בשעות שאחרי ששיראל חבורה, צעיר שהתמודד במשך שנים עם מחלת נפש נורה למוות על ידי שוטר, עסקו רבים באלימות המשטרתית. יש מקום לדבר גם על כך, אבל המחדל נמצא במקום אחר – בשירותי בריאות הנפש במדינה. אם משרד הבריאות היה מיישם את התוכנית שמונחת על שולחנו כבר שנים, חבורה לא היה נורה – הוא היה מקבל מענה טיפולי ואולי גם זוכה להקלה במצבו.
"יש הצעה מתמשכת להקים צוות חירום משברי, מגן דוד אדום נפשי", אמר מרק מוספיר, רכז תחום בריאות הנפש באגודה לזכויות החולה, בדיון בנושא שירותי בריאות הנפש בעת משבר הקורונה שנערך לפני כשבועיים בוועדה המיוחדת לכלכלה ורווחה.
"לא ייתכן שהמשטרה תיגש לאנשים במשבר נפשי ותטפל בהם כאילו הם היו עבריינים", הוסיף מוספיר. "יש פה הדרה ואפליה של אנשים עם בעיות נפשיות. לבעיות פיזיות יש מד"א. לבעיות נפשיות שולחים משטרה". הנקודה הזאת לא זכתה להתייחסות בוועדה, ואת התוצאות אפשר היה לראות ביום חמישי.
בני משפחתו של חבורה, תושב ראש העין, סיפרו כי אחרי שבימים האחרונים חלה הידרדרות במצבו הנפשי, הם ניסו לאשפז אותו במרכז לבריאות הנפש, אולם הופנו למשטרה. "הלכתי להגיש תלונה במשטרה, החוקר לא האמין לי. אמר לי ללכת לגהה", סיפרה אמו של חבורה ל"הארץ". "בגהה אמרו לי ללכת למשטרה. במשטרה אמרו שייקחו אותו רק אם יש אלימות". "המערכות שלנו איומות ונוראיות. אחד זורק אותי לשני, אף אחד לא אכפת לו", סיפרה ל-ynet.
במצב פסיכוטי לא צריך ניידת
בני משפחתו של חבורה סיפרו שהוא תקף את בני משפחתו מספר פעמים בשנים האחרונות, אולם ב-2014 נמצא שאיננו כשיר לעמוד לדין עקב מצבו הנפשי. לפני כחצי שנה שוחרר מאשפוז פסיכיאטרי.
"לשוטרים אין שום הכשרה להתמודד עם אנשים במצב פסיכוטי, ראינו את זה במקרה יהודה ביאדגה וראינו את זה בשבוע שעבר שוב במקרה שהיה כמעט העתק-הדבק", אמר מוספיר. "למרבית השוטרים אין יכולת להרגיע אדם שמשתולל ובוודאי שאינם יכולים להציע טיפול ראשוני. הם לא מתאימים לטפל במקרים כאלה".
"אף מתמודד נפש לא רוצה לדקור שוטר", אומרת ריבי צוק, יו"ר עמותת "עוצמה", פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש. "הוא עושה זאת כי הוא מבוהל לגמרי או כי בוחן המציאות שלו לקוי. אינטראקציה עם אדם ברגעים פסיכוטיים דורשת להכיר כלים שמרגיעים, לדעת איך לגשת. שוטרים לא מכירים את הטכניקות והכלים הללו. המצב מסלים והם פשוט יורים".
"אדם שנמצא במצב פסיכוטי לא זקוק לניידת משטרה, זה רק מחמיר את המצב הנתון", מוסיף מוספיר. "בהיעדר מענה חירום למצבי משבר נפשיים, קופות החולים זורקות את האחריות על המשטרה שתעצור את האדם ותביא אותו למיון. מסיבות מובנות, המשטרה לא מעוניינת בתפקיד הזה או לא יודעת להתמודד איתו".
לדבריו, באנגליה ובמדינות שונות בארצות הברית קיים צוות Crisis Team שנועד לטפל במקרים כאלה. במצב חירום נפשי בהולנד הפנייה נעשית למשטרה, וזו מזמינה אמבולנס פסיכיאטרי.
"בהיעדר מענה חירום למצבי משבר נפשיים, קופות החולים זורקות את האחריות על המשטרה, שלא מעוניינת או לא יודעת להתמודד עם התפקיד"
"אם במקום השוטר היה מגיע למקום אמבולנס עם פסיכיאטר, אותו רופא היה עובר על התיק הרפואי של הבחור בדרך למקום האירוע ומבין שהוא היה מאושפז בעבר. הפסיכיאטר היה יודע אילו תסמינים יש לו, אילו תרופות הוא לוקח ומי הפסיכולוג שמטפל בו בקהילה", מסביר מוספיר.
"בתסריט כזה יכול להיות שהיה אפשר לשכנע את הבחור לקבל זריקת הרגעה, יכול להיות שניתן היה לכפות עליו לקבל אותה. אולי הוא היה אומר מרצונו אחרי שיחה שהוא מעוניין באשפוז. צוות מיומן מסוגל להרגיע את האירוע, ואולי אפילו לזכות בשיתוף פעולה בהמשך הדרך".
בהיעדר גוף כזה, כל מה שבני המשפחה יכולים לעשות בעת הידרדרות במצבו הנפשי של אדם הוא לפנות לפסיכיאטר המחוזי, שיכול להחליט על אשפוז בכפייה. ניתן לפנות לפסיכיאטרים המחוזיים בפקס בלבד. "אבל הפסיכיאטרים המחוזיים לא זמינים בשבתות ובחגים", הוא מוסיף, "לכן מה שנותר למשפחת חבורה הוא פניה למשטרת ישראל".
חובתנו המוסרית עוד מ-2015
"הטרגדיות האלה קורות פעם אחר פעם, וזה לא מעניין איש", אומרת צוק ומספרת שמבין 100 אלף האנשים בישראל שמתמודדים עם תחלואה נפשית קשה, רק 3,000 מאושפזים. "רובם אינם פסיכוטים או אלימים רוב הזמן", היא מוסיפה. "למעשה בשגרת יומם הם אלימים אפילו פחות מכלל האוכלוסייה".
אבל במחלות נפש אין יציבות. יש עליות, מורדות והתפרצויות. "להתפרצויות אנחנו קוראים רגעי משבר או יציאה מאיזון", אומרת צוק. "פעמים רבות אנחנו רואים שמישהו מתחיל לצאת מאיזון ועומד להגיע למצב פסיכוטי. אלה בדיוק המצבים שאין עם מי לדבר במערכת.
"אין בבריאות הנפש חוליה שמקשרת בין השגרה לבין מצב חירום, כמו במערך בריאות הגוף. המשפחות יודעות שבאופן תיאורטי אפשר למנוע את ההידרדרות אם רק תופסים אותה בזמן. אבל אין שירות שמאפשר את זה".
"אין בבריאות הנפש חוליה שמקשרת בין השגרה למצב חירום. אפשר למנוע את ההידרדרות אם תופסים אותה בזמן. אבל אין שירות כזה"
נושא הקמת צוותי חירום למצבי משבר נפשיים ושירות של אמבולנס פסיכיאטרי עלה לדיון באוקטובר 2015, במפגש בין הפורום הארצי של משפחות נפגעי נפש לבין משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות. ב-2016 ראש אגף שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר טל ברגמן הניעה את המהלך. הושג הסכם עם מד"א ופרמדיקים החלו הכשרות על מפגש במצב חירום עם מתמודדי נפש. "זו חובתנו המוסרית", אמר אז יעקב ליצמן, שר הבריאות.
בישיבה של המועצה הלאומית לבריאות הנפש במרץ 2017 הוצג מודל להפעלת שירותי החירום הנפשיים. דובר על הפעלה "שקטה" במחוז תל אביב והמרכז החל מיוני 2017. הפעלת הפרמדיקים בפריסה ארצית היתה צפויה להתחיל בספטמבר 2017.
לא דמיינו שיתחילו לירות
תאריך היעד הגיע ודבר לא קרה. חצי שנה אחר כך פנתה עמותת עוצמה לאיתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. "המצב הנוכחי חושף את המתמודדים ואת בני משפחותיהם למצבים לא אנושיים ולא ראויים", נכתב שם. "הם נדרשים לבחירה בלתי אפשרית בין הותרתו של מצב זה על כנו, על המשמעות הנלווית לכך, לבין הזעקת כוחות ביטחון, ולא אחת הובלתו של החולה למעצר בעוון מחלתו".
"רצינו למנוע מעצרים מיותרים של מתמודדים עם מחלות נפש", אומרת צוק, "לא דמיינו בכלל שיתחילו לירות בהם". בדצמבר 2018, לאחר שגרוטו לא השיב למכתב, פנתה העמותה יחד עם תשעה גופים ציבוריים נוספים לליצמן. גם הוא לא ענה. בפברואר 2019 נורה יהודה ביאדגה.
בעקבות הירי פנתה עמותת אנוש יחד עם עמותות נוספות לליצמן ולשר לביטחון פנים גלעד ארדן, בקריאה נוספת להקים את מערך החירום לבריאות הנפש. "לא ניתן להשיב אחורה את הנעשה", כתבו. "לא את חייו של יהודה ביאדגה ולא את חייהם של אנשים רבים אשר נפגעו מהמציאות כפי שאנו מכירים אותה. אולם אנו קוראים לכם, כמי שעומדים בראש שני המשרדים הרלוונטיים, לפעול באופן החוקי, הראוי, המקצועי והמוסרי המתחייב והנדרש מכך, על מנת להבטיח שמתוך שבר חייו של יהודה, יבוא פתח תקווה לציבור זה, אשר רחוק מלקבל כיום את המענה המותאם וההומני עבורו".
בכיר במערכת הבריאות הסביר באותה עת לעיתונאי ישראל היום, רן רזניק כי אחת הסיבות לכך ששירות החירום לא הופעל, בניגוד להבטחות ליצמן, היא דרישת הפסיכיאטרים המחוזיים במשרד הבריאות לקבל תוספת שכר על היותם כוננים בפרויקט.
"אין אדם אחד שמתנגד לתוכנית למענים חירומיים נפשיים", מדגיש מוספיר. "לא קופות החולים, לא משרד הבריאות ובוודאי שלא הקהילה. התוכנית אושרה ובכל זאת כבר שנים שהיא לא מיושמת והקופות ומשרד הבריאות שותקים.
"אין אדם שמתנגד לתוכנית למענים חירומיים נפשיים. התוכנית אושרה ובכל זאת כבר שנים היא לא מיושמת, והקופות ומשרד הבריאות שותקים"
"אני בטוח שמקרים כאלה ימשיכו לקרות", מעיד מוספיר. "מפגשים אלימים של מתמודדי נפש עם שוטרים מתרחשים כל הזמן, אבל איננו שומעים על כולם כי הם אינם מגיעים לרמת אלימות גבוהה.
"אני מאמין שעם היציאה ממשבר הקורונה המקרים הללו רק יתגברו. מאז תחילת המשבר קופות החולים לא הפנו מקרים חדשים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים, בתי החולים הפסיכיאטריים צמצמו את היקף הפעילות שלהם וצוותי המרפאות לבריאות הנפש בקהילה הסתגרו במרפאות במקום לצאת לביקורי בית. ההשלכות של תקופת הצנע הזאת יופיעו בקרוב".
ממשרד הבריאות נמסר: "התוכנית לשירותי חירום נפשיים גובשה יחד עם מד"א ועם הגורמים המקצועיים בבריאות הנפש. בהתאם לתכנית בוצעה הכשרה לכל צוותי מד"א הפועלים בשטח ובממשק ישיר עם החולים, כאשר המענה המקצועי אמור להינתן על ידי הפסיכיאטרים המחוזיים. לצורך כך, נדרשת זמינות מלאה 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע שלהם, דבר שחייב הסדרה על ידי הממונה על התקציבים באוצר ונציבות שירות המדינה, לשיפויים עבור פעילות זו מסביב לשעון. לצערנו, עד כה לא ניתן פתרון המוסכם על ידי הצדדים, דבר שמעכב את הפעלת התכנית".