בית המשפט העליון הורה היום לרשות ההגירה והאוכלוסין להקפיא את ההליכים לגירוש מישראל גיל רילאשיון ומילדרד אורגטה, בני זוג מהפיליפנים ושלושת ילדיהם שנולדו וגדלו בישראל.
אב המשפחה, גיל, ובנו לואיג'י, תלמיד כיתה ו', נעצרו על ידי פקחי ההגירה בזמן שהיו בדרכם לרופא ב9 לחודש. לואיג'י שוחרר ממעצר באותו היום ואביו למחרת תוך התייחבות להתייצב עם שאר בני המשפחה לשימוע בלשכת רשות ההגירה והאוכלוסין בבית דגן והפקדת ערבות.
אתמול, היה אמור להיערך השימוע למשפחה לפני מתן החלטה בעניין גירוש. בני הזוג הגיעו מלווים בעורכי דינם, אולם נציג מטעם רשות ההגירה והאוכלוסין הודיע שרק עורך דין אחד ייכנס לשימוע והוא יוכל רק להעיד בתחילת ההליך או בסופו. עורכי הדין לא הסכימו למגבלות של רשות ההגירה, וזאת ביטלה את השימוע שנקבע למשפחה והחרימה את הדרכונים שלהם.
"הובהר לנו כי ההליך יתנהל במתכונת של שאלות שיופנו ישירות למרשינו (שלושה מהם קטינים ושניים בקושי דוברים עברית)", נכתב בעתירת המשפחה לבג"צ שהוגשה על ידי עו"ד תדמור הבוקר, "למעשה נציג הרשות הודיע כי בכוונת הרשות לשלול מהעותרים את זכותם לייצוג".
מאוחר יותר אתמול, בשעות הערב, נשלח מכתב מטעם רשות ההגירה והאוכלוסין לבני המשפחה בו יודעו כי השימוע בעניינם יערך ב-26 בדצמבר. מינהל המרחב יידע את בני המשפחה כי "במעמד השימוע תותר נוכחות עורך דין מייצג אחד, ונוכחותו תוגבל להערות שיעיר בתחילת השימוע או בסופו אך לא במהלכו". בנוסף דרשה הרשות כי עד היום ב-12:00 יודיעו בני המשפחה אם בכוונתם להישמע להנחיות המתוארות.
במידה ולא ישמעו להנחיות, הבהירו ברשות ההגירה והאוכלוסין כי הדבר יתפרש כהפרת תנאי הערובה של המשפחה. בעקבות כך, הם יכלאו עד לגירושם מישראל ו-30 אלף השקלים שהופקדו כערבות יחולטו.
"הרשות דורשת לוותר על זכות השימוע של מרשיהם – קטינים שכלל אינם יכולים לייצג את עצמם, והוריהם שהם ללא ספק בני אוכלוסייה מוחלשת החייבת ייצוג – ולהפקיר אותם לשימוע, שאינו שימוע כלל אלא חקירה בסגנון משטרתי. הרשות מונעת מהעותרים שימוע כנדרש בדין וזאת בהליך אשר השלכותיו על חייהם היא חמורה ובלתי הפיכה", נכתב בעתירה לה נענה היום בג"צ.
"הרשות דורשת לוותר על זכות השימוע של קטינים שכלל אינם יכולים לייצג את עצמם, והוריהם שהם ללא ספק בני אוכלוסייה מוחלשת החייבת ייצוג – ולהפקיר אותם לשימוע, שאינו שימוע כלל אלא חקירה בסגנון משטרתי"
בנוסף, צויין בעתירה כיצד על שימוע אפקטיבי להיראות, "שימוע כזה מחייב חוות דעת פסיכולוגיות ביחס לילדים; בירורים עובדתיים מורכבים; פניה למוסדות הקהילה וקבלת חומר רלוונטי מהם – המורים והמנהלים בבתי הספר, מדריכי תנועות הנוער, חברים והורי חברים; פניה לקבלת חומר רפואי אודות המשפחה מתיקי קופות החולים ולעתים מבתי חולים; וכל כיוצא באלה. שימוע כזה מחייב לכן בירור עובדתי מורכב, לא פחות מאשר הליכים אזרחיים, מנהליים ופליליים רבים. הוא מחייב מומחיות בדין, לא פחות מאשר הליכים אחרים".
זוהי הפעם הראשונה בגל הגירוש הנוכחי של משפחות עובדים זרים וילדיהם שנולדו וגדלו בישראל שהסוגייה הנוגעת למשפחה מסוימת מגיעה לפתחו של בג"צ. עם זאת, עו"ד תדמור המייצג פרו-בונו חמש משפחות שונות שעומדות בפני גירוש מישראל מלין כבר תקופה ארוכה על ניסיונות רשות האוכלוסין וההגירה למנוע מהן ייצוג משפטי.
"נחשפנו לפגיעה קשה מאוד של הרשות בזכותם של המשפחות לייצוג משפטי בהליכי השימוע המבוצעים מכוח חוק הכניסה לישראל", פורט בעתירה, "כאשר הרשות עוצרת את מי מבני המשפחה, היא מביאה אותו למתקן הרשות, על פי רוב בבית דגן. שם היא עורכת לו הליך אותו היא מכנה ״שימוע״ על אף שאין שום דמיון בינו ובין שימועים כמשמעם בדין הישראלי.
עתירת המשפחה הופנתה נגד שר הפנים אריה דרעי, נגד רשות ההגירה והאוכלוסין וגם נגד לשכת עורכי הדין עקב סוגיית מניעת הייצוג המשפטי למשפחות מועמדות לגירוש. השופט מני מזוז הורה לרשות ההגירה והאוכלוסין לא לנהוג כלפי בני המשפחה כפי שאיימה לעשות במכתבה מאתמול עד להחלטה אחרת. בנוסף, הודיע השופט מזוז לשר הפנים ולרשות ההגירה והאוכלוסין כי עליהם להגיש תגובה מטעמם למפורט בעתירה.
ד״ר תדמור, בא כוחה של המשפחה, מסר בתגובה: ״כפי שקבע בית המשפט העליון לא פעם, זכות הייצוג היא בנשמת אפו של המשטר הדמוקרטי, וזכות בסיסית ביותר- בוודאי החלשים שבינינו. כל אדם, ותהא דעתו בענייני הגירה אשר תהא, צריך להתקומם נגד שלילה כוחנית של זכות הייצוג מקטינים, ומכל אדם אחר. אנו נוסיף להגן על זכויות בסיסיות אלה בפני כל שרירות שלטונית ומקווים כי רשות האוכלוסין תתקן דרכיה בעתיד גם בהיבט זה".