עמותה חדשה ומיוחצנת היטב הצטרפה בשבוע האחרון לנוף השינוי החברתי במדינה. שמה בישראל הוא "ישראלים נגד גזענות". באתר העמותה כבר מתנוססת תמונה של שמחה רב תרבותית בדמותם של צעירים וצעירות מחוייכים ממגוון עדות, וחידוש עתיר תקציב לשיר "יום יבוא" הציף את הרשתות.
השקת העמותה, שמהווה "גרעין של אזרחים הבאים מלב ליבו של הממסד הביטחוני, העסקי וציבורי", התרחשה השבוע בבית הנשיא. באתר העמותה מובטח שהיא "תפעל כנגד כלל תופעות הגזענות", אך "בשל מצב החירום תמקד מאמץ ראשוני בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה". מבדיקת המקום, עולה כי בין החברים לדרך של העמותה, שהביעו תמיכה בהקמתה, נמצאים כמה דמויות מפתיעות.
מקים העמותה, הוא אלוף במיל' ישראל זיו. זיו שירת כאלוף בצה"ל ושימש כראש אגף המבצעים עד 2005. אולם מאז דצמבר 2018 חשבון הבנק האישי שלו וחשבונות הבנק של חברותיו בבנק לאומי מוקפאים. זאת, לאחר שמשרד האוצר האמריקאי הטיל עליו סנקציות בטענה שמכר נשק הן למשטר דרום סודן והן למורדים נגדו.
להגנתו, טען זיו שהוא עוסק אך ורק בחקלאות בדרום סודן ו"מביא פרנסה וביטחון תזונתי למיליונים במדינה האומללה הזאת". ב-2017 תבע זיו את העיתונאי דוד שין על סך 750 אלף ש"ח לאחר ששין תהה ברשימה כתובה האם פעילותו של זיו באפריקה היא גזענית באופן מובנה. התביעה נגמרה בהסדר בין השניים ללא תשלום מצדו של שין.
בין שמדובר בחקלאות בלבד או במכירת נשק לשני צדדים באותו סכסוך כנאסר מפורשות בחוק הבינלאומי, בדצמבר 2016 פורסם באתר שיחה מקומית תמלול שיחה של זיו עם דיפלומטים ישראלים ואיש התקשורת עמנואל רוזן, שמציע שזיו עסק לא רק בחקלאות בדרום סודן, אלא גם עיצוב תדמית בינלאומית נוצצת ונקייה יותר לשליט המדינה, הרודן סאלווה קיר מאיארדיט, שחייליו מואשמים באונס ופשעי מלחמה.
האיום על משפחת מנגיסטו
גורם שהוצע לו לחבור לפעילות העמותה בשלבי הקמתה, סיפר שזיו יזם את הקמתה על רקע מחאת יוצאי ויוצאות אתיופיה נגד הגזענות בקיץ האחרון. "הוא איגד תחתיו המון אנשים משפיעים בכלכלה, בצבא ובציבוריות הישראלית במטרה שהמאבק בגזענות בישראל לא יהיה רק של האתיופים או הערבים, אלא גם של ישראלים פריווילגיים יותר, חלקם בעיני מחוללי הגזענות בעצמם".
"איגדו המון אנשים משפיעים בציבוריות הישראלית במטרה שהמאבק בגזענות לא יהיה רק של האתיופים או הערבים, אלא גם של ישראלים פריוויליגיים יותר. חלקם מחוללי גזענות בעצמם"
מסמכי העמותה מציינים רשימה ארוכה של שותפים שהביעו תמיכה במהלך של הקמת העמותה, חלקם גם סייעו בייעוץ ובגיבוש אופיה. בין היתר ניתן למצוא שם אנשי צבא לשעבר, אנשי עסקים, שלל יועצי ואנשי תקשורת ועוד. אחד השמות המפתיעים שם הוא זה של ליאור לוטן, אלוף משנה במילואים שבעת ששימש בראש מחלקת השבויים והנעדרים. לוטן, תועד ביולי 2015 על ידי תחקירנית חדשות 10 תקווה ממו, שעות לפני הסרת צו איסור הפרסום מעובדת המצאותו של אברה מנגיסטו בשבי החמאס, משמיע מסר מאיים בפני משפחת מנגיסטו. זה קרה דקות ספורות לאחר שבני המשפחה אמרו בשיחת טלפון לראש הממשלה שהוא מתעלם מפניותיהם במשך שמונה חודשים.
"יש לכם שתי אפשרויות: אפשרות אחת להפנות את האצבע לחמאס ולהגיד 'אתה מחזיק באברה, אתה אחראי לגורלו, תחזיר לנו אותו ואנחנו רוצים לדעת שהוא חי'. זה אפשרות אחת. יש לכם אפשרות שנייה להחזיר את האצבע מהחמאס לירושלים ולהגיד 'אתם לא בסדר, נתתם לו לעבור, לא החזרת לנו מכתבים', אתם תבחרו. אני יש לי עמדה בזה – מה יעזור לישראל, מה יעזור לאברה ומה יעזור לחמאס, אבל תבחרו אתם ותהיו אחראים לתוצאות", והוסיף, "מי שיעמיס על אברה את הסיפור שבין העדה האתיופית למדינת ישראל, ישאיר אותו עוד שנה בעזה". לוטן התייחס לציטוטים מאז רק שלוש שנים מאוחר יותר. בספטמבר 2018 אמר בראיון שהתכוון להסביר לבני המשפחה ששיחות עם הראש הממשלה צריך לסוב סביב גורלו של השבוי ולא סביב התקשורת איתו.
גם רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה לשעבר, שזכורה לו האמירה כי "טבעי ששוטר יחשוד יותר בצעיר אתיופי", נמצא ברשימת התומכים. יומיים אחרי אותה התבטאות נפגש עם פעילים מהקהילה האתיופית והתנצל "לא הייתה חלילה כל כוונה לפגוע, אלא להציף את הבעיה על מנת לקדם פתרונות מוסכמים", אמר. בשנתיים האחרונות תועד אלשיך מצטרף לפחות פעמיים לריקודים אתיופיים מסורתיים, במסגרת הכשרות של המשטרה.
ברשימה ניתן למצוא גם את דני לימור. לימור, שפיקד על מבצע אחים בעת שירותו במוסד והיה אחת הדמויות המרכזיות בהעלאת יהודי אתיופיה לישראל דרך דרום סודן בין 1977 ל-1991, מעורר גם אנטוגוניזם רב בקרב חלק העולים וילדיהם. זאת, מאחר והנרטיב שהוא מציג בהרצאותיו על המבצע לא נותן את המקום הראוי לפעילים האתיופים שעמדו מאחורי המבצע, או מכיר בגבורתם של תושבי ותושבות אתיופיה שהלכו מאות קילומטרים ברגל.
העיתון שצייר את המוחים כאנרכיסטים
עוד בטרם השיקו את העמותה בבית הנשיא ובשיר משובץ משפיעניות ומשפיענים, פרסמו מטעם העמותה תוצאות סקר שערכו ערב הקמתה ב"ידיעות אחרונות" (עורך העיתון, נטע ליבנה, רשום במסמכי העמותה גם הוא כשותף שהביע תמיכה בדרכה של העמותה, ומקימי העמותה טוענים כי התייעצו עמו ערב ההקמה; מ"א). הנתונים זעקו כי אחד מכל שלושה ישראלים אינו מעוניין להינשא לאדם ממוצא אתיופי או שמישהו ממשפחתו יעשה זאת, כי 16 אחוזים לא מעוניינים לגור בבניין או בשכונה עם יוצאי אתיופיה; 15 אחוזים סבורים שהעלאתם לישראל הייתה טעות; 13 אחוזים לא מוכנים שילדיהם יארחו בבית חברים ממוצא אתיופי, ו-9 אחוזים לא מוכנים שהם ילמדו איתם באותה כיתה; 10 אחוזים לא רוצים בוס ממוצא אתיופי, ושבעה אחוזים אינם מעוניינים שהם יהיו כפופים להם בעבודה; 22 אחוזים סבורים שיהדותם של יוצאי אתיופיה מוטלת בספק.
ליבנה, עורך את ידיעות אחרונות מאוגוסט 2018. בקיץ האחרון, במסגרת הדיווחים על אירועי מחאת יוצאי אתיופיה בעיתון, קבלו פעילי המחאה על הסיקור שהתמקד בציורם של המפגינים כחוליגנים ואף טרוריסטים מסוכנים, ולא שמה את הדגש על אלימות משטרתית והסיבות למחאה לטענתם. כותרת הגג שנבחרה באותה תקופה בידיעות היתה "מחאה-ואנרכיה", סיפורים על חתונות שבוטלו בעקבות המחאה תפסו כותרות בשער האחורי בעיתון, והכותרות המתחלפות תחתיה באתר ynet זעקו באותה תקופה "מחאה יקרה ואלימה: נזקי ההתפרעויות נאמדים במיליונים" או "נפגעי המהומות: 'זו לא מחאה זה טירור'.
רק לפני חודש התנצל ידיעות אחרונות על תמונה של יוצאי אתיופיה היורדים ממטוס בידיעה שהביאה נתונים כל מספר העולים הלא יהודים המגיעים לארץ. זאת, אף שיוצאי אתיופיה לא הוזכרו כלל בידיעה.
פעילות העמותה החדשה מתרכזת כעת בעיקר בהחתמת אישים וגופים על אמנה חברתית נגד הגזענות. כעת, מזמינה העמותה באתר האינטרנט גם אזרחים לחתום על האמנה ולהתחייב "לגלות אחריות במרחב האישי, לרתום את סביבתי האישית להכיר בגזענות ולהבין את סכנותיה ולעשות כל שיבכולתי על מנת להילחם בה ולמנוע גילויי אפליה וגזענות".
כלומר, לפי העמותה, הבעיה טמונה יותר בדעות של הציבור הישראלי – ופחות בשינוי מדיניות נדרש בדרגים הממשלתיים, במשטרה ובתפישת התקשורת את המחאה. העמותה, למשל, לא מתייחסת לאופן שבו המדינה בוחרת לתקצב מוסדות חינוך שלא מקבלים אליהם תלמידים ממוצע אתיופי (במיוחד כאשר בין תומכי העמותה מצוי שר החינוך לשעבר, שי פירון, וכמה עובדות מהמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך), או המשך העיסוק בשאלה הבוערת בשנה האחרונה – היחס של שוטרים כלפי צעירים יוצאי אתיופיה ואלימות משטרתית שהם סופגים.
באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה מרימים גבה לנוכח היוזמה החדשה: "לנוכח העובדה שרובם ככולם היו חלק מאותם מוסדות שהובילו את המדיניות הגזענית כלפי הקהילה האתיופית ואף היו שותפים ליצירת נרטיב מוטעה ביחס לקהילה, טבעי כי רשימת האנשים הלוקחים חלק ביוזמה זו תעורר חשדנות".
"האגודה מברכת על כל יוזמה שמטרתה להילחם בתופעת הגזענות המכוערת. מטרתנו אינה לנהל את תופעת הגזענות אלא להביא לביעורה מהחברה הישראלית כך שילדינו לא יהיו חשופים לה עוד ולא יצטרכו להתמודד איתה. הגיעה העת שזו תהיה המדיניות של כלל החברה הישראלית ומוסדות המדינה ולשם כך יש להתחיל עם הגזענות הממוסדת אשר נמצאת במסדרונות הממשלה, בקרב מקבלי החלטות ומתווי המדיניות. אותה מדיניות שהסלילה את הקהילה האתיופית לגור בשכונות נחשלות; שממצבת את הקהילה האתיופית בתחתית הסולם הסוציו- אקונומי; שיצרה סגרגציה במערכות החינוך וגורמת לפרופיילינג על ידי משטרת ישראל ולפתיחת תיקים בכמות לא פרופורציונאלית לצעירי הקהילה".
"לאחר דברים אלו, ברור כי נשאלת השאלה האם אנשים אלו מסוגלים כעת להילחם באותם מוסדות ומערכות ליצירת שינוי אמיתי או שמא זה יסתכם בחתימה על אמנה. אין ספק כי חלה עליהם חובת ההוכחה, מאידך, ככל שיוזמה זו תקדם באופן מהותי את הנושא ותפעל למיגור הגזענות בכל הרבדים, כמובן שאנו נשמח לשתף פעולה, כפי שכבר כתבנו באופן פורמלי לעומדים בראש היוזמה".