"הילדים שלנו חייבים להיות חופשיים. כל אחד יכול להיות יוסף סלמסה"

"אני באמת רוצה להאמין שיש שוטרים טובים, אבל גם הם שותקים ומשתפים פעולה עם התעלומה שהמשטרה, מח"ש והפרקליטות יצרו סביב מותו של אחי. אם מותו היה נחקר כראוי, אילו המערכת היתה מתייחסת ליוסף כ'ילד של כולנו', מוצאת את האחראים למותו וממצה איתם את הדין, יכול היה להיות פה תיקון לחברה כולה".

את הדברים האלה אמרה אתמול בנצ'י סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה ז"ל, רגע לפני שהתייצבה מול תחנת משטרת זכרון יעקב, עם עוד עשרות בני משפחה ותומכים. "באנו להזכיר להם שהם פעלו בצורה ברוטלית, התעללו באחי, אזקו אותו לחינם וזרקו אותו אזוק ופצוע ברחוב", היא אומרת.

ב-1 למרץ 2014 נמצא יוסף סלמה בהכרה חלקית, אזוק בידיו וברגליו כשהוא שוכב על הרצפה מחוץ לתחנת המשטרה בזכרון יעקב. שעתיים קודם לכן עוד ישב עם חבר ברחוב בבנימינה והשניים שתו להנאתם. אלא שאז ניגשו אליהם שני שוטרים וחישמלו את סלמסה עם טייזר בבטנו.

במשטרה טענו אז שחשדו כי סלמסה מעורב בפריצה שעליה קיבלו דיווח. כאשר למשטרה התחוור כי סלמסה לא היה הפורץ אותו חיפשו, נסגר התיק נגדו. עם זאת, הוא הפך לחשוד בתקיפת השוטרים שניגשו אליו כשישב על הספסל. החבר שהיה לצידו באותה עת, טען שלא נהג באלימות. חקירת מח"ש מ-2016 העלתה כי השוטרים המעורבים בתקרית שיקרו בדוחות הפעולה שלהם לגבי העובדה כי הזהירו את יוסף סלמסה לפני שחישמלו אותו בטייז

---

לאחר המעצר וההתנהגות האכזרית שחווה במסגרתו, חדל סלמסה לצאת מהבית, הסתגר בחדרו וארבעה חודשים לאחר מכן נמצא מת במחצבה בבנימינה. במשטרה טענו כי שם קץ לחייו, אולם משפחתו לא מקבלת טענה זו עד היום ומצביעה על פגמים קשים בחקירת מותו. במשפחה בחרו לציין את זכרו של יוסף ביום שבו עבר התעללות על ידי שוטרים – ולא ביום שבו מת, כביטוי למאבק באלימות משטרתית.

בניגוד לשנים קודמות, שבהן קיימו את שגרת הזכרון והמחאה בתוך שטח התחנה, השנה סירבה המשטרה לאפשר את כניסת המשפחה והפעילים לשטחה. הדבר הוחלט לאחר שהשוטרים תשאלו את בנצ'י לגבי כוונותיהם בנוגע להפגנה.  בין השוטרים שנכחו במקום היה סגן-ניצב דורון אריה, ראש מדור קשרי קהילה ליוצאי אתיופיה במשטרת ישראל.

מחוץ לתחנת המשטרה נשמעו הקריאות "שוטר אלים חייב להיות בפנים" ו"יוסף סלמסה קורבן לאלימות משטרתית". בני משפחת סלמסה נשאו דברים מול שוטרי התחנה שיצאו לחצר. אמו של יוסף אמרה: "הרסתם אותי, אני גמורה, אני לא ישנה, הזעקות של יוסף. תשמעו את ההקלטה עם הזעקות של יוסף".

אביו של יוסף פנה לשוטרים: "שמונה שנים אני סובל, אני שורד. יוסף לא עשה לכם כלום, אין לכם אמת? אין לכם צדק? אתם נופלים כל הזמן על המסכנים. פה, פה זרקתם אותו, ואיפה המצלמה שלכם?"

גם בני משפחת סלומון טקה, שמצא את מותו ביוני 2019 בקריית חיים מקליע שירה שוטר לא בתפקיד, היו במקום. "באנו לכאן לתמוך במשפחה שבנם היה מוטל פה", אמרה אמו של סולומון טקה, וובאג'ג, וכיסתה את פניה כשפרצה בבכי.

אמו של יוסף סלמסה: "הרסתם אותי, אני גמורה, אני לא ישנה, הזעקות של יוסף. תשמעו את ההקלטה עם הזעקות של יוסף"

אחרי המחאה מול תחנת המשטרה, יצאה שיירת רכבים אל הספסל בבנימינה עליו ישב יוסף לפני שחושמל והושפל. סביב הספסל נערך טקס לזכרו. "עשינו את זה בכל שנה מאז 2014, למעט בתקופת הקורונה", מספרת בנצ'י, "המטרה היא לדבר על המאבק שלנו באלימות המשטרתית ולזכור את האדם שיוסף היה".

"מאז האירוע לפני שמונה שנים אנחנו חיים בחוסר צדק מחרפן", אומרת בנצ'י, "מדובר במשפחה שלמה שנהרסה. איך משהו כמו המוות של אחי קורה, ושום דבר לא משתנה?"

השוטרים שהיו מעורבים במעצרו של סלמסה לא הועמדו לדין פלילי וחקירת מח"ש נסגרה פעמיים. איומים שהשמיעו שוטרים כלפי בני משפחת סלמסה, כשהגיעו לחפשו לשם חקירה ביוני 2014, לא הקימו חשד לפלילים לפי מח"ש. 

גם חקירת נסיבות מותו של יוסף סלמסה במשטרה נסגרה. עד היום, המשפחה כואבת את העובדה שמנעו מהם במספר הזדמנויות לראות את גופתו של יוסף. דוח הנתיחה לאחר המוות העלה כי למרות שגופתו של סלמסה נמצאה בתחתית מצוק, פציעותיו לא מעידות על הידרדרות מגובה. חתכים נמצא בצווארו.

בנצ'י סלמסה: "איך משהו כמו המוות של אחי קורה, ושום דבר לא משתנה?"

במכון לרפואה משפטית ביקרו את משטרת ישראל בחריפות על כך שלא העבירה לבחינתם את כל הממצאים הרוונטיים לבדיקת סיבת המוות, ביניהם סכין שנמצאה על על גופת המנוח ובחינתה יכלה אולי להסביר את החתכים בצווארו.

“גם היום, שמונה שנים אחרי, אנחנו עדיין רוצים לדעת מה באמת קרה בתחנת המשטרה וארבעה חודשים מאוחר יותר במחצבה", אומרת בנצ'י. "אנחנו נמצאים במסע הזה לגילוי האמת כבר זמן רב מאוד. אנחנו עושים זאת עבור נערים חפים מפשע אחרים, כדי שהטרגדיות הנוראיות ששוטרים גורמים להן ייפסקו.

"סיפור מותו של יוסי נגע ללבבות רבים. עכשיו המשימה שלנו היא לבצע תיקון, להמשיך לדרוש מהמשטרה לבצע בדק בית. הילדים שלנו חייבים להיות חופשיים, להסתובב ללא חשש משוטרים כי כל אחד יכול להיות יוסף סלמסה. מה שקרה לו יכול לקרות לכל אח, לכל דוד, לכל בן משפחה".