במהלך דיון בתביעה אזרחית שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט השלום בירושלים, הודה השוטר קסה טספהון שהוציא בניגוד לנהלי המשטרה מתיק חקירה פלילי את דוח הפעולה שכתב, לצורך התביעה הפרטית שהגיש.
מדובר בחומר חקירה מתיק פלילי שנפתח נגד אזרח באשמת העלבת עובד ציבור ואיומים. במקביל לתיק הזה, הגיש השוטר תביעה אזרחית נגד האזרח שנתבע בתיק הפלילי ונגד אזרח נוסף. מהדיון עולה כי מי שהכשיר את המהלך הוא קצין השיימינג הראשי של המשטרה, רב פקד ליאור צדוק.
טספהון תבע שני אזרחים שהשתתפו בהפגנה שהתקיימה מול ביתו של ראש הממשלה ביולי 2019, זמן קצר לאחר מותו של סולומון טקה. השניים שידרו את ההפגנה בשידור לייב בפייסבוק בקבוצה סגורה של יוצאי ויוצאות אתיופיה. בתביעתו האזרחית טען השוטר, יוצא אתיופיה גם הוא, כי השניים קיללו אותו, השפילו אותו, פגעו בשמו הטוב ואיימו עליו בשיימינג.
שני הפעילים נעצרו במהלך ההפגנה, והשוטר הונחה אז להגיש תלונה במשטרה נגד אחד מהם. ואכן, נפתחה חקירה וכתב אישום הוגש נגדו, כאמור בגין העלבת עובד ציבור ואיומים.
חומר החקירה הנמצא בתיק הזה, ובכלל בתיקי חקירה משטרתיים, אינו חשוף לעיני כל. לפי הנחיית פרקליט המדינה, עיון או שימוש במידע המצוי בהם דורש הגשת בקשה מסודרת ואישור של פרקליט ממונה מחוזי. עם זאת, אל כתב התביעה האזרחי של השוטר נגד שני האזרחים, שהוגש באמצעות עורך הדין יוני ג'ורנו, צורף דוח הפעולה של השוטר, בלי אישור הפרקליט הממונה.
החומרים הם קודש הקודשים
על דוכן העדים טען השוטר בתחילה כי לא מדובר בדוח פעולה רשמי, אלא במזכר שכתב לעצמו על האירוע. עם זאת, כותרת המסמך היא "הנדון: דוח פעולה אירוע 5842", ובכתב התביעה צויין כי השוטר מילא דוח פעולה. בהמשך טען השוטר כי "מאושר לי למשוך חומרים" (מתיק החקירה – מ.א).
בתגובה, עו"ד אסף דרעי שמייצג את הנתבעים שאל את השוטר: "אם אני עכשיו פותח את התיק חקירה כנגד הנתבע 2 אני מוצא את זה?"
השוטר טספהון: "ברור".
עו"ד דרעי: "אז זה חומר חקירה".
השוטר טספהון: "זה חלק מהדברים".
עו"ד דרעי: "אז הוצאת חומר חקירה ללא רשות ושיבשת חקירה וזה עבירה פלילית".
השוטר טספהון: "אם הייתי מדפיס… דוח פעולה חתום, זה לא דוח פעולה חתום, שרשמתי את הקללות ומי קילל ומי עשה מה".
עו"ד דרעי: "ממי ביקשת רשות להוציא את זה?"
השוטר טספהון: "ליאור צדוק" (קצין השיימינג – מ.א).
עו"ד דרעי: "אז הוצאת חומר חקירה ללא רשות ושיבשת חקירה וזה עבירה פלילית"
"מה שהשוטר תיאר בבית המשפט הוא הפרה של החוק", אומר כעת עו"ד דרעי. "חומרי חקירה הם קודש הקודשים של המשטרה. הגישה אליהם מוגבלת ביותר מחשש לשיבוש חקירה, ופתאום אנחנו מגלים שקצין השיימינג מאשר לשוטר לקחת חומר חקירה לשם תביעה פרטית, בניגוד להנחיית פרקליט המדינה ומתייחס לחומרי החקירה כאל רכוש פרטי של השוטר והמשטרה".
המשטרה מגבה את התביעות
רפ"ק ליאור צדוק מונה בנובמבר 2019 לתפקיד ראש תחום אלימות נגד שוטרים ברשתות או "קצין השיימינג". במסגרת תפקידו, מקבל צדוק פניות של שוטרים שטוענים כי עברו שיימינג ברשתות. הוא בודק אם יש בסיס לעבירה פלילית, ובמידה וכן מנחה את השוטר להגיש תלונה. קצין השיימינג גם פונה בשמם של השוטרים והמשטרה למשרד המשפטים בבקשות לפעול להסרת תכנים מהרשתות.
בנובמבר 2020 הוקמה במשטרה וועדה שבוחנת הענקת סיוע כלכלי לשוטרים שנפגעו משיימינג ברשתות לצורך הגשת תביעה אזרחית נגד האזרחים. ליאור צדוק הוא אחד האישים היושבים בועדה.
אלא שהתביעה של השוטר טספהון לא הוגשה בסיוע ועדה זו שהוקמה רק לאחר הגשת התביעה, כך גם עשרות התביעות של השוטרים שהוגשו לאחרונה באמצעות עו"ד יוני ג'ורנו. זה לא אומר שצדוק לא מעורב – באחת התביעות הללו מצאנו עדות לכך שהוא מייעץ לשוטרים לתבוע באופן פרטי אזרחים שהגיבו נגדם ברשתות.
בחלק מהתביעות הפרטיות הללו נכללו חומרי חקירה, בהם דוחות פעולה, מזכרים ועדויות המעלים חשש לכך שעו"ד ג'ורנו צפה בתיעוד מצלמות הגוף של השוטר התובע, למרות שמדובר בחומר חקירה סגור שעיון בו דורש כאמור אישור רשמי מהפרקליטות או מראש שלוחת התביעה המשטרתית שמטפלת בתיק.
"שוב אנחנו מקבלים הוכחה לכך שגל תביעות השוטרים מגובה באופן אקטיבי על ידי המשטרה", אמר עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה כידידת בית המשפט לעשרות מהתביעות השוטרים שהוגשו באופן פרטי על ידי עו"ד ג'ורנו נגד אזרחים. "מעורבות זו מחמירה את פערי הכוחות בין השוטרים התובעים לנתבעים. הלכה למעשה, המשטרה מעודדת את גל התביעות על מנת להשתיק ביקורת ושיח ציבורי על התנהלותה".
"השוטר טספהון למעשה הוציא את ליאור צדוק מבין הצללים", אומר עו"ד דרעי. "עד כה רק ידענו שהוא נותן תמיכה לשוטרים שמתלוננים על שיימינג ברשתות ומיידע אותם בדבר האפשרות להגיש תביעה אזרחית. השוטר על דוכן העדים אתמול תיאר בחישה של ממש מצד קצין השיימינג. בתביעה של השוטר אנדרי פלנוב, כשביקשנו לראות את חומרי החקירה מהתיק הפלילי, הפרקליטות לא אישרה לנו לראות חומרים רלוונטיים להגנת מרשיי. פתאום אנחנו מגלים שליאור צדוק מאשר להוציא חומרים.
"כעת, כששוטרים יודעים שהמשטרה מספקת להם ראיות לתביעות אזרחיות שמוגשות באופן פרטי, עולה החשש ששוטר ימלא את דוח הפעולה שלו לא בזיקה לאירוע המשטרתי אלא תוך כדי מחשבה על התביעה האזרחית שבדרך. מה אם לפני ששוטר ימלא את דוח הפעולה הוא ירים טלפון לעורך דין וישאל אותו מה לכתוב בדוח לשם התביעה? עולה פה חשש גדול לזיהום חקירה ולזיהום ראיות".
"מה אם לפני ששוטר ימלא את דוח הפעולה הוא ירים טלפון לעורך דין וישאל אותו מה לכתוב בדוח לשם התביעה?"
דוח הפעולה של השוטר טספהון מתמקד באמירות של הנתבעים ומסתיים במשפט: "לאחר שנגמרה ההפגנה התחלתי לקבל סרטונים ותגובות בקבוצות ובפייסבוק אודות הסרטונים שהפיץ אחד העצורים מהאירוע הנ"ל". אמירה זו לא רלוונטית לתפקודו כשוטר באירוע, אולם בהחלט מניחה את הבסיס לתביעה על הוצאת דיבתו.
השוטר תבע את השניים על סך 75 אלף שקל והסתפק בפשרה: אחד מהם התנצל בפני טספהון וציין לפרוטוקול כי לא התכוון לפגוע בו, השני הביע התנצלות דומה לפרוטוקול וישלם לשוטר 5,500 שקלים המגלמים את שכר טרחתו של ג'ורנו ואת אגרת בית המשפט. בנוסף הוא יתרום 10 אלפים שקל לעמותה לבחירתו.
במסגרת הסכם הפשרה, הצהיר השוטר טספהון לפרוטוקול האמירות שיוחסו לנתבע הראשון בכתב התביעה ובנספחיו לא נאמרו על ידי הנתבע.
שאלנו את משטרת ישראל איך יתכן שקצין השיימינג, שוטר בתפקיד רב פקד, פועל בניגוד לנהלי הארגון ומה בכוונתם לעשות לאור התערבותו כפי שנחשפה בבית המשפט. המשטרה לא הגיבה לשאלה זו, אולם מסרו את הדברים הבאים:
"צר לנו על כך שהאתר בוחר להמשיך ולנהל קמפיין נגד שוטרים, ובפרט כאלו שהכפישו את שמם ברשתות החברתיות, תוך שימוש בחצאי אמיתות.
"כפי שציינו בעבר, שוטר הוא אזרח מן המניין וגם לשוטר שמורה הזכות, ככל אדם אחר, להגיש תביעה אזרחית באם חש כי אדם נהג כלפיו שלא כחוק ובפרט במקרים של דיבה ולשון הרע.
"לעיתים קרובות מדי אנו נתקלים בתופעה פסולה של 'שיימינג' (ביוש) ברשת כלפי שוטרים אוכפי חוק, בד"כ על רקע פעילות אכיפה שביצעו. המשטרה רואה בחומרה כל ניסיון פגיעה והכפשה של שוטרים על רקע מילוי תפקידם לשרת ולהגן על אזרחי ישראל, בין היתר באמצעות פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות. הטיפול בפרסומים פוגעניים מתבצע בהתאם לנסיבות המקרה ובמטרה לסייע לאותם שוטרים ולהתמודד עם התופעה המכוערת והוא מתמקד בעיקר בניסיון להסיר את הפרסום וללוות את השוטר. כל ליווי וסיוע שניתן בהקשר זה מתבצע בהתאם לפקודות ונהלים מוסדרים, וכל שוטר חייב לנהוג לפיהם.
"מן הראוי כי מקרים בהם עולה חשד לעבירה של לשון הרע או דיבה כלפי שוטר, כמו כל אזרח ועובד ציבור אחר, יתבררו בבית המשפט בהליך האזרחי כחוק, ומן הראוי שכל אדם שומר חוק יגנה מעשים פסולים מעין אלו, ולכל הפחות ימנע מלבצעם".
עדכונים מתביעותיו של ג'ורנו
- בשבוע שעבר הגיש ג'ורנו ערעור לבית המשפט המחוזי בשמו של השוטר אנדרי פלנוב על כך ששופטת השלום מחקה את אחת התביעות שהגיש כנגד ארבעה אזרחים. השופטת טענה שג'ורנו לא הגיש תצהירים במועד והשיתה על השוטר הוצאות בסך 35 אלף שקל. בערעור טוען פלנוב כי "פסק הדין הינו המשך ישיר לעוול אשר נעשה לו, פעם אחת על ידי הנתבעים, פעם שניה על ידי בית המשפט הנכבד".
- תביעתו של השוטר בן אפגן נגד שלושה מגיבים ברשתות נמחקה ביוזמת השוטר בשבוע שעבר, לאחר שהואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו על ידי מח"ש. כתב האישום הוגש בגין האירועים המתוארים בסרטון שעליו הגיבו הנתבעים. עורכי דינם ידרשו מבית המשפט לפסוק הוצאות לאפגן. "אין לנו בעיה שהתביעה תימחק, אבל אפגן צריך לשלם הוצאות כדי שלא ייווצר רושם ששיטת מצליח יכולה לעבוד", מסר עו"ד אסף דרעי המייצג את אחד הנתבעים.
- עו"ד יוני ג'ורנו הגיש בשבוע שעבר תביעה על סך 33.5 אלף שקלים נגד אזרח שכתב עליו בפייסבוק לגבי הרשעתו בעבר. האזרח התבסס על הרשעה של ג'ורנו ובני משפחתו מדצמבר 2001 בקשירת קשר ובביצוע חטיפה של עובדת זרה, הרשעה שנמחקה זה מכבר מהרישום הפלילי של ג'ורנו עקב הזמן שחלף.
עו"ד אייל אבולפיה המייצג שמונה אזרחים שנתבעו על ידי שוטרים באמצעות ג'ורנו, פנה בשבוע שעבר ליועץ המשפטי למשטרה בדרישה למנוע התייצבות שוטרים בתפקיד בדיונים משפטיים אישיים. לטענת אבולפיה, השוטרים נוטים להתייצב בבית המשפט כשהם לובשים מדים וחמושים בנשקם האישי. "תביעות אלה הינן תביעות פרטיות אשר זכיה בהן מניבה כספים לכיסו של השוטר באופן אישי, ולא לקופה הציבורית. משכך, אין לאפשר השתתפות בדיונים כאלה בזמן תפקיד".