האזנות סתר, דיווחים כוזבים וחשד להתרשלות – לא מנעו קידום בכירה במשרד הרווחה

חודשיים לאחר פרסום התחקיר בנושא המתרחש באגף תקון במשרד הרווחה, וגם לאחר פרסום הדוח החמור של מבקר המדינה, נדמה שבמשרד הרווחה העסקים ממשיכים כרגיל. בקרוב נפרסם המשך לתחקיר, בעקבות חומרים רבים נוספים שהועברו ל"מקום הכי חם בגיהנום" – אבל תחילה שווה לחזור ולהתעמק בעובדות המובאות בדוח מבקר המדינה בנוגע לאלין אלול, העומדת בראש האגף, וכדאי אולי להתחיל מהסוף. 

דוח מבקר המדינה מביא בפירוט את העובדות הנוגעות ל"עבירות המשמעת החמורות" שאותן עברה אלול. ומציין כי "בתגובתה של גב' אלול היא טענה כי הרקע להליכים המשמעתיים שהתנהלו כנגדה היה העובדה שהיא השתתפה במאבק שניהלו מדריכים וחוקרים ביחידה לחקירות ילדים, בצל המצב הקשה של היחידה". מבקר המדינה מציין כי "מבלי להידרש לטענתה של גב' אלול אשר לרקע שהוביל להליכים המשמעתיים, בסופו של דבר הגורמים המוסמכים בחנו את ההליכים המשמעתיים ומצאו שהיא עברה עבירות משמעת".

ציון הבדיקה של הגורמים המוסמכים חשוב במיוחד ועומד על דפוס מוכר שהולך ומשתלט על הדיון הציבורי ולא שייך רק לאופן ההתנהלות של משרד הרווחה. במקרה של משרד הרווחה הוא בולט במיוחד. בכל פעם שמציגים את העובדות בפני ראשי המשרד ומעמידים בפניהם שאלות מקצועיות, הם מתעקשים למסור שהטענות נובעות מנסיון אישי לפגוע בהם, בגלל השינויים שהם מבקשים לעשות, ולמרות שהם מבטיחים שוב ושוב להציג עובדות ומסמכים שיסתרו את העובדות המובאות בפניהם, הם אינם עושים זאת. 

רשימות המתנה בלתי סבירות

נושא מרכזי שבו עוסק המבקר הוא אופן תפקודה של אלול בזמן שעבדה כחוקרת ומדריכה. על פי המבקר, "בשנים 2011-2005 הוטלו עליה, כמו על מדריכים נוספים, תפקידי ניהול נוסף על תפקידה כמדריכה, ולפיכך היא ניהלה בתקופה זו גם את פעילות היחידה לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במחוז תל אביב והמרכז".

---

בין 2012 ל-2016 התנהלו כנגד אלול שלושה תיקים משמעתיים במשרד הרווחה ובאגפי המשמעת והחקירות בנציב שירות המדינה. בשנת 2012 מינה מנכ"ל משרד הרווחה צוות לבחינת נושא חקירות ילדים במשרד. צוות הבדיקה הגיש לו את דוח הביקורת הפנימי. המבקר מדגיש כי "הצוות בדק, בין היתר, מדוע המתינו ביחידה לחקירות ילדים במחוז תל אביב, שאותה ריכזה גב' אלול, מאות תיקים לחקירה". 

בדוח נטען כי "רשימות ההמתנה במחוז תל אביב נוצרו, בחלקן הגדול, כחלק ממאבק העובדים על שיפור תנאי עבודתם, אשר עובדים ממחוז תל אביב והמרכז היו ממוביליו". דוח הביקורת הפנימי, כותב המבקר, "קבע כי התנהלותן של מובילות המאבק (ובהן גב' אלול) פגע בהתנהלות היחידה לחקירות ילדים, והיתה בניגוד למצופה מהן כעובדות ציבור וכחוקרות ילדים". 

אלול, שוועדת הבדיקה לא היתה לרוחה מן הסתם, החליטה לבצע האזנת סתר באחד מדיוני הועדה, שבהם נכחה. "צוות הבדיקה הוקלט ללא ידיעתו בשיחה עם הגב' אלין אלול, שאף ביצעה האזנת סתר בעת שיצאה מהחדר והשאירה את מכשיר ההקלטה פועל", כותב המבקר. "הגב' אלול הכחישה מספר פעמים כי הינה מקליטה, אולם לבסוף הודתה בכך. במאי 2013 ננזפה גב' אלול על כך שהקליטה את המוקלטים ללא ידיעתם כשיצאה מהחדר".

כאן עולה גם שאלה מרכזית שתחזור עוד פעמים רבות: מדוע הטענות של מנכ"ל המשרד, ושל אלול, על ליקויים חמורים בשירותים שונים או בוועדות המכרזים תמיד עוסקות באחריותם של אחרים ולא שלהם עצמם. כך גם במקרה הזה. כפי שמתאר זאת מבקר המדינה, אלול עצמה ניהלה את פעילות היחידה לחקירות ילדים במחוז תל אביב והמרכז, ועל פי תגובתה של אלול למבקר, רשימות ההמתנה נוצרו כחלק ממאבק העובדים על שיפור תנאים. האם טענה זו מסירה ממנה אחריות לתוצאה העובדתית, שבה מאות תיקי חקירה המתינו במחוז שלה ללא טיפול?

לפי תשובת אלול למבקר, רשימות ההמתנה נוצרו כחלק ממאבק העובדים על שיפור תנאים. האם טענה זו מסירה ממנה אחריות לכך שמאות תיקי חקירה המתינו במחוז שלה ללא טיפול?

ממסמכים פנימיים מאותה התקופה עולה כי מספר התיקים בהמתנה במחוז תל אביב נכון לאוקטובר 2013, בזמן שמנהלת המחוז החדשה חנה שטקלר נכנסה לתפקיד, עמד על 514 תיקים. במכתב מפורט מינואר 2014, שנשלח באותו הזמן למנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, כותבת רונית צור, מי שהיתה מנהלת השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות כי נדרשת פגישה דחופה נוכח המצב החמור במחוז מרכז, "בעקבות בעיות קשות בתפקוד צוות המדריכות במחוז ת"א -מרכז". בין היתר מובא סיפור של בקשה לחקירה דחופה של ילדה שנפגעה מינית על ידי אביה שהגיעה בשעות הערב וכל המדריכות טענו שאין להן חוקר שיוכל לבצע את החקירה.

ימי מחלה בזמן שהות בחו"ל

נושא מכתב נוסף ששולחת צור מה-11 במאי 2014, כבר עוסק ישירות באלול ובממצאים שיובאו חמש שנים מאוחר יותר בדוח מבקר המדינה. צור מבקשת מהממונה על המשמעת לדעת "היכן עומד הטיפול בתלונות הקודמות" הנוגעות לאלול. כשהתלונות כוללות את העובדה שאלול מאשרת לעצמה אש"ל במחשב, ולא על ידי שטקלר, שהיתה הממונה הישירה שלה באותו הזמן. 

היא מדגישה כי ישנם פערים בין דיווחים של אלול על מחלה בזמן שבפועל שהתה בחו"ל, ומפרטת תלונה של פקידות הסעד מלשכת הרווחה בחולון על "התנהלות לא ראויה, בזמן כוננות של גב' אלול". גם כאן מתגלים "פערי גרסאות". 

פקידות הסעד מספרות שפנו לאלול, שהיתה בכוננות, בנוגע לילד שהגיע לבית החולים בשעה 14:30. אלא שאלול טענה שהמשטרה פנתה אליה רק בשעה 16:30 ושהגיעה לבית החולים בשעה 18:00. כתוצאה מהעיכוב, על פי המכתב, הילד שהתלונן כי הוכה על ידי אביו חיכה במשך שעות לחקירה, "ובשעה שהחוקרת הגיעה, גם האב כבר הגיע לבית החולים והילד פחד להיחקר".

התלונות כוללות את העובדה שאלול מאשרת לעצמה אש"ל במחשב, ולא על ידי הממונה הישירה שלה באותו הזמן

כך גם מפרט דוח מבקר המדינה האחרון את הממצאים בנוגע לאלול, כפי שהופיעו בסיכום תיק החקירה של נציב שירות המדינה מאוקטובר 2015. "אשר לחשד להתרשלות בעבודה, בעניין חקירת הקטין בבית החולים, עלה כי היו חילוקי דעות אשר לשעה שבה הודיעו לגב' אלול על האירוע… אשר לחשד לדיווחים כוזבים על מחלה בזמן ששהתה בחוץ לארץ, נמצא כי גב' אלול דיווחה על 26 ימי מחלה בימים ששהתה בחוץ לארץ, ואף דיווחה בימים אלה על 11 ימי כוננות… אשר לחשד לדיווחים כוזבים על יציאות בתפקיד, נמצא כי שמונה פעמים גב' אלול דיווחה בדוח הנוכחות שלה על יציאה בתפקיד, אך ביצעה את הפעולה ממשרדה, וב-32 פעמים אחרות היא טענה כי היא נוהגת לעבוד על מסמכים שלא ממשרדה".

לא הופיעה אצל הממונה על המשמעת

הקריאה במסמכים הפנימיים ובדוח מבקר המדינה, מדגישה עד כמה נחלשו שומרי הסף השונים שהיו אמורים להגן על מקצועיות המערכת. למרות כל המתואר לעיל, כותב מבקר המדינה כי "גב' אלול זומנה לחקירה אצל הממונה על המשמעת במשרד הרווחה, בשני מועדים, אך לא הופיעה". גם יוסי סילמן, מי שכיהן כמנכ"ל משרד הרווחה ממאי 2013 עד יולי 2015, שלח לאלול מכתב שבו ציין "כי בכוונתו להשעות אותה מעבודתה מתוקף סמכותו בנוהל השעיה דחופה, על יסוד סביר כי הפרת את המשמעת, הפרה זדונית וחמורה וקיים יסוד סביר כי מעלת בתפקידך…". אלא שהליכי ההשעיה בוטלו ללא הסבר. על פי דוח המבקר, "בהתייחסותו לטיוטת הדוח ציין מר סילמן כי הסכים למשוך את מכתבי ההשעיה תמורת הסכמה בעל פה… ש[גב' אלול] תתייצב לחקירה".

כאן הגיעה תפנית בעלילה. ביולי 2015 הודח סילמן מתפקיד המנכ"ל והשר כץ מינה את אליעזר יבלון למנכ"ל במקומו. על פי מבקר המדינה החליט יבלון "…כי לצורך הבראת היחידה לחקירות ילדים במחוז תל אביב יועברו מנהלת היחידה וגב' אלול מהיחידה לחקירות ילדים לתפקידים אחרים, וכי בין השאר תועבר גב' אלול ללשכת המנכ"ל. בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה באוקטובר 2018 מסרה גב' אלול כי היא הכירה את המנכ"ל הקודם בפגישות שהוא קיים עם חוקרי הילדים, ולאחריהן הוא פנה אליה בהצעה לעבוד איתו בלשכתו". 

המבקר קובע כי "בעוד התיק המשמעתי הפתוח כנגד גב' אלול התנהל בנש"ם, הטיל עליה מנכ"ל משרד הרווחה הקודם לבצע 'משימות בכפיפות למנכ"ל' החל מיום 22.11.15. הלכה למעשה שימשה גב' אלול יועצת מקצועית למנכ"ל וראשת מטה המנכ"ל". המבקר מציין כי בשיחה שקיים הממונה על המשמעת במשרד הרווחה עם התובעת מנציבות שירות המדינה ביום שבו החלה גב' אלול את תפקידה בלשכת המנכ"ל, "הביעה התובעת את פליאתה על מינוי גב' אלול לתפקיד יועצת בלשכת המנכ"ל". 

באוקטובר 2018 מסרה גב' אלול כי היא הכירה את המנכ"ל הקודם בפגישות שהוא קיים עם חוקרי הילדים, ולאחריהן הוא פנה אליה בהצעה לעבוד איתו בלשכתו"

בסיכום הדברים כותב המבקר כי "שיבוץ של עובד – שעבר עבירות משמעת בעבר הלא רחוק, וחשוד בעבירות משמעת נוספות אשר נעברו לכאורה במועד סמוך לשיבוצו – לתפקיד בכיר ורגיש צריך להתבסס על נימוקים כבדי משקל, שיש בהם כדי להקהות את החששות מפני השפעה אפשרית על תפקודו ועל אמון הציבור בטוהר השירות הציבורי".

אותה התובעת שלחה המלצה להסתפק בהליך משמעתי פנים-משרדי של נזיפה בכפוף לעריכת שימוע. על פי משרד הרווחה השימוע התקיים לאלול על ידי סמנכ"ל במשרד, שהמליץ למנכ"ל משרד הרווחה הקודם להסתפק בהליך של התראה. צוות הביקורת של משרד מבקר המדינה ביקש לעיין בפרוטוקול השימוע, אלא שעל פי המבקר, "הפרוטוקול לא נמצא בתיקה האישי של גב' אלול, ולא היה אפשר לאתר אותו גם בלשכת מנכ"ל משרד הרווחה, בלשכה המשפטית, אצל הממונה על המשמעת במשרד הרווחה או באגף המשמעת בנש"ם. 

"בסופו של דבר המציאה לשכת מנכ"ל משרד הרווחה את הפרוטוקול לאחר שביקשה אותו מגב' אלול. הביקורת העלתה כי בתיקה האישי של גב' אלול במשרד הרווחה לא נמצאו כל המסמכים הנוגעים להליכים המשמעתיים שהתנהלו נגדה, לרבות פרוטוקול השימוע. עד מועד סיום הביקורת הפרוטוקול האמור לא תויק בתיקה האישי של העובדת. כך, למעשה, התיק האישי לא שיקף במלואו את עברה המשמעתי של העובדת במשרד. משרד מבקר המדינה רואה התנהלות זאת בחומרה. יודגש, כי אין מדובר בפגם טכני של העדר תיוק, כי אם בפגם מהותי, שכן תיקו האישי של העובד משמש לצורך קבלת החלטות שונות בעניינו".

"ספק אם עמדה בתנאי הכשירות"

וכאילו כדי להדגיש עד כמה שומרי הסף פשוט לא נלקחים בחשבון, מסביר מבקר המדינה כי בדצמבר 2016, לאחר שיבלון נפטר בפתאומיות, מינה השר כץ את אלול לתפקיד ממלאת מקום המנכ"ל. "אומנם זה היה מינוי זמני, והוא נמשך בפועל פחות מחודש ימים, אך גב' אלול מונתה לתפקיד על אף התנגדותו הנוקבת והנחרצת של נציב שירות המדינה דאז למינוי, אף שבתקופה שקדמה למינויה היא עברה עבירות משמעת חמורות, שבעטיין ננזפה כאמור לעיל ב-2013 וקיבלה התראה זמן קצר לפני המינוי הזמני לממלאת מקום; אף שהיא לא נשאה קודם לכך בתפקידים בכירים וספק רב אם היא עמדה בתנאי הכשירות הנדרשים לו, אשר נדרשים גם מממלא מקום".

מאוחר יותר ימנה השר כ"ץ את חברו מימי התעשייה האווירית אליעזר קפלן למנכ"ל. ועל פי המבקר, "שבוע לאחר שנכנס מר קפלן לתפקיד מנכ"ל משרד הרווחה, מינה מר קפלן את גב' אלול לתפקיד יו"ר ועדת המכרזים המשרדית ולחברה בוועדת התמיכות המשרדית". 

"בתגובותיו של מר קפלן לטיוטות הדוח נכתב, "הוא מסר כי מיד עם כניסתו לתפקיד הוא למד כי תפקודה של ועדת המכרזים לקוי, והוא סבר כי יהיה נכון לרענן את הרכב ועדות אלה מוקדם ככל האפשר והחליט למנות את גב' אלול לתפקיד זה, ולו לתקופה זמנית. יש טעם לפגם בכך, ששבוע לאחר כניסתו של מר קפלן לתפקיד, וכחודש לאחר שההליך המשמעתי שהתנהל כנגד גב' אלול בגין דיווחים כוזבים הסתיים בהתראה, מר קפלן מינה אותה ליו"ר ועדת המכרזים ולחברה בוועדת התמיכות המשרדית". 

גב' אלול מונתה לתפקיד מנכ"ל המשרד הזמני על אף התנגדותו הנוקבת של נציב שירות המדינה דאז למינוי, אף שבתקופה שקדמה למינויה היא עברה עבירות משמעת חמורות

אלול גם הגישה מועמדות לתפקיד סמנכ"לית בכירה ומנהלת אגף תקון, תפקיד שבו היא מכהנת כיום. "חמש פעמים נדחו מועדים שנקבעו להתכנסות ועדת הבוחנים למכרז, בין היתר משום שהנהלת משרד הרווחה נמנעה מלהוציא את מכתב ההתראה לגב' אלול", נכתב בדוח. בסופו של דבר הוועדה בחרה פה אחד באלול לתפקיד. 

המבקר מצא גם פה כי התנהלותו של קפלן, שהיה חבר בוועדת הבוחנים, הטילה פגם בהליך המכרז. מסתבר כי הוא שוחח עם אלול ערב המכרז, "הוא גילה באוזניה את דעתו וכוונתו לבחור בה לתפקיד. כל זאת בניגוד לכללים בעניין זה. לאחר המכרז הוגשו לאגף המכרזים בנציבות שירות המדינה השגות על המכרז בדבר ניסיונה הניהולי של גב' אלול. 

"אגף המכרזים ביקש ממר קפלן לקבל בעניין זה את התייחסותו המקצועית של אחד מבין שלושה בעלי תפקידים רלוונטיים שצוינו בבקשה. בתיאום עם גב' אלול עצמה בחר מר קפלן אחד מבין שלושת בעלי התפקידים האמורים. כך פעלו מר קפלן וגב' אלול בניגוד עניינים חמור". לסיכום, נכתב בדוח, "משרד מבקר המדינה מפנה את תשומת לב נציב שירות המדינה לממצאי הביקורת בעניין גב' אלול. על נציבות שרות המדינה לבחון את תקינות המכרז לנוכח ממצאי הביקורת".

משרד הרווחה: "השר פעל כדין"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מאז תחילת כהונתו של השר חיים כץ ומינויי של המנכ"ל ד"ר אביגדור קפלן נעשו במשרד העבודה והרווחה מהלכי הבראה ורפורמות מרחיקות לכת הכוללות בין היתר שינויים ארגוניים שהמשרד לא ידע כמותם במשך שנים שנועדו להדק את הפיקוח על ניצול משאבי המשרד ולטפל בכשלים ובליקויים החמורים שהתגלו בחלק מעבודת המשרד ובשירות הניתן לאזרחי המדינה, כפי שעלה גם בדוחות מבקר המדינה שפורסמו במהלך השנים.

"מדי חודש מתקיימים במשרד עשרות מכרזים ומינויים חדשים וכולם נעשים בכפוף לכללי מנהל תקין ושיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד שתכליתם המרכזית הינה להביא למינויו של המועמד המתאים ביותר לתפקיד. אנו בטוחים שאילו מבקר המדינה היה בודק גם את התפוקות של האגפים שבוקרו בדוח זה לפני ואחרי המינויים ודאי שהיה מוצא אותם כראויים ביותר. כל השינויים נעשו לאחר עבודת מטה מקיפה בשיתוף חברה ליעוץ ארגוני ובהנחיית ואישור נציבות שירות המדינה. במידה ונעשה פגם כלשהו באחד מתהליכי המינוי הרי שנעשה בתום לב ובהיסח הדעת ואנו נסיק את המסקנות הנדרשות מכך. 

"לגבי מינויה של הגב' אלין אלול למ"מ מנכ"ל ולאחריו לסמנכ"לית תקון :הגב' אלול הינה מנהלת מצטיינת ומוערכת שמונתה לתפקידה ללא כל הכרות מוקדמת עם השר או המנכ"ל והבחירה בה מבוססת אך ורק על הצטיינותה בתפקידים הרבים שביצעה במשך 24 שנות פעילותה במשרד. בעת מינוייה ותהליך המכרז הפומבי בו נבחרה, ההנהלה וצוות הבוחנים לא מצא כל דופי בתפקודה ונקבע כי עבירות המשמעת המיוחסות לה נובעות מעוינות של הממונים לה לאחר שהנ"ל חשפה בפני הנהלת המשרד כשלים חמורים בפעילות חקירות הילדים שם כיהנה כחוקרת ילדים, כשלים שנתגלו כנכונים ונדרש בהם טיפול יסודי. התנגדותו של נציב שירות המדינה דאז למינוי מ"מ אינה רלוונטית שכן החוק קובע כי על השר לקיים חובת היוועצות בלבד. לא היה צורך באישורו של הנציב למינוי והשר פעל על פי דין".