תושבי מושב שדה עוזיהו הלכו לישון בליל הבחירות עם עמימות המדגמים והתעוררו לפשיטה נרחבת ואלימה במיוחד של הרשויות. בסביבות השעה שמונה בבוקר ביום רביעי הגיעו כוחות משטרה גדולים, שכללו גם שוטרי מג"ב ויס"מ כדי לסייע בביצוע הרס מבנים חקלאיים ביישוב על ידי מנהל מקרקעי ישראל.
התושבים, מתודלקים בזעם על אלימות הרשויות לאחר הזנחה רבת שנים, התעמתו עם השוטרים: הם חסמו בגופם את הכוחות ואת הדחפורים. חלקם החליפו מהלומות עם השוטרים. הודעות הועברו ברשימות תפוצה רחבות וקראו למזדהים עם מאבקם להגיע למקום. בשעות הצהריים, בתום ההריסה יצאו התושבים ותומכיהם, חברי מושבים אחרים מרחבי הארץ, אל מחוץ למושב. רעולי פנים בחלקם הם שרפו צמיגים וחסמו קטע מכביש 4 הסמוך ליישוב.
"אנשים במושב איבדו אמון במדינה", אומרת טינה גואטה, תושבת שדה עוזיהו. "אני לא בטוחה שהמדינה שייכת לי יותר, לא בטוחה שאני חלק ממנה. איך יכול להיות שהמקום שנתתי לו את כל חיי פועל באופן הזה?"
אותו יום בשדה עוזיהו נגמר עם ארבעה עצורים ושלושה תושבים שפונו לבתי חולים, ועם טראומה גדולה. אולם האירוע הזה הוא חלק מסיפור גדול הרבה יותר על האופן חסר האחריות שבו הוחלט בכנסת ה-20 למגר עבירות בנייה ושימוש לא מוסדר בקרקע.
השלכות החקיקה
בשולי הבחירות האחרונות אפשר היה להבחין במחאתם של תושבי מושבים וקיבוצים נגד תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שעבר באפריל 2017. התיקון מוכר בשם "חוק קמיניץ", על שם ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שמונה ב-2016 לעמוד בראש צוות שעסק בהתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית. לאחרונה עלה החוק שוב לשיח הציבורי בעקבות ניסיון הרשימה המשותפת להפוך את פסילתו לאחד התנאים להמלצתם על בני גנץ להרכיב ממשלה.
חוק קמיניץ החמיר את הענישה והאכיפה על עבירות בנייה. התקנה מאפשרת להטיל צווים מנהליים להריסה או להפסקת שימוש במבנים המצויים על קרקע חקלאית. גם הקנסות גדלו והגיעו עד ל-452 אלף שקל. במסגרת הרחבת הענישה הכלכלית התיר החוק גם מתן קנס יומי על שימוש אסור עד לגובה של 2,800 שקל, שחל רטרואקטיבית על כל תקופת השימוש החורג במבנה.
השלכות החקיקה לא איחרו להגיע, ואת זה חשו תושבי שדה עוזיהו על בשרם: ביוני 2017, זמן קצר לאחר שעבר תיקון 116, הגישה הפרקליטות 27 תביעות נגד 25 משקים במושב בגין שימושים תעשייתיים ומסחריים שנעשים בהם. במסגרת אכיפת החוק שמתבצעת מאז אפריל האחרון הוטלו גם 61 קנסות, 17 מהם ביישובים מהמגזר היהודי ו-44 ביישובי החברה הערבית.
משוללי פרנסה ומופקרים
חוק קמיניץ פועל בוואקום מנהלי שבו התרחשה במשך זמן רב הזנחה ממסדית. "בשנים האחרונות הממשלה העלתה את מחירי ההשקיה, קיצצה במכסות העובדים הזרים והחלה לעודד יבוא על פני תוצרת חקלאית מקומית", מסבירה גואטה. "סבלנו מגניבות רבות במשך השנים. אבי היה מתעורר לשדה ריק. כשהיה לו מה למכור המחיר שהציעו לו היה כל כך נמוך, שלא היה לו שווה לקטוף את שגידל".
כשהחקלאים הבינו שהם משוללי פרנסה ומופקרים מכל הכיוונים, הם הסבו מבנים חקלאיים שהיו במשקים לשימושים מסחריים ולמגורים – אבל אז הגיעו צווי הפינוי והקנסות הכבדים. "במושב משכירים את המבנים בלית ברירה וחיים לא בעושר אבל בכבוד, ואז ברגע הפכנו לעבריינים", מוסיפה גואטה. "במהלך הדיונים המשפטיים שהתנהלו לגבי משקים במושב השופטים תמיד אמרו לנו שאנחנו צודקים, אבל שיש חוק ושעלינו לשנותו".
"סבלנו מגניבות רבות במשך השנים. אבי היה מתעורר לשדה ריק. כשהיה לו מה למכור המחיר שהציעו לו היה כל כך נמוך, שלא היה לו שווה לקטוף את שגידל"
גם בני משפחת ג'אן אובדי עצות. ביום רביעי הרסו פקחי מנהל מקרקעי ישראל חמש סככות השייכות לבני המשפחה, לטענתם ללא צו ומבלי שחלפו 90 יום שניתנו להם על מנת להרוס את המבנים בעצמם. "צברנו חובות רבים למדינה", מספרת יסמין ג'אן, "אבא שלי, שהתפרנס מהשכרת שתי סככות למפעלים קיבל מאז האכיפה קנסות בגובה 350 אלף שקל. חיינו בהזנחה. הרשויות טיפסו על זה, ניצלו את חולשתנו ואת השררה שלהן. עכשיו המשק ריק, חול ועפר".
"חיינו בהזנחה. הרשויות ניצלו את חולשתנו ועכשיו המשק ריק – חול ועפר"
ג'אן מתארת את הסיפור של הוריה, שאיתו יזדהו חקלאים רבים במדינה: "כשסבא וסבתא שלי הגיעו לארץ, שמו אותם במעברות בחלקת אדמה שוממת. הם סללו, בנו והקימו את המושב בשתי ידיים. דור ההורים שלנו, שברובם עזבו את הלימודים כדי לעזור במשק המשפחתי לא יודע לעשות שום דבר מלבד חקלאות. אנחנו כבר למדנו והסתדרנו, אבל להורים שלנו אין ממה להתפרנס מלבד מאדמתם".
הם לא יפסחו על איש
תושבי מושבים ברחבי הארץ מביטים בהתרחשות בשדה עוזיהו בדאגה גוברת והולכת. "גם אם ההריסה נעשתה כחוק היא טרוריסטית", אומר ארנון אשרי מכפר ויתקין. "אין מושב ואין קיבוץ בישראל שתושביו לא הולכים לישון עם תחושה של סכין על הצוואר. מה אמורים לעשות אנשים שמתפרנסים ממחסנים והורסים להם אותם ומזמינים אותם למשפט?".
מבחינת אשרי חוק קמיניץ הוא הקש ששבר את גבם של החקלאים, אך כל הסיבות למחאה הן מזמן חלק ממציאות חייהם. "יש תחושה של התעמרות במגזר החקלאי, בשנה האחרונה במיוחד" הוא אומר. "אומרים לנו, לא באופן מילולי אלא במעשים: תסתלקו מפה. זה לא שלכם יותר. התמונה הולכת ומתבהרת: הקיבוצים והמושבים סיימו את תפקידם ההיסטורי, כפי שנאמר בכמה הזדמנויות".
"התמונה הולכת ומתבהרת: הקיבוצים והמושבים סיימו את תפקידם ההיסטורי"
הניסיון של מספר חברי מושבים להשפיע דרך מפלגת "צומת" לא צלח. המפלגה קיבלה כמה אלפי קולות בשני סבבי הבחירות האחרונים. השבוע שלח ראש הרשימה, עו"ד משה גרין, מכתב ליועץ המשפטי לממשלה שבו קרא לאביחי מנדלבליט לכנס ישיבה שלא מן המניין כדי לשנות את חוק קמיניץ. "ההריסה בשדה עוזיהו היתה בריונית, אבל חוץ ממנה מתרחשות עוד הריסות כל הזמן", הוא אומר. "במשך שבעים שנה לא נגעו בתוכניות של היישובים שלנו, והסדרה צריכה להתרחש עכשיו: גם אצלנו, גם בבני ברק וגם אצל הערבים".
"המראות של שדה עוזיהו יכולים לחזור על עצמם", מתריע אשרי. "במנהל באים למקומות שנתפסים על ידם כבעייתים עם הכוחות, כמו שראינו בשבוע שעבר. למקומות אחרים מגיע פקיד שנותן קנסות מנהליים ומורה להם להרוס לבד. התחושה היא שמשהו כזה יקרה לכולנו, הם לא יפסחו על איש".
מי אמר שהחוק לכולם?
הדיון בחוק קמיניץ לווה בהתנגדות קשה של מפלגות המרכז והשמאל, בהן גם הרשימה המשותפת. חבריה טענו כי מדובר בחוק שמתיר התנכלות מנהלית כלפי הציבור הערבי בישראל, שמרבית אדמותיו הופקעו ועריו משוללות תכניות מתאר ולפיכך הוא נאלץ לבנות באופן שאיננו מוסדר.
"לא היתה מספיק הקפדה על המסוכנות של החוק הזה", אומר ד"ר עבדאללה אבו-מערוף, מי שהיה ח"כ מטעם הרשימה המשותפת בכנסת ה-20 ומהדמויות הבולטות בוועדת הפנים והגנת הסביבה שבה נערכו הדיונים בהצעת החוק. "בנובמבר 2015, במסגרת חוק ההסדרים היתה התחלה של ניסיון להסדיר בנייה לא חוקית (הכוונה להחלטת ממשלה 922 שסעיף 7 שלה עוסק בסוגיות תכנון ובנייה במגזר הערבי; מ.א). זה היה בלחץ של הרשימה המשותפת וה-OECD, כצעד חיובי כלפי הערבים והחרדים. בדיוק כשהחלו להישמע קולות בנוגע להסדרת הבנייה הלא חוקית של אזרחים ערבים, הועבר החוק במהירות יחסית ובלחץ ישיר של משרד המשפטים, נתניהו ועמותת רגבים.
דוד אמסלם, מי שהיה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה באותה ממשלה והוביל את הדיונים בחוק טען בכל הזדמנות גם על דוכן הכנסת וגם בתקשורת ש"החוק לא מיועד לערבים".
"תקנה 116 באה לבטל את מה שהיה בחוק ההסדרים ולהוות מחסום, על מנת שלא יבנו ולא יעזו לבנות", אומר אבו-מערוף. "אמרו שזה חוק לכולם, אבל מדובר בתיקון שרשום על שמו של סקטור מסוים – זה חוק נגד הערבים".
"באנו לברך ויצאנו מקללים"
באותם דיונים התריע ח"כ לשעבר איתן ברושי שהחוק יפגע אנושות גם בחברי מושבים וקיבוצים שעושים שימוש מסחרי בקרקע חקלאית ובמבנים שמצויים עליה. "מדובר בפרנסה, לעתים גם בפנסיה, של החקלאים שנפלטו מהחקלאות על-כורחם בשל מדיניות ממשלתית שגויה", אמר בנאום לפני ההצבעות בקריאה שניה ושלישית על החוק. אמסלם, שחתר לקיצור התהליך שאל את ברושי, "מה אתה? אתה מצביע איתנו או עם הערבים?"
במסגרת מסע הבחירות שלה הודתה איילת שקד מספר פעמים שהחוק שדחפה כשרת משפטים פספס את מטרתו בגלל הפגיעה בחקלאים. "באנו לברך ויצאנו מקללים", אמרה בלייב בעמוד הפייסבוק שלה מתחילת ספטמבר, "המטרה היתה לאכוף בנייה בלתי חוקית, הרבה מאוד במגזר הלא יהודי כי שם זה קיים. לצערנו משתמשים בתקנה הזו בצורה לא מידתית נגד מושבניקים… נעשה עוול נוראי, אנשים בני 70, בני 80, חוטפים קנסות של מאות אלפי שקלים… באמת לא לזה התכוונו".
גם ראש הממשלה מיהר לצאת בהכרזה כשבוע וחצי לפני הבחירות על כך שהודיע למנכ"ל משרדו להקפיא את אכיפת החוק בסקטור החקלאי. בינתיים גם בני גנץ הודיע לרשימה המשותפת כי יבטל את החוק. עכשיו נותר להמתין לראות מה יקרה עם ההבטחות.
ממנהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה לפינוי שדה עוזיהו: "בשדה עוזיהו יש 100 משקים, ברובם המכריע אם לא בכולם יש חריגות בנייה ושימוש. לחלקם יש פסקי דין לפינוי וחלקם נמצאים בשלבי תביעות לפינוי הריסה ודמי שימוש. הרשות מתכוונת כמובן להמשיך לבצע את תפקידה, לאכוף את החוק ולפנות את חריגות הפנייה לפי פסקי הדין, כולל פינויים שמתוכננים לביצוע בעתיד הקרוב. אנו מקווים כמובן שהמפירים יצייתו לפסקי הדין ויפנו את הקרקע לפי הוראות בית המשפט ובכך ייחסך מהרשות הצורך לבצע פינויים. הרשות מטפלת בנושא בתיאום צמוד עם המשטרה ופקיד ההוצל"פ. העימותים התרחשו בגלל התנגדות לביצוע פסק הדין ונוהלו ע"י המשטרה".