ארגוני נשים, חברות כנסת ופעילות חברתיות יצאו אתמול בקמפיין רשת ובפנייה לפרקליטות המדינה בקריאה לביטול כוונתם להגיע להסדר טיעון עם יוסי אבוטבול וקטין נוסף, אשר הואשמו בביצוע אונס קבוצתי בנסיבות מחמירות בילדה בת 13, צילומו והפצת הסרטונים שלו ברבים.
קיומו של הסדר הטיעון הנרקם בין המדינה לאבוטבול ולנאשם הקטין בפרשה נחשף לראשונה ב"המקום הכי חם", לאחר פניית המקום להסיר את צו איסור הפרסום שביקשה הפרקליטות להטיל על הפרשה כולה.
כפי שנחשף ב"המקום", לפני כשלושה חודשים שוטרים ממוקד 105 להגנה על ילדים ברשת נתקלו בסרטונים המתעדים את האונס ברשתות החברתיות. חוקרי המשטרה הגיעו למוסד הלימודי שבו לומדת הנערה כדי לגבות ממנה עדות. היא נחקרה פעמיים. שני הצעירים נעצרו בתחילת יוני ובתוך שבועיים הוגש נגדם כתב אישום חמור בגין אונס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בקטינה, מעשים מגונים וסחיטה באיומים. אבוטבול מואשם גם בהטרדה מינית בדמות תיעוד האירוע בווידיאו והפצתו.
עד כה לא ברור מדוע הפרקליטות שמרה בצללים על הפרשה ועל שמו של אבוטבול, במיוחד כשכבר הוגש כתב אישום. הסיבה הפורמלית שהוצגה על ידי הפרקליטות היתה פרטיותה של הנפגעת, אולם איש לא שאל אותה על עמדתה בנושא.
חודשיים אחרי שהפרקליטות הגישה כתב אישום חמור נגד השניים, היא החליטה כי בתיק ישנם קשיים ראייתיים ויש לשנות את סעיף האישום מאונס בנסיבות מחמירות לבעילת קטינה בהסכמה – סעיף עבירה שהעונש עליו נמוך בהרבה. מעשה הסדום שביצעו בנערה נמחק מכתב האישום המתוקן, כך גם אלמנט אי ההסכמה. הנימוקים שהציגה הפרקליטות להסדר היו חלוף הזמן, היעדר עבר רלוונטי וגילו של הנאשם. הנפגעת ובאת כוחה, עו"ד שקמה אדרי, התנגדו להסדר בתוקף והפרקליטות טרם הכריעה אם לקבל את עמדתה.
לדברי אביה של הנערה, הפרקליט האחראי בפרקליטות מחוז מרכז, עו"ד מיקי פורן, אמר לו שאפשר לפרש את התנהגותה של בתו בסרטונים בדרכים שונות, ומכיוון שהיא נראית מצחקקת לעתים, קשה לייחס לה חוסר הסכמה, זאת למרות שהיא נשמעת בהם גם צועקת, בוכה ומתחננת שיפסיקו. הטענה הזאת נשמעה לראשונה מצדו של אבוטבול, זמן קצר לאחר מעצרו.
"נדמה שבישראל אפילו הוכחה מצולמת לאונס אינה מספיקה על מנת להבטיח עונש מאסר", כתבה ח"כ נעמה לזימי (עבודה) במכתב שנשלח מטעמה אתמול לפרקליטות, "אם הטענה היא כי טובת הקורבן בעיניכם, כפי שכתבתם בתגובתכם, הרי שהקורבן ומשפחתה מעידים כי היא רוצה להעיד, והיא מתנגדת בתוקף להסדר טיעון. זכותה של הקורבן להעיד, מתוך החשיבות הרבה שתשמיע את קולה, ונעה מבקשת למצות את הזכות הזאת ולוודא כי מלוא חומרת הדין תמוצה עם הנאשמים בפרשה.
עוד הוסיפה לזימי: "אני רואה בחומרה רבה את העובדה שהפרקליטות פנתה לנעה ישירות, ולא דרך באת כוחה, ואף ייעצו למשפחה כי היא אינה צריכה עורך דין. מדובר ביחס לא ראוי לנפגעות עבירה, עוד יותר בהתחשב בגילה של נעה. היבט נוסף הוא ההחלטה על צו איסור פרסום גורף. הצו, אשר הוטל לבקשת הפרקליטות, ולמרות שאחד הנאשמים בגיר, הוציא את המשפט מעיני הציבור ולמעשה מנע כול ביקורת ציבורית על ההליכים המשפטיים. בכך הוא הגן לא על הקורבן, אלא על אלו שביצעו את האונס".
"אמונן של נפגעות עבירות מין במערכות המשפט אינו גבוה", נכתב בפניית איגוד מרכזי הסיוע, "והנכונות שלהן להגיש תלונות הינה כמעט מזערית (פחות מעשרה אחוז מהפונות למרכזי הסיוע בוחרות להגיש תלונה למשטרה). גם במקרה זה בחרה הנערה בשלב ראשון שלא להגיש תלונה והנה משהגיע הנושא לפתחן של הרשויות, היא רואה כיצד האירוע הקשה שחוותה, הפגיעות והאלימות הבלתי נתפסת אשר הופנו כלפיה לצד הפצתם של סרטונים מהאירוע לכל עבר באופן אשר כבר שינה את מסלול חייה ואשר נהיר כי ילווה אותה עוד תקופה ארוכה, מוקטנים ומצומצמים, כמעט מבוטלים לחלוטין על ידי המדינה לכדי עבירה טכנית במהותה".
איגוד מרכזי הסיוע: "הנערה רואה כיצד האירוע הקשה שחוותה, הפגיעות והאלימות מוקטנים ומצומצמים, כמעט מבוטלים ע"י המדינה לכדי עבירה טכנית"
עוד ביקשו באיגוד מרכזי הסיוע להזכיר לפרקליט המדינה ולמשנה לו כי בתיק האונס הקבוצתי באילת קבע בית המשפט תקדים לפיו אין לחייב את הנערה שנאנסה לצפות בסרטונים המתעדים את הפגיעה בה.
"לא יעלה על הדעת שבמדינה מתוקנת ילדה בת 13 צורחת לא ולא ושוב לא בתיעוד שמקפיא את הדם ומרעיד את הלב, והפוגעים האכזריים שלה לא ישלמו את מלוא חומרת הדין על מעשיהם הנפשעים", נכתב בפניית "בונות אלטרנטיבה" וארגונים נוספים. "אנחנו קוראות לפרקליטות לחזור בה מההצעה הזו שפוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט והחוק בישראל, ששוב ושוב לא מעמידים את טובת הנפגעות לנגד עיניהם אלא את טובת הפוגעים.
"הנערה שחייה הפכו סיוט בשנתיים האחרונות ואולצה לעבור עיר רק בגלל הטרדות בלתי פוסקות של גברים וקטינים שצפו בסרטוני התועבה שהפיץ האנס, מסכימה להעיד. תפקיד הפרקליטות להגן עליה בבית המשפט ולא לאפשר שתהפוך למרמס בידי סנגורי הנאשמים, ולא לוותר מראש על העמדתם לדין בכל העבירות החמורות שיוחסו להם.
"לאור העובדה כי אין ספק לגבי העובדות (שתועדו) ואין צורך להישען על מילה כנגד מילה, והעובדה כי הנערה מעוניינת להעיד כדי להגיע למיצוי הדין עם תוקפיה, הביעו תמיהה בארגוני הנשים על כך שהפרקליטות שוקלת להציע עסקת טיעון זו.
"כל אחת מהעבירות שבוצעו הינה עבירה חמורה עם עונש חמור. רק בחודש האחרון נשפט עידן מיכאלוב ל-5 שנות מאסר על הפצת סרטונים, קל וחומר שהעונש צריך להיות חמור שבעתיים כאשר מלבד הפצת החומרים התבצע גם אונס קבוצתי אכזרי בילדה".
"לא נקבל את המשך הענישה המקלה בעבירות מין והגעה להסדרי טיעון", אומרת מורן זר קצנשטיין, מייסדת "בונות אלטרנטיבה". "גם כך, לפי נתוני איגוד מרכזי הסיוע, מעל ל-90 אחוז מהתלונות על אונס נסגרות ללא הגשת כתבי אישום. 'חוסר עניין לציבור', הם אומרים לנו. כשכבר יש עבירה עם אשמה כה מובהקת ומתועדת, מחליטים לתת פרס?
"אנסים פוטנציאליים ומפיצי סרטונים צריכים להבין כי יש משמעות למעשיהם, ועל הרס חיי נשים וילדות צריכים להיענש באופן משמעותי ולא לצאת חזרה לחברה לאחר חודשים מועטים בלבד".