אם לילדה בת 12, תלמידת כיתה ז' בתיכון אורט סינגלובסקי בתל אביב, נעצרה היום, בעת שבתה היתה בבית הספר. עם תום הלימודים חזרה הילדה לביתה ושמעה מהשכנים כי אמה, מהגרת עבודה אזרחית הפיליפינים, נעצרה. האם כלואה כעת בכלא גבעון. צוות בית הספר וחבריה לכיתה של הילדה אספו אותה ומטפלים בה, והיא תישן הלילה ובמהלך סוף השבוע בבית אחת המשפחות.
מארגון UCI, המטפל במקרים של כמאה משפחות מהגרי עבודה ללא אשרות שרשות האוכלוסין מנסה לעצור ולגרש מאז הקיץ, נמסר כי מדובר במגמה חדשה של פקחי הגירה שעוצרים וכולאים אמהות, ללא התראה מראש, דווקא בזמן שילדיהן מצויים במסגרות החינוכיות. לטענתם, היו לפחות ארבעה מקרים כאלה מאז יום ראשון האחרון, שתיים מהנשים שוחררו ושתיים עדיין עצורות בכלא גבעון.
רשות האוכלוסין וההגירה מהרה להוציא תגובה לבקשת המקום הכי חם: "הפרסומים, כהרגלם, מציגים תמונה מעוותת ומגוחכת ובעיקר – לא מדויקת. באופן מפתיע, אין כל התייחסות לכך שמדובר באמהות שממשיכות לשהות כאן שלא כחוק וחסרות כל אחריות הורית מינימלית תוך גיבוי מלא מישראלים חסרי אחריות.
"נדמה שעיכוב שוהים בלתי חוקיים בשעות הבוקר – אינו זמן טוב, עיכוב בשעות אחר הצהריים – אינו זמן טוב ועיכוב בשעות הערב – אינו זמן טוב. נבהיר שוב, למי שאינו בקיא בעובדות, כי איננו נכנסים למוסדות חינוך וכי אישה שמעוכבת ברחוב, בעת העיכוב אין כל מידע שהיא אמא לילדים".
האם היא בת ערובה
לטענת הארגון, פקחי ההגירה אינם מיידעים את בתי הספר בהם נמצאים הילדים, ובחלק מהמקרים הגיעו הילדים בסוף יום הלימודים לבתיהם וחיכו במשך שעות רבות לאם שלא הגיעה. בנוסף נמסר כי, "פקחי ההגירה אף מוסיפים חטא על פשע ואינם דואגים למצוא מענה הולם עבור הילדים הללו שנקרעו, במפתיע ובכל כורחם, מאמם, המשמורנית היחידה/עיקרית שלהן".
איירין אליאנג, מהגרת עבודה מהפיליפינים, נעצרה ביום ראשון האחרון בזמן שילדיה, ג'רין בת ה-9 וג'ושוע בן ה-3 היו במסגרות החינוכיות. לטענת הארגון, ג'רין הגיעה הביתה לאחר בית הספר וחיכתה שעות רבות, מבוהלת ולבד, לאמה, בעוד אחיה הקטן נשאר בגן. האם הצליחה לבסוף להתקשר לחברתה וביקשה שיביאו את הילדים אליה, השלושה הוחזקו עד אחת לפנות בוקר, אז הצליחו עורכי דינה להביא לשחרורם בערבות של 30 אלף שקל.
באותו נושא: גירוש ילדי עובדים זרים
בוטלו צווי הגירוש של הילדים הפיליפינים: "רשות ההגירה לא הביאה בחשבון את טובת הילד"
בית הדין הורה לרשות ההגירה לא לנקוט בתהליכי אכיפה נגד המשפחות במהלך 30 ימים מרגע שתתקבל החלטה חדשה בעניינן. בנוסף, נמתחה ביקורת על כך שלא נערך לילדים שימוע, כפי שנדרש לפי הנחיות משרד המשפטים
היה נכון: בפעם הראשונה יצאה תנועת הצופים למחות נגד גירוש הילדים הזרים
כל הנהגת שבטי הצופים של תל אביב התכנסו הערב בהבימה למחות נגד גירוש הילדים ונתנו הצצה לשבט איתן – שיותר מעשור מפעיל פעילויות לילדי מהגרים בשפירא. לעשייה של נוער למען נוער יש משמעות שהיא מעבר לזו של פעילי שמאל. רצינו שילדים ותנועת הצופים יגנו על ילדים ויאמרו 'לא ניתן לכם'"
מיקה ומאורין שוחררו, אך הגירוש עלול להמשיך גם במהלך שנת הלימודים
מיקה, מאורין והוריהן שוחררו עד הערעור בעניינן ותחת ערבות של 20 אלף שקל. עתירה שהוגשה לבג"ץ מבקשת למנוע את שינוי מדיניות הגירוש בזמן שנת הלימודים
ביום שלישי השבוע נעצרה אם בזמן שבנה בן ה-7 היה בבית הספר. היא עדיין כלואה בגבעון ובנה עובר בין בתי משפחה וחברים. ביום רביעי נעצרה אם לילדה בת 13, בזמן שבתה שהתה בבית הספר. האם עוכבה על ידי פקחי הגירה במשך שעות רבות, מבלי יכולת ליצור קשר עם בתה. בסוף היום היא שוחררה.
"קיבלתי טלפון ביום ראשון בשעה ארבע או חמש", מספרת חברה של האם הראשונה שנעצרה, "שמעתי שחברה שלי נעצרה על ידי משטרת ההגירה. ישר התקשרתי לבת שלה שהיא בת תשע וחצי ושאלתי אותה אם היא יודעת כבר מה קרה. היא בכתה. אולי חבר של חבר של חבר אמר לה. הלכתי לבית שלה, אספתי את הבן הקטן שלה מהגן של יוניטף והבאתי את הילדים לבית שלי. משטרת ההגירה התקשרו אליי ואמרו לי להכין בגדים, מזוודה, להגיע עם הילדים לבית דגן ולא לעשות רעש לגבי זה. נסענו לבית דגן, העברתי את הילדים לבחור ישראלי שייקח אותם לתוך משרדי ההגירה כי פחדתי שיעצרו גם אותי אם יראו אותי".
"פעם הרי היו עוצרים את המשפחה כולה, נוהגים לקחת את האם ולהביא את הילדים", אומר פעיל ישראלי שעוזר למשפחות, "עכשיו לוקחים את האם כבת ערובה, קורעים את המשפחה, אפילו לא מבררים אם יש קטינים בלי השגחה. הם מתעלמים ממה שהאמא אומרת לגבי זה".
רשות ההגירה לא יכולה יותר לעצור ילדים ללא שימוע, מה הם אמורים לעשות?
"אפשר לשלוח עובדת סוציאלית ולוודא שהילדים לא לבד, או איש חוק הנוער. זה קורה במקרים אחרים כשעוצרים למשל הורה על עבירה פלילית, ובית המשפט פוקד על זה. לא משאירים ילדים לבד".
"רשות האוכלוסין חזרה לסורה בשבוע האחרון ויותר מכך", אומר עו"ד מיכל מינסקי, שטיפלה בחלק מהמקרים, "ההערכה שלנו היא שזו תגובה למספר החלטות שיפוטיות שלא אוהדות את הפעילות שלהם, וההליך של לופז (עתירת בני זוג מהודו ושני ילדיהם נגד רשות ההגירה, משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין הנוגעת לסוגיית מניעת הייצוג המשפטי ממשפחות מועמדות לגירוש ואופי עריכת שימועים ברשות ההגירה; מ"א) שמתנהל כעת בבית המשפט העליון מעלה שאלות עקרוניות לגבי השימועים, שמשליכות על אופן המעצר והמשמורת. הרשות פועלת כאילו אין תהליך תלוי ועומד בעליון. זה אי כיבוד של הליכים משפטיים".
לטענת מינסקי, "רשות ההגירה והאוכלוסין עושה כל מאמץ כדי שהנשים האלה לא יפגשו עורך דין, זו פגיעה שהיא כמעט בלתי נתפשת בזכות הייצוג. לאם נערך שימוע שלא בנוכחות עורך דין, עם תינוק בן חצי שנה על הידיים. לי, בתור עורכת דין שרצתה לייצג אותה, לא נתנו מידע לגבי איפה היא היתה עצורה משום שלא היה לי יפוי כוח חתום על ידה לייצגה. זה אבסורד קפקאי שנעשה אך ורק כדי להקשות על אנשים".