עולם האקדמיה הישראלי וזוכי פרס ישראל ממשיכים להתלבט כיצד לנהוג, אם בכלל, בעקבות החלטת בג"ץ להעניק לשר החינוך, יואב גלנט, וליועמ"ש ארכה של 30 יום כדי לבדוק אם הוא ניתן לסרב להעניק את פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך. זאת, בשל חתימתו בעבר על על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להפסיק לשתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל.
בשיחה עם המקום אמרה כלת הפרס בתחום הקולנוע, הבמאית מיכל בת אדם, כי "בן אדם שווה בן אדם שווה בן אדם, גם אם הוא מדת אחרת, ארץ אחרת, או עם דעות אחרות. זה לא פרס פוליטי, זה פרס של המדינה, של ועדות בלתי תלויות. אני הייתי שמחה שכל מקבלי פרס יתאחדו ויעשו מעשה, ואני פועלת שנקבל החלטה משותפת. הכי קל עכשיו זה לקפוץ ולהגיד שאני לא אקבל את הפרס אבל אנחנו מנסים לחשוב מה לעשות. אבל אני אומרת באופן מפורש מה אני חושבת על זה. לעמוד על הבמה ולקבל את הפרס ולעשות שם איזה מחאה, זה קצת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני לא רואה את עצמי, איך אני אעמוד על הבמה בידיעה שמקבל הפרס לא נמצא שם בגלל דעותיו".
בתוך כך כל ראשי האוניברסיטאות, מלבד בר אילן ואריאל, הוציאו מכתב לשר החינוך יואב גלנט שבו הם קוראים לו להסיר את התנגדותו להענקת הפרס לגולדרייך.
חבר הכנסת מוסי רז ממרצ צייץ כי ביום ראשון יעניק פרופסור דוד הראל, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, לפרופ' גולדרייך את פסלון פרס ישראל שקיבל בעצמו לפני מספר שנים. האירוע ייערך במכון ויצמן. "הפסלון ינתן עד לקבלת הפרס עצמו שאנחנו בטוחים שתהיה בקרוב ומתוך סולידריות עם פעילי השמאל בכלל והפעילים נגד הכיבוש בפרט שהממשלה מנסה להשתיק", כתב רז.
מועצת האקדמיה הלאומית למדעים ונשיאיה הקודמים הוציאו הודעה שבה הם מביעים צער על כך שבשלב זה נמנעה הענקת הפרס לגולדרייך בשל עמדותיו הפוליטיות. המועצה הוסיפה כי התבטאויות פוליטיות אינן רלוונטיות להכרעה בעניין הענקת הפרס.
זוכים ומבליגים
המקום הכי חם פנה לשאר מקבלי הפרס השנה, בכוונה לבדוק כיצד בכוונתם לפעול בעקבות הפגיעה בעמיתם לקבלת הפרס. חלק מהזוכים אמרו כי הם עורכים התייעצות טלפונית כדי להחליט כיצד לנהוג לקראת הטקס ביום העצמאות. הזכייה בפרס ישראל כרוכה בפרס כספי של כ-75 אלף שקל.
"לא מעוניינת להיכנס לנושא הזה. לא מכירה את כל הפרטים", אמרה למקום זוכת הפרס בתחום חקר העבודה הסוציאלית, פרופ' אריאלה לבנשטיין, שאמורה לשאת נאום ברכה בטקס בשם זוכי הפרס.
הסופרת והמשוררת נורית זרחי אמרה למקום הכי חם כי "קיבלתי את הפרס הזה מאנשים בתחום הספרות ואני מודה להם על כך. אני לא הולכת לעשות שום דבר מלבד לומר את דעתי שהפרס לא ניתן על דעות פוליטיות, אלא על הישגים בתחום. מדינת ישראל מרוויחה הרבה מהאנשים המקצועיים ואין טעם לפשפש בדעות שלהם ואין למנוע ממנו את הפרס".
פרופ' ניצה בן דב, זוכת פרס ישראל בקטגוריית חקר הספרות, אמרה למקום, "אני מאוד מצטערת שפרופ' גולדרייך שיש לו הישגים פורצי דרך בתחום שלו לא מקבל את פרס ישראל. לכבוד היה לי ולכל שאר הזוכים שהוא היה נכנס בין שורותינו. מאוד מצטערת שבג"צ קיבל את ההחלטה הזו.
פרופ' ניצה בן דב: "מאוד מצטערת ומרגישה נבוכה על ההחלטה הזו. אני נגד הכיבוש, הצבעתי למרצ אבל לא יודעת למה הוא היה צריך לחתום על העצומה נגד אוניברסיטת אריאל ולהקצין את העניין"
אנחנו נמצאים שלושה ימים לפני צילום הטקס. מה אעשה? עוד לא גיבשתי דעה אם לבטל את הטקס או להתייצב לימינו. צריך לעכל את הידיעה. לא עלה על דעתי שזה מה שיקרה, זה מצער אותי מאוד. אני צריכה לשאול את שאר הזוכים והזוכות. מאוד מצטערת ומרגישה נבוכה על ההחלטה הזו. אני נגד הכיבוש, הצבעתי למרצ אבל לא יודעת למה הוא היה צריך לחתום על העצומה נגד אוניברסיטת אריאל ולהקצין את העניין".
פרופ' אלי קשת, שזכה על חקר מדעי החיים, אמר: "אם אתה שואל אם אין בכוונתי להגיע או לא לקבל את הפרס. אז בכוונתי להגיע. אבל אני עוד מתבשל עם עצמי עם ההחלטה של בג"ץ. תכבדו את החלטתי".
פרופ' בן עמי שילוני, מומחה לתרבות יפן המקבל פרס על חקר מדעי המזרח הרחוק, מתכוון גם הוא להגיע לטקס בשבוע הבא. עם זאת אמר למקום כי המהלך אינו דמוקרטי. "אם אנו רוצים להיות דמוקרטיה, אי אפשר לשלול מאדם משהו על סמך דברים שאמר או עשה בהקשרים אחרים. לאדם גם מותר לשנות את דעתו ועמדותיו. אם אנחנו מונעים ממנו משהו על סמך הדברים האלו, אנחנו הופכים להיות מדינה טוטליטרית. אדם נשפט על הישגיו ולא על פי דעותיו או דברים שעשה בעבר".
את הזוכה בפרס מפעל חיים, יוסף צ'חנובר, לא היה ניתן להשיג.