הדפיקות הרמות על דלתה של ל' העירו אותה משנתה. בדלת עמדו שוטרים עם צו חיפוש. בתום סריקה קפדנית של הבית מצאו השוטרים צבע גואש אדום בביתה, והיא נלקחה לתחנת המשטרה.
"הייתי שעות בתחנה", מספרת ל', שהייתה אז פעילה סביבתית אקטיביסטית בארגונים "גרינפיס", "15 דקות" ו"מגמה ירוקה". "השוטרים התייחסו אלי באופן מזעזע, ולא הסכימו להגיד מה החשד נגדי. רק לקראת סוף היום התברר שהם חושדים ששפכתי צבע גואש בכניסה לבניין משרד הפנים בתל אביב במחאה על גירוש פליטים, למרות שמעולם לא הייתי חלק מהמאבק הזה. אמרו לי שאני רשומה במודיעין כאקטיביסטית שאוהבת לצבוע דברים".
אבל זה לא הכל. אחרי שבועיים, כשהמשטרה החזירה לה את הטלפון שנלקח ממנה בזמן החקירה, הבחינה ל' שמשהו לא עובד כשורה במכשיר. "כשניסיתי להיכנס ללשונית גלישה בסתר בדפדפן, הופיעה הודעה שהפעולה לא אפשרית כי הטלפון rooted. לא ידעתי מה זה אומר. טכנאי הטלפונים הסביר לי שהתעסקו עם מערכת ההפעלה שלי ועם ההרשאות בטלפון, ושמדובר במצב בלתי הפיך. נאלצתי לקנות מכשיר חדש".
בשנים האחרונות צפות עדויות רבות של פעילים על מעקב דיגיטלי שמבצעת המשטרה אחריהם. לאחרונה נשמעות תלונות גם בקרב אנשי מחאת דגל שחור על שיבושים קשים ובלתי סבירים של התפוצה שלהם ברשתות.
עוד קודם לכן הגיעו תלונות של פעילים ופעילות יוצאי אתיופיה על נפילה של רשת האינטרנט בכל פעם שהתחילו שידור בלייב במהלך המחאה ביולי. עוד הם טענו שכ-200 מעצרים שבוצעו בבתי מפגינים באותו חודש התבצעו לאחר שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים, כנראה בשילוב עם איכון טלפונים, ושרכזי מודיעין משטרתיים אוספים מידע במסווה של שיחות טלפון לא רשמיות.
"להגן על חופש המחאה"
בעקבות החשדות שהולכים ומצטברים, מוציאה עכשיו האגודה לזכויות האזרח את החוברת "אבטחת מידע לאקטיבסטיות – איך לעשות את החיים של מי שעוקב אחרינו לקשים קצת יותר", שכוללת המלצות פשוטות לביצוע שאינן דורשות ידע טכנולוגי רב. החוברת יצאה בעברית ובערבית.
"ברור לנו שגורמי אכיפה עוקבים אחרי פעילים ופעילות", אומרת שירלי נדב, רכזת חופש ביטוי ומחאה באגודה לזכויות האזרח. "המוטיבציה שלנו בהוצאת החוברת היא להגן עד כמה שניתן על חופש המחאה, במיוחד בזמנים האלה".
האגודה לזכויות האזרח: "ברור לנו שגורמי אכיפה עוקבים אחרי פעילים ופעילות"
"בשבועות האחרונים, בעקבות הקורונה עברו חלק מהמחאות למרחב הדיגיטלי ואנו עדים לכך שאותה התנהלות של המשטרה בזמן הפגנות בכיכר העיר, מתרחשת גם במרחב הוירטואלי, כמו למשל תיעוד של פעילים חברתיים", מוסיפה נדב. "אנחנו עדים גם לניסיונות להוציא מידע מאנשים בשיחות טלפון ידידותיות כביכול ולחיפוש בטלפונים ניידים של עצורים ללא צווים.
"המשטרה רואה מחאה כהפרת סדר, והנחת היסוד שלה לגבי מפגינים היא שהם חשודים פליליים. כשהיא עוקבת אחרי פעילים חברתיים – זה מעיד על אי הבנה של המשטרה לגבי חופש המחאה".
פרטיות היא הקורבן הראשון
רק אתמול הורה בג"ץ למדינה לערוך חקיקה מסודרת להמשך המעקבים של שב"כ אחר חולי קורונה. בעקבות העתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נאסר גם על המשטרה לעקוב אחרי אזרחים בבידוד.
"במצבי חירום, כמו במשבר הקורונה, הפרטיות היא הקורבן הראשון. היא אפילו לא שיקול", אומר נעם רותם, שחיבר את חוברת אבטחת המידע יחד עם יובל אדם. "דברים כמו מעקב שב"כ אחרי אזרחים ישראלים שנראו הזויים בעבר, נמצאים פתאום על השולחן, נידונים ברצינות ומאושרים במחטף. מצבי חירום משמשים להכנסת פרקטיקות מעקב רבות לנורמה, ובתום מצב החירום מפסיקים את השימוש רק בחלק מהן. ככה הפרטיות של כולנו מצטמצמת ככל שעובר הזמן".
"מצבי חירום משמשים להכנסת פרקטיקות מעקב לנורמה. בתום מצב החירום מפסיקים את השימוש רק בחלק מהן. ככה הפרטיות שלנו מצטמצמת"
בימים אלה מונחת בפני בית המשפט העליון עתירה שהגיש עו"ד איתי מק, בדרישה ממשטרת ישראל, אגף החקירות והמודיעין במשטרה וקצין תלונות הציבור במשטרה לחשוף את הנהלים, הפקודות וההנחיות הרלוונטיים למעקב ולפיקוח אחר פעילים פוליטיים, פעילי זכויות אדם, פעילי שמאל קיצוני ואנרכיסטים, "בשל פעילות פוליטית, חתרנית או מתסיסה".
"בשנתיים האחרונות התחלנו לשים לב שמתרבים מקרים שבהם המשטרה מחכה לפעילים במוקדים אקראיים לחלוטין", אומר מק ומספר על שוטרים שעצרו על כביש 1 את גיא הירשפלד, פעיל זכויות אדם ישראלי, שמתעד בנייה לא חוקית של מתנחלים בגדה, כדי למסור לו זימון לחקירה. לדבריו הסיכוי שהשוטרים היו בזמן הנכון ובמקום הנכון במקרה, "זהה לסיכוי של מרשי לזכות בפרס הגדול בהגרלת הלוטו".
"שמנו לב שמתרבים מקרים שבהם המשטרה מחכה לפעילים במוקדים אקראיים לחלוטין. הסיכוי שזה יקרה זהה לסיכוי לזכות בלוטו"
לפני שהגיש את העתירה, פנה מק למשטרה בבקשת חופש מידע לחשיפת הנהלים. המשטרה השיבה שחשיפת המידע תפגע בפעילותה ובתפקודה. "אמרו שהמידע שייך לאגף לחקירות ומודיעין, שחופש המידע לא חל עליו", אומר מק. "לאחר שעתרתי לעליון, אמרה המשטרה לפתע שאין להם נהלים מיוחדים, ושהם פועלים לפי נהלים כלליים. התשובה היתה מעורפלת, מתחמקת וסתרה את מה שהמשטרה מסרה בתגובתה לבקשת חופש המידע שהגשתי לפני כן".
שדה ניסויים בגדה
"הגדה המערבית היא מעבדת הניסויים של ישראל בשלל טכנולוגיות ביטחוניות, בהן טכנולוגיות ניטור, שעל רובן אין מידע", אומר רותם. "הרבה מהן מתחילות כניסוי בגדה וזוחלות גם אלינו בסופו של דבר. זו לא חוכמה להתנגד אליהן רק כשאנחנו הופכים לקורבנות. בגדה פועלות שלל מערכות, על רובן איננו יודעים בכלל".
טכנולוגיה ידועה לזיהוי פנים שייכת לחברת Anyvision הישראלית. בתחקירים שפורסמו בדה-מרקר וברשת NBC, נטען שהטכנולוגיה של החברה מופעלת במחסומים בשטחים, אך גם בעומק הגדה המערבית ובירושלים במצלמות שנפרשו בהיקף רחב ומשמשות לניטור אזרחים. בעקבות אותם תחקירים, מייקרוסופט שרכשה את החברה ביוני 2019, פתחה בחקירה בעניין ובסופה החליטה לסגת מהשקעתה בחברה. במסמכי סיכום החקירה שפורסמו באתר של זרוע ההשקעות של מייקרוסופט, הוסבר שהטכנולוגיה של אניוויז'ן אכן שימשה לזיהוי פנים במעברים – אך לא כאמצעי ריגול ומעקב המוני בשטחים.
"מה שהיא עושה, זה שהיא מצליבה את המידע המתקבל במצלמות עם מערכות ניטור אחרות, כמו ניטור סלולרי, ומגיעה לרמות דיוק גבוהות מאוד", מסביר רותם. לדבריו, לחץ של תנועת החרם שהופעל על מיקרוסופט עומד מאחורי החלטתה.
"הרבה מהטכנולוגיות מתחילות כניסוי בגדה וזוחלות גם אלינו בסופו של דבר. זו לא חוכמה להתנגד אליהן רק כשאנחנו הופכים לקורבנות"
רותם טוען שאותם ניסויים בגדה מתרחשים תוך שיתוף פעולה של ישראל והרשות הפלסטינית. "שיתוף הפעולה הזה הוביל לחקיקת חוקים הזויים, כמו איסור על הצפנה או שימוש בדפדפן TOR (המאפשר תקשורת מוצפנת ואנונימית – מ.א)", מתאר רותם. "החוק הפלסטיני אומר שאסור למתוח ביקורת על אבו מאזן, ואחת הפרשנויות המקובלות לחוק היא שאם מישהו משתמש בדפדפן TOR, או בכל סוג אחר של הצפנה בוודאי חוטא בביקורת.
"החשש של מי שמבין באבטחת מידע הוא מחיבור של מערכות זיהוי פנים, ניטור סלולרי, ואפילו ניטור של חשבונות מים וחשמל פרטיים, שניתוח שלהם יכול לחשוף אם ישנה עלייה בממוצע השימוש ולרמוז על שהיה של אנשים נוספים בבית".
כל מפגין נתפס כחשוד בפלילים
במקביל לחוברת ההדרכה למניעת מעקבים, פרסמה האגודה את הדו"ח "הפגנות בעולם דיגיטלי – טכנולוגיות של מעקב מקוון והזכות למחאה". זהו תקציר לדוח שהוציאה ביוני 2019 הרשת הבינלאומית של ארגונים לזכויות אזרחיות (INCLO), המאגדת ארגונים מ-13 מדינות.
לפי הדו"ח, עולה כי במדינות אלו רשתות חברתיות משמשות כמודיעין גלוי עבור גופי שיטור ואכיפה. באותן מדינות מתבצעות הקלטות של פעילים ברשת, מופעלות טכנולוגיות זיהוי פנים ונבנה מאגר מידע. זאת דרך שימוש בכלי מעקב מתחום ההאקינג, הצרת רוחב פס וחסימת גישה לאינטרנט במקומות שבהן מתרחשות מחאות.
לינק לדוח הפגנות בעולם דיגיטלי בעברית ובערבית
"שימוש בטכנולוגיות מעקב גורם להטרדה ולאיום, מפחיד ומרתיע מפגינים ומפגינות ולעיתים גם מונע מהם לחלוטין לממש את חופש הביטוי שלהם", נכתב בדוח. "איסוף ושמירה מאסיביים של מידע אישי באמצעות מעקב מקוון, משמעם שכל מפגין/ה וכל אדם שנמצא בהפגנה או בקרבתה נתפס כחשוד בפלילים ו'מטופל' בהתאם. שיטור כזה… מפר את עקרונות היסוד של חוקיות, נחיצות ומידתיות".
"שימוש בטכנולוגיות מעקב גורם להטרדה ולאיום, מפחיד ומרתיע מפגינים ומפגינות"
"בהונגריה התחילו לעקוב לאחרונה אחרי פעילים שמסייעים למבקשי מקלט כי פעילותם הוגדרה חתרנית", אומר עו"ד מק. "בארה"ב נחשף בעבר כי ישנו נוהל מעקב אחרי מי שמוגדרים 'קיצונים שחורים', ועלה החשש שעושים שימוש בנוהל הזה כדי לעקוב אחרי פעילי תנועת Black Lives Matter".
מה נשאר מהדמוקרטיה?
"בישראל אין הגדרה מסודרת למהו טרור ומהי פעילות חתרנית, ולכן גם אנשים עם דעות לא פופולריות יכולים להיות מוגדרים כאיום פלילי או בטחוני, כמו שקרה כבר עם פעילי ה-BDS שביקשו להגיע לישראל או לרשות הפלסטינית", אומר מק.
"חייב להיות בישראל נוהל מסודר, הגדרה נוקשה ומנגנון אישורים כדי לפתוח בחקירה", הוא מוסיף. "אחרת, מסרים כמו של גלעד ארדן, מירי רגב ונפתלי בנט – שאמרו שדרוש טיפול בפעילים – יחלחל עד לרמת השוטר הזוטר".
"בישראל אין הגדרה מסודרת למהו טרור ומהי פעילות חתרנית, ולכן גם אנשים עם דעות לא פופולריות יכולים להיות מוגדרים כאיום"
רותם טוען כי ניטור של אזרחים תמיד ישאר חסוי במדינת ישראל, זאת בניגוד לרוסיה, איראן או סין למשל, שבהן מעקב אחר אזרחים הוא מוצהר ועצם הידיעה עליו משמשת כלי הרתעה. "הגברת ניטור של אזרחים בצורה גלויה על ידי הרשויות בישראל יכולה לפגוע אנושות בכלכלה בגלל מקומו של ההייטק בה. חברות גדולות לא יסכימו להיות תחת ניטור".
בשלב זה, לדברי רותם, אין בידיהם הוכחות לחדירה למכשירי סלולרי של פעילים בישראל. "יקר להשיג עדויות כאלה", הוא מוסיף. "הדרך הטובה ביותר לבחון זאת היא לשלוח מכשירים שאנחנו חושדים בהם למעבדות של ה-EFF, קבוצת אקטיביסטים מבוססת מצפון אמריקה שנלחמת בעד זכויות דיגיטליות. הם מצאו בעבר תוכנות ריגול של חברת NSO הישראלית בטלפונים של עיתונאים זרים".
"מה נשאר מדמוקרטיה אם אם מחסלים את הפעילות האקטיביסטית?", תוהה עו"ד מק. "פעילי השטח צריכים להרגיש חופשיים לבקר את המשטר, את המתרחש בחסותו ולמחות בלי שיהיו בגדר חשודים ובלי שיהיו חשופים למעקב סמוי".