"הוא היה איש חינוך נערץ, מהדמויות האהובות בעיר. כתלמידים, התחרינו על תשומת ליבו והורינו הוקירו לו תודה על ההישגים אליהם הביא אותנו. אצלנו הוא הפך לבן בית, אבל אף אחד מבני הבית לא ידע מה קורה בשיעורי הפסנתר ואצלו ברכב", כך מספרת אחת משש הנשים שהתלוננו לאחרונה במשטרה על עבירות מין שביצע בהן ליאור בן שלוש, מורה נערץ למוסיקה באזור השרון, כשהיו תלמידותיו בחטיבת הביניים ובתיכון.
בן שלוש, כיום בן 43, נשוי ואב לשניים, מתגורר בהוד השרון. בעשור וחצי האחרונים טיפח כשרונות מוסיקליים של מאות תלמידי חטיבה ותיכון באזור השרון וניצח על הרכבי תלמידים שהופיעו על במות בישראל, בארצות הברית ועם אמנים מוכרים. כעת טוענות כמה מתלמידותיו לשעבר כי מאחורי ההילה הפדגוגית שלו ובחסות הכוח הרב שצבר בקהילה, טיפח אותן בן שלוש במשך שנים לצורך ניצולן המיני בפרדסים, ברחובות חשוכים וגם בביתו.
ג' חששה לשאול מדוע הוא נוגע בה במהלך שיעורי הפסנתר הפרטיים, נ', שלמדה בשכבה מעל ג', כתבה ביומנה כבר בכיתה ט' שבן שלוש מפחיד אותה. זה היה רגע לפני שמצאה את עצמה איתו ועם חברתה הטובה מהכיתה, ס', במושב האחורי של הרכב שלו כשהוא מנשק בכל פעם אחת מהן ונוגע בשנייה. ס' היתה בקשר מיני עם בן שלוש מכיתה ט' ועד י"ב. ד' ונערה נוספת, מהשכבה שמעל נ' וס', מצאו עצמן מתנשקות עם בן שלוש גם כן במושב האחורי כבר שנה לפני כן.
חמישתן היו תלמידותיו לפני כעשור. כל השנים לא חשפו בפומבי את מעשיו. כל אחת מהן קיוותה בסתר ליבה כי המעשים הקשים מלפני עשור לא נשנו לאחר שבן שלוש התחתן והקים משפחה. אולם זמן קצר לאחר שהמשטרה פתחה בחקירת התלונות על המעשים מלפני כעשור, פנתה למשטרה גם מתלוננת שישית, צעירה שאך סיימה את שירותה הצבאי. גם היא טענה כי בן שלוש ניהל עימה יחסים כשהיתה תלמידתו.
המתלוננת השישית העדיפה שלא לגולל את סיפורה בפומבי, כמוה גם חברתה לשכבה של ד'. משיחות עימן ועם ארבע המתלוננות שסיפוריהן יובאו כאן, עולה כי שיטת פעולתו של בן שלוש נסמכה על טיפוח קשרים הדוקים ומשמעותיים עם כלל תלמידיו, איתור נערות שידעו "לשמור סוד", קניית אמונן בשיחות נפש ארוכות ופיתוח תלות בו באמצעות הפגנת תשומת לב יוצאת דופן לכישרונן במסגרת ההרכב המוסיקלי אליו השתייכו. לבסוף נותב הקשר עימן אל המישור המיני.
תלמידותיו לשעבר מתארות את בן שלוש כפדגוג טוטאלי הדוחף למצוינות בלתי מתפשרת ומהלך קסם על הקהילה כולה. "הביצועים של ההרכב נחשבו לפנומנליים. וליאור היה מי שהוציא מאיתנו את כל הכישרון הזה, בנה אותנו להיות מדהימים", מספרת ס'. "לא הייתה רמה כמו של ההרכב של 'עתידים' (שמו של ההרכב בחטיבה, מ"א) במקומות אחרים. הורים היו מעבירים את ילדיהם בית ספר כדי שילמדו אצל ליאור", מוסיפה ג'.
החזרות התקיימו מדי שישי. "היינו נשארים להתאמן אחרי הלימודים. לאט לאט בית הספר היה מתרוקן מכל המורים, השער היה ננעל, ואנחנו היינו ממשיכים לנגן עם ליאור. עד שש-שבע בערב", מספרת ד'. "בחזרות לפני המופע היינו מתאמנים לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה".
האודישנים להרכב ה"עתודה" התקיימו עם תחילת כיתה ז' ובכיתה ח' התקיימו אודישנים להרכב הייצוגי. החזרות התקיימו בשטח בית הספר ושכרו של בן שלוש שולם מטעם הרשות המקומית. לפני כשנתיים מונה לראש מגמת המוזיקה בבית הספר התיכון על שם אילן רמון. ההרכב בניצוחו הופיע בטקסים, במסיבות סיום ובאירועים מיוחדים אחרים.
עניין רב מדי בתלמידיו
הדרך לביצועים המרשימים ולהופעות שזכו להערכת הקהל עברה דרך גיבוש התלמידים משכבות הגיל השונות, גם באמצעות תיזוזים. חברים בהרכב מעידים על שכיבות סמיכה וריצות מסביב לבית הספר לפקודת בן שלוש, "הוא יכל להחליט באמצע חזרה שכולם יוצאים ועומדים עם כיסא מעל הראש במשך שעה בחצר", מספרת ס'. לצד התיזוזים, היה גם הומור בדמות תחרויות אכילת קרמבו עם ידיים קשורות אחורי הגב, או מכות בצחוק בין המורה הנערץ לתלמידים, בעיקר לתלמידות.
בן שלוש ניצב בעיני הסביבה על הגבול הדק שבין איש חינוך לא שגרתי לגבר שמוצא עניין רב מדי בתלמידיו. הוא שימש עוגן בחיי החברה מחוץ לחזרות. "ליאור הצטרף אלינו לבאולינג או לאכול פיצה או חומוס", מספרת ד', "היו הורים שהרימו גבה, היו ילדים מחוץ להרכב שכינו אותו 'ליאור הפדופיל', אבל תלמידי ההרכב העריצו אותו דווקא מהסיבה הזאת, הוא היה המבוגר שהקשיב לנו. ליאור התנהג בצורה גבולית לעיתים, למשל, כשהחזיר מספר רב של תלמידים אחרי חזרה, האוטו היה מלא ואני ותלמיד נוסף היינו בבגאז' במהלך הנסיעה, כמובן שלא סיפרנו על זה להורים שלנו, חשבנו שזה מצחיק".
״ליאור הצטרף אלינו לבאולינג או לאכול פיצה או חומוס", מספרת ד', ״היו הורים שהרימו גבה, היו ילדים מחוץ להרכב שכינו אותו 'ליאור הפדופיל'"
בן שלוש נהג להסיע תלמידים הביתה בסוף כל חזרה או בילוי, נערים ונערות. "מי שנבחר זכה לתשומת הלב. האחרון ברכב, קיבל גם שיחת נפש. ליאור לא שכח שום פרט ממה שסיפרנו לו על עצמנו", אומרת ס' "הוא נהג לשאול כל תלמיד, בכל הזדמנות, שאלות אישיות. ההיכרות העמוקה איתנו איפשרה לו לזהות עם מי ניתן לקחת סיכון. הוא בחר אותנו היטב. עובדה שעבר יותר מעשור מבלי שתיאמר מילה על הקשרים המיניים שליאור ניהל איתנו".
ג', בת 25
"כילדה חלמתי להיות מוזיקאית. לקראת העלייה לחטיבת 'עתידים' השתוקקתי להתקבל להרכב של ליאור. חיכיתי לרגע שאוכל להיות חלק מההרכב המיוחד הזה. כשזה קרה בכיתה ז' ולאחר שעברתי את האודישנים להרכב הייצוגי בכיתה ח', הייתי מאושרת. ההרכב היה בגדר חלום עבור כל ילד בהוד השרון שעסק במוזיקה, להיות חלק ממנו היה סמל סטטוס.
"בכיתה ח' ליאור התחיל להחזיר אותי הביתה. היה לי אז חבר בגילי והייתי מספרת לליאור על הריבים שלנו. בשיחות ליאור תיחקר אותי לגבי האקטים המיניים שאני עושה עם חבר שלי. שיתפתי אותו והוא הפך לאיש סוד, הרגשתי שאפשר לדבר איתו על הכל. כשסיפרתי מה אני ובן הזוג שלי עשינו הוא אמר, 'ידעתי שאת זונה קטנה'. מאותו הרגע הוא התחיל להתקרב אלי, לכנות אותי 'זונה' במיילים בהודעות, וגם בשם קוד מול כל הכיתה.
״כשסיפרתי מה אני ובן הזוג שלי עשינו הוא אמר, 'ידעתי שאת זונה קטנה'. מאותו הרגע הוא התחיל להתקרב אלי, לכנות אותי 'זונה' במיילים בהודעות״
"בהמשך, ליאור גרם לי להרגיש עוד יותר מיוחדת כשהזמין אותי להתנדב איתו מדי שבוע בעמותה. גם מההתנדבות הוא הסיע אותי, והיה לנו עוד זמן ביחד.
"במהלך הקיץ שבין ח' לט' ליאור הזמין אותי ללמוד אצלו פסנתר באופן פרטי בבית שלו , ובנוסף למדתי במסגרת נוספת שלו לימודי תיאוריה מוזיקלית, שיעורים שהעביר לי ולחברי ההרכב. וכך כל יום בשבוע פקדתי את אחת המסגרות שלו. כל עולמי סבב סביבו. הוא היה האלוהים שלי באותה תקופה. התקדמתי מאוד מבחינה מוזיקלית. הייתי קמה מוקדם בבוקר להתאמן. התמסרתי למוזיקה, הורי היו מאושרים שאני דבקה כל כך במשהו וההערכה אלי ואליו הייתה בשיאה. חייתי בתחושת הודיה שזו החוויה שלי בחיים ובתיכון המשכתי למקהלת 'הזמיר' (שמו של הרכב מקהלה בתיכון בכפר סבא, מ"א) שגם אליה הוא הציע לי לבוא, הוא הציג לי אותה כהזדמנות גדולה.
"אני והחבר שלי נפרדנו בכיתה י'. בכיתי לליאור על הפרידה, במיוחד במהלך שיעורי הפסנתר הפרטיים. הוא הדריך אותי איך להתמודד עם הכאב ושברון הלב. המגע המיני הראשון שלנו קרה אז, אחרי הפרידה, במהלך שיעור פסנתר. הוא נישק אותי ונגע בי.
"אחרי המקרה המשכתי בחיי כרגיל ושיעורי הפסנתר המשיכו גם. אבל הנורמה החדשה היתה שליאור יכול גם לגעת בי בשיעורים וביקש ממני לעשות דברים מיניים עבורו. כך גם כשהיה מחזיר אותי ברכב שלו. הוא התחיל לעצור בחורשות ובפרדסים, במקומות מרוחקים ברחבי העיר.
"ליאור היה מתלונן ואומר שאני לא נמשכת אליו, מפציר בי לתקשר איתו ולדבר יותר. אני זוכרת שרציתי להעיר לו ולהגיד שמה שהוא עושה לא תקין, אבל חששתי להביך אותו. לבקר אותו. הרגשתי חוסר נעימות מהסוג שמרגישים כשמתלבטים אם להעיר למישהו שתקוע לו משהו בין השיניים, פחדתי לחשוף אותו בפני עצמו.
״הנורמה היתה שליאור יכול גם לגעת בי בשיעורים וביקש ממני לעשות דברים מיניים עבורו. כך גם כשהיה מחזיר אותי ברכב שלו. הוא התחיל לעצור בחורשות ובפרדסים, במקומות מרוחקים״
"יום אחד באמצע ארוחת ערב משפחתית ליאור סימס לי שאצא החוצה. אמרתי למשפחה שליאור הביא לי שיעורים ויצאתי. הוא ביקש נשיקה. עניתי שאני לא יכולה לנשק אותו כי התחלתי לצאת עם מישהו בגילי. ליאור השיב ברוגז שזה בסדר וכולם בוגדים. עניתי שאינני יכולה לבגוד, יצאתי מהרכב וכך כל הקשר המיני בינינו נפסק.
"לקחתי את זה קשה. הרגשתי שאדם שנתפש בעיני כולם כישר ומהווה עבורי מודל לחיקוי ומנטור ביקש ממני משהו אסור בפירוש. בפעם הראשונה הצלחתי להגיב ולהגיד לא, היה פתאום יותר קל לצאת מהסיטואציה אליה נקלעתי. לא היה יותר מקום למבוכה ובלבול – נאחזתי במה שידעתי: לא בוגדים. התרחקנו, הפסקנו שיעורי פסנתר, תאוריה וחזרות במקהלת 'הזמיר'.
ס' בת 27 ונ', בת 28
ס': "הייתי תלמידה מרדנית, לא סרתי למרותו שלי ליאור. עשיתי בלאגן בחזרות וכך זכיתי ליותר תשומת לב ממנו. בכיתה ח' הוא התחיל להחזיר אותי הביתה, ונבחרתי להיות האחרונה ברכב. ניהלנו שיחות נפש לתוך הלילה. חיכיתי להזדמנויות האלה, ואם פתאום לא הייתי האחרונה, התבאסתי ועשיתי לו פרצופים אחר כך. ליאור התעניין מאוד בקשר שלי עם ההורים ובמצב בבית. הוא נהג לומר שנשמע שהורי בוגדים זה בזו כי כולם בוגדים וזה נורמלי, שלפעמים אנשים צריכים לבגוד".
נ': "ניגנתי בכלי נשיפה בהרכב מכיתה ז'. בתחילת כיתה ט', הרגשתי שליאור מבחין בי. קיבלתי ממנו יותר ויותר יחס בחזרות ונכנסתי למעגל הילדים שהוא מחזיר הביתה. התחלתי להישאר האחרונה ברכב. הוא שאל המון שאלות על המשפחה והחברים, אחר כך הגיעו שאלות על הניסיון המיני שלי".
בקטע מיומנה כתבה נ': "ליאור די מפחיד לאחרונה, ביום חמישי היתה חזרה ואחריה הלכנו כמה ילדים מההרכב וליאור לאכול סושי. ליאור כל הזמן הסתכל עליי ורצה שאני אשב לידו. ואז הוא כתב לי בטלפון 'אני מת לאכול אותך'. עניתי 'אבל חשבתי שאתה לא רעב'… אחרי היומולדת של X (שם של ילדה אחרת מההרכב; מ.א) הוא הסתכל עלי ואני עליו ואז השיער שלי נפל על הפרצוף והוא כזה הזיז אותו, זה נשמע תמים לגמרי אבל זה לא הרגיש ככה. גם ס' סיפרה לי על כל מיני דברים שהוא אומר לה… אלה דברים מלחיצים, בכל זאת, הוא בן 30!"
ס': "בדצמבר של כיתה ט' הקשר שינה צורה. נ' ישנה אצלי, והחלטנו להזמין את ליאור לשבת איתנו. שלחנו לו מייל בחצות. הוא השיב למייל מהר וענה שיגיע רק אם נשלח תמונה שלנו מתנשקות. עשינו זאת. באותו לילה לא קרה שום דבר חריג".
" נ' ישנה אצלי, והחלטנו להזמין את ליאור לשבת איתנו. שלחנו לו מייל בחצות. הוא השיב למייל מהר וענה שיגיע רק אם נשלח תמונה שלנו מתנשקות. עשינו זאת."
נ': "ליאור אסף אותנו, נסענו לפרדס, ישבנו ברכב ודיברנו. הוא סימס לי, כדי שס' לא תראה, ושאל אם אני רוצה לנשק אותו, אבל שם זה נגמר. כמה ימים אחרי הוא חגג יום הולדת. יצאנו למסעדה בעיר סמוכה, ובסוף הערב הוא החזיר את ס' ואותי הביתה. עצרנו בפרדס. ס' נרדמה, וליאור נגע בי. התנשקנו, אני ליטפתי אותו והוא אותי, גם מתחת לבגדים. ואז הוא החזיר אותנו הביתה.
"בשבוע שאחרי, ס' הגיעה לישון אצלי ואמרה שהיא חייבת לספר לי משהו למרות שאסור לה. היא אמרה שהתנשקה עם ליאור. הרגשתי נבגדת. הזמנו אותו לבוא ולאסוף אותנו. התכוונו להתעמת איתו. נסענו לרחוב שהיה כולו אתרי בנייה. כעסתי מאוד, אבל הגענו למצב שהוא מנשק אותה ואותי, וזה כאילו בסדר. פתאום הגיע שוטר. הוא ראה גבר עם תלמידות חטיבה באוטו, שאל אם הכל בסדר וליאור ענה שכן. השוטר הלך והמשכנו להתנשק.
"אחרי זה חששתי להתעמת איתו, לא רציתי שהיחס המיוחד במסגרת ההרכב ייגמר. לבסוף, כשאזרתי אומץ ואמרתי שלא נעים לי שהוא נוגע בי אחרי שהוא מתנשק עם ס', הוא הצהיר שמפגשיו עם ס' פסקו כי היא ילדותית ולא יודעת לנשק טוב. האמנתי לו, אבל ביני לבין ס' התפתחה יריבות. לא חזרנו להיות חברות גם בתיכון.
"ליאור המשיך להחזיר אותי מבילויים. היינו עוצרים בשטח פתוח והייתי יורדת לו. הוא הסביר לי איך, אבל סירבתיי שייגע בי. הרגשתי שהגוף שלי צעיר ולא מפותח דיו. יום אחד הוא אמר שהוא לא רוצה ש'זה' יקרה יותר. התעקשתי להבין למה הוא מוותר עלינו. התחלתי ללטף אותו עד שהוא הסכים שנלך לשדה, הוא פתח את המכנס ואני לא רציתי פתאום. הוא אמר שתמיד ידע שאני ילדותית מדי ושהוא לא צריך היה להתעסק איתי. ירדתי לו כדי להוכיח את עצמי. הסיפור בינינו נמשך עד לסופה של אותה שנה. תוך כדי היה לי חבר".
הימים היו התקופה בה מרבית תושבי ישראל זנחו את שירות הדואר האלקטרוני של אתר Walla! ועברו לג'ימייל. מקצת מהמיילים שהחליפה נ' עם ליאור נשמרו. כך למשל, פנתה אליו ב-6 בפברואר 2008 וכתבה לו: "ליאור, אני לא יכולה איתך! ממה אתה מפחד? זה לא אנושי מה שאתה עושה לי..", ובן שלוש השיב קצת אחרי חצות: "די מאמי שום דבר לא מכוונה רעה.. אם לא היית תלמידה או ילדה, לא הייתי חושב שנייה, היתי מתקתק לך את הצורה!!! שחבל לך על הזמן.. הייתי קורע אותך, לא היית מסוגלת ללכת שבוע אחר כך!! תאמיני לי אני לא כזה חנון.. פשוט זאת את…".
במייל מאפריל 2008 שכתבה לו נ' בארבע לפנות בוקר, היא תיארה ארוכות כמה היא מתרשמת ממנו כשהם נמצאים בכיתה והוסיפה: "כשאתה מחזיר אותי, אני תמיד מחכה לראות אם תוריד אותי אחרונה, ותדבר איתי. כמו פעם. וכשאנחנו כן מדברים, במכונית, שנינו, אני רוצה שזה לא ייגמר. […] אהבתי לספק אותך, אהבתי לראות אותך נהנה, אהבתי להרגיש שאני שולטת בך, אהבתי שסיפרת לי דברים אישיים, אהבתי שאמרת לי שאני בוגרת, אהבתי להתחכך ברגל שלך מתחת לשולחן, בלי שאף אחד רואה, אהבתי שהכל בסוד, שהכל אסור, שהכול רק שלך ושלי וככה זה יישאר […]. אני אוהבת אותך, ואני מתגעגעת אליך. לא משנה כמה חברים יהיו לי, ולא משנה כמה סטוצים יהיו לי, תמיד תהיה לך פינה בלב שלי. ולא יחלוף יום בלי שאני אחשוב עליך".
בן שלוש השיב בקצרה: "חתיכת מייל כתבת לי, וזה מחמיא וכיף לדעת ולקרוא… ילדה אמיצה וסוטה קטנה שכמותך… ליאור".
"בסוף כיתה ט' הפסקתי להיות במסגרות עם ליאור", מתארת נ', "בי"א אמרתי לס' שנראה לי שליאור היה לא בסדר. אז ידעתי רק שהם התנשקו. היא ענתה שאין מה להרוס את חייו בגלל משהו כל כך קטן, שהוא טעה. חזרתי הביתה ושלחתי לו מייל בו כתבתי שמה שהיה בינינו לא היה בסדר. ליאור השיב שעצוב לו מאוד לשמוע. עד לחודש אוגוסט האחרון הייתי משוכנעת שאני דפוקה, כי אפילו עם ס' הוא הפסיק להתראות".
ס': "התעמתתי עם ליאור לגבי העובדה שהוא נמצא עם שתינו. הוא הרגיע אותי ואמר שהפסיק את הקשר עם נ' כי היא ילדותית. המשכנו להיפגש ברכב ואז בביתו. האמת היא שביליתי בדירתו את רוב זמני, החסרתי מבית הספר רבות. בתיכון המשכתי למקהלת 'הזמיר'.
"ליאור דיבר בשפת קוד מול הכיתה", היא מספרת על זכרונותיה משיעורי המוזיקה אותם הייתה פוקדת באדיקות בחטיבת הביניים ובתיכון. "בינינו דיברנו על שנתחתן ב-5.5.2015. הוא נהג לכתוב את התאריך על הלוח ולשאול את הכיתה מה הולך לקרות בתאריך הזה.
"ביני לבינו, ליאור נהג לכנות את חדרו בבית 'המבצר'. הוא נהג לשאול בפתאומיות את הכיתה 'מי יודע מהו 'המבצר'? רק אני ידעתי. חברי לכיתה זוכרים את הרגעים ההזויים האלה עד היום.
"לי ליאור הירבה לומר שהוא לא בסדר, שאיננו מאמין שהוא נמצא איתי. מדי פעם הוא היה פותח את המייל שלי ומוחק את ההתכתבויות שלנו. מספר פעמים הודיע שעליו לקחת הפסקה של כמה שבועות כדי לצאת עם נשים בגילו, כדי שיחשבו שהוא נורמלי.
"ידעתי שאינני התלמידה היחידה. יום אחד ג', חברה טובה מההרכב שלמדה שנה מתחתי, אמרה לי 'אני יודעת שהיית עם ליאור. גם אני'. התקשרתי אליו. הוא לא ידע שהיא לצידי. שאלתי אותו מה קרה איתה וליאור השיב שג' שהיא זונה ופתיינית, שהיא פיתתה אותו.
"בפעם אחרת, כשהייתי בכיתה י', הוא שאל אם לדעתי יכול לקרות משהו בינו לבין חברה אחרת שלי שלמדה אצלו באופן פרטי. עניתי שהיא מאוד קרובה להוריה ותספר להם.
"הקשר נגמר ב-2011. הייתי בת 18 והכרתי את מי שאני נשואה לו כיום. כשהתחלנו לצאת, סיפרתי לו על המורה שלי. הוא היה בשוק. תגובתו עשתה לי הזרה למצב שנתפש בעיני כנורמלי. ליאור בדיוק הכיר את מי שהוא נשוי לה עד היום. החלטנו שהקשר ייגמר והמשכנו כאילו לא קרו דברים מעולם. הגעתי להופעות ההרכב לאורך השנים".
ד' ונערה נוספת, בנות 30
ד': "האמת היא שהורי שאלו כל כך הרבה שאלות לגבי העובדה שליאור יוצא ומסתובב איתנו שהפסקתי לספר להם. השאלות פסקו. בסוף כיתה ט', הגבול בין הערצה לאהבה היה כבר כל כך דק. כתבתי מכתב בן 20 עמודים בו הודיתי לליאור על החוויה בהרכב. ידעתי שאני עושה משהו לא רגיל, אבל בו זמנית ידעתי שהוא יקבל את המכתב הזה באופן לא רגיל, הקשר שלנו איפשר זאת. במשך שלוש שנים מתחילת החטיבה הוא החמיא לי מול כולם על כישורי, על אופיי, נתן לי יחס מועדף וגרם לי להרגיש מיוחדת.
"בסוף אותה שנה הוא הזמין אותי ללמוד אצלו פסנתר באופן פרטי. לא כל תלמיד היה זוכה להזמנה כזאת. במקביל, ליאור פתח מסגרת של שעתיים בשבוע ללימוד תיאוריה. רוב התלמידים בהרכב נרשמו. השיעורים התקיימו בשטח בית הספר.
הורי לא הסכימו לרשום אותי גם ללימודי התיאוריה בטענה שאני מבלה במסגרות של ליאור מספר רב של שעות ממילא. כשהודעתי לליאור שהורי לא מסכימים, תירצתי זאת בכך שמדובר בהוצאה כספית כבדה. הוא הציע שאגיע לשיעורים בחינם וזה יהיה הסוד שלנו. למדתי תיאוריה בסתר. אבל הגדלתי ראש, ומדי חודש ביקשתי מאבי מאה שקלים לבזבוזים והבאתי את הכסף לליאור.
"הוא תמיד היה מחזיר אותי ועוד מישהי מההרכב הביתה אחרי חזרות ובילויים. היינו נשארות אחרונות ברכב. בדרך היינו עוצרים ברחובות בקצה העיר או בשדות, יושבים, מדברים, צוחקים. יצאנו גם למסעדות בתל אביב והרצליה. לשתינו היה ברור אסור לספר על כך להורים ולחברים בהרכב. שזה רק שלנו.
"ליאור התעניין בנו, שאל רבות על קשרינו עם ההורים, על עולמנו החברתי. אם למישהי היה חבר, הוא התעניין במה עשתה איתו, ולאן 'הגענו' מבחינה מינית. הורינו לא ידעו על המתרחש, אבל ליאור ידע בדיוק מה טיב הקשר שלנו עם ההורים. בדיעבד אני מתארת לעצמי שככה הוא בדק לאט לאט וביסודיות אם אפשר להתקדם הלאה, אם יש לו פה שותפות לסוד שאפשר לסמוך עליהן שלא יספרו.
"הרגשנו שלישיית חברים סודית. ואז החלו הנגיעות והנשיקות. ליאור נהג לשבת בין שתינו במושב האחורי, לנשק אותי ואז אותה, לגעת בנו. זו היתה סיטואציה משונה מאוד שנקלענו אליה ולא ידענו כיצד להתייחס לכך.
"הנשיקה איתו היתה הנשיקה הראשונה שלי וגם כל דבר מיני שקרה בהמשך. היה לי ברור כבר אז שקורה משהו מעוות, אבל זה היה מאוד מרגש, בעיקר בגלל ההסתרה מההורים ומכולם. כל השנים בהרכב, ליאור טיפח בקרבנו רצון להכרה והערכה מצידו, הבחירה בנו כנערות להיות איתו הייתה ההכרה האולטימטיבית.
"בשלב מסויים הוא נפרד גם מבת זוגו הרשמית, מישהי בגילו, ללא קשר למה שקרה בינינו כמובן, אבל הפרידה הזאת גרמה למפגשינו לעבור לביתו. זמן קצר אחרי פרידתם הייתי אצלו בבית, הייתי ערומה או שלבשתי רק תחתונים, והיא הגיעה לקחת את דבריה או לשוחח עימו. ליאור החביא אותי. אני לא זוכרת אם בארון או בחדר הכביסה, אבל אני זוכרת את עצמי מתחבאת.
"המרחב הביתי איפשר יותר מהאוטו. הרגשתי שליאור מוביל אותי יד ביד ומלמד אותי איך לעשות את הדברים נכון. כמובן שזה היה באופן שבו הוא אהב אותם. לא היו לי כלים, כבת 15, להבין אם מה שאנחנו עושים נהוג או מקובל. כאדם בוגר, אני מבינה שהוא גרם לי לעשות גם אקטים שהיום אני תופסת כמשפילים, אבל בזמנו היה לי חשוב מאוד לרצות אותו.
"בגיל 16 קיימנו לראשונה יחסי מין מלאים. הקשר המיני בינינו נמשך שנה וחצי. התגנבתי לביתו בכל פעם, משתדלת לא להיראות, ידעתי שחייו יכולים להיהרס.
"בגיל 16 קיימנו לראשונה יחסי מין מלאים. הקשר המיני בינינו נמשך שנה וחצי. התגנבתי לביתו בכל פעם, משתדלת לא להיראות, ידעתי שחייו יכולים להיהרס"
"בי"א עברתי בית ספר ומגמה, כביכול למגמת מוסיקה טובה יותר, אינני יודעת מה הוביל אותי אז. התאהבתי במישהו ויום אחד, ברכב עם ליאור, אמרתי לו שהקשר שלנו תקוע, שאיננו יכולים להיראות בציבור אפילו ואין לנו לאן להתקדם. הוא קיבל את דברי והסכים איתם. היום אני יודעת שבאותו מעמד הוא כבר היה בקשר עם ס' ו-נ' מהשכבה מתחת.
"במהלך השנים שמרנו על קשר רופף. למרות הריחוק עדיין המשכתי להעריך אותו כמורה ואת כל שעשה בשבילי מבחינה מקצועית. היינו מתכתבים לעיתים רחוקות. כשהוא סיפר לי כשהכיר את אישתו כיום, שמחתי עבורו, ושמחתי שהוא יוצא עם מישהי בגילו. שיכנעתי את עצמי לאורך השנים שהסיפור שלנו הוא מעידה חד פעמית והדחקתי את העובדה שהקשר בינינו התחיל עם הנערה השנייה.
"לא רק אנחנו שמרנו על קשר, הוא היה בקשר גם עם הורי. אחרי שהפסקתי לספר שליאור יוצא איתנו, החשדות של הורי התפוגגו. אחי הקטן התקבל גם להרכב והורי העריכו את ליאור על תפקידו בהתפתחות שלנו ואפילו הזמנתי אותו לחתונה שלי, למרות ההתלבטות שלי לגבי העניין, היה נראה לי מוזר שלא להזמין אותו בהתחשב בקשר שלו עם הורי, עם אחי הקטן וגם כי בכל זאת כל השנים הגדרתי אותו כמורה ואיש משמעותי בחיים שלי".
הסוד יוצא לאור
"כשהפסקתי לשתוק, כל מי שסיפרתי לו האשים אותי", אומרת נ'. "בן זוגי בשנת השירות ואני נפרדנו בגלל שאמר שחשב שאני טהורה ושרימיתי אותו. חברה נוספת משנת השירות הגיבה ב'לי דבר כזה לא היה קורה'. הרגשתי מסוכנת לעצמי. חששתי מכל גבר סמכותי בצבא, חשדתי במרצה באוניברסיטה שמתעניין בי מינית למרות שהוא פשוט התרשם ממני באופן אקדמי.
"באוגוסט האחרון, ס' פתאום פנתה אלי ואמרה שיש עוד מישהי שהיא יודעת שליאור היה איתה בקשר. זה שינה את התפישה העצמית שלי לחלוטין. הגשנו תלונות במשטרה, עברנו פוליגרף והתעמתנו איתו. קיבלתי מרחב נשימה פתאום, הרגשתי שיש לי יותר מקום, אפילו מול דמויות סמכותיות. לא הייתי היחידה, אני לא דפוקה וזאת לא אשמתי".
"תמיד קיוויתי שהעניין של ליאור בתלמידות נגמר עם חתונתו", אומרת ס', "אבל ערב לפני החתונה שלי היה לי התקף חרדה מאוד קשה. זה היה על רקע פרשת בועז ארד, מאז התחלתי לחשוב על הגשת תלונה ולפני שנה הבשלתי".
"כל השנים רציתי לעשות משהו", אומרת ג', "להתעמת איתו, להזהיר תלמידות והורים מפניו, להתלונן במשטרה. הכל נראה גדול ומפחיד. ובנוסף, שמרתי לא רק על סוד פרטי, אלא גם על זה של ס'. הרגשתי שבלי ס', לא אוכל לחשוף את הסוד. לא רציתי לעמוד מולו לבד וגם לא מול הצער של הורי כשיגלו את האמת על מי שהיה בן בית אצלנו.
"במשך עשור הסתובבתי עם התחושה שהוא לקח את התלות, ההערצה והאהבה שלי אליו למקום רע כל כך. הרגשתי שהוא פצצה מתקתקת, אבל שברגע שאגיד זאת בקול רם, אחריות שאינני יודעת כיצד להתמודד איתה תיפול עליי ותפגע באחרות. במקביל, התמודדתי עם חרדות ופחדים שנבעו מהטראומה, הקושי לעכל את העובדה שמישהו קרוב יכול לפגוע בך חזק ועמוק כל כך.
"האחריות נהייתה כבדה במיוחד לפני כשנה וחצי, כשנערה בת 16 ששמרתי עליה כשהייתי נערה בעצמי סיפרה בהתלהבות שהתקבלה לאחד ההרכבים של ליאור. נכנסתי לחרדות שהעמיקו עם כל תמונה ותמונה שהיא העלתה לרשתות מהחזרות. הבנתי שאני הולכת להגיש תלונה במשטרה, הודעתי על כך לס'. ס' אמרה שתגיש תלונה וגם תיידע מישהי נוספת שהיא יודעת עליה.
"העימות היה משמעותי עבורי. הוא ישב מולי בחדר הקטנטן, פחדתי מאוד, אבל ידעתי שעם הפחד תגיע גם סגירת המעגל. אמרתי את כל מה שישב עלי עשור, והרגשתי מעט משוחררת מהכעס, הפחדים, החרדות, ותחושת חוסר היכולת לסמוך על עצמי".
"יום אחד ג' התקשרה" ,מספרת ד'. "חשבתי שהיא מתקשרת להתייעץ לגבי אודישן, אבל היא אמרה שהגישה תלונה נגד ליאור, שהוא ביצע בה עבירות מין. היא שאלה אם התנהגות כזאת מצד ליאור מוכרת לי, ושאם אני יודעת על עוד מישהי שזה קרה לה – שאפנה אותה למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, שיש מספר נשים שהגישו עליו תלונה ואסור למתלוננות לדבר ביניהן.
"הייתי בהלם. לקח לי יומיים לחזור אליה ולהודות בכך שאני יודעת על מה מדובר, שזה קרה גם לי, ושאני הולכת למשטרה. ברגע שניתקתי את השיחה עם ג', פתאום הבנתי הכל. הייתי עוד אחת מהבנות שהוא ניצל מינית במשך תקופה ארוכה, הוא ניצל את ההערכה הרבה וההערצה שלי ושל כל הסובבים אותי כדי לבצע בי את המעשים האלה.
"הורי הרגישו נבגדים. בעימות בינינו ליאור הכחיש הכל. זה היה סוריאליסטי ולא יאומן. הוא ישב מבוהל ודיקלם שוב ושוב את המשפט שכנראה יעצו לו להגיד: 'למה את משקרת?' מלבד זה הוא הצליח לחשוב על עוד שלושה משפטים. 'אם זה קרה איך יכול להיות שהייתי בחתונה שלך?', 'אז למה שלחתם את אחיך ללמוד אצלי?' ו'אני לא מבין מי שלח אתכן'. כולנו עברנו פוליגרף ויצאנו דוברות אמת. הוא לא הסכים כלל לעבור את הבדיקה".
הפרקליטות מתעכבת כבר שנה
כתב האישום נגד בן שלוש טרם הוגש. זאת חרף העובדה שתלונותיהן של שש הנשים הוגשו כמעט לפני שנה, למרות שהן נבדקו בפוליגרף ונמצאו דוברות אמת בשעה שבן שלוש סירב לעבור בדיקת פוליגרף ולאחר כל אחת ואחת מהן התעמתה עם בן שלוש. כיום מורחק בן שלוש מהמסגרות הלימודיות ונאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננות נגדו. לאחרונה חל עיכוב בגיבוש כתב האישום נגדו, זאת משום ששתיים מהמתלוננות הן בנות שלושים וחלה התיישנות על עניינן.
ההתיישנות הפורמלית על פגיעה מינית בקטין חלה עשור אחרי הגעת הקטין לגיל 18, אולם היא יכולה לחול גם אחרי גיל 38 במידה והפוגע היה אחראי על הקטין. בחודשים האחרונים שוכב התיק בפרקליטות מרכז ומחכה להכרעה האם בן שלוש יכול להחשב כאחראי על שתי ד' וחברתה.
"מדובר בפרשה של שש נפגעות ידועות למשטרה ולפרקליטות. זו דוגמא אחת מיני רבות למקרה בו מבוגר מפר גבולות ומנצל נערות צעירות מבלי שאלה מבינות את חומרת המעשים ואת חומרת הנזק שנגרם להן", אומרת עו"ד רותם אלוני המייצגת את שתי הנפגעות שעל תלונתן חלה ההתיישנות, "עניין ההתיישנות קשה מאוד, גם מאחר והגיל של הלקוחות שלי הוא גבולי וגם פשוט כי האמירה שמשהו שמישהי חיה אותו יום-יום הפך ל'ישן' קשה לעיכול".
"לצערי אנחנו מוצפות בתלונות של תלמידים ותלמידות בעניין יחסים מיניים שקיימו בהסכמה עם מורה", אומרת עו"ד רוני סדובניק אלוני המייצגת את ג', ס' ו-נ', "קשה לדמיין אפילו מה עברה כל אחת מהמתלוננות בפרשה הזאת. לא מדובר רק בניצול מיני ויחסי מרות סטנדרטיים אלא ביחסי מרות מתודלקים בהערצה עיוורת ותחושת אקסקלוסיביות. החשוד שיכנע כל אחת מהן שהוא מצוי בקשר רק איתה, שהוא מאוהב בה, שהיא כל עולמו. מדובר כאן בחוויות מיניות ראשונות עבור חלקן. יש כאן נזק לכל החיים.
"אבל הסיפור גדול יותר מזה של כל מתלוננת ומתלוננת. נוצר כאן שבר בקהילה שכן ילדי ההרכב לדורותיהם היו משוכנעים ודאי שבחירתם להרכב, תשומת הלב שהם זכו לה וקידומם במסגרתו נובעים משיקולים מקצועיים וענייניים. יש מי שמבינים כעבור עשור שלא כך היו פני הדברים, ויש נערים ונערות שעדיין לומדים בחטיבות הביניים והתיכונים בהם החשוד לימד וגילו זאת בגיל צעיר. הפרשה הזאת היא בגדר מסר קשה מאוד להמשך החיים.
"גם התנהלותה האיטית של הפרקליטות מול הפרשה לא תורמת לתחושת צדק לנפגעות ולקהילה. לא ברור לנו מדוע שמו של החשוד לא פורסם ברבים כדי לעודד את הציבור להיזהר, על מנת שהורים יוכלו לבדוק אם ילדיהם נפגעו ובכדי שבית הספר יתווך את המתרחש לתלמידיו כיום. כמו כן, איננו מבינות מדוע החשוד אינו עצור.
"אי פרסום השם הוא בגדר השתקת עדויות נוספות שמצויות אולי בקהילה. יש תחושה שהפרקליטות הפלילית מגנה על קופת המדינה. הפרקליטות היא משרד עורכי הדין הגדול במדינה. בהליך הפלילי היא התובעת, אולם אילו הנפגעות יבחרו לנהל הליך אזרחי בעקבות הפרשה – תהפוך הפרקליטות לסנגורית.
"על הנייר, אמורה להיות חומה בצורה בין הפרקליטות הפלילית לזו האזרחית, אבל זו רק אמירה. בשטח אנחנו מרגישים שאין הפרדה. אנחנו רואים את המדינה מוצפת בתביעות הנוגעות לרשלנות נגד משרדיה וגופיה. למדינה אין כסף לשלם על כל מחדליה לנפגעים וכך נוצרת התחושה בשטח כי הפרקליטות עושה את המינימום כבר משלב התיק הפלילי. אי פרסום שמו של החשוד כשיש מתלוננות רבות כל כך נגדו מסייע לפוגע. לא מדובר בילדה אחת מול מורה אחד אלא בשש נערות לשעבר, כשאחת מהן צעירה בשבע שנים מהאחרות".
מליאור בן שלוש, באמצעות עורך דינו עדי כרמלי, נמסר: מרשי נחקר ומסר את גרסתו לחשדות , בסיום החקירה שוחרר לביתו. בשלב זה כשהחקירה בעיצומה , כל תגובה לגופם של דברים עלולה לשבש ולהכשיל את החקירה. טוב, נכון וראוי כי דברינו יובאו בעת הזו מול המשטרה במטרה לקדם את החקירה עד להגעה לחקר האמת.
ממשרד החינוך נמסר: המשרד רואה בחומרה רבה את התנהלות המורה. מיד עם קבלת המידע אודותיו הוא הושעה מידית מעבודתו על ידי הרשות. במקביל, מונה צוות רב מקצועי מטעם המשרד והרשות כדי ללוות באופן צמוד את התלמידות הנפגעות ואת כלל תלמידי בתי הספר בהם עבד המורה.
מעיריית הוד השרון נמסר: על בתי הספר להיות סביבה בטוחה לבנות ובני הנוער. זו החובה המוסרית הראשונה במעלה שלנו כעירייה וכמערכת חינוך כלפי בנות ובני הנוער שלנו. הכאב מעצם החשדות הוא גדול ואיתו גם המחוייבות שלנו לעשות הכל כדי למנוע הישנותם בעתיד של מקרים דומים ולהציע לתלמידות ולתלמידים בהווה ובעבר את הכלים המיטביים להתמודדות עם המקרה והשלכותיו ופעלנו ברוח זאת גם אל מול מגבלות החקירה, החלטת הפרקליטות שעוד לא נתנה והנחיות משרד החינוך.
פרטי האירוע: בחודש אוקטובר 2020 הובא לידיעתנו כי נפתחה חקירה פלילית כנגד מורה המועסק בתיכון רמון בעיר ומפעיל פעילות פנאי מוזיקלית בשעות אחר הצהרים בחטיבות השחר ועתידים, זאת בחשד לעבירות מין על פי תלונות של תלמידות לשעבר.
עם קבלת ההודעה ובהתאם לחוק, זומן המורה לשימוע והוא הושעה מעבודתו, עד לקבלת החלטת הפרקליטות בעניינו.
אגף החינוך בעיריית הוד השרון, השירות הפסיכולוגי החינוכי והפיקוח במשרד החינוך לרבות מדריכת המיניות, גיבשו והפעילו תכנית התערבות במוסדות החינוך נוכח המקרה, זאת מתוך מטרה לתת מענה אישי לתלמידות ולתלמידים שהכירו את המורה, לקיים שיח אישי ולאתר מעגלי פגיעה נוספים במידה ויש כאלה .
מאחר והנושא היה בעיצומה של חקירה הוא טופל בהתאם להנחיות המשטרה והייעוץ המשפטי במשרד החינוך.
במקביל, יועצות בתי הספר הונחו לעקוב מקרוב אחר תלמידות ותלמידים שהיו בקשר עם המורה, שוחחנו עם תלמידות ותלמידים והאירוע הובא לדיון עם פורום הנהגת ההורים היישובית.
עם החזרה ללימודים סדירים בין הסגרים, התקיימו בחטיבות הביניים ובתיכונים שעורי חינוך בנושא מניעת פגיעות מיניות בילדים ובני נוער שכללו גם את הבהרת המונחים פגיעה מינית, נורות אזהרה, יחסי סמכות וחשיבותה של הפניה לעזרה.
יש לציין כי נושא החינוך למיניות בטוחה והקפדה על סביבת לימודים בטוחה וזיהוי התנהגות מינית טורפת הוא נושא מרכזי בשיח החינוכי בעיר.
כחלק מהשיח שעלה הוחלט על ידי הנהלת עיריית הוד השרון לקיים סדנאות בהנחיית מרכז הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית לכלל התלמידים לפי התוכניות של המרכז. הטיפול בתוך מסגרות החינוך נמשך עד עצם היום הזה ואיתה הלמידה של מערכת החינוך העירונית שנועדה לאתר ולמנוע מקרים דומים.
אנו מודעות ומודעים, לכאב, לבלבול ולהלם שעצם החשד למעשים כאלה עשוי לעורר, לא רק בקרב תלמידות ותלמידים בהווה, אלא גם בקרב תלמידות ותלמידי עבר אשר נחשפים היום למעשים.
בשל חשיבות העניין וחומרתו ומתוך מטרה לתת מענה אישי לכל אחת/ד, יעמיד השירות הפסיכולוגי קו חם
בימים א-ה בין השעות 8:00-16:00 בטלפון 09-8894370.
ניתן לפנות לשירות הפסיכולוגי בסוף השבוע באמצעות המוקד העירוני (108).
כמו כן, הורים, תלמידות ותלמידים מוזמנות/ים לפנות לייעוץ בתוך בתי הספר הרלבנטיים.
אנו נמשיך לעשות הכל כדי להבטיח סביבת לימודים בטוחה לתלמידות ותלמידי העיר ומבקשים מכל מי שחש שנפגע/ה כתוצאה מהתנהגות מינית פוגענית, לפנות לעזרה, סיוע וליווי.
יש לציין כי מכיוון שטרם התקבלה החלטת הפרקליטות ביחס להגשת כתב אישום, איננו יכולים לאשר או להכחיש את זהותו של החשוד.
מפרקליטות מחוז מרכז נמסר: התיק נמצא בבחינה וטרם התקבלה בו החלטה.