"המתורגמנית בשדה התעופה פשוט הפכה את מה שאמרתי, ואני מרגיש שזה נעשה באופן מכוון. איזה עוד הסבר יכול להיות? הם שיקרו, ניסו להחזיר אותנו לפולין וכלאו אותנו. חשוב לי שיידעו מה קורה שם", אומר דימטרי, אזרח אוקראינה בן 34 שעבד עד לא מזמן כפועל בניין.
אשתו של דמיטרי ושלושת ילדיהם עזבו בפברואר את ביתם במזרח אוקראינה יחד עם נערה שאומצה על ידי המשפחה. דמיטרי נפגש איתם בפולין והביא אותם לארץ, אבל כניסתם סורבה. דוח שסיכם את התשאול שנערך להם בנתב"ג הציג את דימטרי כמי שלא מכיר את הנערה, "ומישהו הביא לו אותה ואמר לה לקחת אותה יחד איתו". דימטרי ואשתו נכלאו לשלושה ימים במתקן המעצר יהלו"ם, עד שהמשטרה ומשרד המשפטים ישללו חשד לסחר בבני אדם.
השבוע הם פנו לנציבות לשירות המדינה ולשרת הפנים בדרישה להשעות מתפקידה את המתורגמנית בתשאול בנתב"ג, ויקטוריה ליידרמן, ואת ראש המשמרת אביב קורנברג. עוד דרשה המשפחה באמצעות עורך דינם עידן מולדבסקי לבחון מחדש את כל החלטות סירוב הכניסה לישראל שליידרמן וקורנברג היו מעורבים בקבלתן.
נציבות שירות המדינה הודתה כי פנייה כזו התקבלה אצלם. "אגף המשמעת בנציבות פנה לרשות האוכלוסין לקבלת התייחסות לטענות", נמסר לנו.
"ידעתי שתהיה לנו בעיה עם הכניסה לישראל", מודה דימטרי. "אבל חשבתי שזה יסתכם בכך שייקח זמן לבדוק את המסמכים שלנו. אבל איש לא בדק אותם. שמו אותנו בכלא. כלא אמיתי. ומילא אותי, אני גבר – כלאו גם את ילדי".
גם אם תפתח חקירה, אין היום דרך לבחון בדיעבד את התנהלותם וסבירות ההחלטות של בקרי הגבול, שכן התשאולים בנתב"ג לא מצולמים או מוקלטים. בנוסף, הנהלים והקו המנחה מאחורי החלטות רשות ההגירה והאוכלוסין אינם ברורים, אלא נתונים לשיקול דעתו של כל פקיד. סכומי הערבות שנקבעים הינם שרירותיים כמעט. החלטות רשות ההגירה ובית הדין לעררים לרוב מתהפכות אם מערערים עליהן לבית המשפט מחוזי ומנגד החלטות שיפוטיות שהתקבלו ביחס להתנהלות הרשות זוכות להתעלמות מצידה. בנוסף, למתקן הכליאה של הרשות לא מונה מבקר רשמי ועובדיו אינם מאפשרים לחברי כנסת לערוך בו ביקורי פתע.
"זכויות אדם מתות בחושך ונתב"ג זה הכי חושך שיש", אומר עו"ד מולדבסקי. "סמכות לא מבוקרת משחיתה".
חיפוש בטלפון הסלולרי
בחודש וחצי האחרונים הגיעו לישראל אלפים בודדים של פליטי מלחמה מאוקראינה, שאינם זכאי חוק השבות. עם הגעתם, נבדק עברם הפלילי וההגירתי ובקרי הגבול בוחנים את מניעיהם לשהות בישראל במהלך המלחמה. לפי נתוני משרד הפנים, כניסתם של כ-350 איש סורבה. "להערכתי, המתשאלים לא הוכשרו לעבוד מול פליטי מלחמה ומבקשי מקלט", אומר עו"ד מולדבסקי.
כעולה מפרוטוקולי תשאולים שנערכו להם, הפליטים שאינם זכאי חוק השבות נשאלים מדוע הגיעו לישראל, מה בכוונתם לעשות פה, כמה מזומן יש איתם ואת מי הם מכירים – שאלות הנהוגות כדי להבחין בין תיירים למי שמגיע לישראל במטרה לעבוד באופן לא חוקי.
עו"ד מולדבסקי: "זכויות אדם מתות בחושך ונתב"ג זה הכי חושך שיש. סמכות לא מבוקרת משחיתה"
כשכניסתו של אדם לישראל נדחית בעקבות התשאול, מתואמת לו טיסה למדינה שממנה הגיע. במידה והטיסה צפויה תוך שעות, מועבר מסורב הכניסה לחדר המתנה בנתב"ג. אם מדובר בזמן ארוך, הוא מועבר למתקן הכליאה יהלו"ם.
עורכי הדין מעדיפים את האופציה הראשונה. אמנם עליהם להתחרות עם השעון על מנת להגיש ערר, אולם בחדר ההמתנה בנתב"ג אפשר לשמור על קשר עם המיוצג. "שם לא לוקחים להם את הטלפונים, בניגוד ליהלו"ם", אומר עו"ד מולדבסקי, "הם יוצרים קשר עם בני המשפחה או החברים שחיכו להם, אלה מיידעים את עורכי הדין במצב ואנחנו יכולים להבין מהם מה קרה במהלך התשאול.
"במעמד התשאול לא מיידעים את האדם בנוגע לזכותו להיוועץ בעורך דין. פרוטוקול התשאול לא נמסר להם או לעורכי דינם והם לא מסבירים את סיבת הסרוב לכניסה לישראל, כך כשאנחנו מגישים ערר, אנחנו עושים זאת על בליינד. רק כשהרשות מעבירה לבית הדין תשובה מטעמה, אנחנו נחשפים לפרוטוקול. לא מדובר בתמלול מלא של השיחה, גם לא חלקי. הפרוטוקולים האלו קצרים ומתומצתים. ולפעמים יוצא שעד שאנחנו מקבלים את הפרוטוקול, יכול להגיע פסק דין שדוחה אותנו. זה חור שחור במשפט הישראלי".
אחד הכלים השנויים במחלוקת של בקרי הגבול בנתב"ג, הוא חיפוש בטלפונים הסלולריים כדי לאבחן את מטרת ההגעה לישראל. בקרי הגבול מחפשים אחר מספרים ישראליים ועוברים על התכתבויות באפליקציות. באחד המקרים שהגיעו אלינו עולה כי תמונות שנמצאו בטלפון של צעירה שהגיעה מאודסה, הובילו את בקרי הגבול להסיק שהיא "עוסקת בתחום הליווי". הצעירה נשלחה מישראל לפני שעורכת דינה קיבלה את דוח התשאול.
"החיפושים בטלפון מתרחשים מאז ומתמיד", מספר עו"ד אלכס זרנופולסקי, שמייצג מסורבי כניסה לישראל כבר 15 שנה. "אף אחד לא דיבר על זה עד עכשיו כי לא היה מי שידבר. לתיירים שעוברים את זה אין קול".
בכל דוחות התשאול שהגיעו לידינו, מתוארים החיפושים בטלפונים כ"חיפושים בהסכמה". עו"ד מולדבסקי: "מי שמגיע למעמד התשאול לא יתווכח עם הבקר ולא יסרבו לתת לו את הטלפון או יתעקש על זכותו לפרטיות, בוודאי אם הוא לא מיודע לגבי זכות כזאת". בנוסף, נראה כי לא כל החיפושים הללו מתועדים בכתב.
בחודש שעבר נחת לבדו בנתב"ג נער אוקראיני בן 15 שהגיע מפולין. כניסתו סורבה. לפי דוח התשאול, טען הנער שהגיע לבקר דוד שמתגורר בישראל, אחר כך טען שמדובר בחבר של המשפחה. "בבדיקה במערכת נמצא שאמו של הקטין שוהה בארץ שלא כחוק מספר שנים", נכתב בדוח. הנער טען בפני עורך דינו כי לאותה בדיקה במערכת קדם חיפוש בנייד שלו, במסגרתו נמצא הטלפון של אימו שמתגוררת בישראל.
בערר שהגיש הנער באמצעות עו"ד מולדבסקי נטען כי הנער תושאל על ידי בקר גבול, למרות שאלה אינם מוסמכים לתשאל קטינים. בנוסף, הוא לא זכה לייעוץ משפטי ולא מונה לו אפוטרופוס כדין (כמתחייב לפי הנהלים במקרים של קטינים שמגיעים לבדם). בתגובה הסכימה הרשות להכניס את הנער לישראל, וביקשה את מחיקת הערר, שכל פסק דין שהיה ניתן בו היה מבקר בחריפות את התנהלות הרשות.
סחר סוסים
בשבועות האחרונים מבוקשות ערבויות גבוהות עבור אזרחים אוקראינים שכניסתם מסורבת או שנחשדים על ידי בקרי הגבול שבכוונתם להשתקע בישראל. "כשמוגש ערר על החלטה לא להכניס אדם, באיזשהו שלב יתקשר נציג מרשות אוכלוסין או עורך דין מהפרקליטות", מספר עו"ד מולדבסקי. "הוא יגיד 'בשביל מה הערר? בוא נסכים עכשיו על 90 אלף ערבות' ואז אני אגיד 'זה סכום גבוה, אולי 40 אלף?' וככה מתנהל סחר סוסים עד שמגיעים לסכום".
וזה לא רק הדילים על הערבויות מול עורכי הדין. הרשות נסוגה פעם אחר פעם מביצוע מהלכים כלפי מסורבי כניסה אם הם מתגלים בזמן. השבוע, למשל, הודיעה המדינה למחוזי כי היא נסוגה מניהול ההליכים נגד ליובה ולוליטה, נשים בשנות השישים לחייהן מאירפין שהוזמנו לישראל על ידי קרובי משפחה, ונכלאו לשלושה ימים בדן פנורמה. העובדה שכל אחת מהן עבדה בישראל בעבר באשרה, גרמה למדינה לסרב לכניסתן מחשש ל"השתקעות".
בחודש שעבר נחת לבדו בנתב"ג נער אוקראיני בן 15. הוא תושאל על ידי בקר גבול, למרות שאינו מוסמך לתשאל קטינים, ללא ייעוץ או אפוטרופוס
העררים שלהן, שהוגשו על ידי עו"ד אלעד לוי, נדחו. הן ערערו למחוזי, שהוציא צו להקפאת הגירוש. השופטת מיכל אגמון גונן – שהופכת שוב ושוב החלטות של הרשות – החליטה כי השתיים ישוחררו ממעצר ודרשה מרשות ההגירה למסור את עמדתה ביחס לגירושן. השבוע מסרה המדינה ש"ההליך מתייתר, זאת שעה שהמערערת נכנסה בפועל לישראל בהתאם להחלטת בית המשפט". אשרת תייר ניתנה להם והנשים מחקו את הערעור.
לפי נהלי רשות ההגירה והאוכלוסין, אפשר לגרש מישראל כל מסורב כניסה, גם אם הגיש ערר או ערעור. רק החלטה שיפוטית מפורשת שמורה להקפיא את הגירוש יכולה למנוע זאת. משיחות שניהלנו עם פליטים שנכלאו במתקן יהלו"ם או בדן פנורמה, עולה כי עובדי הרשות לא פסקו מלתאם להם טיסות וניסו להעלותם עליהן, לעתים תוך שימוש במניפולציות ואף בכוח פיזי, זאת בזמן ולמרות שהתנהלו הליכים בעניינם.
צעירה בשנות ה-20 לחייה, ששהתה בדן פנורמה סיפרה כי עובדי רשות ההגירה איימו שמי שלא יבוא איתם יצטרך לשלם עבור לינה בבית מלון יוקרתי. מאוחר יותר, היא ונשים אחרות נלקחו מחדריהן במלון, תוך שימוש בכוח פיזי, למתקן יהלו"ם.
עו"ד מולדובסקי: "בשבוע שעבר אחת מעורכות הדין שאלה אותי 'מה המחיר לראש עכשיו?', לאיש מאיתנו לא ברור לפי מה נקבעים סכומי הערבויות"
המפגשים הטעונים בין עובדי הרשות למסורבי הכניסה, שכוללים שיח גס ומגע פיזי, לא מתועדים באופן רשמי, אך הפליטים מספרים כי בחלק מהפעמים צילמו עובדי הרשות את עצמם באמצעות הטלפונים הפרטיים שלהם. לאור הדברים הללו עולה השאלה מדוע עובדי הרשות לא מצוידים במצלמות גוף.
בשבוע שעבר נדרש הדיין חנניה גוגנהיים להכריע האם עובדי הרשות הפעילו אלימות נגד אוקראינית שהגיעה לישראל עם בנה, או שמא היא תקפה אותם. "בכניסתה למטוס החלה להתפרע ולצעוק. בנוסף פנתה אל זרים נוספים שעלו על המטוס לאחר שכניסתם לישראל סורבה והחלה להתסיסם, ואלה החלו להתפרע… בנוסף העוררת דחפה ופצעה את עובדת ביקורת הגבולות שהתלוותה לה, ותקפה שני עובדים נוספים מילולית ופיזית", תואר בהחלטו של גוגנהיים, בהסתמך על גרסת הרשות.
פגיעה ביחסי עו״ד לקוח
בשבועות האחרונים ניצלה ח"כ אבתיסאם מראענה את חסינותה הפרלמנטרית בכדי לפקח על הפעולות שנוקטת רשות ההגירה והאוכלוסין כלפי מסורבי הכניסה. היא עשתה זאת שכן גם עורכי הדין שמייצגים את הכלואים ביהלו"ם אינם מורשים לצלם בתחומי המתקן והטלפונים הסלולריים שלהם נלקחים מהם. לאיזור התשאולים ולחדר ההמתנה בנתב"ג אין גישה לאיש, מלבד עובדי הרשות.
"לאחרונה, כשהגעתי לפגוש לקוחה שלי במתקן לא נתנו לי להיכנס", מספר עו"ד ארקדי אליגולאשוילי. "אמרו לי לדבר איתה בטלפון של המתקן. ייתכן שמאזינים לקו הזה. אפילו בתי סוהר ביטחוניים מתירים מפגש בין לקוחות לעורכי דין, ומתקן יהלו"ם מונע זאת.
"גם בפעמים שאיפשרו לי להכנס ליהלו"ם, ישבנו בחדר שדלתו פתוחה ויש בו אמצעי צילום והקלטה. עובדי המתקן הבטיחו לי שהאמצעים האלה לא עובדים, וכל שנותר לי הוא לסמוך על המילה שלהם. יש בכך פגיעה ביחסי עורך דין- לקוח".
עו"ד אליגולאשוילי: "אפילו בתי סוהר ביטחוניים מתירים מפגש בין לקוחות לעורכי דין, ומתקן יהלו"ם מונע זאת. גם בפעמים שאיפשרו לי להיכנס, ישבנו בחדר שדלתו פתוחה ויש בו אמצעי צילום והקלטה"
גם כניסתה של מראענה למתקן יהלו"ם, נמנעה על ידי העובדים במקום, בטענה שהגיעה לביקור פתע ולא הודיעה מראש על הגעתה. בפעמים שביקורה תואם מראש, מראענה תיעדה את התנאים הקשים שבהם כלואים מסורבי הכניסה לישראל, לעיתים עם ילדים: היעדר שירותים ומקלחות בחדרים, חימום שלא עובד, ובלי סדינים ומגבות.
"ישראל תמיד נהגה בתיירים שסירבה את כניסתם כאילו היו עבריינים", אומר עו"ד זרנופולסקי. "למה להחזיק אותם בתנאים של בית כלא? באיזו זכות מחרימים טלפונים וזכויות מינימליות של אנשים חופשיים? לאורך השנים ראינו אנשים שמעדיפים לטוס בחזרה במקום לחכות להחלטה שיפוטית בעניינם מרוב השפלה. בשבועות האחרונים, הפליטים מגלים יותר אורח רוח, אולי כי אין להם מקום טוב יותר לחזור אליו. מדובר באנשים שעברו גיהנום ואנחנו, במקום לעזור להם, ממשיכים את הגיהנום עבורם".
כפי שנחשף בדיון שקיימה ח"כ מראענה בכנסת בחודש שעבר במסגרת הוועדה לעובדות ועובדים זרים, במתקן יהלו"ם, ששייך לרשות ההגירה והאוכלוסין, אין מבקר חיצוני. "השרה צריכה למנות מישהו בימים הקרובים", אמר בדיון יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות. אבל אז התברר כי גם כאשר היו מבקרים (בשנים 2017, 2019 ו-2020), לא התבצעה בו ביקורת.
בחודש שעבר, מסגרת ערעור של אח ואחות אוקראיניים, בני 14 ו-18 שכניסתם לישראל סורבה בטענה שאימם שוהה בישראל שלא כחוק, הורתה שופטת המחוזי מיכל אגמון גונן לרשות האוכלוסין להפסיק להרחיק אזרחי אוקראינה לפני שעברו 48 שעות מרגע ההחלטה לגרשם. אגמון גונן גם פסקה כי הרשות תאפשר 48 שעות נוספות לפליט שהערר שהגיש נדחה, על מנת שיוכל לערער על ההחלטה למחוזי. אגמון גונן החליטה כי על הרשות ליידע כל פליט בשפתו על זכותו להיוועץ בעורך דין ולהגיש ערר על החלטת הרשות.
הניסיון להטיס את הפליטה שטענה כי הותקפה ונטען כי תקפה, נעשה בימים שעברו מאז פסק הדין, לאחר שכניסתה לישראל סורבה עוד באותו יום. כשערעור על ההחלטה הגיע אל השופטת מיכל אגמון גונן, היא ביקרה בחריפות את הרשות ש"הפרה באופן בוטה את החלטת בית המשפט", ודרשה מרשות האוכלוסין להגיב.
ברשות ניסו להתחמק והודיעו לבית המשפט שאין צורך לקיים את הדיון. "על פניו, זהו אינו המקרה היחיד בו הופרה החלטת בית המשפט", קבעה השופטת ודרשה מהרשות להתייצב ולהסביר מקרים נוספים שבהם לא ניתן למסורבי כניסה להתייעץ עם עורכי דין, בהתאם להחלטתה הטריה.
"זה ניצחון", אמר דימטרי על ההחלטה שמחייבת את הרשות לאפשר למסורבי כניסה להגיש ערר בעניינם במשך 48 שעות, אבל הוא יודע שמאבקו על שלומם ורווחתם של בני משפחתו רחוק מלהיגמר. חייהם אמנם בטוחים כאן, אבל אין להם איך להתפרנס משום שרשות ההגירה שללה חלקית את אשרת העבודה שלו.
ביכולתם של פקידי הרשות להמשיך ולפגוע ביורוקרטית גם במי שעומד על זכויותיו בהצלחה."כשדמיטרי יצא מהמדינה, אשרת העבודה שלו היתה בתוקף לעוד שנה", מסביר עו"ד זרנופולסקי, שמלווה את המשפחה. "על מנת להרחיקו מישראל טענו שכשהוא טס לפולין להביא את בני משפחתו, הוא משך את פיקדון העובדים הזרים ובעקבות כך נשללה אשרתו. אלא שמהמסמכים של הרשות, שהוגשו לבית המשפט, עלה שדימה לא משך את הפיקדון. ובכל זאת, כשהוא נכנס לישראל הטביעו בדרכונו חותמת שמבטלת את האשרה. ביקורת גבולות בכלל לא יכולים לבטל ויזת עבודה, זה לא בסמכותם אלא בסמכות מנהל עובדים זרים ברשות. אגב, באתר הרשות, האשרה שלו דווקא בתוקף. זה היה פשוט עוד פקיד שהחליט להתנכל לו".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר:
"בקרי הגבול עוברים הכשרות מקצועיות קבועות והתרגומים המתבצעים במעבר הגבול הם תרגומים מקצועיים, אותם מבצעים בקרי גבול המבינים אצ השפה על בורייה. במקרים בהם מועלות טענות נקודתיות, הן נבדקות לגופו של עניין והשלכה של מקרה אחד שבו מועלות טענות, לכלל התשאולים המתבצעים היא חסרת בסיס ומעידה על חוסר בקיאות בעבודת הבקרים.
המצב הייחודי בו אנו נמצאים כיום, עם אזרחים מאוקראינה הנוחתים בשדה, הוא מצב המחייב התמודדות בתנאי לחץ 24/7 וכל העת נערכים דיונים לטיוב התהליכים.
בניגוד לנטען, התכתבויות בטלפונים מוצגות על ידי הנוסעים כאשר הם מבקשים להציג תימוכין לטענותיהם.
לסיכום, עובדי הרשות מבצעים עבודה חשובה, מאומת ומקצועית, בכל שעות היממה, כשהם מבצעים בקרה קבועה ומה שדורש בחינה מחדש, נבחן מחדש".