"איישי תהיה תלמידה שלנו עד סוף התיכון, לא ניתן שאיש יגרש אותה"

באמצע ספטמבר, כשאזרחי ישראל התכוננו לחגוג את ראש השנה בעיצומו של סגר הקורונה השני, התבשרו איישי בת ה-15, יסמין בת ה-9 ואמן ג'ינה כי שר הפנים אריה דרעי דחה את בקשתן למעמד בישראל וכי עליהן לעזוב את ישראל. 

מניעיו של דרעי לדחייה לא ברורים, שכן הוועדה הבוחנת בקשות מעמד של ילדי מהגרים בישראל המליצה לו ברוב קולות להסכים לבקשה. בין חמשת חברי הוועדה שתמכו בהחלטה היו ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות ההגירה, יוסי אדלשטיין, נציג משרד החינוך ונציג משרד הרווחה. נציגי משרדי המשפטים והאוצר התנגדו. דרעי לא נימק את החלטתו, ומאז חיות האם ובנותיה בצל הגירוש הצפוי. 

אמנם רשות ההגירה והאוכלוסין לא ממהרת לעצור ילדים ולהרחיקם מישראל במהלך שנת הלימודים, אולם כעת, כשבוע לפני החופש הגדול הסכנה ממשית.  משפחתה של איישי ערערה על ההחלטה באמצעות עורכות הדין מיכל פומרנץ ואלה תור, ודיון בעניינם היה אמור להתקיים היום בבית הדין לעררים בירושלים, אך נדחה לבקשת משרד הפנים. 

"החלטתו הבלתי סבירה בעליל של שר הפנים תביא לקריעה בלתי אנושית של איישי מביתה היחיד ב-15 השנים האחרונות ולהשלכתה למדינה זרה, אשר היא אינה דוברת את שפתה, אינה מכירה את תרבותה, ואין לה חברים בה", נכתב בערר. "זוהי 'הגליה תרבותית' במלוא מובנה".

---

כשיקבע מועד הדיון החדש בעניינה של איישי בבית הדין לעררים בירושלים, צפוי הדיין לפגוש באולם בית המשפט לא רק את הנערה ובנות משפחתה, אלא גם את זאב דגני, מנהל הגימנסיה העברית הרצליה, שם לומדת איישי, תלמידים מבית הספר. "איישי תהיה תלמידה שלנו עד סוף התיכון", הוא אומר. "לא ניתן שאיש יגרש אותה". 

"איישי היא תלמידה מצטיינת, מקובלת חברתית, ספורטאית מעולה ומדריכה בצופים", מוסיף דגני. "היא התלמידה הראשונה מבית הספר שעומדת בפני גירוש הקיץ, ואנחנו מניחים שלא תהיה היחידה, בוודאי לאור זהותם של שרת הפנים ושר המשפטים החדש (איילת שקד וגדעון סער – מ.א). בגימנסיה לומדים ילדי מהגרות רבים, נלחם עבור כל אחד ואחת מהם".

שקד ידועה בגישתה הניצית ביחס לעובדים זרים ולילדיהם. אתמול, בטקס חילופי השרים במשרד הפנים, אמרה בנאומה כי יכלה לדרוש לעמוד בראשו של כל משרד ממשלתי בעת ניהול המו"מ הקואליציוני, אך בחרה דווקא את משרד הפנים עקב חשיבותו. "הנושא של רשות האוכלוסין וההגירה חשוב", אמרה, "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ואני אפעל בכל כוחי כדי ליישם מדיניות הגירה אחראית, תוך מתן מענה הולם למצבים הומניטריים מבוססים".

ביולי 2019, על רקע מחאה ודיון ציבורי נוכח כוונת משרד הפנים לגרש במהלך אותו קיץ כ-100 משפחות עובדים זרים שילדיהן גדלו והתחנכו בישראל, השיבה שקד ליו"ר הבית היהודי דאז, שר החינוך רפי פרץ, שהסתייג בגלוי מהגירוש הצפוי, ש"מי שייתן מעמד בישראל לילדי עובדים זרים, יבטיח לכל עשרות אלפי השוהים הבלתי חוקיים השתקעות בישראל באמצעות הקמת משפחות. לא אתן לזה יד".

מוקדם יותר באותה שנה, באפריל, בעת סיור עם שפי פז בדרום תל אביב הצהירה שקד כי תפעל לכך שבית הדין לעררים ובתי המשפט לא יהיו מוסמכים להורות על מתן מעמד או אשרת שהייה למהגרים, כולל ילדי עובדים זרים. 

"מדובר ביהלום חברתי"

באפריל 2019 הצטרפה איישי למועדון הנוער של מכבי תל אביב בכדורעף ותוך שנתיים נבחרה להתאמן עם נבחרת ישראל. "מכיוון שאין לה דרכון ישראלי היא לא יכולה לייצג את המדינה בחו"ל, אולם החלטנו לצרף אותה לאימונים בגלל הרמה שלה ומתוך תקווה שתזכה בדרכון ישראלי בקרוב", אומר המאמן ומנהל מחלקת הנוער של מכבי תל אביב בכדורעף, נועם אלבז. "איישי הקימה קבוצת כדורעף פנאי לפיליפיניות שמשחקת בסופי שבוע בגימנסיה, ומשתתפת בפרויקט שיזמנו למיגור שתייה וצריכת חומרים אסורים בקרב בני נוער. מדובר ביהלום חברתי, נערה שתורמת לקהילה יותר ממי שמעלים את הרעיון לגרשה". 

ג'ינה, אמן של איישי ויסמין, הגיעה בשנת 2000 לישראל מהפיליפינים לעבוד בסיעוד. היא השאירה מאחור ילדה בת 8, שפגשה רק פעם אחת מאז. ב-2005 איבדה האם את אשרת השהיה שלה לאחר שמעסיקתה עברה להתגורר בבית אבות. באותה שנה נולדה איישי. אביה הוא אזרח תורכי שגורש מישראל כשהייתה בת שנתיים. אביה של אחותה יסמין הוא אזרח ישראלי שמתגורר עם המשפחה בחלק מימות השבוע. 

ב-2006 וב-2010 התקבלו בישראל שתי החלטות ממשלה שהעניקו מעמד קבע לילדי עובדים זרים. איישי כמעט עמדה בקריטריונים של ההחלטה מ-2010, אך היתה צעירה בשישה שבועות מלהיכלל בה.

בהתאם להחלטה זו ניתן רישיון לישיבת קבע לילדים דוברי עברית, שלמדו בגן חובה או בבית ספר במערכת החינוך הממלכתית בישראל, התגוררו בישראל חמש שנים ברצף והוריהם נכנסו לישראל ברישיון. לצד מעמד הקבע לילדים אלה, ניתן גם רישיון ישיבה ארעי לבני משפחתם.

ב-2006 וב-2010 התקבלו בישראל שתי החלטות ממשלה שהעניקו מעמד קבע לילדי עובדים זרים. איישי עמדה בקריטריונים של ההחלטה מ-2010, אך היתה צעירה בשישה שבועות מלהיכלל בה

אלא שאיישי עוד לא למדה בגן חובה במועד קבלת ההחלטה, היא היתה בת 4 ועשרה חודשים, ולא בת חמש. משום שלא עמדה בתנאי הסף, האם לא הגישה בקשה. אלא שהתברר כי במהלך 2012-2014, 21 משפחות של עובדים זרים שמצבם היה זהה לשל ג'ינה, קיבלו מעמד בישראל מכוח החלטת הממשלה הזו. הבקשות שהגישו למשרד הפנים אמנם נדחו על הסף, אך המשפחות זכו בהליכי ערעור משפטיים.

רוב המשפחות נדחו

ב-2014, עם היוודע הדבר פנתה משפחתה של איישי יחד עם 13 משפחות נוספות לשר הפנים דאז גדעון סער וביקשו מעמד בישראל. הבקשות נדחו בטענה שהמשפחות לא הגישו מלכתחילה בקשה לקבלת מעמד מכוח החלטת הממשלה. 

המשפחות ביקשו משר הפנים לבחון את החלטתו מחדש. התשובה לפנייה זו התקבלה ב-2016, כאשר אריה דרעי כיהן כשר הפנים. הוא לא ניאות לשנות את החלטת קודמו בתפקיד, והמשפחות עתרו לבית המשפט המחוזי.

שופט המחוזי ארנון דראל קבע כי ההבדל היחיד בין הילדים שניתן להם מעמד בין השנים 2012-2014 לבין ילדי 14 המשפחות הנוספות, הוא שהראשונים הגישו בקשות לקבלת מעמד במועד, והאחרונים לא עשו כן. פרט לכך, נתוניהם זהים, ואין הצדקה להפלות בין אלה לאלה. המחוזי קבע כי יש לבחון את הבקשות בוועדה הבין משרדית לעניין מעמד ילדי השוהים שלא כחוק בישראל ובני משפחותיהם. 

לאחרונה נסתיימה בחינה זו. ארבע משפחות קיבלו תשובה חיובית, הבקשות של שלוש משפחות נדחו על דעת רוב חברי הוועדה, ושבע המשפחות הנותרות, בהן זה של איישי, נדחו על פי המלצת מיעוט חברי הוועדה.