משרד הרווחה נתן לבעל מוסך, חסר הכשרה, להפעיל את המלונית שבה אנס ירין שרף קטינה

בשבוע שעבר פורסם כאן לראשונה כי מנהלת אגף תקון במשרד הרווחה, אלין אלול, זומנה לשימוע אצל מנכ"ל המשרד אביגדור קפלן, בין היתר על רקע פרשת האונס במלונית הקורונה ביפו שהייתה תחת אחריותה.

כזכור, בפברואר שוכן ירין שרף בן ה-21 במלונית שפתח משרד הרווחה ביפו עבור צעירים בסיכון שנדבקו בקורונה, ובזמן שהותו שם אנס ילדה בת 13 ששוכנה גם היא במלונית. 

כל הניסיונות לברר במשרד הרווחה כיצד התקבלה ההחלטה על הגוף שיפעיל את מלוניות הקורונה, איך הוחלט מי יהיו המדריכים, ומי קיבל את ההחלטה לשכן בגירים עם קטינות באותו מרחב – כשלו. איש לא נתן תשובות.

כעת מתברר כי מי שעמד מאחורי הפעלת המלונית ביפו היא חברת אן.טי ג'אפה רויאלטי. החברה, בבעלות ניר צורי, הוקמה בפברואר 2019 כדי להפעיל בית מלון קטן ברחוב יפת ביפו. בית המלון עבד בהצלחה תקופה מסוימת, עד שהתחילה הקורונה והוא נכנס לקשיים יחד עם כל ענף התיירות. 

---

כשמשרד הרווחה חיפש מפעילים להפעלת מלונית קורונה נוצר הקשר עם אביו של ניר, דדו צורי, מנהל מוסך בדרום תל אביב ומי שעומד בראש עמותת "מחוברים לחיים", עמותה שלפי האתר שלה "פועלת למען שילוב וקידום ילדי החינוך המיוחד על ידי קיום מגוון פעילויות חברתיות וחינוכיות שמטרתן הנאה והעצמה". 

לא ברור מדוע בוצעה ההתקשרות מול האב ולא מול הבן. האב טוען כי לבנו אין קשר להפעלת המלונית, והבן סירב להגיב. מה שברור זה שחברת אן.טי ג'אפה רויאלטי, שאין לה ניסיון בטיפול בנוער בסיכון, קל וחומר בהפעלת מעונות סגורים, התקשרה עם משרד הרווחה באמצעות פטור ממכרז על בסיס "התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש". המכרז הפטור, על סך כ-911 אלף שקל, יצא לדרך ב-12 באוגוסט 2020. ההתקשרות בת החודשיים הוארכה פעם אחר פעם, עד סוף אפריל אז נסגרה המלונית לצמיתות. 

בפברואר 2021, בזמן שהחברה הפעילה את המלונית, שבועות ספורים לפני שהתרחש בה האונס, הוציא משרד הרווחה מכרז פומבי שבו התבקשו מפעילים שונים להציע הצעות להפעלת המלונית. גם במכרז זה לא התבקשו המפעילים להיות בעלי נסיון בטיפול בבני נוער, שהוגדרו במכרז: "בנים ובנות בקצה רצף הסיכון בגילאי 12 ועד 25 המתגוררים במסגרות חוץ ביתיות, חלקם עוברי חוק, בחלופות מעצר, עם צווים, חסרי עורף משפחתי הזקוקים למענה לחולים קלים בקורונה במבנה סגור תחת לווי, פיקוח והשגחה".

בין התנאים נאמר רק כי "על הספק יהא לגייס כוח אדם בהתאם לכישורים והנסיון הנדרש לצורך אספקת השירותים". במכרז הפומבי, שלבסוף לא יצא לפועל – דווקא דרש משרד הרווחה הפרדה בין המינים ובין קטינים לבגירים. 

"יותר טוב מאנשי מקצוע"

"היתה לנו מלונית והיה למשרד הרווחה צורך במסגרות קטנות", משיב דדו צורי, מפעיל המלונית שבה אירע האונס, לשאלה על הדרך שבה נוצרה ההתקשרות עם משרד הרווחה. 

איך ידעתם שמשרד הרווחה מחפש מפעיל למלונית?

"שמענו והצענו את עצמנו. במשרד הרווחה אמרו לנו לעשות שינויים כמו להוציא את הצינורות של הטוש מהאמבטיות שאנשים לא יתאבדו. את לא מבינה מה עשינו, רק אז נתנו משרד הרווחה את האישור. בשבילי זה היה כאב ראש. ואז הגיע פיקוד העורף ונתן את האישור שלו, ואז הגיעו משרד הבריאות לתת את האישור שלהם".

משרד הרווחה ביקש לראות אם היה לכם נסיון עם נוער בסיכון?

"זה שהצלחנו למצוא מדריכים, ועוד כאלה מדריכים. איזה רגישות. יותר טוב מאנשי המקצוע הכי טובים. אי אפשר להשיג אנשי מקצוע, בטח לא לעבודה כזו. בטח לא בתנאי קורונה. המדריכים שלנו הצליחו לעלות על המקרה. הילדה היתה יכולה להשתחרר הביתה ואף אחד לא היה יכול לעלות על המקרה. היא לא באה וצעקה, אחד המדריכים הצליח לדובב את הילדה והיא סיפרה לו שהיו יחסי מין לא בהסכמה". 

היה פיקוח של המשרד עליכם?

"כל הזמן. אנחנו לא אנשי מקצוע. המשרד עשה עבודה יפה. עבדתי עם אישה שהיא משכמה ומעלה, שדאגה לילדים דאגה מדהימה, כל אחד באופן פרטני. קוראים לה רויטל לירז מלמוד יש לה לב ענק, דאגה במקצועיות אינסוף. אני מעריץ את האישה הזו על האכפתיות שלה והזמינות שלה, ובסופו של יום אם כל התיק יפול עליה זה יכאב מאוד מאוד. היא היתה הקשר שלי מול משרד הרווחה, אני בסך הכל שמתי מדריכים שידאגו לאוכל ולנקיונות, הביטחון לא היה שלנו". 

אז של מי הוא היה?

"של משרד הרווחה. אבל גם אם היה צוות של ימ"מ או של חיילים, הוא (ירין שרף – ג.ה) היה מצליח להתגנב. עובדה הכי גדולה שמתוך הכלא הוא הוציא סלפי. אז מה אתם רוצים ממלונית של משרד הרווחה? נניח גם שכל העובדים היו עובדים סוציאליים, אז זה לא היה קורה? הוא יודע להקסים אנשים, לתחמן. זה מקרה עצוב של מישהו עם יכולות לא נורמליות". 

הייתה עובדת סוציאלית במלונית? 

"כן. היא היתה שם כל יום, בדקה תיק תיק אבל לא היה מצוין עליו שום דבר. לא קיבלנו עליו מודיעין, אף אחד לא ידע עליו, גם לא משרד הרווחה. אם היו יודעים שהוא כזה לא היו מכניסים אותו אלי".

ביקשו מכם לעשות הפרדה מגדרית? 

"תמיד ביקשו הפרדות, ותמיד היתה הפרדה. קומה ראשונה בנים, קומה שלישית בנות. אין דבר כזה שלא תהיה הפרדה. רויטל ידעה כל אחד באיזה קומה הוא היה".  

ובאותה מלונית קטינים ובוגרים ביחד?

"הייתה הפרדה ודלת נעולה מבפנים עם פרפר. בתחקיר של המשטרה רואים שהבחור דפק בדלת של הנערה כמה פעמים. היא לא היתה צריכה לפתוח לו". 

ניגשתם למכרז הפומבי בפברואר? 

"אמרתי לא, אני לא יכול. לא. זה מתיש. עבודה כל כך קשה ואחריות גדולה. היו בריחות ואחת שרצתה להתאבד, ותפסתי אותה רגע לפני שנכנסה לים. אני ומדריך הצלחנו לעצור אותה. אם אגש למכרזים אחרים זה יהיה דברים שלא בחירום. בגלל שזה חירום אף אחד לא ידע איך לעשות את זה, לא היה נסיון בדבר כזה של קורונה". 

ובגלל שהכל קרה מהרגע להרגע, הצלחתם להכשיר את הצוות?

"רויטל דיברה עם כל אחד מהצוות. עשתה ישיבות. היה לי מזל כי מצאתי אנשים מדהימים. זה לא פשוט, אנשים לא רוצים לעבוד היום. אנשים עשו הכל מהלב. היו ימים שמדריכים ישבו ליד הדלת של הנערים כי פחדו שיתאבדו". 

יכול להיות שזה היה גדול עליכם, הסיפור הזה?

"מה את רוצה לעשות? זה חולי קורונה, שיסגרו את כל הפנימיות? גם אם היו מפעילים את המלונית אנשים מהמעונות, הדבר הזה עם הבחור היה קורה. עובדה שהצלחנו להציל את הבחורה שרצתה להתאבד. לא בטוח שהצוותים של הרווחה היו מצליחים לעשות את זה". 

"הגיע תפוח רקוב" 

לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש התש"ף–2020, "קטין השוהה במסגרת חוץ-ביתית מתוקף צו שיפוטי ישהה במקום לבידוד מטעם המדינה בליווי בגיר בעל הכשרה מתאימה כפי שהחליט מנהל המסגרת החוץ-ביתית; הועברו כמה קטינים מאותה מסגרת חוץ-ביתית למקום לבידוד מטעם המדינה, יוכל לשמש מלווה אחד לארבעה קטינים, לכל היותר". 

כשנשאל, אמר צורי כי הנערים והנערות הגיעו ללא ליווי. "הם באו באמבולנס", הסביר. "טכנית לא יכלו ללוות אותם. העו"סית שלנו קיבלה את התיק שלהם ודיברה עם המדריכים ועשתה פגישות עם השוהים. זה היה מקום יפה, היו שאמרו שיש להם תסמינים כי לא רצו לעזוב. בגלל שהיה אוכל טוב ותנאים ומקום טוב וגם דיברו אליהם והרגישו אותם". 

הסכום של כ-900 אלף שקל שקיבלתם, לאיזו תקופה הוא היה? 

"מה זה קשור למקרה? בכל מקרה זה לא הספיק. היום, אחרי שהייתי צריך לשפץ בחזרה, הוצאתי יותר ממה שהכנסתי. עסק כלכלי זה לא היה. בסופו של יום זה לא רווחי. אבל זה לא קשור לכסף, המקרה הזה השפיע עלינו מאוד קשה, על כולנו. זה לא דבר קל שקורה אצלך בבית, ובטח שכל התקשורת מחפשת את הצהוב ולא בדקו ודברים לא מדוייקים פורסמו. אבל יש משטרה והיא תחקור". 

הייתם בקשר עם אלין אלול? 

"בוודאי. אמרתי לתחקיר של משרד הרווחה, שלא ידעתי איך עובדת מערכת של עובדי מדינה. אבל אם ככה עובדים צריך להוריד בפניהם את הכובע. אני לא יודע על מה מאשימים אותה, אולי משהו בנהלים. עבדנו תוך כדי תנועה עם הנהלים. היה מצב חירום והם מצאו פתרון במצב חירום הזה. בהתחלה הבריחו את כולם למלוניות קורונה כי חשבנו שהקורונה תגמור את כל המוסדות הסגורים. הפתרון היה מבריק, הכל נכון. ואז מגיע כזה תפוח רקוב שעושה בלגן גדול".