המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות יגיש הבוקר עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בדרישה שיורה לרשויות לסגור את מועדון הפוסיקט בכיכר אתרים לפי תקנות רישוי עסקים. מדובר בעתירה השנייה של המטה לסגירת המקום, כשהראשונה הוגשה ב-2016 אך הוסרה לאור כוונת העירייה לסגור את המקום בשל עבירות תכנוניות.
רישיון העסק של הפוסיקט נשלל כבר במרץ 2017 על רקע מאבק המטה לסגירתו, הפעלת בלשים במקום ופשיטות משטרתיות. אז נטען כי בחדרים הפרטיים נמצאו קונדומים וחומרי סיכה, דבר שהעיד על פעילות זנות במקום. כמו כן, נאמר כי בלשי המשטרה היו עדים למתן שירותי מין במקום. עם זאת, שלילת הרישיון בוצעה לבסוף מכיוון שחדרי המועדון הפרטיים נהרסו, דבר שהיווה הפרה תכנונית מבחינת העירייה.
למרות העדויות כי הזנות במועדון לא נפסקה חרף הריסת החללים המבודדים בו, ציפו במטה המאבק כי המועדון יסגר ממילא מכיוון שהפסיק לעמוד בתקני העירייה התיכנוניים, והסכימו למחיקת את עתירתן הראשונה לסגירת המקום. ביולי 2017 העניקה המשטרה היתר זמני לפעילות המועדון לתקופה של שלושה חודשים. באוקטובר של אותה שנה המליצה המשטרה לא לחדש את רישיון העסק והעירייה קיבלה את ההמלצה. בתגובה, עתרו בעלי המועדון לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בדצמבר 2017 ערכה העירייה שימוע לבעלי המועדון, בגין ניהול עסק ללא רישיון – אך לא התקבלה בו הכרעה ונציגי העירייה ולא הפעילו שום סנקציות על בעלי המקום. במקביל, ביוני 2018 הגישה המדינה כתב אישום נגד בעלי המועדון בגין ניהול עסק ללא רישיון, אך הדיון ראשון בעניין נערך רק בחודש מאי השנה. עם זאת, גם במסגרת הליך זה, המשטרה לא הגישה בקשה למתן צו לסגירת המועדון. בנובמבר 2018 גם נסגרו התיקים הפליליים נגד בעלי הפוסיקט מחוסר ראיות. ההחלטה התקבלה בביקורת רבה על הפרקליטות, לאור העובדה כי הובאו הוכחות שהפעילות במקום נמשכת.
כמעט 14 אלף נשים בזנות
עו"ד ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות אמרה כי "בחסות מחדלי העירייה והמשטרה, פועל בכיכר אתרים בית חרושת לניצול מיני. לא דמיינו שנאלץ לפנות שוב לבית המשפט, כמעט שלוש שנים אחרי שעתירתנו הראשונה הובילה לשלילת רישיון העסק של המועדון. העתירה שלנו רוצה לשים סוף למקום שלא רק שפועל ללא רישיון, אלא שבחקירות המשטרה מתגלה פעם אחר פעם שהוא כבר מזמן לא מועדון חשפנות, אלא בית בושת. צעירות רבות מספרות איך מועדוני החשפנות היו השער לכניסתן לעולם הזנות. הדרך מהריקוד על הבמה – לריקוד הפרטי – למתן שירותי מין בחדרים או אולמות פרטיים, היא קצרה וחד סטרית, ולזה, הגיע הזמן לשים סוף".
העתירה המנהלית של המטה מוגשת לאחר שחוקק החוק לאיסור צריכת זנות אשתקד. החוק צפוי להיכנס לתוקף ביולי 2020. בנוסף, באפריל השנה בוצע תיקון בהנחיית פרקליט המדינה ונקבע כי בתנאים מסוימים ייחשב ריקוד הלאפ-דאנס כמעשה זנות. לטענת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, האווירה החוקית המעודכנת ממילא תמצב את בעלי הפוסיקט כסרסורים או מנהלי בית בושת.
הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל, שפורסם על ידי משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים ב-2016 מצא כי בישראל חיים 12 אלף אנשים בזנות. ב-2017 עדכן משרד הרווחה את אומדן מספר הקטינות והקטינים בזנות בישראל לכ-3,000 (כ-2,000 יותר מהאמור בסקר), כך שהאומדן הרשמי עומד כיום על כ-14 אלף נשים וגברים בזנות בישראל, כאשר 95% מתוכם הן נשים.
עוד עלה בנתוני הסקר מ-2016 כי 62% מהנשים בזנות בישראל הן אימהות וכי למעלה מ76% מהנשים בזנות בישראל היו רוצות לצאת מהזנות, לו רק הייתה ניתנת להן האפשרות לכך. תעשיית הזנות בישראל מגלגלת, כ-1.3 מיליארד שקל בשנה.