לאחר כמעט חמש שעות של דיונים, החליטה היום הוועדה המקומית של תל אביב לאשר את הפקדת תוכנית כיכר אתרים ברוב של שישה תומכים מול ארבעה מתנגדים (מיטל להבי, אסף הראל, ציפי ברנד וחן אריאלי). את התוכנית, שכוללת שני מגדלים בגובה 25 קומות, מלון ושטחים פתוחים, בשטח כולל של 70 אלף מ"ר, הציגה בדיון ישר אדריכלים מטעם חברת JTLV, יזמי התוכנית.
במבט ראשון ועל סמך ההדמיות ששיגרה העירייה לעיתונות, התוכנית נראית נהדר: רואים את הים, יש שטחים ירוקים, הדמיות של משפחות צועדות לחוף וזוגות יושבים על הדשא. אבל כשצוללים פנימה, מתחילים להיחשף הפגמים.
כך, למשל, נושא השטחים הפתוחים הפרטיים (שפ"פ) שעלה לאורך הדיון. חברי המועצה להבי, ברנד והראל ניסו לבחון את המשמעות של הפיכת השטחים הציבוריים בכיכר (כ-11 אלף מ"ר) לשפ"פ, ותהו כיצד הציבור יוכל ליהנות מהגישה המרכזית מהעיר לחוף הים. "לא ברור איך לוקחים שטח ציבורי פתוח, 100 מטר מהים, והופכים אותו לשטח פרטי, איך זה יעבור בוועדה המחוזית? זה נוגד את תוכניות המתאר", אמרה ברנד.
להבי הראתה כיצד השטחים שאמור לקבל הציבור "אינם איכותיים ולא מצדיקים את הוויתור הגדול", וכוללים שטחים בקומת מרתף ומתחת למפלס הקובע. יועמ"ש הוועדה טענה כי "השפ"פ מתוכנן כך שהיכולת לנכס אותו לא קיימת, והזיקה לשטחים הבנויים לא הדוקה".
שטחים פרטיים ציבוריים שנקבעו בעבר כבר הפכו לכאלו שאינם פתוחים לציבור, כמו בגבעת אנדרומדה ביפו, מגדלי תל אביב וברוטשילד 22. כיום מינהל ההנדסה מנחה שלא לעשות שימוש בשפ"פים בפרויקטים חדשים. "יהיה אפשר לעשות מופעים כמו בהבימה?" שאל הראל ונענה כי העניין יוסדר.
כשנשאלו איך נגזרו זכויות הבנייה מתוך שטח הכיכר, שבחלקו הוא שטח ציבורי, אמרו נציגי העירייה והן עורכת הדין דנה שירה מטעם JTLV שלא מדובר בשטח ציבורי אלא בשטחי מסחר. "אני שמח לגלות שמשנות ה-70 לא הלכתי בכיכר ציבורית, אלא באזור מסחרי שנקרא כיכר אתרים", אומר עידו זיגלבוים מעמותת לא למגדלים.
עוד עלה לדיון נושא הרח"ק (רצפה חלקי קרקע, כלומר היחס בין שטח המגרש לשטח המותר לבנייה בו; ג"ה). היזמים טענו כי הרח"ק הוא 5.5, ואילו חברת המועצה שולה קשת ולהבי אמרו כי הוא מגיע ל-11. כלומר, ליזמים ישנן זכויות בנייה רבות יותר שאינן מגולמות במחיר. להבי שוב ושוב שאלה גם מה גובה המגדלים, ובעיקר אם הם נספרים ממסד הקרקע או מקומת המרינה, האם הם לוקחים בחשבון קומת ביניים וקומה טכנית. "הגובה הוא כשל 25 קומות", נענתה לבסוף. בלי הגובה במטרים, בלי הבהרות.
בפתח הדיון – ובסופו – דיבר עו"ד שמוליק שוב, בא כוחו של ספי צביאלי, שרכש באוגוסט האחרון את החניון בשטח הכיכר בשווי של 340 מיליון שקל, עם חברת נצבא שמופיעה כבעלת זכויות אבל לא כבעלת השטח. לפי ההסכם, בעלי הזכויות בחניון מחזיקים גם ב-37.5 אחוז מהרכוש המשותף בכיכר. "אנחנו בעלי הרוב", הוא אמר וטען לניגוד עניינים של השמאי משה פרידמן, שגם מייצג את חברת JTLV וגם הגיש את טבלאות האיחוד והחלוקה לוועדה המקומית.
"לא ברור איך לוקחים שטח ציבורי פתוח, 100 מטר מהים, והופכים אותו לשטח פרטי, איך זה יעבור בוועדה המחוזית? זה נוגד את תוכניות המתאר", אמרה ברנד.
לדבריו, הזכויות של בעלי החניון כפי שמופיעות בטבלה מצומצמות. "בעלי החניון יהיו צד מרכזי", אמר. "אנחנו מבקשים לא להפקיד את התוכנית, לשבת עם בעלי החניון ולהגיע להסכמות ולהסדרים. זה דבר שיביא לתוכנית להתממש". "זה נשמע כמו סחיטה", אמר נציג מהעירייה בדיון. "אתם אומרים אם לא תתאמו איתנו – זה לא יקרה".
החשש שהציגו תושבים מכניסה של נצבא לפרוייקט של כיכר אתרים, מכך שתגרום לסחבת ולהזנחה, כפי שהיא עושה באתרים אחרים שלה, נראה שיתממש כאן. אם לא יגיעו להסכמות עם JTLV, ככל הנראה עו"ד שוב יגיש את התנגדותו לוועדה ואם זה לא יעזור, יפנה לבית המשפט המחוזי.
מי שכבר עובדים על התנגדויות לוועדה הם חברי עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים". זאת, משום שבדיון עלו לא מעט נקודות שיש בהן מהפגיעה בציבור. "העירייה הוכיחה שאין לה יכולת להכריע בעניין הכיכר", אמר עידו זיגלבוים. "בסופו של דבר רק ערכאות משפטיות יוכלו להוריד את העירייה מהעץ הזה. חבל על החמש שנים שעברנו ועל חמש השנים שנעבור כדי שיבינו שזה לא חוקי".
עידו זינגלבוים, עמותת לא למגדלים בכיכר אתרים: "העירייה הוכיחה שאין לה יכולת להכריע בעניין הכיכר. חבל על החמש שנים שעברנו ועל חמש השנים שנעבור כדי שיבינו שזה לא חוקי"
המתנגדים לתוכנית הציגו אלטרנטיבה שכוללת מגדל אחד בן 25 קומות ועוד בניין נמוך המיועד לשימוש ציבורי. "עוד כשצביאלי נכנס לחניון ישבתי איתו לארוחת צהריים", סיפר אסף הראל בדיון. צביאלי, יש להזכיר, היה אחד המתנגדים הקולניים ביותר לתוכניות הבנייה בכיכר לפני שרכש את החניון. "הוא אמר לי שהפרויקט חזירי, הוא רצה שייבנה שם מגדל אחד ושכנע אותי שזה כלכלי, ואני מאמין לו".
שיחה על זה post