תושבים מתנגדים לתחנת הכוח קסם שתוקם בסמוך לבתיהם ומעל אקוויפר מרכזי. המנכ"ל: "אין פרויקט תשתיתי מושלם"

אהוד לשם, לשעבר מהנדס מחוז מרכז במשרד הבריאות רואה את המראות של אסון הזפת בחופי ישראל ומרגיש שהוא לא יכול לשתוק יותר. "כשאומרים לי לא להיות מוטרד, אני מוטרד", הוא אומר בהתייחסו להחלטה של הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) מינואר לאשר להפקדה את תחנת הכוח קסם, תחנה פרטית באזור ראש העין. 

לדברי המתנגדים, בהם ראשי הרשויות בסביבה, התוכנית מסוכנת למקורות מים חיוניים וקרבתה לבתי ראש העין וכפר קאסם עלולה לפלוט חומרים מזהמים לאוויר ולסכן את חיי התושבים. לדבריהם שותפים המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, לרבות השר יובל שטייניץ, שהביעו את התנגדותם בוועדה. 

"הרבה גורמים לא רוצים הקמת תחנת כח פוסיליות (מגז טבעי – ג.ה), זו גם עמדת המשרד להגנת הסביבה", אמרה נציגת השרה להגנת הסביבה בדיון בוועדה בינואר. ומנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי אמר: "מבחינת הממשלה, יש חשיבות ראשונה במעלה להיצמדות לתשתית קיימת". 

עד לישיבה האחרונה של ות"ל, התנגדו לתוכנית גם משרד הבריאות, רשות המים, חברת מקורות והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ואולם בעקבות קידוח ניטור שבוצע באזור על ידי היזמים קסם אנרגיה, ושבעקבותיו קבעה רשות המים כי רמת המסוכנות לקרקע פחתה, עברו הגורמים השונים לתמוך בתוכנית.

---

בקיץ אמורה הוועדה לתשתיות לאומיות להחליט בין ארבע האופציות שהונחו על שולחנה להקמת תחנת כוח פרטיות, ביניהם תחנת קסם. כעת לשם ופעילים נוספים מנסים לנצל את הזמן שנותר – עד ה-6 באפריל – להגשת ההתנגדויות לתוכנית לפני שהיא תאושר, כדי לבטל את מה שלדעתו הוא "האסון האקולוגי הבא".

גז במקום אנרגיות מתחדשות

כדי להבין את הטענות של המתנגדים לתוכנית קסם, יש לחזור שלוש שנים לאחור, אל החלטת הממשלה מאפריל 2017 שהגדירה את הצורך בקידום תחנות כח באמצעות גז טבעי על ידי יזמים פרטיים. לפי המתווה, היזמים הם אלה שמאתרים את הקרקע שעליה תבנה תחנת הכוח.

בדצמבר אותה שנה הסמיכה הממשלה את חברת "קסם אנרגיה" לבנות תחנה לייצור חשמל בצומת קסם בהספק שלא יעלה על 450 מגוואט, ובתנאי שתעמוד בתנאי הסף. בניגוד לפרסומים קודמים, התחנה צפויה לפעול מסביב לשעון ולא רק כגיבוי או למלאים. 

אלא שלטענת המתנגדים, ההצעה של קסם אנרגיה לא עומדת בשלושה תנאי סף: שהמיקום המוצע לא יחול בשטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה, הוכחת זיקה לקרקע, ושהמיקום המוצע לא יחול "בתחום שטחי מגורים בנויים, קיימים ומתוכננים לפי תכניות מפורטות מאושרות".   

באוקטובר 2020 הגיעה החלטת ממשלה 465 העוסקת ב"הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק", שקבעה שעד 2030 שליש מייצור החשמל בישראל ייוצר בטכנולוגיות מתחדשות (שמש ורוח). בהחלטה צויין גם כי לא יאושרו הסמכות חדשות לייצור חשמל בגז טבעי אלא אם מדובר בתוספת, שדרוג או החלפה של תחנות קיימות.  עם זאת, הפרויקט של תחנת כוח קסם המשיך להתקדם והפקדתו אושרה בות"ל.

"שמורת מים בעלת חשיבות לאומית"

ההתנגדויות החריפות ביותר לתוכנית נרשמו בשל הסוגיות הבריאותיות, בראש ובראשונה בנושא המים. 

התחנה מיועדת לקום מעל אקוויפר ירקון-תנינים, שממנו מתבצעים קידוחים המספקים שליש ממי השתייה הנשאבים של ישראל. האקוויפר משמש גם מקור מים חלופי לתחנת ההתפלה במישור החוף ומקור מים לשעת חירום. לפי תמ"א 1, השטח שבו מתוכננת לקום התחנה מוגדר כ"אזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה מאוד". 

באתרי קידוח כאלה, קובע משרד הבריאות "רדיוס מגן", אותם אזורים שאסורים בפיתוח. "אסורה כל בניה, התקנה או פעילות העלולים לזהם את הקידוח", נכתב בתקנות. במקום הזה צפויה קסם אנרגיה להקים את תחנת כוח, להציב מיכלים המכילים 14 מיליון ליטר סולר, שאמור לשמש כגיבוי, ולסלול צינור בן שמונה קילומטרים שיעביר את הסולר.

הסכנה, טוענים מומחים, טמונה בשכבת החרסית הנמצאת באקוויפר ודרכה עלול לחלחל הדלק ולזהם את המים. מספיק זיהום של כמה ליטרים מהצינור או מהתחנה שיחלחלו לאקוויפר כדי לזהם מאות אלפי מ"ק של מי שתייה. את הזיהום ייקח מאות שנים לנקות. 

לדברי לשם, שערך במסגרת עבודתו תוכנית לשימור מי התהום במקום, ניסיונות שנעשו כבר לפני עשורים לבנות באזור הקידוח נתקלו בהתנגדות עזה של הגורמים הממונים. "כשקיבוץ גבעת השלושה, שהשטח נמצא בבעלותו, ביקש להקטין את רדיוס המגן כדי להקים שכונת מגורים ב-1997, כתב המהנדס הראשי 'לאתר כולו צריך להתייחס כאל שמורת מים בעלת חשיבות לאומית ולא לאפשר שום פגיעה בה ובאיכות המים שבה'. גם חברת מקורות סירבה לאפשר בנייה וטענה כי כשהקידוחים יתבלו יהיה צורך לקדוח באתר זה במקומות חלופיים כדי לשמור על כושר השאיבה".

בדיונים שנערכו בשנים האחרונות בוועדות השונות, חזרו והבהירו משרד הבריאות, חברת מקורות ורשות המים כי הן מתנגדות להקמת תחנת הכוח. שוב ושוב התריעו מפגיעה במים. "באזורים אלה אסור לבנות מבנים שעלולים לזהם את הקידוח, במיוחד תחנת כוח, ועל אחת כמה וכמה מיכלי סולר", ציינה נציגת משרד הבריאות בדיון בות"ל בסוף 2018. 

"באזורים אלה אסור לבנות מבנים שעלולים לזהם את הקידוח, במיוחד תחנת כוח, ועל אחת כמה וכמה מיכלי סולר", ציינה נציגת משרד הבריאות בדיון

חברת נצבא, שקיבלה ב-2018 אישור להקמת שכונה בראש העין הכוללת כ-1,200 דירות במרחק של פחות מקילומטר מאתר תחנת הכוח המיועד, ביקשה מד"ר דוד זייטון, הידרולוג מומחה, לערוך סקר הידרוגיאולוגי באזור. "הסבירות המקובלת לדליפה של דלק, שבעטיה אין לאפשר הקמת תחנת כוח חדשה, היא מעל 5 אחוז בלבד", צוין בדוח. "הסתברות שתקרה תקלה של דליפה כאן עומדת על 12 אחוז. כלומר סבירות גבוהה מאוד ומסוכנת". 

"לא היה פיקוח על הקידוחים"

כדי להתמודד עם הטענות ביקשו היזמים מרשות המים לערוך קידוחי ניטור. בנובמבר 2019 הם הגיעו לשטח וערכו את הבדיקות באופן פרטי. "היינו שם", אומר שגיא שהקים יחד עם חבר מועצה מכפר קאסם מאהל בשטח בזמן הקידוחים. "כל רכב שהגיע בדקתי, כל משלחת חקרתי. לא היה פיקוח על הקידוחים". 

על בסיס הממצאים הללו הגיש בינואר 2021 ד"ר יעקב ליבשיץ, מנהל אגף להידרוגיאולוגיה ברשות המים מכתב למנכ"ל קסם אנרגיה, חזי קוגלר, שבו המליץ לצמצם את רדיוס המגן ולשנות את רמת הרגישות ההידרולוגית מגבוהה לבינונית. "אנו סבורים שלא קיים סיכוי סביר שסולר יגיע לאקוויפר", כתב ליבשיץ.

"אנו סבורים שלא קיים סיכוי סביר שסולר יגיע לאקוויפר", כתב ד"ר ליבשיץ מרשות המים

המכתב הזה הגיע כשנה לאחר שרשות המים הביעה את התנגדותה הנחרצת בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז. אז היא טענה שכל עוד משרד האנרגיה עומד על גיבוי באמצעות דלק, אין מקום להקמת תחנת כח בשטחים רגישים בהם קיים חשש לזיהום מים. הוועדה המחוזית, אגב, קיבלה את הטענה והתנגדה אף היא להקמת תחנת קסם. 

ליבשיץ במכתבו אף שלל מכל וכל את המסקנות של ד"ר זייטון. "לפי כל הגיאולוגים יש קשר בין השכבות באזורים שבהם עובר הגז", עונה ד"ר זייטון. "העובדה שהוא חושב אחרת דרושה בדיקה". 

בהתאם לחוות הדעת החיובית של רשות המים, אישר משרד הבריאות להקטין את רדיוסי המגן ובעצם בכך נתן אור ירוק לאישור הפקדת התוכנית בות"ל. 

"משרד הבריאות סוגר בארות רק בגלל חשש אפילו לא סביר בגלל 'עיקרון ההיזהרות המונעת'", מציין לשם, "הוא חייב לעשות זאת גם כאן למניעת חשיפה לפגיעה הרסנית בלתי הפיכה". 

"נכון להיום, חרף עדכון מפת הרגישות ההידרולוגית על ידי רשות המים, נותר 70 אחוז משטח התחנה כשטח המצוי באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה", נאמר במכתב ההתנגדות. 

חרף עדכון מפת הרגישות ההידרולוגית על ידי רשות המים, נותר 70 אחוז משטח התחנה כשטח המצוי באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה"

התנגדות מרכזית נוספת להקמת התחנה נובעת מסמיכותה לבתי התושבים, בכפר קאסם ובראש העין.. "תחנת גז טבעי זה שם נפלא כמו ביצי חופש", אומר רז שגיא, חבר מועצת ראש העין, אחד המתנגדים לתוכנית. "הרי מדובר בתחנה היברידית שעובדת גם על סולר, כך שצריך להחזיק מיכלי סולר ענקיים וגם לסלול צינור שדרכו יעבירו את הסולר. בהנחה שכולנו מבינים שגז הוא חומר פציץ וסולר הוא חומר דליק ושאסונות קורים, אי אפשר להצמיד את התחנה לבתי תושבים". 

המרחק של התחנה מבתי כפר קאסם עומד על 50 מטרים בלבד, ומבתי שכונת נצבא של ראש העין המרחק הוא כ-770 מטר. "ארובות התחנה שיתנשאו לגובה 65 מטר צפוים לפלוט את חומריהם המזהמים ישר לחלונות הבניינים גבוהי הקומה של השכונה", טוען רז. 

באוגוסט 2019 פרסם המשרד להגנת הסביבה נייר עמדה שבסופו הובאה המלצת המשרד: להימנע מיוזמות להקמת מרכזי אנרגיה, שפולטים מזהמי אוויר שונים שגורמים לתחלואה ולתמותה מוקדמת בלב שכונות מגורים ובשטחים עירוניים צפופים. 

עם זאת, נראה כי גם הזיקה לקרקע של בעלי התחנה מוטלת בספק ומיקומה עשוי להיות בעייתי.

ארבעה שותפים יש בחברת קסם אנרגיה, שהוקמה באוגוסט 2017 לצורך "קידום ופיתוח פרויקט להקמת תחנת כח מופעלת בגז טבעי בשטחי קיבוץ גבעת השלושה". בעל המניות העיקרי היא חברת מבטח שמיר, שמחזיקה ב-53 אחוז מהמניות. החברה, בבעלות איש העסקים מאיר שמיר, הצטרפה למיזם בדצמבר 2018 והתחייבה להשקיע 40 מיליון שקל בפרויקט שעלותו המוערכת היא כ-2 מיליארד שקל. 

ב-23.5 אחוזים של החברה מחזיק קיבוץ גבעת השלושה, שצפוי לקבל מאות אלפי שקלים לחבר כתוצאה מהבנייה. אלא שהשטח שעליו מתוכננת לקום התחנה הופקע בשנות החמישים על ידי מנהל מקרקעי ישראל מידי כפר קאסם והוחכר לקיבוץ לצרכי חקלאות. הסכם החכירה פקע ביוני 2019, כלומר כרגע אין לקיבוץ זיקה לקרקע. 

הדבר מנוגד להחלטת הממשלה מ-2017, שלפיה "ככל שמדובר בחוזה משבצת/מתחדש, יש להביא אישור מרשות מקרקעי ישראל כי החוזה מתחדש או שבכוונתם לפעול לחידושו". 

"אדמות אלה במהותן שייכות לכלל תושבי מדינת ישראל ואין כל הצדקה לכך שקומץ בני קיבוץ יגרפו לכיסם רווחים כספיים עצומים משטחים השייכים לכלל תושבי מדינת ישראל", נכתב בכתב ההתנגדות לתוכנית שיוגש בקרוב לות"ל. "הקיבוץ נמצא בחריגות של כ-90 דונם בשטחי תעסוקה, אומנם, הקיבוץ טוען כי הוא פועל להקטנת החריגות, אך מדובר בתנאי סף להצגת התוכנית, אשר הקיבוץ אינו עומד בהם". 

המנכ"ל: "הפליטות לא יגיעו לתושבים"

בשיחה איתנו מזהיר מנכ"ל קסם חזי קוגלר, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד התשתיות, ש"אם לא תקום תחנה בדיוק באזור שלנו התכנון הוא לעשות הפסקות חשמל יזומות ב-2025. אני יזם בתחום אנרגיות מתחדשות, והייתי שמח מאוד אם ניתן היה לספק את כל האנרגיות ממקורות מתחדשים. אומרים שכן ,אבל טועים לצערי".

אז הברירה היא להקים תחנה הממוקמת סמוך לבתי תושבים? 

"אין סכנה לאנשים שגרים באזור, האופן שבו התחנה תהיה בנויה יביא לכך שהחומר מהפליטות יהיה נמוך ולא יגיע אליהם".

גם לא לתושבים שמתגוררים 50 מטר משם? 

"שמעתי שיש בתים של אנשים שגרים באופן בלתי חוקי בכפר קאסם.." 

המשרד להגנת הסביבה טען בפירוש: "יש לכלול גם מבני מגורים מכל סוג שהוא, אם בהיתר או לא בהיתר, בבחינת ההשפעה של פרויקטים מתוכננים על איכות האוויר". 

"אנחנו לא מתעלמים מאף אחד. עשינו סקר מפורט ולא ראינו מגורים באותו אזור. אומרים לנו שיש פה ושם, אבל כשמסיירים רואים שזה לא אזור של מגורים. מחלקת ההנדסה של כפר קאסם מתכוונים להפוך את אזור התעשייה למקום תעשייתי חוקי, שאז ללא ספק לא יהיו שם מגורים".

ומה לגבי שכונת נצבא שממוקמת 770 מטר משם? 

"המרחק הוא קילומטר, בדקנו את זה הרבה פעמים. ברגע שתחנות כוח מגיעות למרחק 400-500 מטר זה נחשב רחוק". 

ולגבי הסכנה לאקוויפר ההר?

"אין פרויקט תשתיתי מושלם בארץ. הייתי מעורב בחידוש השאיבות מהבארות כמנכ"ל משרד התשתיות. לא צריך להסביר לי על הרגישות של אקוויפר ההר. אלא שיש הבדלים גדולים בין האזורים השונים, ובמקום שבו התחנה מיועדת אין סכנה של חדירת מזהמים. זו ההתחייבות שלנו". 

מה אתה אומר על ההתנגדויות הרבות לתוכנית?

"הפוליטיקה האינטרסנטית משפיעה על חלק ממקבלי ההחלטות וגורמת להם לפעמים לשקול שיקולים זרים, גבוליים מבחינה חוקית. לא נקבל את זה. כמו שמתעקשים כל הזמן להחיל עלינו את כל הכללים ושנעמוד בכולם, אני מצפה שהיחס אל התחנה הזו יהיה שונה מהיחס אל האחרים. לא נעבור על זה לסדר היום". 

תגובות

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "ההצעה של משרד האנרגיה להגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030 ל-30 אחוז  אושרה לאחרונה בממשלה. החלטה זו מצמצמת משמעותית את מספר תחנות הכוח שייצרו חשמל בגז טבעי שיש להקים. אין בהחלטה התייחסות לתוכנית ספציפית. מדובר במהלך שימצב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית. מוסדות התכנון הם הגורם שיחליט אילו תכניות של תחנות הכוח יקודמו ויאושרו".

תגובת מקורות: "חברת מקורות פעלה להגנה על מקורות המים ועל מתקני השאיבה, האגירה וההולכה בתיאום עם רשות המים במסגרת ההליכים התכנוניים. השירות ההידרולוגי נתן חוות דעת והיזם התחייב לתכנית הגנה שהניחה את דעתנו".

תגובת משרד הבריאות: "נדגיש כי משרד הבריאות התריע והביע את עמדתו והסתייגותו ממיקום תחנת הכח במיקום המוצע, הן בנוגע לבנייה באזורי מגן של קידוחי מי שתיה והן בנוגע לזיהום האוויר". 

תגובת משרד הפנים, שתחת סמכותו נמצאת הות"ל: "תת"ל 98 (להקמת תחנת כח קסם – ג.ה) פורסמה להערות הועדות המחוזיות והשגות הציבור בהתאם להחלטת מליאת הועדה לתשתיות לאומיות. משכך, כל השגה צריכה תובא בפני חוקר התכנית והיא תועבר לוועדה. ניתן להגיש השגות עד ליום 6 באפריל 21. הקביעה לגבי הקמת תחנות חדשות ומועדי הפעלת תחנות קיימות נמצאת בידי מנהל מערכת החשמל בהתאם לצורכי המשק.

 לעניין התכניות לתחנות הכח האחרות, כפי שנקבע בהחלטת הוועדה, הרי שכל התכניות יועלו לדיון בווועדה עם השלמת הליכי הדיון בהערות ובהשגות של תת"ל 98 ותת"ל 20ב". 

מקיבוץ גבעת השלושה והמשרד להגנת הסביבה לא התקבלה תגובה.