"החוקר בתחנה אמר לי 'תגיד ביי ביי ללימודים שלך. רצית ללכת הפגנות, אה? אתה לא תהיה מהנדס בחיים"', מספר האני, סטודנט בן 23 להנדסת חשמל בשנתו הרביעית והאחרונה לתואר באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
ביום שלישי, ה-11 במאי, בדרכו אל המעונות אחרי ביקור בקניון, הבחין האני בהמולה מחוץ למעונות. בעודו חולף על פני הפגנה של סטודנטים וליד שוטרים ומפגיני ימין, הוא שוחח עם אמו והבטיח לה כי יתארגן מהר ויצא לביתם בטמרה שבגליל.
אלא שרגע לאחר מכן שוטרים ירו רימון הלם אל קהל הסטודנטים הערבים והחלו לדחוק אותם לתוך מבנה המעונות. האני החל לשכנע את חבריו ללימודים להיכנס למקום בטוח, ונעצר על ידי שוטר סמוי. הוא הגיע לביתו שבגליל רק אחרי שמונה ימים, שבמהלכם שהה בבית המעצר אוהלי קידר.
בסך הכל נעצרו באותה הפגנה שמונה צעירים, כולם ערבים, זאת למרות שמפגיני ימין תועדו משליכים אבנים לעבר הסטודנטים הערבים. בדומה להאני, ארבעה מהעצורים טוענים כי לא נמצאו במקום לשם הפגנה. לטענתם, השוטרים דחקו אותם למקום ההפגנה כדי להפרידם ממפגיני הימין, ועצרו אותם.
דוחות פעולה של שוטרים שהיו במקום ייחסו לעצורים תקיפת שוטרים ממניע לאומני. בשבועיים האחרונים, על בסיס דוחות אלו ובלי להציג לבית המשפט תיעוד ממצלמות גוף או מצלמות אבטחה, ובלי שבמשטרה בדקו את גרסאות העצורים או זימנו לחקירה עדים – ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם פעם אחר פעם.
חיבור לפורעי חוק
ההפגנה, שהתקיימה על רקע שביתת הזדהות של סטודנטים פלסטינים עם המאבק בשייח ג'ראח, תואמה ואושרה עם המשטרה. כשעה לאחר שהחלה, התקבצו סביב הסטודנטים הערבים פעילי ימין, תקפו אותם ואיימו עליהם. השוטרים העבירו את ההפגנה לכניסה למעונות ג' ומפגיני הימין נותרו בצד השני של הכביש.
ארבעה צעירים נעצרו לקראת השעה ארבע אחר הצהריים, ושוחררו לביתם במהלך שלושת הימים שאחרי ההפגנה. נגד האני ושלושה צעירים נוספים שנעצרו שעתיים מאוחר יותר, הוגש ביום רביעי כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בטענה כי אם ישוחררו ממעצר, "קיים החשש כי ישובו ויחברו לפורעי החוק".
פרקליטות מחוז דרום גיבשה את האישומים נגד הארבעה בהסתמך על דוחות הפעולה של השוטרים, ועל דוחות הצפיה של המשטרה במצלמות האבטחה של האוניברסיטה. אלא שעם הגשת כתב האישום, ביקשו בפרקליטות לשנות את האישומים נגד האני מתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות להפרעה לשוטרים במילוי תפקידם והתפרעות. עוד ביקשו לשחררו למעצר בית.
בקשת הפרקליטות הגיעה בעקבות צפייה בתיעוד ממצלמות האבטחה של האוניברסיטה, פעולה שנעשתה רק לאחר ניסוח כתב האישום, וגם זאת רק לאחר לחצים כבדים שהפעילו עליהם גורמים בכירים מהאוניברסיטה.
נראה שמצלמות האוניברסיטה הפריכו את הטענות של שלושה שוטרים כי האני תקף אותם.
מצלמות האבטחה באוניברסיטה הפריכו את הטענות של שלושה שוטרים כי האני תקף אותם
עם זאת, דוחות הפעולה של אותם שוטרים משמשים עדיין בסיס לאישומים נגד שלושת הצעירים האחרים שמחכים באוהלי קידר לדיונים בעניינם שייערכו השבוע. לפי גורמים שצפו בצילומים ממצלמות האבטחה, שלושת הנאשמים לא נראים שם משום שהמצלמות לא פנו לכיוון הרחבה שמחוץ למעונות, שם הם נעצרו.
זרקת אבנים, יא עבריין
גם סיפוריהם של ארבעת הצעירים שנעצרו ראשונים, לא מחזקים את אמינות המשטרה, שטענה בהארכות המעצר כי הם תקפו שוטרים ממניע גזעני. לואי, סטודנט להנדסת תוכנה באוניברסיטה שוחרר לביתו בתנאים יום למחרת מעצרו, לבקשת המשטרה. אמג'ד, סטודנט במוסד, שוחרר למחרת מעצרו לאחר שהשופט לא מצא ראיות בתיק הקושרות אותו לחשדות נגדו.
סטודנט בשם עבדאללה ספג מכות כל כך קשות בעת מעצרו, שאושפז ללילה בבית החולים סורוקה ושוחרר יומיים לאחר מכן לבקשת המשטרה. את המכות ספג לטענתו מהשוטרים וגם מאדם לא מזוהה שחבט בראשו באמצעו מה שנראה כמכשיר קשר, בעוד השוטרים אוחזים בו. האדם הזה לא נעצר.
"אמג'ד ועבדאללה היו הרוסים פיזית", מספר האני, שחלק איתם תא באוהלי קידר. "עבד לא הצליח לישון כל לילה מרוב כאבים. הבגדים שלהם היו מלאים בדם. כף הרגל של עבדאללה היתה נפוחה שאי אפשר היה להבחין באצבעות".
"לא קשה לך להיות פה?" שאלתי ביום רביעי את לואי עכאשה, הסטודנט ששוחרר לביתו למחרת האירוע. פגשתי אותו בבית המשפט בדיון הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד ארבעת העצורים שנותרו. "זה עושה לי טראומה", השיב. "אבל הייתי חייב לבוא לתמוך בחברים שלי".
עכאשה היה העצור הראשון באותה הפגנה. במשטרה טענו כי תקף שוטרים. בסרטון המעצר שלו הוא נראה מנסה להחלץ מאחיזת השוטרים, כשחבר שתיעד את המתרחש מרגיע אותו ואת השוטרים.
בדיון בהארכת מעצרו אמר בית המשפט כי לא ניתן לקבוע האם הוא תקף שוטרים, אך הוסיף כי גם אם טענת המשטרה תתברר כנכונה, מעשיו הם ברף הנמוך. "החוקר במשטרה הציג לי סרטונים מהאירוע", מתאר עכאשה, "הוא אמר 'הנה, אתה צועק פה מוות לישראל'. שאלתי אותו איפה הוא שומע דבר כזה. השוטרים בתחנה התייחסו אליי כמו אל אחרון העבריינים. אחד אמר לי 'זרקת אבנים, יא עבריין'.
לואי עכאשה: "החוקר במשטרה הציג לי סרטונים מהאירוע. הוא אמר 'הנה, אתה צועק פה מוות לישראל'. שאלתי אותו איפה הוא שומע דבר כזה"
הוא מלין על יחס נוקשה מצד הסוהרים ומבקש לציין דוגמה קטנה לכך. "מישהו מאיתנו ביקש כוס מים, הסוהר הביא לו ורגע לפני שהושיט אותה דחף לתוכה אצבע".
כעת עכאשה בעיקר מודאג מהמחיר האקדמי שישלם על המעצר הזה. "מתכוונים לפסול תרגיל שלא הגשתי בזמן שהייתי במעצר". לדבריו, הוריו לא מרשים לו לחזור לבאר שבע ומתעקשים שילמד מהבית, בשכונת פרדס שניר שבלוד. "זה שכונה לא מוסדרת", הוא מספר, "אין לנו חשמל סדיר, הקליטה לא יציבה ואין אינטרנט. אני לא מסוגל ללמוד שם".
"אני אגמור אותך"
האדם הרביעי שנעצר בגל הראשון הוא ראפת אבו אעיש, עיתונאי עצמאי. אבו אעיש מספר ששני שוטרים בלבוש אזרחי הודיעו לו שהוא דרוש לחקירה. "אחד מהם צעק לעבר מפגיני הימין 'עם ישראל חי'", הוא טוען. לדבריו, בדרך לתחנת בילוש בשכונה ד' בבאר שבע השוטרים הרביצו לי. אחד מהם אמר 'אני אגמור אותך ואת המשפחה שלך, עוד לא ראית ממני כלום'".
מתחנת הבילוש נלקח אבו אעיש למתקן מעצר של שב"כ באשקלון ונחקר על חלקו בהצתת רכב וידויי אבנים לעבר הכביש בצומת לקיה בלילה הקודם. "טענתי שהייתי בבאר שבע באותו לילה ולא התייחסו לדברי. הם לחצו עלי לשנות גרסה והראו את התיק שלי, שהיו בו שמונה סעיפים, כמו 'הצטרפות לארגון טרור', 'ביצוע פעולת טרור' ו'ניסיון לרצח על רקע לאומני'".
רק אחרי יומיים, כשהחוקרים צפו בתיעוד ממצלמות מול דירתו של אבו אעיש בבאר שבע, וראו כי באותה בשעה שבה התרחש האירוע בצומת לקיה, הוא יצא מרכבו ונכנס לדירתו, הוא שוחרר. "התחושה היתה שמתאמצים לגרום לי להודות במשהו שלא עשיתי", הוא אומר.
רק אחרי יומיים, כשהחוקרים צפו בתיעוד מהמצלמות, אבו אעיש שוחרר. "התחושה היתה שמתאמצים לגרום לי להודות במשהו שלא עשיתי", הוא אומר
"החוקר כל הזמן שאל אותי 'למה אתה שונא יהודים?'. הוא דיבר איתי ברמה נמוכה, הרגשתי שמזלזלים באינטליגנציה שלי. מה שעזר הוא התואר במשפטים שברשותי, אבל הלחץ היה גדול מאוד".
230 מעצרים בנגב
יחד עם האני נעצר רמזי, בן 23, טבח ממסעדת אגאדיר הסמוכה לאוניברסיטה וסטודנט להוראה במכללת קיי. "הוא הגיע לעבודה לקחת מקדמה לקראת החג", מספר האני. "מפגיני הימין הפגינו ליד המסעדה השוטרים לא נתנו לו לעבור וביקשו לעבור לצד של הסטודנטים הערבים. כשהוא עבר נורה רימון ההלם והוא נעצר".
השוטרים טוענים שרמזי תקף אותם, נשך אחד מהם בחזהו ואיים לרצוח אחד מהם.
עצור נוסף הוא חלדון, אחיו של רפאת, שהגיע למקום לאסוף את חפצי אחיו לאחר שנעצר. "אני מכיר את חלדון מהתקופה ששנינו התנדבנו בבית הגלגלים (עמותה הפועלת למען בעלי מוגבלות פיזית; מ.א). "השוטרים השכיבו אותו ואת רמזי על הרצפה ונתנו להם מכות, בוקסים ובעיטות ליד ניידת המשטרה במגרש החניה של המעונות".
האדם הנוסף שהוכה ונעצר הוא קוסאי, סטודנט לחינוך במכללת אורנים שהיה בדרכו לבית הוריו בכספייה. בחקירתו סיפר כי הבחין בשני אנשים תוקפים את רמזי. הוא לא ידע שמדובר בשוטרים בלבוש אזרחי וסבר שאלו מפגיני ימין.
בדיון הארכת המעצר שנערך שלושה ימים לאחר מעצרו, סברה השופטת איילת ג'רבי כי אפשר לשחררו למעצר בית. המשטרה ערערה למחוזי והשופט יובל ליבדרו סבר כי מסוכנותו גבוהה וקיים חשש שיימלט מהדין.
"בשבוע וחצי האחרונים ספרנו יותר מ-230 מעצרים באזור הנגב", אומר מרואן אבו פריח, מנהל סניף עדאלה בנגב. "מדובר במעצרים של המשטרה ושב"כ. 33 כתבי אישום הוגשו ו-25 הצהרות תובע, כלומר כתבי אישום בדרך, ובקשות למעצר עד תום ההליכים.
"מדובר בגל מעצרים שלא ראינו כמותו אפילו בתקופת ההפגנות נגד מתווה פראוור ואפילו לא באוקטובר 2000. נראה שהתקבלה הוראה מלמעלה לאכיפה בררנית וביצוע גל מעצרים על מנת להבהיל את הצעירים. כתבי האישום מוגשים במהירות, בפס ייצור שבו הפרקליטות מאמצת את טענות המשטרה, ושופטי בית המשפט נותנים לכך גיבוי בחסות האווירה הציבורית כבר בהארכת המעצר הראשונה.
"כשליש מהעצורים עדיין לא השתחררו. מרביתם בני 18 עד 24, ויש גם סטודנטים וקטינים. אנחנו עדים לפגיעה חמורה בזכויות חוקתיות, בחופש המחאה ובחופש הביטוי. בנוסף, אנחנו מקבלים דיווחים על מניעת פגישות של עצורים עם עורכי דין, על אלימות קשה מצד השוטרים בעת המעצר, על מניעת טיפול רפואי ולצערנו אנחנו עדים גם לתופעה בה קטינים נעצרים בלי שמשפחתם מקבלת על כך הודעה. הורים פשוט לא מבינים לאן נעלמים ילדיהם".
"אנחנו מקבלים דיווחים על קטינים שנעצרים בלי שמשפחתם מקבלת על כך הודעה. הורים פשוט לא מבינים לאן נעלמים ילדיהם"
"החלום שלי הוא להפוך ממכונאי רכב למהנדס חשמל", אומר האני שעובד במוסך של אביו. "רגע לפני שהגשמתי את החלום, הפכתי לפושע".
"נדיר שהפרקליטות מתקנת כתב אישום, בוודאי אם התיקון הוא לטובת הנאשם", אומר עודה אבו ג'אמע, סנגורו של האני, "המשטרה לא חקרה עדים לאירוע, ביניהם רקטור האוניברסיטה שהיה במקום, ראה את המעצר וביקש למסור את גרסתו לאירועים. אבל לבסוף התביעה נכנעה, עיינה מחדש בחומר החקירה ותיקנה את עצמה.
"בהסתמך על דוחות השוטרים, יחסו להאני חשדות ברף הגבוה. כעת נשארנו עם התפרעות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. נוכיח שגם זה לא היה ולא נברא. האני שילם מחיר כבד מאוד, הוא לא אמור היה להיות במעצר זמן רב כל כך. זו פגיעה דורסנית בו ובזכותו לניהול הליך הוגן. בית המשפט לא איפשר לו זכות זו ועשה נסיונות להאמין לגרסת השוטרים".
"מדיניות המעצרים בבתי המשפט הוקשחה מאוד בשבועיים האחרונים לאור המצב", אומר נאסר אלעטאונה, סנגורו של רמזי שדיון בעניינו יערך ביום חמישי הקרוב, "חוזקה של מערכת משפט במדינה דמוקרטית נמדד דווקא בעיתות משבר. ההחמרה עם העצורים בגלל התקופה בה אנחנו נמצאים פוגעת באמונו של ציבור שלם במערכות האכיפה. בסופו של יום האינטרס הציבורי איננו רק הקשחת מדיניות המעצרים, אלא גם מתן הזדמנות הוגנת למי שלא מסכימים עם המצב הקיים. הפגנת הסטודנטים אושרה על ידי המשטרה, הם מכחישים שתקפו שוטרים, חזקת החפות עומדת להם במלואה ומעצרם בשלב זה מהווה ענישה טרם הרשעה".
ממשטרת ישראל נמסר:
עם קבלת הדיווח אודות הפרת סדר אלימה במתחם האוניברסיטה הגיעו למקום כוחות משטרה אשר פעלו בנחישות למעצר חשודים ועד השבת הסדר על כנו.
נפתחה חקירה, מעצרם של החשודים הוארך מעת לעת תחת עינו הבוחנת של בית המשפט. בסיומה הועבר חומר החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות.