המשק הישראלי שב לשגרה כאוטית לאיטו מאז תום סגר הקורונה. הממשלה אמנם הודיעה על תשלום מענקים למעסיקים שיחזירו עובדים מהחופשות ללא תשלום (חל״ת) אליהן הוצאו, אולם מדיניות זו אינה מבטיחה הגנה מלאה על זכויות העובדים. בשבועות האחרונים נשמעים שוב ושוב סיפוריהם של עובדים שתנאי העסקתם הורעו באופן משמעותי לאחר החזרה לשגרה. בין אלה, בולט סיפורם של נהגי האוטובוסים המועסקים ב"קווים", אחת החברות הפרטיות הגדולות בתחום התחבורה הציבורית בארץ.
בעיצומו של משבר הקורונה הפתיעה החברה את הנהגים המועסקים בה כשהציגה בפניהם שורה של עובדות חדשות בנוגע לתנאי העסקתם. ״קווים״ החליטה לצמצם באופן משמעותי את מספר שעות העבודה של הנהגים – וכתוצאה מכך, גם את שכרם – ואף ביטלה רכיבי שכר נוספים בסך מאות שקלים, כולל תשלומי נסיעות לנהגים המתגוררים ביישובים מרוחקים ועמלות ממכירת כרטיסי ״רב קו״. על אף שהנהגים חתמו בעבר על חוזה קיבוצי, החברה הודיעה לכל אחד מהם על שינוי התנאים באופן פרטני ולא החתימה איש מהם על חוזה חדש.
"נשארו לי עכשיו מאה שקלים בארנק עד שאקבל את המשכורת הבאה בעשרה ביוני", אומר ששון (שם בדוי), נהג בחברה שעובד באזור ירושלים. בניגוד למרבית עמיתיו לעבודה, במהלך סגר הקורונה ששון הוצא לחופשה ללא תשלום למשך שבוע אחד בלבד. "הם עשו לי טובה שהחזירו אותי מהחל"ת, כי יש לי ילדים בבית״, הוא מסביר. על אף שעבד בשיאה של המגפה וסיכן את חייו, ששון הרוויח לטענתו סכום כמעט זהה לתשלומים שהעניק הביטוח הלאומי לעמיתיו שנשארו בבית.
"נשארו לי עכשיו מאה שקלים בארנק עד שאקבל את המשכורת הבאה בעשרה ביוני", אומר ששון, נהג בחברה שעובד באזור ירושלים
"בזמן הסגר הרבה נהגים עבדו בין שש לשבע שעות ביום, בעוד שבשגרה הם עובדים לפחות תשע או עשר שעות״, ששון מספר. ״בפועל, כל נהג שואף לעבוד בין עשר ל-12 שעות ביום, כי בלי זה אי אפשר לחיות מהמשכורת. התוצאה שנוצרה עכשיו היא משכורת של עבודה זמנית, כ-7,000 שקל בחודש".
"אמרו לי שב, תחכה"
כשששון הגיע למשמרת לפני מספר שבועות, הוא לא מצא סידור עבודה תלוי כנהוג במשרדי החברה. "אמרו לי 'שב וחכה, אולי יהיה משהו'", הוא נזכר. החל מהיום ההוא, שעות ההמתנה של ששון לא נספרו והוא לא קיבל תשלום עבורן. כך נראית שיטת ההעסקה החדשה של חברת ״קווים״ בחסות הקורונה; בחברה קוראים לזה "שכר ריאלי".
מרבית נהגי ״קווים״ הוצאו לחל״ת בין ה-19 ל-20 במרץ והחלו לשוב לעבודה ב-30 באפריל. "כשחזרנו, מנהל העבודה הודיע לנו על התנאים החדשים. הוא אמר שזה מה שיש, ומי שלא מעוניין לעבוד ככה יכול ללכת הביתה", מספר סולימאן (שם בדוי), נהג ״קווים״ באזור גוש דן ששב לעבודה בסוף אפריל. "בגלל המצב הכלכלי כרגע, אין לי איפה למצוא עבודה אחרת. אז עובדים במה שיש".
לפני המשבר, סולימאן נהג לעבוד במשך 12 שעות ביום; בימים אלה, הוא עובד כעשר שעות בלבד. "״יש נהגים שקיצצו להם את השעות אפילו יותר״, הוא אומר. ״אני מגיע לעבודה באחת בצהריים, ואז יושב ומחכה לפחות שעה עד שהסידור שנקבע לי יתחיל. לפני המשבר, הייתי מקבל תשלום על זמן ההמתנה. היום, לא משנה כמה זמן אני מחכה, משלמים לי רק עבור רבע שעה״.
סולימאן וחבריו לעבודה מתארים עומס חסר תקדים שנוצר מאז החזרה לשגרה. "לי עוד יש ותק רב, אז אני זוכה להפסקות, אבל רוב הנהגים סביבי נדרשים לנהוג יותר בלי שתהיה להם אפילו הפסקה לשירותים או סיגריה״, סולימאן מסביר. ״הם בקושי נושמים וזה מנוגד כמובן לחוק לפיו על כל נהג לקבל חצי שעת מנוחה אחרי כל ארבע וחצי שעות נהיגה. רק ביום חמישי דיברתי עם שישה נהגים שעובדים איתי. הם ממש בכו בגלל המצב״.
"מאז השינוי אנחנו באים לעבודה בלי חשק", מספר ריאד (שם בדוי), שעובד בחברה כנהג באזור המרכז ומתגורר בצפון הארץ. "אני עדיין חוזר הביתה מהעבודה בחצות או באחת בלילה, רק שעכשיו אני הולך להרוויח 8,000 שקלים בחודש, במקום 10,500 השקלים שהרווחתי לפני הקורונה".
אווירה של איומים
לפני פרוץ המשבר, הסעה מטעם החברה נהגה לאסוף עובדים שהתגוררו ביישובים מרוחקים ולהחזיר אותם לביתם בתום יום העבודה. כעת, לפי עדויות הנהגים, ההסעות אינן מגיעות לבתיהם כמו בעבר. "אוספים אותם וזורקים אותם בצמתים מרכזיות בדרך, גם כשהם חוזרים מהעבודה באמצע הלילה. משם, הם הולכים קילומטרים ברגל הביתה", מספר מוחמד עקל, ראש צוות נהגים שפוטר מהחברה בחודש שעבר לאחר ארבע שנים ושומר על קשר עם עמיתיו ששבו לעבודה.
"מנהל העבודה אמר לנו שזה המצב בינתיים, אבל אני לא יכול לדעת שלא ינצלו את חוסר האונים שלנו״, אומר סולימאן. ״יש אווירה של איומים. שמים אותך במצב של חוסר אונים וסוחטים ממך מה שאפשר. הכל משובש, ואנחנו צריכים להגיד תודה שבכלל החזירו אותנו לעבודה כשיש עוד נהגים שיושבים בבית".
מוחמד עקל, ראש צוות נהגים שפוטר: ״פיטרו אותי מהרגע להרגע. אני לא ישן בלילה. אני רוצה להתפוצץ מבפנים. אין לי מילים להסביר מה אני מרגיש על איך שזרקו את חברים שלי ואותי מהחברה״
עקל מספר שבסוף אפריל, החברה האריכה את החל״ת שאליו הוצא בחודש נוסף. שלושה ימים לאחר מכן, הוא זומן במפתיע לשימוע טלפוני, בו הובהר לו שההרעה בתנאי עבודתו אינה זמנית, ותמשך גם בימים שלאחר משבר הקורונה. "רק במהלך השימוע נאמר לי שעם החזרה לעבודה, אנחנו נעבור משכר גלובלי למה שהחברה קוראת שכר ריאלי –- עבודה של שמונה שעות ביום, בלי תשלום על נסיעות לעבודה או על המתנה״, עקל נזכר. ״שאלתי את מנהל העבודה אם זה הולך להיות זמני, והוא ענה שלא. שאלתי אותו איך יכול להיות שככה משנים מהרגע להרגע את כל החיים שלנו. אני מפרנס יחיד בבית. נעניתי שזה מה יש ואנחנו הנהגים חייבים להסכים״.
יומיים לאחר מכן, חברת ״קווים״ הודיעה לעקל על פיטוריו באמצעות סמס. ״לא האמנתי שהם פשוט ביטלו ברגע את החוזה הקיבוצי שעליו חתמנו״, הוא מספר. ״לתחושתי, הפיטורים שלי נעשו באופן הזה כי אני ראש צוות. אני אחראי על עוד עשרה נהגים מהאזור שלי, ערערה. אני מסיע את כולם לעבודה ובחזרה ממנה מדי יום. החברה שיגרה מסר לצוות שלי של ׳לא תסכימו? תגמרו כמוהו׳, כדי שהשינוי הכוחני שלהם יעבור חלק. הרי גם הפנסיה וקרן ההשתלמות נפגעות אם השכר יורד באופן דרסטי״.
עקל לא היה ראש צוות הנהגים היחיד שפוטר על ידי החברה לאחר שהתרעם על הרעת תנאי העסקתו. לטענתו, בשבועות האחרונים ההנהלה שלחה לפחות 15 מכתבי פיטורים לראשי צוותים מצפון הארץ.
חסן (שם בדוי) הוא ראש צוות נוסף שפוטר. "אני עובד בחברה 13 שנים, הייתי מהנהגים הראשונים בה ועם הקמתה עבדתי 440 שעות בחודש עד שגויסו מספיק נהגים", הוא מספר. "מעולם לא נרשמו לי עבירות משמעת, קיבלתי אותות הצטיינות ותמיד הרגשתי חלק ממשפחה, אלא שבחסות הקורונה התגלה הפרצוף האמיתי של החברה. כששמעתי שאנחנו הולכים לחזור מהחל"ת לשמונה שעות עבודה במקום 12 ושישלמו לנו ׳שכר ריאלי', התחלתי להרים טלפונים לנהגים אחרים שהודיעו, כמוני, שלא יחזרו לעבודה בתנאים כאלה״.
"בחסות הקורונה התגלה הפרצוף האמיתי של החברה"
חסן טוען כי בתגובה לשיחות שניהל עם עמיתיו, ״קווים״ החליטה לזמן אותו לשימוע טלפוני, שאירע ביום השימוע של עקל. משיחות עם ראשי צוותים נוספים מצפון הארץ נראה שביום ההוא נערך שימוע למרביתם, שבדומה לעקל ולחסן, פוטרו יומיים לאחר מכן. "לא מספיק שהשימוע היה בטלפון, הם הודיעו שהם מקדימים אותו מעשר בבוקר לשבע בבוקר״, חסן נזכר. ״זה היה ברמאדן – חג, תקופה שאנשים ישנים בה עד מאוחר כי נרדמים רק בשעות הבוקר. בקיצור, זה היה רמדאן של אבל מבחינתנו".
מאבק הנהגים מהצפון נחל מידה מסוימת של הצלחה; לאחרונה, החברה שינתה את הצעתה הראשונית והזמינה נהגים אחדים לחזור מהחל"ת למתווה עבודה של עשר שעות במקום שמונה. "אבל התחושה היא שאנחנו בשוק עבדים", מבהיר סולימאן.
"אני מתוסכל ושקוע בחובות מתקופת הקורונה. אני בדיכאון. אני בעצבים. אני לא יודע מה לעשות", אומר עקל. "פיטרו אותי מהרגע להרגע אחרי שבניתי את החיים שלי באמצעות החברה. אני לא ישן בלילה. אני רוצה להתפוצץ מבפנים. אין לי מילים כדי להסביר מה אני מרגיש בגלל איך שזרקו את חברים שלי ואותי מהחברה".
עובדי חברת קווים מאוגדים תחת ארגון הנהגים בהסתדרות הלאומית. עם זאת, ועד העובדים לא נלחם על זכויותיהם וקולו לא נשמע כלל בשבועות האחרונים. חלק מהנהגים שפוטרו היו נציגים בועד העובדים הקודם בחברה, תחת ארגון כוח לעובדים. "הוועד הנוכחי שייך להנהלה", אמר לנו כל נהג ונהג ודיברנו איתו, הם לא מצפים שישועתם תבוא מהגוף שאמור לייצגם מול ההנהלה.
אתם עוד תחזרו על ארבע
תחושת ההשפלה של עקל וחבריו נובעת לא רק מההרעה הקיצונית והפתאומית בתנאי עבודתם, אלא גם מהשינוי שחל ביחס בו נוקטת ״קווים״ כלפיהם. הממונים הישירים על נהגי האוטובוסים הם מנהלי האשכולות האזוריים שעובדים בחברה. "אחד מהם אומר לנהגים כל הזמן, ׳כל מי שיפריע לי, אני אבעט בו׳", מספר אחד הנהגים הצפוניים.
"אחרי הפיטורים הוא אמר לאנשים: 'עוד שבועיים אתם תחזרו על ארבע'", מוסיף חסן. ״לא רק שזה דיבור מלוכלך באופן כללי, כשהוא פונה ככה לאנשים מוסלמים ומשווה אותם לכלבים זה חמור מאוד. אין לי מילים לתאר את תחושת העלבון שהתבטאות כזאת מייצרת". עקל מסכים. "לומר לנו שנחזור על ארבע זו פגיעה אנושה בכבוד שלנו״, הוא אומר. ״התחשוה היא שלא רק פוטרנו, אלא שהשילו מאיתנו את כבודנו תוך כדי, בכל דרך אפשרית. התחושה היא שאין לנו שום ערך".
השינויים הפתאומיים שביצעה החברה בתנאי העסקתם של הנהגים מתומצתים ביובש במסמך סיכום השימוע שנערך לאחד העובדים בסוף אפריל: "בשים לב לכך שהחברה מתמודדת בימים אלה מול הנזקים שנגרמו לה בעקבות המצב ואשר עימם החברה תידרש להתמודד במשך חודשים ארוכים… החליטה החברה על השינוי להלן בתנאי עבודתך: ביטול השלמה של 12 שעות (שכר גלובלי). החל ממועד זה וככל שתשובץ לעבודה, ישולם לך שכר עבודתך בהתאם לשעות שתבצע בפועל (שכר ריאלי). בעקבות השינוי הנ"ל, החברה תתחייב לשלם לך שכר בגין 8.4 שעות ליום עבודה".
"התנאים של הנהגים הולכים ומשתפרים לטובת החברה", מסביר ששון. "בעקבות המשבר המון אנשים מחפשים עבודה. ההגה באמת בידיים של החברה, שכרגע מגייסת נהגים חדשים. באזור שלי, תנאי הסף לקבלה לעבודה ירדו לשמונה שנות לימוד. זה בא על חשבון נהגים ותיקים, מנוסים ובעלי כוח. זו היתה הזדמנות פז להפטר מהם. קשה לפספס שהחברה מנצלת את המשבר לטובתה. זה ממש שוק בשר".
"בעקבות המשבר המון אנשים מחפשים עבודה. ההגה באמת בידיים של החברה, שכרגע מגייסת נהגים חדשים"
על רקע מאבק הנהגים, פנתה לאחרונה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מטעם משרד העבודה לחברת ״קווים״. הנציבות דרשה לקבל מהחברה מסמך רשמי, כמו אישור דירקטור או הסכם חתום, שמתעד את החלטת החברה לשנות את תנאי ההעסקה של העובדים, וכן פירוט שמות העובדים שתנאיהם שונו בעקבות משבר הקורונה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, ״קווים״ טרם העבירה את המסמכים המבוקשים למשרד העבודה.
פנינו לחברת ״קווים״ בבקשה להגיב על הטענות שהועלו בכתבה. שאלנו גם אם שעות העבודה ושכרם של עובדים בחברה שאינם נהגים, ובכללם מנהלים, נפגעו גם כן. מהחברה נמסר בתגובה:
״משבר הקורונה העולמי לא פסח על חברת ׳קווים׳ ועל כלל מפעילות התחבורה הציבורית, אשר במהלך שלושת החודשים האחרונים עשו כל שלאל ידם כדי לספק שירותי תח״צ לאזרחי המדינה על פי הנחיות הממשלה, שהשתנו חדשות לבקרים: החל מצמצום הפעילות בשיעור של 75%, דרך שינויים תדירים אשר חייבו הוצאת רוב עובדי החברה לחל״ת. גם כיום, מפות התנועה הנוכחיות אינן סופיות או מיוצבות. כך למשל, נערכה החברה, לקראת היום (שני), להוספת קווי ההזנה לרכבת אשר אנו מתבשרים כעת על ביטולם. החברה עוסקת בייצוב מפות התנועה ועימם את סידורי העבודה ועושה הכל כדי לחזור לשגרה. יחד עם זאת, ההשלכות הכלכליות פגעו קשות בחברה ובענף כולו, אשר עושה כמיטב יכולתו לעמוד בתשלומי השכר ובחשבונות הספקים. בצר לה, נאלצה החברה להקטין בשלב זה תנאים עודפים ששולמו לחלק מנהגיה״.
חברת הכנסת סונדוס סאלח, מהרשימה המשותפת, המסייעת לנהגים במאבק, אמרה: "לא ייתכן שחברות יגלגלו את השלכות ומחירי המשבר הכלכלי על עובדים ערבים בדרגות השכר הנמוכות ביותר, וינצלו את "הזדמנות" לפגוע בתנאי העסקה שלהם. בכדי לקיים תחבורה ציבורית בטוחה וטובה אנחנו חייבות לדאוג ולהבטיח לנהגות ונהגים תנאי העסקה טובים והוגנים. אנחנו בוחרות איך להגיב למשבר הזה, ועם כל הקשיים והאתגרים, יש פה גם הזדמנות לשים את העובדים במרכז, ולהבטיח את הישרדותם והישרדות החברה, יחד. אני בקשר עם הנהגים, הגעתי לפגישות שלהם, קיימתי שיחות רבות בנושא, ונבחנים אפיקי פעולה משפטיים ואחרים".