יותר מ-20 אלף איש ציינו בשבת את שיבתם להפגנות מול בית ראש הממשלה בירושלים. בניגוד להפגנות הקודמות, מאות מפגינים יצאו לצעדות שהתפצלו והתאחדו במרכז העיר. גם משטרת מחוז ירושלים נערכה אחרת לשיבה לבלפור, והפעילה לראשונה את היחידה המרכזית המחוזית (ימ"ר) נגד המפגינים.
בכל מחוז עוסקת היחידה המרכזית בחקר ובפענוח פשיעה חמורה ומאורגנת. לאחרונה נוספה להם עוד מטלה: סימון מפגינים שנחשדים על ידה כמנהיגי המחאה ומעצרם מבלי להביאם בפני שופט. כך היה בתל אביב, כפי שדיווחנו בתחילת השבוע, ומהעדויות של העצורים ועורכי דינם נראה שכך מתרחש גם בימ"ר ירושלים.
מבין תשעה המפגינים שנעצרו בירושלים, ארבעה עוכבו בידי בלשים בלבוש אזרחי, לא במוקדי ההפגנות. כל אחד מהם נעצר בזמן שונה ובמיקום אחר, אבל הדפוס היה זהה: בלשים ביקשו מהמפגין להתלוות אליהם והודיעו לו שהוא מעוכב. הוא נלקח לתחנת המשטרה, שם הודיעו לו כי הוא עצור.
בהמשך הלילה נחקר כל אחד מהעצורים בימ"ר ירושלים, שמקום מושבה במגרש הרוסים, בחשד להתנהגות שעלולה להוביל להפרת הסדר הציבורי. הם נשאלו לגבי הובלת צעדות וכריזה במגפון. בתום החקירה נאמר לכל אחד מהם שיבלו את הלילה במעצר ויובאו בפני שופט בבוקר. עם זאת בסביבות תשע בבוקר שוחררו הארבעה לביתם בערבות של 500 שקלים, כתנאי התייצבות לחקירת המשך אם תהיה כזאת.
"השעה הייתה עשר וחצי בערך, הייתי בדרך לאוטו שלי שחנה בחניון קרתא", מספר חיים שדמי. "עמדתי בקניון ממילא עם חברה ליד המעלית ושמתי לב בזווית העין לשתי דמויות. הנחתי שמדובר באנשי לה-פמיליה. הם התקרבו ואחד מהם שלף תעודת שוטר.
"נלקחנו לפינה חשוכה, והתבקשתי למסור תעודת זהות. הבלשים ביקשו שאתלווה לתישאול שיערך ברחוב או בניידת משטרה. שאלתי אותם מה העילה לעיכוב. הם אמרו שיגידו לי בהמשך וצילמו אותי בטלפונים שלהם".
"שאלתי אותם מה העילה לעיכוב. הם אמרו שיגידו לי בהמשך וצילמו אותי בטלפונים שלהם"
"ברחוב לא חיכתה ניידת", הוא ממשיך. "הם ביקשו שאתלווה אליהם עוד. הלכתי איתם דרך גן העצמאות עד לאזור בית הכנסת הגדול. כשהגענו לשם, אמרו לי שאעלה לאוטובוס העצורים ושם יערך התשאול. כל פעם הם דחו את הרגע שבו יסבירו לי מדוע אני מעוכב ומה קורה".
שדמי מספר שהיה לבד באוטובוס, עד ששוטר שנאמר לו לעבור לניידת שתקח אותו לתחנה. "דרשתי לדעת לאיזו תחנה, אמרו לי שלמוריה", הוא אומר. "בסוף לקחו אותי למגרש הרוסים".
עיכוב בלי סיבה
גם את דניאל אוחנה, בן 32 מצפון הארץ, עובד סוציאלי במרכז לנוער בסיכון, עיכבו שני בלשים על רחוב אגריפס באותו לילה. "נכנסתי לחנות כדי לקנות מים וכשיצאתי חיכו לי שני שוטרים סמויים", הוא מספר. "שמתי לב שהם עוקבים אחרי מהרגע שהצעדה התפצלה מרחוב קינג ג'ורג'. לא התרגשתי כי פעלתי כחוק. הופתעתי שהם ניגשו דווקא אלי, אחרי שבזמן הצעדה זכינו לקריאות גנאי ונזרק לעברנו בקבוק מים".
השוטרים דרשו מאוחנה להזדהות. "הם הראו לי תעודות שוטר, ניסו להוביל אותי למקום צדדי יותר, למבואה של בניין. סימנתי למפגינים שעוצרים אותי ושיבואו לתעד. השוטרים סירבו לומר לי מדוע אני מעוכב והתעקשו שאכנס לרכב האזרחי שחנה באזור. בזמן הנסיעה הם צילמו אותי בטלפונים שלהם".
השוטרים ואוחנה ברכבם הגיעו תחילה לתחנת המשטרה במגרש הרוסים, ומשם נסעו לגן סאקר. "בזמן שהמתנו שם הם עדיין לא אמרו לי למה אני מעוכב". אוחנה הועבר לרכב אזרחי אחר שהסיע אותו חזרה למגרש הרוסים. "רק בחקירה אמרו לי שהסיבה שאני נמצא שם היא חשד להתנהגות שעלולה להוביל להפרת סדר".
"חמישה בלשים כיתרו אותי כשהייתי בדרכי לרכב שלי שחנה ברחוב רמב"ן", מספר זיו, בן 28 מצפון הארץ שעובד כמדריך שיקומי. "הם הציגו תעודת שוטר וביקשו ממני להתלוות אליהם כי אני מעוכב. התעקשתי לדעת את הסיבה לעיכוב, ונעניתי לבסוף שמדובר בהתנהגות שמובילה להפרת סדר".
"הסמויים הובילו אותי לרכב אזרחי תוך שהם מנסים להתחמק ממפגינים אחרים", מתאר זיו. "ברכב חיכו שני בלשים אחרים. בדרך למגרש הרוסים הם דיברו ביביסטית שוטפת. הנהג שאל מה אנחנו משיגים בהפגנות, שראש ממשלה מחליפים בקלפי ושההפגנות הן מדגרות קורונה. הם הסתלבטו שלכל הבלשים הולכת להיות קורונה בגללי ושיש כבר עמית שלהם שחטף קורונה בהפגנות".
"בדרך למגרש הרוסים השוטרים דיברו ביביסטית שוטפת. הנהג שאל מה אנחנו משיגים בהפגנות, שראש ממשלה מחליפים בקלפי ושההפגנות הן מדגרות קורונה.
"מחוץ לחקירה העצורים האחרים ואני שוחחנו עם הסמויים שעצרו את חלקנו", מתאר אוחנה. "אחד מהם אמר שהוא במשטרה כדי להילחם בסחר בסמים, שהמפגינים לא מעניינים אותו ושהוא לא מבין למה שלחו אותו להתעסק איתנו".
בנוסף לשדמי, אוחנה וזיו, גם אביב לוי נעצר בנסיבות דומות. "זה היה בסיום ההפגנה", מספר עורך דינו גונן בן יצחק. "אביב פרש הצידה מהקבוצה כדי לעשן, שם ניגשו אליו השוטרים הסמויים".
יש עצורים בימ"ר
במהלך ההפגנה וגם אחריה ניסו גורמים במשטרה להסתיר את העובדה שחוקרי ובלשי ימ"ר מעורבים בחקירה. אחד העיתונאים ששאל אותם מפורשות נענה בשלילה. באופן לא רשמי נאמר לנו שהם נחקרו שם על ידי שוטרים רגילים.
כשפנינו לקבלת תגובה רשמית מהמשטרה ושאלנו ממתי החלה היחידה המרכזית להיות מעורבת בחקירת המפגינים ומה הוביל להחלטה לערב אותה – המשטרה התעלמה מהשאלות לגבי מעורבות הימ"ר ומסרה: "במהלך המחאה שהתקיימה בירושלים החלו כמה מאות מפגינים בתהלוכה בלתי חוקית ברחובות העיר, הפרו את הסדר הציבורי, חסמו כבישים וגרמו רעש חריג, תוך שחלקם התעמתו עם השוטרים שניסו להחזירם למתחם המחאה".
עם זאת, עורכת הדין גבי לסקי טוענת כי בשעות הלילה קיבלה שיחה מהמשטרה שבה נאמר לה כי ישנם עצורים בימ"ר ירושלים, והיא מוזמנת לתדרכם לקראת חקירה. עורך הדין בן יצחק, שתדרך את המפגינים לקראת חקירתם טוען שעשה זאת באזור שבו יושבת היחידה המרכזית במגרש הרוסים.
"עורכי הדין לא מצאו את חיים בתחנת מוריה", מספרת אורלי מלץ שליוותה את שדמי במהלך עיכובו. "כשראיתי במקרה את שני הבלשים שעיכבו אותו ניגשתי אליהם והתחננתי לדעת היכן הוא. אחד מהם עלה בקשר ואז הודיע לי שחיים נמצא ברחוב יפו 30. שאלתי אותם מה זה והוא ענה שזה הימ"ר".
מסמנת, וממפה
"ימ"ר ירושלים היא יחידה שמתעסקת בפשעים חמורים", אומר עו"ד בן יצחק, "משמעות הפעלתה נגד מפגינים יכולה להיות אחת מהשתיים: או שהמשטרה החליטה שהשתתפות בהפגנה חוקית היא פשע חמור, או שהיא הונחתה לטרגט פעילים בולטים במחאה. אני מניח שהסיבה השניה מסבירה את שאירע בליל שבת בירושלים ובשבועיים שקדמו לו בתל אביב.
"ראינו בלשים שעוקבים אחרי אנשים לאורך זמן ומתעדים אותם כדי שיהיה בסיס לחקור אותם, ולא כי ידוע שביצעו עבירה. המשטרה מסמנת אנשים ועוקבת אחריהם עד שהיא מוצאת בדל של תירוץ לפתוח בחקירה. ואחרי כל זה עוצרים ארבעה אנשים בחשד לעבירה מהמדרג הנמוך של העבירות.
"כשדיברתי עם חוקר ימ"ר בליל שבת, הופתעתי שהוא אמר לי שאיש מהם לא משתחרר. מהניסיון שלנו בהפגנות, העצורים משוחררים לביתם בתנאים מגבילים אחרי חקירה כמעט תמיד, ומובאים בפני שופט רק אם יש חשד לתקיפת שוטרים. כשארבעת המפגינים הללו שוחררו לביתם, הם לא קיבלו אפילו הרחקה של שבועיים מהפגנות או מהעיר כנהוג".
"הופתעתי כשהחוקר אמר לי שהם לא משתחררים. העצורים משוחררים לביתם בתנאים מגבילים כמעט תמיד, ומובאים בפני שופט רק אם יש חשד לתקיפת שוטרים"
בן יצחק מספר כי המשטרה לא רק מסמנת את הפעילים הבולטים במחאה – היא גם ממפה את הקשרים ביניהם. "זו פעילות של הימ"ר שאנחנו רואים בדרך כלל ביחס לארגוני פשע", הוא אומר. "האם מדובר בפעולה מקדימה למשהו חריף יותר שיתגלה בהמשך? מה אם מחר יגיעו אלי הביתה וימצאו בו מטען עם מדבקה של "לך" עליו? אנחנו יודעים שבמחוז ירושלים הסליקו נשק בבית של פלסטיני. כמשפטן ואיש שב"כ לשעבר אני מרגיש שאנחנו קרובים מאוד למצב היפוטטי כזה".