"בחיים שלי לא ביקשתי נדבות או סיוע, אבל לקראת פסח נאלצתי לפנות לאגודת הסטודנטים כדי לעשות את החג", אומרת ש', סטודנטית בת 28 לעבודה סוציאלית ממכללת ספיר שקיבלה חבילת מזון לביתה בפסח האחרון. "זה היה אבסורדי, כי באותה תקופה התנדבתי בעצמי בחלוקת חבילות מזון למשפחות נזקקות. אף אחד לא ידע שאפילו אני הגעתי למצב שמחלקים לי חבילה כזאת. כל כך התביישתי. עכשיו אני כועסת שזה המצב שהמדינה שתמיד תרמתי לה והתנדבתי עבורה הביאה אותי אליו".
ערב משבר הקורונה, עבדה ש' בשתי עבודות מלצרות – אחת ביום ואחת בלילה. בנוסף, עבדה בניקיון בתים באופן מזדמן. משתי עבודות המלצרות הוצאה לחל"ת ועבודות הניקיון פסקו. כמובן שתשלומי שכר הדירה ושכר הלימוד של ש' לא פסקו. "התחלתי ללמוד מאוחר כי עבדתי במשך שנים כדי לחסוך ללימודים", היא מספרת. "הגעתי לאקדמיה עם חסכונות אבל הם נגמרו בגלל הוצאות שלא חזיתי – כמו טיפול נפשי בעקבות המצב הביטחוני. אבל הסתדרתי, תמיד לקחתי עוד עבודה פשוט".
אתמול היא הפגינה מול משרדי המל"ג יחד עם יותר מ-300 סטודנטים. "עובדי המל"ג הציצו עלינו מהמשרדים שלהם. אבל לא היו להם תשובות לתת לנו", היא אומרת.
ואכן למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) אין תשובות, או שלפחות הם לא מתרגשים מדי מהמצב. "לא מוכרים לנו מקרים של קטסטרופות בתוך 300 אלף הסטודנטים", אמרה השבוע מיכל נוימן, מנכ"לית המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), בדיון בנושא שהתקיים השבוע בוועדת הכספים. אתמול בערב התקיימה הפגנת עצמאית נוספת של סטודנטים הדורשים סיוע למצבם, ברחבת הבימה בתל אביב.
האוצר: "המוסדות יתנו מענה"
מנתונים שבידי התאחדות הסטודנטים עולה כי מתוך 300 אלף סטודנטים בישראל, 84 אחוז עבדו טרם תחילת משבר הקורונה וכ-46 אחוז מהם הוצאו לחל"ת. מבין הסטודנטים שהוצאו לחל"ת, רק 54.3 אחוז היו זכאים לדמי אבטלה של הביטוח הלאומי. גם הזכאים לדמי אבטלה מביניהם שצעירים מגיל 28, מקבלים רק 60 אחוז משכרם לפי תנאי הביטוח הלאומי.
כשהם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהמשק יחזור לתפקוד מלא בחודש הקרוב וסטודנטים שעבדו במלצרות, חיי לילה, או שאר עבודות שעתיות מזדמנות, יוכלו לחזור לעבודה על רקע תקופת המבחנים – דורשים בהתאחדות הסטודנטים מענק בגובה 4,000 שקל לכל סטודנט נזקק.
בנוסף על המענק, דורשת התאחדות הסטודנטים ממשרד האוצר להגדיל את היקף ההלוואות ללא ריבית המוצעות לסטודנטים ובנוסף, להגדיל את היקף המלגות מטעם המדינה שיינתנו לנרשמים ללימודים אקדמיים בשנה הבאה. "קרן משרד החינוך, למשל, חילקה השנה מלגות שכר לימוד ל-12 אלף סטודנטים מתוך 44 אלך שהגישו אליה", אומר יחיאב, "אנחנו מבקשים להגדיל את הקרן הזאת".
במשרד האוצר לא חושבים שהנושא בהול במיוחד. באותו דיון בוועדת הכספים אמר נציג האוצר, עידו סופר, כי הסטודנטים "מקבלים מענה כפרטים ללא קשר להיותם סטודנטים" והוסיף וחזר על הטענה כי "יש את המוסדות שנותנים מענה משלהם".
הוא הוסיף "אני מזכיר שיותר ממחצית הסטודנטים זכאים למלגות. אנחנו במשבר, ויהיו כאלה שיפגעו…הסטודנטים הם נכס אסטרטגי למדינה, וננהג בהם כך. אך עדיין לא הצלחנו לזקק עם המוסדות וההתאחדות איפה החורים ומה הכלים הרלוונטיים להפעלה", וספג ביקורת מכל חברי הוועדה שעבודת המיפוי ומתן מענה לצרכים לא נעשה עד שלב כל כך מאוחר של המשבר.
"הפגנו מול המל"ג ודרשנו לשנות את המצפן", אומר יחיאב, "אנחנו לא מתכוונים לצאת מהשטח. זה לא מאבק פריווילגי. אנחנו מדברים על נפגעים מהמשבר שהם בני דור ראשון להשכלה גבוה, מי שהוריהם עשו הכל כדי שיגיעו לאקדמיה".
אחוזי הנשירה ייקפצו
לש' שהייתה צריכה לסיים את לימודיה בתום הסמסטר, כבר ברור שהיא תגרור עוד שנה בתואר, והיא לא היחידה. ישנם סטודנטים שמשמעות משבר הקורונה עבורם היא נשירה מיידית. מרצים ממוסדות שאותם שאלנו האם הלמידה מרחוק נמשכת כרגיל, סיפרו כי בכל כיתה כמעט ישנם סטודנטים וסטודנטיות שהפסיקו לפקוד את השיעורים ולהגיש מטלות. עם חלקם הקשר נותק לחלוטין. מדובר בסטודנטים וסטודנטיות ערבים בעיקר.
בשלב זה עוד מוקדם להצליח לאמוד את אחוזי הנשירה שיגרמו בעקבות משבר הקורונה – הן משום שמזכירויות החוגים טרם חזרו לפעילות מלאה ובעיקר משום שמדד חלקי לנשירה הוא מספרי הסטודנטים הרשומים למבחנים שניגשים אליהם, ובעיקר מספר הסטודנטים שיירשמו לשנת הלימודים הבאה אחרי שסיימו לפחות שנת לימודים אחת.
"החשש מנשירת סטודנטים הוא לא ספקולטיבי, הוא חשש חמור", אומר פרופ' גיא הרפז, דיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. "אנחנו מקבלים פניות רבות של סטונדטים בתחום הרווחה ואנחנו דואגים להם, לא על סמך תחושת בטן. אני דואג מאוד לסטודנטים הערבים ולבני הדור הראשון להשכלה גבוהה, מדובר בשתי קבוצות שגם חופפות – הם גרועים מאוד בלהציף בעיות, הם מאוד ביישנים וחסרי מודעות לזכויותיהם ולאפשרויות שעומדות בפניהם.
בכל כיתה כמעט ישנם סטודנטים וסטודנטיות שהפסיקו לפקוד את השיעורים ולהגיש מטלות. עם חלקם הקשר נותק לחלוטין. מדובר בסטודנטים וסטודנטיות ערבים בעיקר.
בימים כתיקונם יש לנו מערך חונכויות, גם לציבור הסטודנטים הכללי וגם לקבוצות מיוחדות כמו סטודנטים ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים, יוצאים בשאלה, מי שמתמודדים עם לקויות למידה ובעיות נגישות. מדובר במאות סטודנטים שזוכים ללווי אקדמי ובחודשי משבר הקורונה החניכה לא תמיד התקיימה, היה לנו קשה יותר לפקח על מה ואיך קורה. כמובן שמי שינשרו יהיו הסטודנטים החלשים אקדמית, כלכלית וחברתית – יהיה פה דארוויניזם אקדמי".
בדיון זום בין ראשי אגודות הסטודנטים שנערך ביום רביעי, יו"ר אגודת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים העידה על הנשירה המתחוללת: " סטודנטים נושרים כבר עכשיו, יש כאלה שעקבותיהם נעלמו. מרצים וחברים לא מוצאים אותם ולא יכולים לדבר איתם. אנשים עזבו את הלימודים כדי ללכת לעבוד ולסייע למשפחה". היא הזכירה דוגמה של סטונדטית מסמינר הקיבוצים שבעל הדירה ביקש מהם לעזוב את הדירה כדי שבנו יוכל להתגורר בה בעת המשבר, ובני הזוג חזרו להתגורר בצפון מאחר ולא יכלו להרשות לעצמם דירה במרכז יותר.
"אני לא רגיל לקבל מסטודנטים פניות לגבי כך שאין להם מה לאכול. ואני שומע מקולגות שלי בכל הארץ שהפניות הללו זורמות לאגודות הסטודנטים", אומר יורי לוין יו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת ספיר. אפילו כל מיני קרנות ופתרונות שאנחנו רגילים לקבל בעיתות של משברים ביטחוניים לא תקפות כרגע. רק בפסח נתנו תלושי מזון על סך 250 שקל לכ-50 סטודנטים. לא חילקנו יותר מזה לא כי לא היה ביקוש – אלא כי זה כל הכסף שהצלחנו לגייס. סטודנטים נזקקים נוספים קיבלו חבילות מזון מהעיריות או מהמועצה האזורית, והיו מי שלא יכולנו לעזור להם כלל".
"אני לא רגיל לקבל מסטודנטים פניות לגבי כך שאין להם מה לאכול. ואני שומע מקולגות שלי בכל הארץ שהפניות הללו זורמות לאגודות הסטודנטים"
"אין לי ספק שהמצב הכלכלי הנוכחי יגדיל משמעותית את הנשירה. האחוזים שיתקבלו בחודשים הקרובים יפתיעו את כולם, ולא לטובה. בינתיים, לא קורה שום דבר כדי לעצור את הנשירה הזאת כשהדבר עוד אפשרי. אנחנו מתקרבים לתקופת מבחנים וברקע נמשכים עוד מועדים של סמסטר א' שנגררים בגלל המשבר – לא רק שהם יתקיימו בקמפוס בשעה שהתחבורה הציבורית לא חזרה לעצמה, אין לי ספק שיהיו סטודנטים שיבחרו לעשות עוד משמרת כי הם חייבים את הכסף נואשות במקום ללמוד למבחן".
"נוצר פה אי שוויון מאוד גדול"
תשלומי שכר הלימוד בקרב הסטודנטים אינם אחידים, מי שנושאים בהוצאות הכבדות ביותר הם 50 אלף סטודנטים הלומדים במכללות לא מתוקצבות, שכר הלימוד שלהם גדול פי שלוש מזה הנהוג באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות.
"אנחנו משלמים יותר משלושת אלפים שקל מדי חודש", אמר אור צברי יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה למנהל בדיון זום בין ראשי אגודות סטודנטים ברחבי הארץ שהתקיים ביום רביעי, "זו משכנתא. רוב הסטודנטים שלנו מגיעים מהפריפריות. עד כה הסתדרנו בכוחות עצמנו כי יצאנו מתוך נקודת הנחה שנוכל לשלב עבודה ולימודים. כעת העבודה פסקה אבל ההוצאות ממשיכות כרגיל. הסטודנטים במכללות הלא מתוקצבות זקוקים למענק סיוע בדחיפות כדי שלפחות יסיימו את הסמסטר".
גם נוי פרג', יו"ר אגודת הסטודנטים מהמרכז האקדמי פרס, מוסד לימודים לא מתוקצב, הוסיפה: "אנשים לקחו הלוואות עוד לפני המשבר רק כדי להיות סטודנטים. אנחנו חייבים מענק חירום עכשיו".
"אנשים לקחו הלוואות עוד לפני המשבר רק כדי להיות סטודנטים. אנחנו חייבים מענק חירום עכשיו"
האוניברסיטה העברית גייסה כספים מחבר הנאמנים שלה בעקבות משבר הקורונה ופנתה לסטודנטים שפוטרו מעבודתם, שבני זוגם פוטרו או שהוריהם פוטרו לפנות ולבקש מלגות סיוע בסך 2000 שקל מהכספים שגויסו. גם אוניברסיטת תל אביב העניקה מלגות בסך 500 עד 1500 שקל לסטודנטים שנקלעו למצוקה כלכלית עקב המשבר. אך המוסדות שהעניקו מלגות בעקבות משבר הקורונה הם ספורים.
"נוצר פה אי שוויון מאוד גדול בין סטודנטים שמקבלים עזרה כלכלית או פטור מתשלום עבור המעונות ממוסד הלימודים שלהם, לבין מי שהמוסדות שבהם הם לומדים לא מסוגלים או לא מעוניינים לעזור", אומר שלומי יחיאב יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. "המל"ג טענו בפנינו בדיונים שניהלנו איתם שהמוסדות נותנים פתרונות לסטודנטים ודואגים להם. ביקשנו מהם את המיפוי, לפיו ראינו כי רק 11 מוסדות מתוך יותר מ-50 נותנים סיוע כלשהו. במקום לומר 'בואו ניתן לסטודנטים במוסדות שלא מציעים סיוע', במל"ג טוענים שלסטודנטים אין בעיות ומתנערים מאחריות".
"יש מוסדות שעושים עבודה טובה, אבל הרגולטור מפספס בגדול", ממשיך יחיאב. "בדיונים שלנו מול המל"ג כמו גם בוועדות הכנסת הם ממש מציירים את תקופת הקורונה כתקופה הכי ורודה עבור סטודנטים".
הנפגעים העיקריים: ערבים, חרדים ופריפריה
בהתאחדות הסטודנטים מספרים על אוכלוסיות שלמות של סטודנטים שנפגעו מהמשבר כלכלית ואקדמית: סטודנטים חרדים שאין להם גישה לטכנולוגיה ולא יכולים ללמוד מרחוק לצד סטודנטים מהחברה הערבית, בעיקר מכפרים לא מוכרים בנגב שאין להם חיבור לאינטרנט; סטודנטים הורים לילדים או פשוט מי שעבדו בעבודות מזדמנות ולא פוטרו או הוצאו לחל"ת – מעסיקיהם הפסיקו לענות לטלפונים מבלי שציידו אותם במסמכים הנדרשים לקבלת דמי אבטלה.
רבים מהסטודנטים שעבדו לא זכאים לדמי אבטלה משום שעבדו זמן קצר במקום העבודה האחרון שלהם, מצב שכיח בקרב מי שחליפים עבודות תדיר עקב עומס הלימודים. צעירים מתחת לגיל 20 כלל לא זכאים לדמי אבטלה במידה והם מפוטרים, בקרב ציבור הסטודנטים מדובר בעיקר בסטודנטים ערבים שרבים מהם מגיעים מראש מרקע סוציו-אקונומי קשה יותר.
"יש מוסדות שעושים עבודה טובה, אבל הרגולטור מפספס בגדול"
"הסטודנטים יוצאים לרחובות מתוך מצוקה", אומר ג'רמי ליבן, סטודנט תואר ראשון במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. "אין לנו יכולת להשלים את הסמסטר ואין לנו שום אופק לפתרון. הממשלה מפזרת כספים לכל סקטור שצועק – ולסטודנטים לא נותנת כלום. גם איכות הלמידה שלנו ירדה עקב הלמידה המקוונת. אנחנו ללא מסגרת וללא מעבדות, יש מי שזה קריטי לתואר שלהם, אבל כולנו ממשיכים לשלם כרגיל מבלי שמישהו יתייחס למצב שבו לרבים מאיתנו אין שום הכנסה".
"כל מדינת ישראל נמצאת במצב על הפנים והציפייה היא להיכלל בתוכנית היציאה מהמשבר", מוסיף עומר טויב, סטודנט לפוליטיקה וממשל, גיאוגרפיה ומדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. "חברי המועצה להשכלה גבוהה טוענים שאנחנו לא מושפעים מהמשבר כאילו אנחנו לא חלק מהכלכלה".