה, "הוא קיבל את נערי הקצה שבפרופיל שלהם החירומי גם היו חלופת מעצר, לאורך כל שנת 2018 הוא גיבה את מה שלא יכולנו לקבל בהתקשרות הפורמלית שלנו עם מסגרות אחרות…אז כרגע יש לנו אלטרנטיבה של חלופת מעצר נוספת באזור המרכז, שנותנת מענה לחלופות המעצר מהרגע להרגע".
רק בדצמבר האחרון, בדיון מיוחד בוועדה לזכויות הילד שעסק ב"קריסת חסות הנוער", הבטיחה אלול לנוכחים שהפתרון לחלופות המעצר שסגרה באופן שרירותי – הוא אותה עמותה שמתמוטטת כלכלית כעת
נשיאת בתי המשפט לנוער, השופטת גלית ויגוצקי מור חזרה והזהירה באותו דיון כי "בלי תקצוב נכון של הנושא הזה אנחנו מתחפרים באותו מקום עוד פעם ועוד פעם וזה מאלץ גם את גורמי הרווחה לבחון כל דבר מהמקום הכלכלי, מהחור של הגרוש ולצמצם עוד מסגרות ועוד מסגרות…..נדרשת תכנית מסודרת, ארוכת טווח, כי אנחנו כבר מזמן לא במקום של כיבוי שריפה, אנחנו בשריפה מאוד גדולה. אני רק רוצה כן לשתף אתכם בתחושת תסכול של שופט שיודע שהחוק נותן מענה, שירותי המבחן ושירותי הרווחה רוצים, אבל אין לנו. ילד שנמצא למשל במעצר עד תום ההליכים בכלא 'אופק' ואומרים לו: עוד חמישה-שישה חודשים נוכל להזמין אותך לריאיון קליטה למסגרת שהיא חלופת מעצר או מסגרת נעולה, איבדנו אותו".
על פי מכתב ההודעה על הסגירה של קינן, נראה שאחת מהסיבות שגרמו למצוקה הכלכלית של העמותה היתה ההחלטה להעביר לטיפולה גם נערים שנזקקים לחלופת מעצר, "מתחשיבים שהגישה העמותה ולדבריה, המשך הפעילות הותנתה בהכפלת שווי התשלום לחניך, וזאת בשל טענת העמותה להתמודדות עם אוכלוסיות קצה מאתגרות ולתקצוב חסר מצד המשרד. לצערנו, לא היה באפשרותנו להיענות לדרישות העמותה, וכל הבדיקות והמהלכים שננקטו על ידי המשרד לא הצליחו לסייע לעמותה להמשיך ולפעול".
מסגרת בעלת מומחיות טיפולית ייחודית
אתמול, מיד לאחר שנודע לה על סגירת המסגרת, הוציאה עורכת הדין ד"ר שירן רייכנברג, מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער באוניברסיטה העברית מכתב מיצוי הליכים (מכתב לפני עתירה משפטית – נ.ח.) לראש מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים ולמשרד הרווחה. עו"ד רייכנברג מציינת כי "הנערים השוהים במסגרת זו הם נערים עוברי חוק, אשר שוהים בה או כחלופת מעצר או במסגרת טיפולית, כאשר רובם נערים פוגעים מינית, בתנאים מגבילים. ככל שידוע לח"מ, כיום שוהים במסגרת 36 נערים, מתוכם 23 נערים פוגעים מינית, 7 נערים בחלופת מעצר והשאר נערים עוברי חוק ברמת מסוכנות גבוהה לעצמם ולסביבה. מכאן שמדובר במסגרת בעלת מומחיות טיפולית ייחודית".
עו"ד רייכנברג הפועלת לקידום והגנה על זכויותיהם של ילדים בסיכון במשך שנים, מבהירה במכתבה כי "מסגרות ששימשו חלופות מעצר כגון 'בית זיו', 'לחן טל המנשה' ועוד. ככל הידוע לח"מ לא נפתחו מסגרות חלופיות בעקבות הסגירה של מסגרות אלו ומי שמשלם את המחיר על סגירת המסגרות הם אותם נערים ונערות אשר נשלחים או לרחוב או למסגרות שאינן מתאימות לצרכים הטיפוליים שלהם".
על פי המכתב, אלין אלול טענה כי "ישנן שש מסגרות ברחבי הארץ אשר יכולות לקלוט קטינים תחת צו פיקוח מעצרים ('כחלופת מעצר')", אבל לא ניתן פירוט מהן אותן 6 מסגרות, ו"ברור כי כיום, מלבד המסגרת 'שיטה', אין שום מסגרת טיפולית ייעודית כחלופת מעצר לקטינים עוברי חוק". בסיום מכתבה היא מבקשת לדעת "ככל שסיבת הסגירה היא עילה תקציבית….מה הצעדים שננקטו על מנת למנוע את הסגירה והפגיעה בנערים השוהים במסגרת".
ממשרד הרווחה נמסר כי (השגיאות במקור), "כל מעונות חסות הנוער יכולות לקלוט קטינים כחלופת מעצר, ושבעה מעונות אף משמשים כחלופת מעצר מוסדית. גורמי מטה, פיקוח ודרגי השטח עובדים צמוד לעמותה, מהרגע שהודיעה על קריסה כלכלית, ופועלים להתאמת תכנית טיפול אישית לכל אחד מהנערים ולשבץ אותם בהתאם לצרכיהם באחת המסגרות שתחת פיקוח המשרד. יש לציין שהעמותה שנקלעה לקשיים כלכליים הודיעה באופן חד צדדי על סגירת זיתן וזאת לאחר שקיבלה סיוע כלכלי נרחב ממשרד הרווחה".
נשיאת בתי המשפט לנוער: "אני רק רוצה כן לשתף אתכם בתחושת תסכול של שופט שיודע שהחוק נותן מענה, שירותי המבחן ושירותי הרווחה רוצים, אבל אין לנו"
ממשרד הרווחה גם הועבר מסמך סיכום קצר של פגישה שנערכה בפברואר השנה בין חשב המשרד ומנהלי העמותה ובין היתר מצויין בו כי "עמותת לחן נמצאת במשבר כספי לאור חוב של כ-2.5 מיליון שקל המשפיע באופן קשה ביותר על ההתנהלות הכספית של העמותה. החוב נוצר בעקבות מספר משברים שחוותה העמותה". לא מצויין באותו המסמך מהם ה"משברים" עליהם מדובר. במכתב מוסכם כי העמותה תקבל "הלוואה/מקדמה" של 2.3 מיליון שקלים, אותה תחזיר העמותה על פני פריסת תשלומים לאורך השנים הקרובות.
כמו כן נכתב בסיכום כי הם מאשרים את ההלוואה מאחר ו"מסגרות לחן הוכרו כמסגרות חרומיות החל מינואר 2018….סיבה נוספת לתמיכה בעמותה היא שהעמותה מחזיקה כ-100 חוסים להם אין פתרון אחר בשלב זה". מהמסמך לא ברור מדוע ניתנת לעמותה הלוואה, ולא התקבלה החלטה להגדיל את התקציב השוטף שלה. ושאלה מטרידה במיוחד שעולה מהכתוב היא, שאם העמותה מטפלת בכ-100 חוסים (עמותת לחן מפעילה גם מרכז טיפול לילדים שנפגעו מינית – נ.ח.), ובמשרד הרווחה מודים שאין להם פתרון אחר – כיצד המשרד יכול לטעון כעת שהוא יכול למצוא להם פתרון ראוי לכל הנערים בהתראה של שבועיים.
"תחושה שהילדים האלה לא חשובים לאף אחד"
בשיחה עם שניים מהקומונרים במקום, הם מסבירים עד כמה המצב חמור. "אנחנו כקומונה החלטנו לכתוב את הפוסט, כי הרגשנו שאנחנו לא יכולים לא לעשות כלום, שאנחנו חייבים להשמיע את הקול שלנו, לעשות משהו, להשפיע איכשהו", אומר נבות פלג, "המטרה זה להגיע למשרד הרווחה, לערוצי חדשות, להגיע גבוה, שישמעו מה שקורה פה….משרד הרווחה לא מעביר מספיק תקציב לעמותה, ולכפר בפרט, ככה שהכפר לא יכול להעניק לנערים את מה שמגיע להם. כל חודש הכפר מסיים במינוס, וזה פשוט לא יכול לעבוד. לפי מה שהבנתי הכפר בגרעון של 200 אלף שקל בחודש, והוא לא יכול לתפקד, ואין גוף כלכלי שיתמוך בנו".
"הרגשנו שאנחנו לא יכולים לא לעשות כלום, שאנחנו חייבים להשמיע את הקול שלנו, לעשות משהו, להשפיע איכשהו"
פלג מספר כי "כל אחד מאיתנו עבר מיונים בדצמבר בשנה שעברה, כדי להצטרף לקומונה הזו. מתוך כ-70-80 אנשים, מתקבלים רק שמונה אנשים…. בינואר קיבלנו הודעה שהתקבלנו ועד ספטמבר התכוננו והתגבשנו, בחופש הייתה לנו חפיפה, ובראשון לספטמבר התחלנו את השנה…. עברנו שבוע ראשון מאוד אינטנסיבי, והכל היה כל כך מושלם. אפילו מושלם מדי, ואז ביום שלישי, העובדת הסוציאלית שלנו אספה את כולנו וסיפרה לנו שהמקום נסגר מחוסר תקציב. היינו בשוק, זה בא לך משום מקום ואתה כל כך לא מצפה לזה, שאי אפשר לעכל את זה. אני לא יכול להסביר לך כמה זה נשמע לא הגיוני".
אתם יודעים מה יקרה לנערים החוסים?
"אתמול המנהלות של הכפר ישבו עם קצינות מבחן ומנהלות מחסות הנוער וניסו למצוא לכל הנערים מקום. כרגע לשליש מהנערים אין מקום. יש נערים שילכו למעונות נעולים, להוסטלים, חלק מהנערים ילכו הביתה, ויש אולי גם נערים שילכו לכלא כנראה, שזה הכי כואב".
דוד תבור, קומונר נוסף, מדגיש כי "התחושות שלנו מאוד קשות, אנחנו בחוסר ידיעה מוחלט גם לגבי הנערים, גם לגבינו….אנחנו מאוד מאוד עצובים על הנערים, המון נערים לא יודעים מה יקרה איתם, המון מהילדים ילכו למסגרות שלא מתאימות להם, וכל ההליך הטיפולי שהם עברו עד עכשיו פשוט ירד לטמיון. יש תחושה מאוד גדולה של אי וודאות של חוסר אונים, שהילדים האלו לא חשובים לאף אחד. שהרבה יותר קל לזרוק אותם לכלא מאשר לתת להם טיפול כמו שצריך. חבל לנו שככה דברים עובדים במדינה. הולכים על הפתרון הקל והלא מועיל. במקום להשקיע את הכסף ולהפוך אותנו לחברה יותר טובה ויותר אמיתית. ולעבוד עם הנערים האלה במקום שילכו לכלא".
"המטרה זה להגיע למשרד הרווחה, לערוצי חדשות, להגיע גבוה, שישמעו מה שקורה פה….משרד הרווחה לא מעביר מספיק תקציב לעמותה"
בסיום הפוסט שלהם מבקשים חברי הקומונה להפיץ את הקריאה שלהם כי "אולי זה יגיע למשרד הרווחה, לממשלה, לאנשים הנכונים…בואו נעזור לנערים הללו להחזיר את הבית שלהם, לחזור לשגרה, להמשיך את ההליך הטיפולי, להחזיר ל-50 אנשי צוות את מקום העבודה שלהם". הם גם מכתבים כלי תקשורת, את ראש הממשלה והשר משה כחלון. אבל קצת קשה להאמין שמישהו מהפוליטיקאים יטרח לחזור אליהם פחות משבוע לפני הבחירות.
מהעמותה המפעילה את לחן זיתן נמסר שהם
מעדיפים שלא להגיב כרגע, מאחר והם עדיין מנסים למצוא פתרון שימנע את סגירת המסגרת.