הצעדים שבהם נוקטת המדינה להתמודדות עם מגפת הקורונה מחריפים מיום ליום ומרסקים את המשק הישראלי. לפי נתוני לשכת התעסוקה, מתחילת החודש ועד היום, כ-450 אלף איש פנו למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל דמי אבטלה, לאחר שפוטרו מעבודתם או הוצאו לחופשה ללא תשלום.
אלא שיש עוד מספר גדול של אנשים שנפגעו ממשבר הקורונה, ורבים מהם אינם זכאים לדמי אבטלה, בהם כ-330 אלף עצמאים ובעליהם של למעלה מחצי מילון העסקים הקטנים ובינוניים שפעלו עד לאחרונה בישראל, שאת הזעקה שלהם אי אפשר לפספס. הם היו הראשונים להיפגע מאיסור קיומם של אירועי תרבות, מסגירת גבולות המדינה בפני תיירים ומהסגר החלקי שמוטל כעת על תושבי ישראל.
צרת הרבים הזאת לא מהווה נחמה, היא הופכת למחאה, לאקט של אי ציות אזרחי לאחר שמאות בעלי עסקים קטנים ובינוניים החלו להודיע בזה אחר זה על הפסקת תשלומי המסים: ביטוח לאומי, מס הכנסה, מע"מ ועוד. בין היתר הודיעו יותר מ-2,000 בעלי מסעדות שבשל ההוראה לסגור את עסקיהם, הם לא יעבירו את תשלומי המסים מחודש מרץ.
מעוז ינון, מייסד ושותף באברהם הוסטל, קורא בימים האחרונים לעצמאים ולבעלי עסקים קטנים להפסיק לאלתר את כל התשלומים למדינה ולרשויות המוניציפאליות, מאחר שאלה לא מתייחסות למצוקותיהם. "בשלישי סגרנו את שלושת ההוסטלים ואת חברת התיירות שבבעלותנו", הוא אומר, "ניסינו לשמור על צוות מצומצם, אבל לא נותרה ברירה ואפילו ההנהלה הוצאה לחופשה ללא תשלום".
"אנחנו נכנסים לעידן חדש בחסות הקורונה, אבל ברשויות המוניציפליות ובממשלה עדיין לא מבינים מה קורה במדינה", מוסיף יינון. "ההודעה של שר האוצר לגבי מענק של עד 6,000 שקלים לבעלי עסקים שנפגעו מהמצב רק ממחישה עד כמה הוא מנותק מהמתרחש".
דחיית הארנונה? זו בדיחה
עוד בשבוע שעבר הודיעו מספר רשויות מקומיות, בהן תל אביב, באר שבע, ירושלים ואחרות על דחיית תשלומי הארנונה ואגרות השילוט, אבל ביום ראשון הן כבר קיבלו מכתב ממנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, שבו הבהיר להן שהחלטות על ביטול תשלומי ארנונה על דעת עצמן, גם בתקופת משבר הקורונה, מהוות עבירה על חוק.
"הודעת העירייה על דחיית תשלומי הארנונה היא גם בדיחה", מבהיר יינון. "מאיפה יבוא הכסף לשלם כמה תשלומי ארנונה כשהדחיה תיגמר? חוץ מזה, אני גם ככה לא צורך שירותים מהעירייה במצב הנוכחי – לא מפנים לי את האשפה ואין אף אחד שמסתכל על השילוט שלי. לא ייתכן שמדברים על עזרה לעסקים בתקופה הזאת, אבל את הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות, לא לגבות מהם כסף – לא עושים".
"אני לא מתכוונת לגעת בתשלומים ושיקפצו לי, שיעקלו מה שהם רוצים", מצהירה לילך רובין, יזמית ירושלמית בתחום הקולינריה. "כל ההזמנות שלי התבטלו. אין לי איך לשלם גם אם הייתי רוצה. עד שאני לא צולחת את התקופה הזאת ויודעת שלילדים שלי ולי יש מה לאכול, אין על מה לדבר".
רובין זועמת על אי ההערכות של המדינה למשבר הנוכחי ועל ההתמודדות הקלוקלת שלה עימו. "בתור עצמאים ובעלי עסקים חיינו עד עכשיו אמנם במרמור, אבל בשלום עם התשלומים המופרכים שנדרשים מאיתנו והיעדר הביטחון הסוציאלי – אבל הגענו לקצה. אני שומעת את קברניטי המדינה אומרים שהם ערוכים לכל תרחיש, אבל בפועל ניכר שאיש לא נערך. אני מצפה מגאוני הכלכלה והאסטרטגיה במדינה למצוא פתרון למצב הנוכחי, עד עכשיו שילמתי מסים כחוק וזה לא עזר לי לקבל פתרונות כמו כולם".
לנסח מחדש את החוקים
הפסקת התשלומים לרשויות, לפי ינון ומאות העצמאים ובעלי העסקים שהצטרפו אליו בימים האחרונים היא דרך לקרוא למדינה להסדיר את נושא הפיצויים וההקלות למי מהם שנפגעים ממשבר הקורונה. אם תשאלו אותו, הוא יענה שמבחינתו לא מדובר במרד אלא בשעת כושר. "זה בדיוק הזמן שבו עלינו לנסח מחדש את החוקים של העולם הכלכלי החדש למען עצמנו ולמען הישרדות המשק כולו", הוא אומר, ומוסיף שבכוונתו לנסח את החוק בעצמו באמצעות צוות מומחים שיכלול משפטים וכלכלנים וללחוץ על מקבלי ההחלטות להעביר אותו.
"המצב כרגע הוא דרמטי עבור בעלי העסקים במדינה, אם הממשלה לא תייצר ודאות במשק המשבר יעמיק, כי גם רשויות מוניציפליות יתחילו לפשוט רגל. בתור בעלי עסקים במשבר עצרנו תשלומים לספקים שלנו. לספקים שלנו יש גם כן ספקים. למה שנחסוך אחד מהשני כסף, אבל נמשיך לשלם כרגיל למדינה? הרי בסוף אותה מדינה תשלח את כולנו ביחד להוצאה לפועל. צריך להפוך את המצב וללחוץ על הממשלה כדי שתייצר ודאות לכולנו".
"אני חוששת מפשיטת רגל המונית בעקבות המצב שנוצר", אומרת רובין, "אחריו העצמאים ובעלי העסקים הולכים להפוך לעבדים נרצעים של הבנקים והמדינה. נאלץ לקחת הלוואות למשך עשרות שנים רק כדי להרים את הראש אם משהו לא ישתנה".
"אני חוששת מפשיטת רגל המונית. העצמאים ובעלי העסקים הולכים להפוך לעבדים נרצעים של הבנקים והמדינה"
"אנחנו מקווים שהפסקת התשלומים תגרום להקמת צוות שידבר איתנו", מוסיפה רובין. "הקורנה צריכה ללמד אותנו שאין יותר פחד. אנחנו יזמים אמיצים וצריכים להגיד למדינה סטופ".
הפסקת תשלומי המסים למדינה נראה אולי כמו צעד קיצוני, תולדה של הפאניקה הציבורית ומשבר האמון שמתרחש כעת בין אזרחים לשלטונות, אבל יש מי שמודה כי הוא שוקל את הצעד הזה כבר זמן רב. "הדבר היחיד שיש לנו לעשות זה מרד מסים", אומר אבירם לוי, בעלי החברה "סל קניות" שמתווכת בין צרכנים לחנויות מזון במרחב הוירטואלי ופורחת במשבר הנוכחי. "יצא לי לדבר על הצעד הזה בשנים האחרונות עם יזמים אחרים. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם המנוע של המשק, רוב העסקאות נעשות באמצעותם, והם משלמים את רוב המסים – אבל המדינה לא מתייחסת אלינו ולזכויות שלנו, כי אנחנו לא מאוגדים".
"בעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם המנוע של המשק – אבל המדינה לא מתייחסת אלינו ולזכויות שלנו, כי אנחנו לא מאוגדים"
משבר הקורונה ומה שלוי מכנה "ההפיכה השלטונית של ביטול הרשות המחוקקת והשופטת", הם הזדמנות פז להזכיר למדינה את תלותה בבעלי העסקים ואולי להביא להפיכה כלכלית. "המהלך של הפסקת התשלומים עכשיו הוא סימפטום ליחס אלינו. גם עסקים שמצליחים עכשיו, כמו הסופרמרקטים שנמצאים במחזורים הכי גדולים שלהם כרגע, רוצים לשתף פעולה עם הפסקת התשלומים מתוך סולידריות עם מי שהמצב הנוכחי פגע בהם, ובעיקר כדי להתאחד, לתפוס את המשק, להפגין את הכוח שיש לנו ולקבל את הזכויות שתמיד נחסכו מאיתנו".
בעלי העסקים שעמם שוחחנו בעקבות הצהרתם על הפסקת תשלומי מיסים למדינה חוששים שחשבונות הבנק שלהם או רכושם יעוקלו, אבל מבחינתם עכשיו זה הזמן המתאים ביותר למחאה מסוג זה. "הם לא יכולים לגעת בנו עכשיו כי אין בתי משפט", אומרת רובין. "כשיגמר המשבר זה יחכה לנו בסיבוב כמו דוח תנועה שלא שילמנו, אבל אז נוכל לנהל עם המדינה משא ומתן על הזכויות שמגיעות לנו".