ביום ראשון הכריז עו"ד יוני ג'ורנו שיתמודד בפריימריז של הליכוד. מאז, מעטים כלי התקשורת שלא הקדישו זמן לאותה סוגיה: המשמעות החברתית של נציג ציבור כמו ג'ורנו, שנחקר, נשפט, הודה והורשע בסיוע לחטיפת עובדת זרה לפני 20 שנה. אני לא מבינה מה הטעם לעסוק בפועלו הרקוב של ג'ורנו מתחילת המילניום, כשעיסוקיו בהווה ראויים אפילו פחות מבחינה מוסרית.
גם לג'ורנו נוח לקשקש עם כל מנחה ומגישה על עברו הרחוק מאוד. "השתניתי", הוא אומר, "אני אדם אחר", "היום אין מצב שהייתי עושה דבר כזה", הוא חוזר ומדגיש את העובדה שלא היה מבצע עבירה פלילית בעבור בצע כסף.
בראיונות לתקשורת, ג'ורנו מדבר על העובדה שפשע, על העובדה שהפשע שביצע היה נפוץ סביבו והוא מי שנתפס, על כך שהרישום הפלילי עצר אותו מלעבוד בעריכת דין, על כך שהשמאל מתנכל לו בהעלאת הסיפור מהאוב פעם אחר פעם. אבל באף אחד מראיונותיו הוא לא מבטא אמפתיה לעובדת הזרה שכלא לילה שלם במשרדו וניסה לגרשה מישראל, בניגוד מוחלט לרצונה.
אני מסכימה עם ג'ורנו ולא מבינה מה הטעם להיתקע בעבר. מעניין יותר לבחון את ההווה של ג'ורנו כעורך דין דרך עדשת עברו. לא כי אנשים לא יכולים לעבור תהליכים ולהשתנות, להיפך, אדם שמשנה את דרכיו מרשים עשרות מונים ממי שהיה לו הכל, יש לו הכל, יהיה לו הכל ולא צריך להתאמץ. אבל במקרה של ג'ורנו, נראה לי האבולוציה המוסרית שלו לא הולידה אותו מחדש כזן שונה לחלוטין מהצעיר שהיה – הגיון הפעולה שלו כנראה נותר אותו הדבר, הוא רק מצא מסגרת ליישם אותו בצורה אלגנטית יותר.
לא קל להכיר את ההווה של ג'ורנו. הוא מבוזר. כדי לדעת במה הוא עוסק בתור עורך דין דרושים שבועות של נבירה במאות התיקים המשפטיים בהם הוא מייצג. מזל שאני עושה זאת כבר שנה וחצי.
טראגי, אבל מרתק
קצת אחרי שהוא נהיה עורך דין, ב-2017, אחרי שהרישום הפלילי שלו נמחק סוף סוף, ג'ורנו הקים סטארטאפ משפטי צנוע והחל לייצג שוטרים שתבעו אזרחים דיבה. תביעות בסכומים גדולים הוגשו נגד אזרחים שכינו שוטרים "נאצים" בעת פעילויות אכיפה במהלך תקופת הקורונה. תביעות בסכומים נמוכים יותר הוגשו נגד אזרחים שהגיבו, ניאצו וגידפו שוטרים ברשתות. התביעות האלה היו טראגיות, אבל מרתקות. פשוט כי ג'ורנו חשף את הטוקבקיסטים הכי הזויים ברשת והתעכב על הרקע של אנשים ששוטרים הפעילו כלפיהם כוח פיזי בתקופת הדחק החברתית של הקורונה.
אם תמיד תהינו מי לעזאזל עומד מאחורי תגובות הזויות, מופרעות, משתלחות ואכזריות ברשתות, התביעות שוטרי ישראל באמצעות ג'ורנו סיפקו את המענה: לא מדובר באנשים מהשורה שידם קלה על המקלדת, אלא באוסף אנשים שקיבלו את הקלפים הכי דפוקים בחיים. חלק ענק מהנתבעים התבררו כמתמודדי נפש, נכים חסרי עורף משפחתי, אמהות חד הוריות שורדות אלימות ופנסיונרים בודדים, כמה מהם חיים בצילה של דמנציה, לאחד מהם אפילו מונה אפוטרופוס מצד המדינה.
הפיילוט לסטארט-אפ התביעות של ג'ורנו נעשה בקרב כ-15 שוטרים ופקחים מנתניה בין 2017 ל-2019. השוטרים הללו תבעו 20 אזרחים. התביעות היו דומות להחריד. כמו מקהלה שבכל פעם אחד חבריה פוצח בסולו, ככה לובשי מדים בנתניה זימרו שאזרחים שעונים להם באופן חצוף וקולני ברחוב פוגעים בשמם הטוב מול עוברי אורח וחבריהם השוטרים.
היו פעמים שכאשר שוטר הגיש תביעה, חבריו תמכו בו בתצהירים ועדויות. ואז, כשאחד ה"עדים" הגיש תביעה משלו נגד אזרח אחר, חברו התובע לשעבר תמך בגרסתו במזכר משטרתי שמספק את כל החומר הדרוש לתביעת דיבה אזרחית.
כמעט אף אחד מהתיקים הללו לא נידון בבית משפט, התביעות נסגרו בפשרות והניבו לשוטרים התנצלויות ותגמולים בני כמה אלפי שקלים. אבל היה תיק חריג אחד: פקח הגיע לג'ורנו עם סיפור על אזרחית שהשתוללה לחלוטין כשרשם לה דוח. אחרי שפתח לה תיק פלילי בגין תקיפה והעלבת עובד ציבור, הפקח החליט גם לתבוע את עלבונו משום שקראה לו "נאצי" ו"גסטפו". ג'ורנו ייצג את הפקח והאזרחית נדרשה לפצותו ב-50 אלף שקלים, מאוחר יותר נתבעה על סך 100 אלף שקלים. אך אז גילו הפקח וג'ורנו שהיא היתה במצב נפשי, מהקשים שיכולים להיות, כשהשתוללה לאחר רישום הדוח ובשבועות שלאחר התקרית. איך התגלה הדבר? זמן קצר אחרי הגשת התביעה הנתבעת שמה קץ לחייה.
נסגרות בפשרות
מקרה האזרחית הנתנייתית שגידפה את השוטר באמוק והתבררה כלא מאוזנת בעליל עד כדי אבדנית, לא לימד את ג'ורנו לקח. וחבל, כי זה יכול היה להיות רגע של התגלות חברתית ולא טרגדיה מודחקת בקריירה שלו.
אבל ג'ורנו לא בירר עם השוטרים שפנו אליו, אם הם בטוחים שאלימות שספגו מאזרחים היא אישית ולא ביטוי למצוקה אקוטית (שלפעמים שוטר אפילו יכול לסייע לה בהפניה מיידית לגורמים מתאימים כמו פסיכיאטר מחוזי). הוא לא דרש מהם להיות מה שאנחנו מצפים משוטרים להיות, אנשים בעלי שיעור קומה, האדם הבוגר בסיטואציה, אלא נתן גב לתחושת העלבון וכתב תביעות שכולן הלל לילד הקטן והפגוע שהם.
הפיילוט הנתנייתי (שגם התרחב במהרה לשוטרי חדרה) עבר בהצלחה מסחררת, השם של ג'ורנו החל נישא על אדוות הבכיינות של השוטרים בכל רחבי משטרת ישראל, המקומי הפך לכלל ארצי. המניה של ג'ורנו צמחה.
ואז הגיעה הקורונה. עשרות שוטרים תבעו מאות אזרחים. גם כאן, מיעוט קטן של התביעות נידון בבית משפט, מספר חד ספרתי של תביעות כאלה זכה לפסק דין מנומק בכלל. הכל שוב נסגר בפשרות. איך? כי ג'ורנו הציע לנתבעים פשרות בסכומים נמוכים יותר ממה שהיה עולה להם לשכור ייצוג משפטי.
לפעמים, ל"מסכנים" במיוחד, הוא גם הסכים לפרוש לתשלומים של 300 שקלים בחודש. וככה הוא הפך למתווך באמצעות הליכי משפט בין שוטרים שחוקים ומעוטי יכולת לאזרחים עניים שנמצאים במאבק השרדותי.
בתקופת הקורונה ראינו אותו מייצג לא רק שוטרים שחוו אלימות מילולית ולא השכילו לראות את הנפש המיוסר שמאחוריה, הוא ייצג שוטרים שהפעילו אלימות פיזית קשה כלפי אזרחים ואפילו הואשמו בכך פלילית כמו בן אפגן, או שעשו זאת לאורך שנים בצורה סדרתית ונחקרו בעבירות אלימות פעם אחר פעם אחר פעם, כמו עבד נערני.
הפקה ב-500 דולר
לפני עשרים שנים, כשהיה צעיר ותמים (והאמת? נשמע שהוא חוזר בו מההודאה במסגרת הסדר הטיעון אצל גולן יוכפז אתמול ב-103fm), ג'ורנו גייס את בני משפחתו, כולל אחיו השוטר, להפקה שלמה שמטרתה לגרש עובדת זרה מישראל תמורת 500 דולרים.
הקורבן של ג'ורנו היתה אישה מבודדת, והצלחת המבצע שבו היה שותף היתה תלויה בכך שלא תעמוד על זכויותיה ותתפשר על חירותה ועל האוטונומיה שלה בלי לשאול שאלות, רק כי לובשי מדים דורשים זאת ממנה. למעשה, דמות מפתח היה אחיו השוטר.
ג'ורנו, שטען כי מבצע הגירוש הוזמן ממנו כמנהל חברת אבטחה, נסמך על התדמית של המדים, על המורא מפני נשק ובעיקר על החולשה החברתית של אדם ששובץ בקאסטה נמוכה ממנו.
אז, לפני 20 שנה, ג'ורנו נפל על העובדת הזרה הזאת בשביל סכום כל כך פעוט. הוא הטעה אותה, גרם לה לחשוב שהוא שוטר, פעל כדי לקטוע את החיים שבהם בחרה ואשכרה כלא אותה ללילה שלם במשרדי חברת האבטחה שניהל. גם היום מתהפכים החיים של אנשים מוחלשים בגלל התביעות שהוא מגיש נגדם בשם שוטרים.
ג'ורנו מציג את עצמו כמי שעוזר לשוטרי משטרת ישראל המושפלים וחסרי האונים. אבל הוא לא מייצג אותם מול המשטרה שלא שמה עליהם, מול המדינה שמשפילה אותם בשכר עלוב ותנאי עבדות, מול המפקדים המתעמרים שלהם שאולי מוציאים את דיבתם מול חבריהם לתחנה או למשמרת פעם אחר פעם.
ג'ורנו לא מייצג את השוטרים מול המשטרה שלא שמה עליהם, מול המדינה שמשפילה אותם בשכר עלוב, מול המפקדים המתעמרים – רק מול החלשים
ג'ורנו לא תובע אף אחד במעלה שרשרת המזון, הוא לא מעצים את נפשם הפגועה של השוטרים מול מי שחזק מהם ונושא באחריות לחוסנם הנפשי, הגופני והכלכלי. הוא עוזר להם לאכול בלי מלח את מי שנמצאים תחתם בשרשרת המזון ומתרברב בכך.
עכשיו הוא מנסה להיות חבר כנסת. החלום הבא שבכוונתו להגשים הוא להיות שר רווחה.